בספטמבר אשתקד הייתה אוסטרליה חלוצה בין המדינות, ששבו וייקרו את הריביות, לאחר שהשתכנעו שנחלצו בשלום מהמשבר הגלובאלי והגיעה השעה להשיבן לרמות נורמאליות יותר, רמות המתאימות לכלכלות צומחות, שאינן במשבר.

במשך 8 חודשים (עד מאי 2010) הועלתה הריבית 6 פעמים, מ-3% ל-4.5%.

צעד דומה נקט במקביל בנק ישראל, שייקר את הריבית 6 פעמים והעמידה על 2%. בנק ישראל לא בלם, בינתיים, את התהליך. גם נורווגיה הצטרפה למגמה ולאחר השתהות מסוימת הלכו בדרכן מדינות נוספות.

חזקה מספיק להתמודד עם הידוק מוניטרי?

החלוציות האוסטרלית עוררה בשעתה שאלה האם המדינה חזקה מספיק כדי להתמודד עם הידוק מוניטארי.

הבנק המרכזי של אוסטרליה חשב שכן וטען שסין, ובמדינות מתפתחות גדולות אחרות שסין סוחרת עימן, תצמחנה במהירות והייבוא שלהם מאוסטרליה יגדל. כשסחר החוץ שוקק חיים אין צורך ב"אוזי" חלש שיתמוך בייצוא, ולכן אפשר להעלות ריבית כאמצעי הגנה מפני אינפלציה עתידית ובעיקר כדי להתמודד ההתחממות בשוק הדיור המקומי.

בזמנו הטלתי ספק בטענה זו שכן האינדיקציות הכלכליות באוסטרליה לא היו חזקות כל כך, האינפלציה לא איימה להרים ראש ולא היה ברור אם הסתמכות על סין, גדולה ככול שתהייה, המבססת את צמיחתה על החלשה מלאכותית של המטבע המקומי, נכונה לאורך זמן.

הנושא היה מעניין וחשוב מאוד, שכן כולם עסקו אז באסטרטגיית היציאה ומתי נכון להתחיל להקטין את התמיכה המוניטארית והפיסיקאלית בכלכלות המדשדשות. נראה היה שאוסטרליה תשמש case study מצוין, בשל גודלה, חשיבותה הכלכלית כמדינה מפותחת, מתוחכמת ועתירת אוצרות טבע, והיותה צומת אזורי מרכזי בעל מטבע חזק ושוק הון מפותח.

לפני 5 חודשים נעצרה, כאמור, העלאת הריבית באוסטרליה. תחילה לא ייחסו לכך חשיבות רבה, שכן ברור שריבית של 4.5% במשק שקצב הצמיחה והאינפלציה שלו עומד על 3% עדיין נמוכה. חשבו אז שמדובר בהפוגה זמנית בת חודש חודשיים.

ההפתעה הגדולה

והנה, השבוע התבשרנו שהריבית באוסטרליה, שרבים מהכלכלנים צפו שתעלה הפעם ל-4.75%, הושארה שוב על רמה של 4.5%. ההפתעה הייתה כה גדולה שהדולר האוסטרלי החזק פוחת בשיעור החד ביותר זה חודשיים.

נגיד הבנק המרכזי של אוסטרליה אמר שמתישהו בעתיד סביר שיהיה צורך בייקור נוסף של עלות ההון, אך התנסחות זהירה כל כך רק רומזת על שינוי מדיניות והפסקה ממושכת יותר של העלאת הריבית במדינה.

מתברר שההסתמכות על הייצוא לא הוכיחה את עצמה ויש סימני צינון בכלכלה האוסטרלית. הצרכנים מגיבים להעלאות הריבית האגרסיביות ומקטינים את ההוצאות. יש גם סימנים להאטה בשוק העבודה, כשגם כך שיעור האבטלה תקוע מעל 5%, גבוה בהרבה מרמתו בתחילת 2008, לפני המשבר.

להערכתי, תהליך העלאת הריבית באוסטרליה החל מוקדם מדי וכנראה היה מהיר מדי. הבנק המרכזי האוסטרלי לקח סיכון מחושב וכעת יצטרך לקחת פסק זמן.

לא מן הנמנע שהכוונה המקורית הייתה לעשות עצירה בשלב מאוחר יותר. בכל מקרה, ההתחזקות בדולר האוסטרלי, בדומה למדינות אחרות שמציעות ריביות גבוהות/מושכות הון זר, בעייתית מאוד לייצוא ובמקביל הריבית הגבוהה פוגעת במשקי הבית. השילוב של השתיים עלול לקטוע את ההתאוששות באוסטרליה בעודה באיבה.

המקרה האוסטרלי גם בישראל?

במהלך השנה האחרונה הרבו להשוות בין אוסטרליה לישראל בהקשר של אסטרטגיית היציאה, שכן תקופה ארוכה הן היו בין המדינות שנספרו על אצבעות כף יד אחת שהעלו ריבית.

כעת מסיימת אוסטרליה חודש חמישי רצוף בלי העלאת ריבית ונשאלת השאלה האם יש לצפות שכך יקרה גם אצלנו.

ובכן, ההקבלה אינה מלאה. בישראל התלות בייצוא נמוכה מאשר באוסטרליה ואצלנו משקי הבית דווקא אופטימיים וההוצאות גדלות. הצמיחה המקומית מעט גבוהה יותר, האבטלה מתקרבת לשפל היסטורי והריבית נמוכה יותר (2% לעומת 4.5%).

ובכל זאת, בנק ישראל טורח להדגיש לאחרונה, שהוא מעלה ריבית למרות שהמדינות המפותחות החשובות לא מעלות ריבית ולא תעשינה זאת בעתיד; להפך, יפאן אפילו הורידה ריבית ל-0%.

בנק ישראל אומר כי ישראל נמנית עם מדינות שצומחות מהר יחסית ולא יכולות להמשיך עם הריבית המשברית. דווקא בשל הלינקג' הזה, אני מעריך שבנק ישראל יעקוב בעניין רב אחר ההתפתחויות החדשות באוסטרליה: שותפות הסחר העיקריות של ישראל צומחות לאט בהרבה מאלו של אוסטרליה, ואם שם חוששים להמשיך לייקר את הריבית ולחזק את האוזי, לא בטוח עד כמה כאן אפשר לעשות זאת.

הכותב הוא רונן מנחם - יחידת ההשקעות והאסטרטגיה, החטיבה לנכסי לקוחות וייעוץ בבנק מזרחי טפחות