דריכות לקראת פרסום נתון אמון הצרכנים בארה"ב

רמת האבטלה הגבוהה והצמיחה האיטית יכולים להוות גורם משמעותי לנסיגה בסנטימנט הצרכנים

המסחר השבוע התחיל במגמה מעורבת שבסופה הכריעו הדובים, המדדים המובילים בעולם ירדו בכ-0.5%. ירידות אלו נובעות כנראה כתוצאה ממימושים של הסוחרים, משקיעים בעולם.

במשך היום לא פורסמו נתוני מאקרו משמעותיים, לכן רוב הסוחרים התמקדו בחדשות שהגיעו מרכישות גדולות שחלו במסחר. ענקית התעופה סאות'ווסט איירליינס הודיעה שתרכוש את חברת אייר-טראן תמורת 1.4 מיליארד דולר. בעקבות הודעה זו מניית אייר-טראן זינקה בכ-60%.

מה צפוי לנו היום:

נתון אמון הצרכנים בארה"ב:

הנתון בפעם הקודמת הפתיע לטובה והציג קריאה של 53.5 נקודות, לעומת הצפי שעמד על 50.7 נקודות. תוצאה מפתיע זו מעידה על כך שהצרכן האמריקני עדיין מאמין בכלכלה של ארה"ב וביכולתם של מנהיגיה למצוא פתרונות יצירתיים למניעת התדרדרות נוספת.

הצפי לנתון זה הוא 52.5. העליות האחרונות בשווקים הפיננסים, עשויות להשפיע לטובה על הצרכנים, יחד עם זאת רמת האבטלה הגבוהה והצמיחה האיטית יכולים להוות גורם משמעותי לנסיגה בסנטימנט הצרכנים.

נתון התמ"ג בבריטניה: הצפי לנתון זה הוא בדומה לנתון הראשוני שהתפרסם, 1.2%. הנתון מראה זו הפעם השלישית ברציפות צמיחה חיובית בכלכלת בריטניה. לאחרונה הכלכלה בבריטניה ספגה מספר נתונים לא טובים, לכן נתון זה יש לו משמעות רבה לחוזק הכלכלה הבריטית במידה והנתון יצא מעל לצפי.

דולר - שקל:

הנגיד פישר לא נשמע לשר האוצר שטייניץ ובכל זאת העלאה את רמת הריבית ברבע אחוז, והעמידה ברמה של 2%. עלייה זו לא כל כך הפתיעה את השוק, זאת לנוכח בועת הנדל"ן שפישר מנסה להיאבק בה. זוהי העלייה הרביעית במספר מתחילת השנה.

ישנם הערכות בבנק ישראל שפישר יעלה את הריבית לרמה של 2.7% תוך שנה. בעקבות העלאת הריבית השקל התחזק אל מול הדולר ונסחר ב- 3.6667 שקל לדולר. לפי הערכות המצב הנוכחי של השקל אל מול הדולר, מכריח את פישר להתערב פעם נוספת, ולרכוש כמות גדולה של דולרים על מנת להחליש את השקל אל מול השטר הירוק.

גרף יומי

רמות משמעותית:

התנגדות 2: 3.80

התנגדות 1 :3.75

ספוט:3.6765

תמיכה 1: 3.6670

תמיכה 2: 3.5776

אסטרטגיה לימים הקרובים: שורט. המשך החזקת פוזיציות שורט כל עוד הצמד מתחת לתעלת המסחר. יעדים: כל שלושת היעדים שניתנו הגיעו ליעדם, כרגע אם הדולר ימשיך להיחלש הצפי שיגיע לרמת התמיכה הבאה ב- 3.5776.

אירו דולר

טרישה הצהיר אתמול: "שעדין הגוש האירופאי אינו יכול להכריז על ניצחון בכלכלה". עוד נאמר בנאומו, שכל מדינות הגוש צריכות להישמר ולהיות קשובות לנוכח המצב שהם נמצאות. כמו כן על המדינות להתמודד עם בעיותיהן.

רמת הריבית תישאר על כנה 1% לפחות לעוד שנה, ותינתן הארכה לבנקים ללא הגבלה עד תוך שנת 2011. עוד נשאל טרישה על מצבה של אירלנד, ובתשובתו הוא אמר שאירלנד כבר הוכיחה בעבר שהיא מסוגלת להתמודד עם מצביים כאלו. בעקבות דבריו האירו נסחר קצת בכבדות, אבל עדין נשאר ברמות ברורות אל מול הדולר.

גרף יומי

- הצמד פרץ את קו המגמה וביצע אליו פולבק, דבר אשר מחזק את התרחיש השוורי.

- יתכן שנראה מהלך קצר של מימושים כי הצמד הגיע אל רמת התנגדות חזקה 1.3500, דבר אשר יכול להחזיר את הצמד בחזרה אל קו המגמה שוב.

- פריצה וסגירה מעל קו ההתנגדות של 1.3500 יתמוך בהמשך העליות של הצמד.

- כרגע גם ה-CCI וגם הסטוכסטיק לא תומכים ללונג.

רמות משמעותיות

התנגדות 2 : 1.3776

התנגדות 1 : 1.3510

ספוט : 1.3491

תמיכה 1 : 1.3120

תמיכה 2 : 1.3241

אסטרטגיה לשבוע זה: אפשרות לונג. במידה והצמד יבצע תיקון נוסף אל כיוון קו המגמה ותיווצר לנו תבנית היפוך ללונג נתזמן עסקת לונג. במידה והצמד לא יבצע תיקון וימישיך לעלות נחכה לסגירת מחיר מעל קו ההתנגדות של 1.3500 ונחכה לתבנית מאשרת להמשך התחזקות האירו. יש לשים לב לסנטימנט שישרור בשווקים.

אירו - פרנק

גרף שבועי

גרף יומי

- צמד זה הוא אחד הצמדים המדוברים ביותר בשבוע שעבר. סוחרים בעולם מעריכים כי הבנק המרכזי של שוויץ ילך בעקבות היפנים ויחליטו לשים קץ להתחזקות המטבע המקומי.

- אם נסתכל על הגרף היומי, ניתן לראות כי הצמד בונה לנו שפלים עולים. במקביל, ישנה תמיכה משמעותית באזור 1.3070.

- כמו כן הצמד נבלם על שתי רמות פיבונאצ'י בגרף יומי 61.8% ו- 50% (השילוב של שני רמות אלו, מראות שרמת המחיר הזו הסוחרים מכבדים אותה מאוד), הבלימה ברמות אלו והשילוב עם קו המגמה, גרמו לסוחרים להיכנס כבר ביום שישי האחרון לעסקאות.

- הצמד החל כבר מהלך עליות מנקודת התמיכה, 1.3070 וביצע עליה של משהו כמו 200 פיפס, במידה והצמד יסגור מחיר מעל נקודת ההתנגדות 1.3390, צמד זה כנראה ימשיך לעלות אל רמת ההתנגדות הבאה.

- האינדיקטורים השבועיים מאותתים לונג (ישנה סטיה בין המחיר לבין הסטוכסטי).

רמות משמעותיות

התנגדות 2: 1.3480

התנגדות 1 :1.3390

ספוט:1.3167

תמיכה 1: 1.3070

תמיכה 2: 1.2765

אסטרטגיה לימים הקרובים: המשך לונג ואפשרות כניסה נוספת. הכניסה המוקדמת לסוחרים האגרסיביים שבינינו הייתה בבלימת מחיר על קו התמיכה המשולב עם שתי רמות פיבונאצ'י, הכניסה הבאה תתאפשר בסגירת מחיר מעל השיא האחרון בגרף 4 שעתי (רמה של 1.3295), זאת כמובן בהיווצרות אחת התבניות המאשרות ללונג. יעדים: יעד ראשון הושג באזור 1.3160, 1.3380, יעד נוסף פתוח. סטופ: 1.2750

דולר אוסטרלי - דולר אמריקני

גרף יומי

- הצמד קבע שיא חדש אתמול ברמה של- 0.9645.

- הצמד נראה שעושה תיקון אל קו התמיכה שהוא פרץ אשר מהווה גם רמת פיבונאצ'י 61.8% מהעלייה האחרונה.

- הצמד לא מראה סימנים להיחלשות והדרך אל רמת השקילות סלולה לו במידה והוא יסגור מעל השיא האחרון 0.9800.

- במידה והצמד לא ייעצר ברמה זו הרמה הבאה שלו תהיה קו המגמה.

- כרגע ה- CCI מחזק את הערכות שהצמד יבצע תיקון לאחר מהלך העליות המרשים.

רמות משמעותיות

התנגדות 2: 0.9800

התנגדות 1: 0.9650

פתיחה יומית: 0.9167

תמיכה 1: 0.9300: רמת פיבונאצ'י 61.8

תמיכה 2: 0.9100: קו מגמה עולה

אסטרטגיה לימים הקרובים: המתנה להצטרפות ללונג. יש להמתין לתיקון של הצמד לרמות הברורות ובהיווצר תבנית היפוך נכניס הוראת קניה. יעדים: 0.9800, רמת השקילות (1.000) יעד נוסף פתוח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.