משנה מקום, משנה מזל? חילופים בלשכות הדוברים של תל אביב ונתניה

מיכל שחף מונתה לדוברת עיריית נתניה במקום קובי ברדה. כתב מעריב לשעבר זוהר סוסנקו מצטרף ללשכה התל אביבית, בטי יוסף ורונה הרפז עוזבות
אלה ברייר |

לא משעמם בגזרת דוברות העיריות. עיריית נתניה מינתה את עו"ד מיכל שחף לדוברת העירייה, במקומו של הדובר הפורש קובי ברדה. בלשכת דוברות עיריית תל אביב חלו מספר שינויים.

כנראה שבעירייה החליטו לקחת ברצינות את מיתוג נתניה כעיר הספורט, מהלך אותו יזם ברדה. הדוברת החדשה מתהדרת בתואר אלופת ישראל ואלופת אירופה לנוער בהתעמלות מכשירים.

שחף (31) נבחרה השבוע על ידי ועדת המכרזים של העירייה והחלה את תפקידה אתמול (יום ג'). בעבר היא שימשה כדוברת ומנהלת יחסי הציבור של הוועד האולימפי בישראל ודוברת משלחת ישראל למשחקים האולימפיים בבייג'ין.

גם בלשכת דוברות עיריית תל אביב חלו לאחרונה שינויים. אחרי 10 שנים בלשכה, כשבתפקידה האחרון הייתה אחראית על דברור תחום החינוך, בטי יוסף קודמה לתפקיד בכיר יותר במינהל החינוך כמרכזת הידע במינהל. טרם נקבע מחליף ליוסף.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל
הפרוטוקולים חושפים

האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?

הדיונים הסגורים של הוועדה המוניטרית מה-19-20 לאוגוסט חושפים: כל ששת החברים תמכו בהשארת הריבית על 4.5% - בשוק הכלכלנים חלוקים כשרבים ואפילו הרוב סברו שהגיע הזמן להפחתה - אז איך ייתכן שבתוך בנק ישראל כולם חושבים אותו דבר?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

בנק ישראל החליט לאחרונה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כשכל ששת חברי הועדה המוניטרית, כמו שמגלים הפרוטקולים, תמכו בהחלטה פה אחד. הדיונים של הועדה נערכו יום לפני ההחלטה וביום ההחלטה עצמו, גם בפורום רחב וגם בפורום מצומצם כשלחברים מוצגים כל נתוני המאקרו הרלוונטים כדי לאפשר להם לקבל החלטה מושכלת.

אמנם זה היה צפוי שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי, בבנק ישראל גם היסטורית מעדיפים לחכות (ולחקות) את מה שעושים בבנק הפדרלי האמריקאי והסיכויים אז להורדת ריבית בארה"ב באותו החודש היו נמוכים. אבל מה שכן מפתיע זו תמימות הדעים. זה שאפילו חבר אחד לא הביע התנגדות. התנגדות לכאן ולכאן, אנחנו רק רואים התיישרות למה שהנגיד מכווין, במה שנראה כמו סוג של דיקטטורה מחשבתית.

הנתונים שהוצגו לוועדה

אי אפשר לטעון שחברי הועדה לא נחשפו לנתונים, מדובר באנשי מקצוע שמעורים היטב בכלכלה המקומית וגם העולמית ובנוסף לזה הם קיבלו סקירה מלאה של המצב לפני שניגשו להצביע. הצבעה שבסופה כאמור הם החליטו "פה אחד" לא להוריד או להעלות ריבית.

הוועדה שהתכנסה ב-19 לאוגוסט דנה בסביבת האינפלציה שהסתכמה בחודש יולי ב־3.1%, קצת מעל לגבול היעד העליון של הבנק. גם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הם עדיין סביב מרכז היעד, כשלטווחים ארוכים יותר הן יציבות.  שהדאיג אולי את חברי הועדה זה בעיקר המתיחות והרחבת הלחימה שהחמירה את המצב הגיאופוליטי, כמו גם אפשרות להרעה מסוימת בתנאי הסחר העולמיים בעקבות מלחמות הסחר של טראמפ.

ברבעון השני נרשמה ירידה של 3.5% בתוצר הכולל ו־6.2% בתוצר העסקי. בבנק הדגישו שהמספרים הללו משקפים בראש ובראשונה את השיתוק הכלכלי שקרה במהלך מבצע "עם כלביא". ובאמת אחרי ההכרעה המהירה מול איראן, אפשר היה לראות התאוששות: הצריכה בכרטיסי אשראי חזרה לעלות, היבוא והיצוא גדלו, וגם סקרי המגמות של הלמ"ס במגזר העסקי הראו עלייה בציפיות להמשך שיפור.