פרסום ראשון

צפון ללא כיסוי: קול ישראל הקפיא פניה לעיתונאים למשרת כתב אזורי ויצא למכרז

חודשים מאז עזב רונן פולק את משרת הכתב בצפון וברשת ב' טרם מינו כתב לאזור. גורמים בקול ישראל מבקרים: אזור שלם נותר ללא כיסוי
אלכסנדר כץ |

רשת ב' של קול ישראל החליטה לגייס כתבים למערכת החדשות באמצעות מודעות דרושים בעיתונים היומיים, למרות שלפני כן בכיריה היו במגעים עם עיתונאים עבור אותן משרות - כך נודע לאייס. רשות השידור יצאה במכרזים פתוחים למשרות כתב בצפון וכתב לענייני כלכלה בירושלים, וככל הנראה מדובר בפעם הראשונה בהיסטוריה של השידור הציבורי בה עיתונאים מגויסים באמצעות מודעות בעיתונים ומכרזים למשרות.

לפני כחודשיים עזב כתב קול ישראל בצפון, רונן פולק, את תחום סיקורו ומונה לכתב בדסק הכלכלי במערכת תל אביב במקביל לתפקידים נוספים שקיבל במערכת. באותה עת התנהלו מגעים עם כמה עיתונאים לאיוש המשרה, אולם אז החליט מנהל רשת ב' וחטיבת החדשות בקול ישראל, מוטי אמיר, להקפיא את הפניות ולצאת לפתע למכרז פתוח.

מאז אין לצפון כתב ייעודי שמכסה את האזור עבור רשת ב'. גורמים ב'קול ישראל' מותחים ביקורת חריפה על התנהלות רשות השידור: "זו בושה שאזור כל כך גדול, שנמצא לעיתים בסערה ביטחונית, לא מכוסה על ידי כתב".

גורמים טוענים כי לאחר שכבר התקיימו מגעים עם מספר עיתונאים לאיוש המשרה בצפון, נמסר לאותם מועמדים כי הוחלט להפסיק את ההתנהלות מולם, ולגשת למכרז פתוח וזאת בשל פניית מבקר המדינה לרשות השידור בעניין מינויים ללא מכרז. במשרד מבקר המדינה מכחישים: "המבקר אומר את דברו בפומבי בדוחות ובחוות הדעת שלו או בצווי הגנה שהוא מוציא ולא בכל דרך אחרת".

הערכות ברשות הן כי ההחלטה לצאת למכרז פתוח, נובעת מהחשש מתלונות על תופעות פסולות של 'חבר מביא חבר' לדוגמא, או מינוי מקורבים.

בשבועות האחרונים פורסמה מודעת דרושים בעיתונים היומיים, בהן צוין כי "רשות השידור מודיעה על תפקידים פנויים בקול ישראל בעברית - כתב לענייני כלכלה בירושלים וכתב בצפון". דרישות התפקיד: השכלה אקדמאית בתחום המבוקר או ניסיון של 5 שנים, כמו גם ניסיון קודם בשידור רדיו או טלוויזיה.

לפני כשבוע נסגר המכרז למשרת כתב בצפון במקומו של פולק, ולכתב לענייני כלכלה בירושלים, בעקבות עזיבתו של ערן פוליצר. במשרדי רשות השידור התקבלו עשרות פניות של מועמדים פוטנציאלים, ועל פי הערכה, בחירת המחליפים עשויה לקחת לפחות עוד מספר שבועות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?

הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב

תמיר חכמוף |

ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.

בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.    

הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית? 

מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%

יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב. 

"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש.  לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".


ריבית
צילום: ISTOCK

בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית

הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים. 

נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.


ריביות ממוצעות על עו"ש בחובה

הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות 

מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל. 


עוד אספקט של הריביות הגבוהות הוא כרטיסי האשראי, ואם נסתכל על שיעורי הריבית על עסקאות בקרדיט, נראה שהריבית הממוצעת נעה בין 13.5% ל-16.5%.  כאל גובה בממוצע 15.7%, מקס 15.4%, וישראכרט מציגה ריבית של 14.8%. וכך, תשלומים דחויים בכרטיסי האשראי הופכים להלוואות יקרות, עם ריביות גבוהות מאד.