על סחורה שצנחה בחודשיים האחרונים, האם יבוא תיקון?
במסחר בסחורות בשבוע האחרון לא נרשמה מגמה אחידה. מחירי אחדות מהסחורות עלו ומחירי אחרות ירדו. מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד בסיכום שבועי ב-0.11%. מדד הסחורות נמוך כיום ב-41.7% ממחיר השיא שלו, שנקבע ב-3 ביולי 2008, אך גבוה ב-38.0% ממחיר השפל, שאליו צנח ב-24 בפברואר השנה. העליות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו בשבוע שעבר במתכות האצילות ובסחורות החקלאיות.
מבין המתכות האצילות, הפלדיום עלה ב-4.5% ל-513.60 דולר לאונקיה, הזהב עלה ב-3.2% ל-1,161.90 דולר לאונקיה והפלטינה עלתה ב-3.1% ל-1,727.40 דולר לאונקיה. מבין הסחורות החקלאיות, האורז עלה ב-6.5% ל-13.2 סנט לפאונד, והחיטה עלתה ב-2.4% ל-465.8 סנט לבושל, אבל על החיטה ארחיב בהמשך. במחיר הנפט כמעט ולא היה שינוי בסיכום שבועי והוא נסגר ב-84.92 דולר לחבית.
מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, ירד ב-2.61% בשבוע שעבר ל-2,913 נקודות. המדד נמוך כעת ב-37.5% מהפסגה, 4,661 נקודות, שנרשמה ב-19 בנובמבר 2009, אבל עדיין גבוה ב-34.7% מהשפל, 2,163 נקודות, שנרשם ב-24 בספטמבר 2009.
במסחר במניות בארצות הברית ובעולם נרשמו עליות בשבוע שעבר, זה שבוע שישי ברציפות. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, עלה ב-1.38% ל-1,194.37 נקודות; ומדד מניות הנאסד"ק עלה בשבוע שעבר ב-2.14% ל-2,454.05 נקודות. אלו מחירי הסגירה השבועיים הגבוהים ביותר של שני המדדים מאז ספטמבר 2008, החודש שבו קרסה חברת ליהמן ברדרס. מדד המניות העולמי MSCI World עלה בשבוע שעבר ב-0.92% ל-1,223.32 נקודות, המדד נמוך כיום ב-27.3% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-78.8% מהשפל שאליו צנח ב-9 במארס 2009.
כמעט שלא היה שינוי בשער הדולר ביחס לאירו בסיכום שבועי, ושערו האחרון היה 1.350 דולר לאירו. הדולר נחלש ב-1.52% ביחס לין היפני בשבוע שעבר ל-93.18 דולר לין, ביחס לשקל כמעט לא השתנה השער בשבוע שעבר: שערו היציג האחרון היה 3.692 שקל לדולר.
בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון יחסית למחיר השיא שלהן ב-2008 ולמחיר השפל אחריו. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל; תעודות לונג לאלו הצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו הרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה המסוימת.
חיטה
לאחר ירידה תלולה במחיר החיטה בשיעור של 22.3% מ-11 בינואר השנה עד ליום שני שעבר, חל תיקון מסוים כלפי מעלה ומחירה עלה ב-4.2% וסגר את השבוע ב-465.8 סנט לבושל. רק לצורך מידע כללי: בושל חיטה מתייחס ל-60 פאונד או 27.2 ק"ג, מכיל כמיליון גרעינים בודדים ואפשר לאפות ממנו 42 ככרות לחם לבן או 60 ככרות מקמח מלא במשקל של כ-700 גרם כל ככר לחם.
שיא ביבול החיטה העולמי בשנת הגידול 2008/09 (עונת גידול החיטה נמשכת מיולי עד יוני), 683 מיליון טון, שנבע בין השאר מנצילות שיא של יותר משלושה טון להקטר בארצות הברית, הביא לגידול במלאי החיטה העולמי ולצניחה במחירה, כפי שאפשר ללמוד מהטבלה להלן, המפרטת את נתוני הייצור, הצריכה והמלאי העולמי של החיטה בחמש השנים שעברו.
מאזן החיטה העולמי (מיליוני טון)
הערה: הנתונים לגבי עונת 2009/10 הם בגדר הערכה. הנתונים נלקחו מפרסומים של משרד החקלאות של ממשלת ארצות הברית.
מצד אחד, בעקבות הירידה במחיר החיטה הקטינו חקלאי ארצות הברית, יצואנית החיטה הגדולה בעולם, וארצות האיחוד האירופי את שטח גידול החיטה באופן משמעותי. מצד שני, תפוקת החיטה באוסטרליה, בצפון אפריקה ובמזרח התיכון צפויה לעלות בעקבות גשמי הברכה שירדו שם, וכך תפוקת החיטה העולמית בעונת 2009/10 צפויה לרדת באחוז אחד בלבד בהשוואה לעונה הקודמת. בו בזמן צריכת החיטה העולמית בשנת הגידול הזו צפויה לעלות באחוז אחד.
יצרניות, צרכניות, יצואניות ויבואניות עיקריות של חיטה (עונת 2008/2009, מיליוני טון)
רק לשם השוואה, ישראל ייבאה שני מיליון טון חיטה (1.5% מהייבוא העולמי) באותה עת.
האם כדאי כעת להשקיע בחיטה?
השקעה נבונה בסחורות יכולה להיעשות בשני הכיוונים, לונג למי שצופה עלייה במחיר הסחורה, ושורט (מכירת הסחורה) למי שצופה ירידה במחיר הסחורה. להלן אפרט נקודות לשיקול בעד השקעה בכל כיוון, כך שמי ששוקל להשקיע בחיטה יוכל להיעזר בנקודות אלו לגבש החלטה אם ללכת לונג או שורט או לחכות להזדמנות טובה יותר להשקעה בחיטה.
נקודות בעד השקעה לונג בחיטה:
- מחיר החיטה ירד ירידה תלולה, והמחיר הנוכחי 465.8 סנט לבושל נמוך ב-64.7% מהשיא משנת 2008, 1,318 סנט לבושל. מבין כל הסחורות, רק הגז הטבעי ירד בשיעור גדול יותר מהחיטה ממחירי השיא של הסחורות משנת 2008. לרוב לאחר ירידה כה תלולה חל תיקון כלפי מעלה, כפי שראינו במחירי המתכות התעשייתיות.
- הקטנת שטח גידול החיטה בארצות הברית, ארצות האיחוד האירופי וארגנטינה תפחית את הכמות הכללית של ייצור החיטה העולמי.
- היציאה מהמשבר הכלכלי העולמי תוביל לעלייה ברמת החיים ועמה גם לעלייה בצריכת המזון הכללית ולעלייה בצריכת החיטה, בייחוד במדינות המתפתחות, כמו סין והודו.
נקודות בעד מכירת שורט בחיטה:
- יחס מלאי החיטה העולמי לצריכה הגיע ל-31%, יחס מלאי זה גבוה מממוצע חמש השנים האחרונות.
- מלאי החיטה אצל היצואניות העיקריות גבוה כיום ב-3% מממוצע חמש השנים האחרונות.
- תפוקת החיטה במרוקו, איראן, פקיסטאן וטורקיה עלתה, וגורמת לירידה ביצוא החיטה למדינות האלו.
איך משקיעים בחיטה בישראל
כלל-פורקס
בחשבון מסחר בכלל-פורקס ניתן להשקיע השקעה ישירה בכל סכום במחיר החיטה בשני הכיוונים, קנייה ומכירה, בחדר עסקאות בין-לאומי הפועל 24 שעות ביממה וזמין לכל הסוחרים.
תעודות סל בארצות הברית
אין תעודת סל לחיטה בלבד בארצות הברית, תעודות הסל הבאות כוללות חיטה כמרכיב משמעותי:
תעודת הסל PowerShares DB Agriculture Fund נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול DBA, התעודה עוקבת אחר מחירי החיטה, התירס, הסויה והסוכר בחלוקה שווה.
תעודת הסל iPath Dow Jones-AIG Grains Total Return Sub-Index ETN נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול JJG, התעודה עוקבת אחר מדד דאו ג'ונס לגרעינים, המורכב מסויה ? 38.4%, חיטה ? 25.4% ותירס ? 36.2%.
תעודות סל באירופה
תעודת הסל ETFS Wheat נסחרת בבורסת לונדון ובבורסות אירופאיות נוספות מספטמבר 2006 וסימולה WEAT. תעודת הסל הזו עוקבת אחר מדד חברת דאו ג'ונס למחיר החיטה, המבוסס על מחיר חוזי החיטה בבורסת CBOT. דמי הניהול הם 0.49% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.
תעודת הסל ETFS Short Wheat נסחרת מפברואר 2008 בבורסת לונדון ובבורסות נוספות באירופה וסימולה SWEA. התשואה של תעודת סל זו עומדת ביחס הפוך לשינוי במדד חברת דאו ג'ונס למחיר החיטה, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר החיטה ירד. דמי הניהול הם 0.98% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.
תעודת הסל ETFS Leveraged Wheat נסחרת מפברואר 2008 בבורסת לונדון ובבורסות נוספות באירופה וסימולה LWEA. התשואה של תעודת סל זו עומדת ביחס כפול לשינוי במדד חברת דאו ג'ונס למחיר החיטה, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר החיטה יעלה ושואף למנף את רווחיו. מובן שאם מחיר החיטה יורד, גם ההפסדים בתעודה זו הם בשיעור כפול מירידת מחיר החיטה. דמי הניהול הם 0.98% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.
*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.

בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?
השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה).
מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.
ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.
אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%. מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים.
למעשה,

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.