TIM: וואלה עוקף את יוטיוב וספורט 5 את ONE, האתרים הכלכליים נחלשים
חודש אוגוסט באינטרנט הישראלי: אתרי חברת גוגל יורדים, פייסבוק שוברת שיאים, ספורט 5 מצליחה לעקוף את אתר הספורט ONE, וואלה חוזרת למקום השלישי ועוקפת את יוטיוב, אתרי הכלכלה נופלים ואתר המסעדות הגדול בארץ, rest, מזנק ב-30.3%. כך עולה מסקר TIM של חברת TNS טלסקר. ישנם כיום 3.9 מיליון גולשים בישראל.
המהפכה הגדולה ביותר החודש היא עלייתו של אתר ערוץ הספורט, ספורט 5, שהצליח לעקוף את ONE וקפץ 3 מקומות למקום ה-14 - לראשונה מאז מארס. לעומת זאת, ONE נפל למקום ה-17. החשיפה לספורט 5 עומדת כעת על 15.8% לעומת 14.4% בלבד ל-ONE.
לראשונה מאז מאי האחרון, וואלה חוזר למקום השלישי והצליח לעקוף את יוטיוב שנפל למקום הרביעי. יוטיוב צנח ל-59.4% חשיפה לעומת 64.3% בחודש שעבר - ירידה של 9%.
אתר מנוע החיפוש המוביל בעולם ובארץ איבד כאחוז אחד בכללי לעומת החודש הקודם, וירד ל-90.9%. זהו שיעור החשיפה הנמוך ביותר למנוע החיפוש מאז מארס והנמוך ביותר ל-youtube מאז אפריל. מלבד זאת, לא נרשמו שינויים מהותיים בטבלת 10 האתרים המובילים.
עם זאת, נרשמה עלייה קטנה בחשיפה ב-3 אתרי התוכן הישראלים המובילים. וואלה עומד על 64.5% ואחריו ynet עם 57.2% ומאקו עם 34%. אתרי התוכן הכלכליים - TheMarker וגלובס - ירדו שניהם במקום אחד ומדורגים כעת במקום ה-16 וה-20, בהתאמה.
אתר המסעדות rest, שרק נכנס לרשימת 25 האתרים המובילים בחודש יוני, טיפס למקום ה-20. החשיפה לאתר עלתה ב-30.3% לעומת יולי. החשיפה לאתר עכבר העיר עלתה ב-19% ועומדת כעת על 12.3%. עכבר העיר יצא מרשימת האתרים המובילים מספר פעמים בשנה האחרונה.
הרשת החברתית פייסבוק התחזקה ושברה שיא כל הזמנים עם חשיפה על 69.2%. בזכות העלייה, החשיפה לקבוצת מסה (הכוללת את MSN, פייסבוק ונענע10) עלתה ל-77.7% בניקוי חפיפות, לעומת 73.8% בחודש יולי.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
