מדיה חברתית: שטראוס נותנת ללקוחות בפייסבוק לבחור את הגלידה שתעבור לייצור

שטראוס עולה בקמפיין בפייסבוק באמצעות גריי אינטראקטיב במסגרתו יבחרו הלקוחות איזה טעם יעבור ליצור המוני. הלוגו של פייסבוק יוצמד לאריזה
משה בנימין |

חברת שטראוס מצטרפת לגל המהלכים במדיה החברתית ויצאה בפעילות משלה בה ניתנה לאוהדי העמוד של קרמיסימו בפייסבוק היכולת להחליט, עבור כלל ציבור צרכני המותג, אלו מעשרת טעמים ישנים יוחזר בחורף הקרוב.

לדברי שרון בר אורן, סמנכ"ל שיווק גלידת שטראוס: "לראשונה בישראל חברה מסחרית מאפשרת לאוהדיה בפייסבוק להשפיע על בחירת מוצר בייצור המוני. כמו כן, לראשונה בארץ שחברה מסחרית קיבלה את האישור מהנהלת פייסבוק העולמית להשתמש בלוגו הרשמי שלה על גבי האריזה של מוצר מסחרי. את הלוגו של פייסבוק ילווה כיתוב המציין "הטעם נבחר על ידי אוהדי קרמיסימו בפייסבוק".

במקביל להשתתפות הגולשים בבחירת הטעמים, מעלה היום גלידת שטראוס לעמוד של קרמיסימו סרטון אינטרנטי בו מודה מייסד פייסבוק מרק צוקרברג (המגולם ע"י שחקן) באופן אישי לאוהדי קרמיסימו על מעורבותם ומביע בצורה גלויה את אהבתו הגדולה לגלידה ובפרט לטעם קרמיסימו קרמבו.. את הסרטון הפיקה עבור גלידת שטראוס חברת גריי אינטראקטיב שגם יזמה, הפיקה את הקמפיין וניהלה את עמוד הפייסבוק.

בסקר שהעלתה החברה לעמוד המותג הוזמנו 9,000 גולשים לבחור שניים מתוך עשרה מן טעמים שיוצרו במהלך השנים האחרונות. האוהדים של קרמיסימו בחרו באופן מובהק את החזרתה של גלידת הקרמבו, ומיד אחריה את הטעם מוס שוקולד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.