תלושים, ארוחה במסעדה, שפתון ויום כיף - מה קיבלו עובדי משרדי היח"צ

ב'זאביק דרור' קיבלו העובדות תלושים לקניות בגבריאל, חולצה ושפתון, ב'דני לוי' קיבלו ייגר מייסטר בנוסף לתלושים. ומי מבקר ב'בטר פלייס'? כנסו כנסו
משה בנימין |

משרדי יחסי הציבור, שידעו במהלך השנה לתקשר כל מהלך חשוב יותר או פחות של לקוחותיהם, נדרשים למאמץ אחרון לפני ראש השנה תשע"א, רק שהפעם מדובר בהם ולא בלקוחות. אתר אייס בדק מה יקבלו עובדי היח"צ המסורים לכבוד ראש השנה.

במשרד יחסי הציבור של זאביק דרור פתחו את חגיגות ראש השנה בארוחה לילית סודית עם חזוס לוז שהגיע לארץ כדי להצטלם לקמפיין החורף של TNT - הארוחה הייתה במסעדת מסה והשף אביב משה הכין עבורם ארוחת טעימות "מדהימה" לדבריהם. כמו כן, לראש השנה ה'בנות' של זאביק דרור מקבלות תלושים על סך 500 שקלים לקניות בגבריאל, חולצה במהדורה מוגבלת שעיצבה שושי ברבי מ'פלסטיק דול' עם דמותה של לינדזי לוהן, שפתון רוז' אלור של 'שאנל' ממראה החורף הקרוב ומארז של ריצ' - השמפניה של פריס הילטון.

במשרד היח"צ בן-חורין אלכסנרוביץ' יקבלו 15 העובדים תלושים על-סך 300-400 שקלים בהתאם לוותק ולבכירות. בנוסף, היום (שלישי) נערך יום כיף משרדי שכולל סיור משותף ב'בטר פלייס' וארוחה במסעדת הקומה ה-11 בעזריאלי.

'דבי תקשורת' בבעלותו של משה דבי, מעניקים לעובדים מתנה לחג 350 שקלים בתלושי קניה ובקבוק יין יוקרתי של רקנאטי בשווי 70 שקל. וגנר תקשורת פותחים את השנה בארוחת ערב חגיגית במסעדת מסה פלוס מתנה לכל עובד 450 שקלים במזומן. במשרד גיל-עד תקשורת יעניקו 500 שקל בתלושי שי וספר קידוש מיוחד וחגיגי.

בסברינה בלחסן יעניקו תווי קניה שינתנו במסגרת ארוחה ב'ליליות' - מסעדה המכשירה במטבחה, בשיתוף פעולה עם עמותת עלם, בני נוער בסיכון למקצועות המסעדנות. "אנו שמים דגש על שילוב של הנאה ותרומה לקהילה חשוב ביותר בימינו ובמיוחד בערב ראש השנה", מסבירים במשרד.

'דני לוי תקשורת' הוא המפרגן המוביל לעובדיו עם 400 שקלים בתלושים, ארוחה זוגית במסעדת פרונטו, זוג כרטיסים לאסף אמדורסקי, בקבוק גלנפידיך 12 שנה ומארז מוצרי שיער פרימיום של לקוח המשרד wella.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ח"כ קטי שטרית בדיוני הועדה לזכויות הילד קרדיט: מתוך אתר הכנסתח"כ קטי שטרית בדיוני הועדה לזכויות הילד קרדיט: מתוך אתר הכנסת

"מצב חירום ממשי": 80% מהמטפלות במעונות היום לא קיבלו את השכר המגיע להן

לפני שנתיים סוכם כי המדינה תממן העלאת השכר למטפלות במעונות היום בעלות של כחצי מיליארד שקלים, אך בפועל 80% מהמטפלות לא קיבלו אותו ורק כעת נערכת בדיקה לאן נעלמו הכספים
הדס ברטל |
נושאים בכתבה חינוך כנסת

הבוקר קיימה הוועדה לזכויות הילד ישיבה הנוגעת למעונות היום וקיבלה לידיה את הנתונים המבהילים הבאים: על-פי הערכות של משרד העבודה והרווחה חסרות כיום כ-3,000 מטפלות במערכת, ובדוח של המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך לשנת 2024 נמסר כי למעלה מ־500 מעונות יום נסגרו ב-שנים האחרונות בשל מחסור בכוח אדם מקצועי. בישיבה דיווח נציג משרד האוצר כי בבדיקה שביצעו בשנת תשפ״ד נמצא כי יותר מ-80% מהמטפלות לא קיבלו את השכר שנקבע למקצוע. מי שהציג את הדברים היה נציג משרד האוצר, רום אריאב, נתונים שגרמו להפתעה בקרב חברי הכנסת ונציגי הארגונים. לדבריו, שיעור התחלופה של המטפלות זהה במעונות המפוקחים ("מעונות סמל") ובמעונות הפרטיים, מה שלדעתו מעיד כי ייתכן והבעיה איננה נובעת רק מגובה השכר אלא מפרמטרים נוספים כמו סביבת העבודה, תנאי העסקה, עומס, או חוסר בליווי מקצועי. 

אריאב הוסיף כי ביוני 2023 עודכן המחיר המפוקח למעונות בשל העלאה ניכרת בשכר המטפלות, ובאותה שנה הוחלט במשותף בין משרד החינוך למשרד האוצר כי המדינה תממן את מלוא העלאת התעריף סכום של יותר מחצי מיליארד שקלים. אולם, הבדיקה שנערכה בשנת תשפ״ד נמצא כי מעל 80% מהמטפלות לא קיבלו בפועל את השכר שנקבע, למרות שהכספים הועברו לארגונים המפעילים את המעונות. נציג האוצר הבהיר כי לפי שיטת התקצוב הנוכחית, הסבסוד במעונות ניתן להורים והארגונים מהווים רק צינור להעברת הכסף אך ציין כי בימים אלה נערכת בדיקה מעמיקה גם לשנת תשפ״ה כדי להבין לאן זרמו התקציבים.

דבריו של אריאב עוררו תגובה חריפה מצד יו״ר הוועדה, ח״כ קטי שטרית (ליכוד), שאמרה כי היא “נדהמת לשמוע שהכסף שיועד להעלאת שכר המטפלות לא הגיע ליעדו”. לדבריה, “לא ייתכן שהמדינה תקצה מאות מיליונים לשיפור תנאי העובדות אך בפועל הכסף יישאר בידי הארגונים. לפי הנתונים שעלו בוועדה, כמעט 80% מהמעונות לא העבירו את התוספת לשכר המטפלות. אני דורשת ממשרד האוצר לספק תשובות ברורות ולברר מי הגוף שאמור לפקח על עמידה בכללי הסבסוד. מדובר באזלת יד במקרה הטוב, ובעבירה של ממש במקרה הרע”. שטרית הדגישה כי הוועדה דורשת להצמיד את שכר המטפלות לשכר הסייעות בגני הילדים, ולבחון אפשרות להעביר את התשלומים ישירות דרך הרשויות המקומיות ולא דרך הארגונים המפעילים, כדי להבטיח שהכסף הציבורי יגיע ליעדו.

שטרית הוסיפה כי "האחריות והפיקוח על גילאי אפס עד 3 איננה רק עניין של חינוך,  זו משימה לאומית. לצערי, מערכת המעונות לגיל הרך מצויה כיום במצוקה קשה של כוח אדם, מדובר במצב חירום ממשי ”.


במסגרת הדיון הציעה שטרית לתעדף את ענף החינוך לגיל הרך מבין תחומי השירות הלאומי-אזרחי. מנכ״ל רשות השירות הלאומי‑אזרחי, ראובן פינסקי, השיב כי ישנם כ-20,000 צעירים המשרתים בשירות הלאומי כיום מתוכם רק עשרות בודדות משרתות במעונות והדגיש כי אין מאגר בלתי נדלה של מתנדבים שניתן להעביר באופן אוטומטי למעונות היום. גם ראש עיריית מעלה אדומים, גיא יפרח, הזהיר: “אם לא יקרה משהו משמעותי, בשנה הקרובה לא יהיה עוד מערך גיל הרך ואתם תראו הורים שלא הולכים לעבודה בגלל זה”. ח״כ סימון דוידסון (יש עתיד) אף הזהיר: “אנחנו רגע לפני להביא עובדים זרים שיטפלו בילדים שלנו.”