7 דברים שאתם חייבים לעצמכם לקראת השנה החדשה

ירון שמיר, המומחה הפנסיוני של Bizportal, מציג רשימה של דברים אותם כדאי לעשות בשנה הבאה עלינו לטובה
ירון שמיר |

הנה נגמרת לה שנת תש"ע ומיד מתחילה שנת תשע"א. וכרגיל עם תחילתה של תקופה אנו נוהגים לקבוע לעצמנו רשימה של דברים אותם נרצה לעשות בשנה הבאה עלינו לטובה. המדור הפנסיוני התגייס למשימה ומציג רשימה של 7 דברים אשר על כל חוסך לעשות בתחום החסכון הפנסיוני:

1. בדוק רמת הסיכון בהשקעות של החסכון הפנסיוני שלך ביחס לשנים שנותרו עד לגיל הפרישה

כפי שאנו מציינים שוב ושוב, רמת הסיכון המתאימה לחוסך מבוגר הנמצא שנתיים לפני גיל הפרישה אינה בהכרח זו המתאימה לבחור בן 35. המכשירים הפנסיונים משתתפים כפי שלמדנו בשנת 2008 (לרעה) ובשנת 2009 (לטובה) בשוק ההון. "זמן התיקון" של החוסך המבוגר אינו זהה לזמן שקיים לחוסך הצעיר. קימות היום אלטרנטיבות לקביעת רמות הסיכון בקופות, דע אותן והתאם אותן למצבך.

2. בדוק את גובה החסכון הפנסיוני שצברת

זכור כי 1 מיליון ש"ח צבירה פנסיונית יתנו קיצבה של כ-5,000 ש"ח לכל החיים לגבר בגיל 67. אז אם אתה צעיר כדאי לבדוק מהו הסכום אליו אתה צפוי להגיע בגיל פרישה ובמידת הצורך להתחיל לחסוך באופן פרטי, זכור ככל שתתחיל לחסוך בגיל צעיר יותר יהיה לך קל יותר להגיע לסכומי חיסכון משמעותים.

אם אתה קרוב יותר לגיל פרישה ואין באפשרותך להשפיע יותר בצורה משמעותית על גובה החסכון פנה ליעוץ פנסיוני מקצועי על מנת לתכנן את הפרישה בצורה נכונה.

3. בדוק את דמי הניהול

אכן ענין דמי הניהול נידון גם במדור וגם ביתר העיתונים הכלכלים פעמים רבות בשנה האחרונה. יוזמות כאלה ואחרות לגבי הגבלת דמי הניהול נשמעו אך טרם יצאו אל הפועל. דבר אחד ברור: גובה דמי הניהול ישפיע משמעותית על החסכון שיצבר.

למד את המכשירים הפנסיונים, דע כי קיימים הבדלים בדמי הניהול בין קופות הגמל, קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים. בדוק מה הם דמי הניהול הממוצעים שגובה הקופה שלך ובדוק האם דמי הניהול אותם אתה משלם גבוהים או נמוכים מהממוצע, בדוק גם את המתחרים למד את התשואות ואת דמי הניהול הממוצעים אותם הם גובים. כאשר כל הידע הזה באמתחתך תוכל לנהל משא ומתן נכון על דמי הניהול אותם תשלם.

4. לביטוח דאגת?

אסור לשכוח כי חסכון פנסיוני אינו רק חסכון לפרישה אלא גם כלי האמור לתת הגנה לנו ולמשפחתנו במקרה צרה. בדוק את סכום ביטוח החיים ואובדן כושר העבודה שבפוליסות ובקרנות הפנסיה ובדוק האם הוא מספיק לכלכל אותך ואת משפחתך בעת צרה. זכור אובדן כושר עבודה ניתן לרכוש עד 75% מהשכר ברוטו בעוד את גובה הפיצוי למקרה של פטירה יכול לקבוע כל אחד על פי צרכיו. התייעץ עם מומחה מקצועי בעיקר בתחום הזה.

5. מעקב ונקודות בקרה

התחל לבצע מעקב אחרי החסכון הפנסיוני. בדוק אחת לרבעון את האישורים המתקבלים מהחברות המנהלות, למד את התוכנית בה אתה נמצא, האם זו באמת התוכנית בה אתה צריך ורוצה להיות? עקוב אחרי התשואות, אמנם לא מדובר על חסכון לטווח קצר אך חשוב לראות את המגמה של הקופה בה בחרת ביחס לשוק ובמידת הצורך לדעת גם לבצע שינויים. זכור - קיים היום ניוד כמעט מלא בין המכשירים הפנסיונים החדשים ובמידת הצורך קל לבצע מעבר בין קופות.

6. עקוב אחרי פרסומים מקצועיים ובעיקר בכל הקשור למגמות בענף

התחום הפנסיוני, למרות היותו לכאורה תחום אשר אינו עובר שינויים, עבר שינויים מהותים בשנים האחרונות, החל משינוי מיסויי ועבור בשינויים הקשורים לניידות, גילוי נאות ועוד. שינויים אלו משפיעים לעיתים על השיקולים בכדאיות של המוצר בו בחרת לחסוך. החלטה נכונה והכרות עם השוק שווים לעיתים ברמת החסכון יותר מדמי הניהול ותשואת הקופה.

7.עקוב באופן קבוע אחרי המדור הפנסיוני בביז פורטל וכאן אין כמובן צורך להוסיף

שתהיה לכולנו שנה טובה, שנת בריאות, שלום וחיסכון נכון.

עורך דין ירון שמיר, עוסק כ-15 שנים בתחום הפנסיוני במגוון תפקידי ניהול, עוסק בפיתוח עסקי בתחום הפנסיה, הגמל והביטוח ומשמש כמומחה הפנסיוני של Bizportal.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.