פישר - לתשומת ליבך: הרגע קיבלת מסר חשוב מאוסטרליה
בספטמבר אשתקד הייתה אוסטרליה חלוצה בין המדינות, ששבו וייקרו את הריביות, לאחר שהשתכנעו שנחלצו בשלום מהמשבר הגלובאלי והגיעה השעה להשיבן לרמות נורמאליות יותר, רמות המתאימות לכלכלות צומחות, שאינן במשבר.
במשך 8 חודשים (עד מאי 2010) הועלתה הריבית 6 פעמים, מ-3% ל-4.5%.
צעד דומה נקט במקביל בנק ישראל, שייקר את הריבית 6 פעמים והעמידה על 2%. בנק ישראל לא בלם, בינתיים, את התהליך. גם נורווגיה הצטרפה למגמה ולאחר השתהות מסוימת הלכו בדרכן מדינות נוספות.
חזקה מספיק להתמודד עם הידוק מוניטרי?
החלוציות האוסטרלית עוררה בשעתה שאלה האם המדינה חזקה מספיק כדי להתמודד עם הידוק מוניטארי.
הבנק המרכזי של אוסטרליה חשב שכן וטען שסין, ובמדינות מתפתחות גדולות אחרות שסין סוחרת עימן, תצמחנה במהירות והייבוא שלהם מאוסטרליה יגדל. כשסחר החוץ שוקק חיים אין צורך ב"אוזי" חלש שיתמוך בייצוא, ולכן אפשר להעלות ריבית כאמצעי הגנה מפני אינפלציה עתידית ובעיקר כדי להתמודד ההתחממות בשוק הדיור המקומי.
בזמנו הטלתי ספק בטענה זו שכן האינדיקציות הכלכליות באוסטרליה לא היו חזקות כל כך, האינפלציה לא איימה להרים ראש ולא היה ברור אם הסתמכות על סין, גדולה ככול שתהייה, המבססת את צמיחתה על החלשה מלאכותית של המטבע המקומי, נכונה לאורך זמן.
הנושא היה מעניין וחשוב מאוד, שכן כולם עסקו אז באסטרטגיית היציאה ומתי נכון להתחיל להקטין את התמיכה המוניטארית והפיסיקאלית בכלכלות המדשדשות. נראה היה שאוסטרליה תשמש case study מצוין, בשל גודלה, חשיבותה הכלכלית כמדינה מפותחת, מתוחכמת ועתירת אוצרות טבע, והיותה צומת אזורי מרכזי בעל מטבע חזק ושוק הון מפותח.
לפני 5 חודשים נעצרה, כאמור, העלאת הריבית באוסטרליה. תחילה לא ייחסו לכך חשיבות רבה, שכן ברור שריבית של 4.5% במשק שקצב הצמיחה והאינפלציה שלו עומד על 3% עדיין נמוכה. חשבו אז שמדובר בהפוגה זמנית בת חודש חודשיים.
ההפתעה הגדולה
והנה, השבוע התבשרנו שהריבית באוסטרליה, שרבים מהכלכלנים צפו שתעלה הפעם ל-4.75%, הושארה שוב על רמה של 4.5%. ההפתעה הייתה כה גדולה שהדולר האוסטרלי החזק פוחת בשיעור החד ביותר זה חודשיים.
נגיד הבנק המרכזי של אוסטרליה אמר שמתישהו בעתיד סביר שיהיה צורך בייקור נוסף של עלות ההון, אך התנסחות זהירה כל כך רק רומזת על שינוי מדיניות והפסקה ממושכת יותר של העלאת הריבית במדינה.
מתברר שההסתמכות על הייצוא לא הוכיחה את עצמה ויש סימני צינון בכלכלה האוסטרלית. הצרכנים מגיבים להעלאות הריבית האגרסיביות ומקטינים את ההוצאות. יש גם סימנים להאטה בשוק העבודה, כשגם כך שיעור האבטלה תקוע מעל 5%, גבוה בהרבה מרמתו בתחילת 2008, לפני המשבר.
להערכתי, תהליך העלאת הריבית באוסטרליה החל מוקדם מדי וכנראה היה מהיר מדי. הבנק המרכזי האוסטרלי לקח סיכון מחושב וכעת יצטרך לקחת פסק זמן.
לא מן הנמנע שהכוונה המקורית הייתה לעשות עצירה בשלב מאוחר יותר. בכל מקרה, ההתחזקות בדולר האוסטרלי, בדומה למדינות אחרות שמציעות ריביות גבוהות/מושכות הון זר, בעייתית מאוד לייצוא ובמקביל הריבית הגבוהה פוגעת במשקי הבית. השילוב של השתיים עלול לקטוע את ההתאוששות באוסטרליה בעודה באיבה.
המקרה האוסטרלי גם בישראל?
במהלך השנה האחרונה הרבו להשוות בין אוסטרליה לישראל בהקשר של אסטרטגיית היציאה, שכן תקופה ארוכה הן היו בין המדינות שנספרו על אצבעות כף יד אחת שהעלו ריבית.
כעת מסיימת אוסטרליה חודש חמישי רצוף בלי העלאת ריבית ונשאלת השאלה האם יש לצפות שכך יקרה גם אצלנו.
ובכן, ההקבלה אינה מלאה. בישראל התלות בייצוא נמוכה מאשר באוסטרליה ואצלנו משקי הבית דווקא אופטימיים וההוצאות גדלות. הצמיחה המקומית מעט גבוהה יותר, האבטלה מתקרבת לשפל היסטורי והריבית נמוכה יותר (2% לעומת 4.5%).
ובכל זאת, בנק ישראל טורח להדגיש לאחרונה, שהוא מעלה ריבית למרות שהמדינות המפותחות החשובות לא מעלות ריבית ולא תעשינה זאת בעתיד; להפך, יפאן אפילו הורידה ריבית ל-0%.
בנק ישראל אומר כי ישראל נמנית עם מדינות שצומחות מהר יחסית ולא יכולות להמשיך עם הריבית המשברית. דווקא בשל הלינקג' הזה, אני מעריך שבנק ישראל יעקוב בעניין רב אחר ההתפתחויות החדשות באוסטרליה: שותפות הסחר העיקריות של ישראל צומחות לאט בהרבה מאלו של אוסטרליה, ואם שם חוששים להמשיך לייקר את הריבית ולחזק את האוזי, לא בטוח עד כמה כאן אפשר לעשות זאת.
הכותב הוא רונן מנחם - יחידת ההשקעות והאסטרטגיה, החטיבה לנכסי לקוחות וייעוץ בבנק מזרחי טפחות
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
