על עיר במרכז הארץ שמתאימה יותר לסוס ועגלה: טור דעה!
יום יום אני מהלכת בר"ג עיר מכורתי ותוהה בליבי איך הצליחו מייסדי העיר לבנות בפרק זמן קצר כ"כ עיר מכוערת כ"כ. מילא מכוערת, לא מתוכננת, לא מאורגנת, אבל אפילו חניה לא הצליחו לסדר.
אני מפלסת את דרכי במדרכות עמוסות לעייפה במכוניות חונות ומרוצפות בקקי של כלבים. שמה את נפשי בכפי בניסיון נואש לעבור במדרכות צרות במיוחד שגם סיני קטן ורזה לא יכול לעבור בהן. וכל זה בעיר שתוכננה ונבנתה במהלך 90 השנים האחרונות. לדעתי פריז כבר עמדה על תילה באותו הזמן, אפילו לונדון. אולי אפשר ללמוד ממקומות אחרים איך מתכננים ובונים עיר.
לפעמים אני חושבת שאדריכלי העיר חשבו שלעולם ייסעו פה על סוס ועגלה.
לא חשבו שאולי בארץ חמדת אבות מתישהו תהיה כאן מכונית??!!
היכן שרק העין נחה קופצים בתים עם תריסי פלסטיק - שבורים כמובן. דודי שמש ואנטנות עד האופק. הרחובות הראשיים של ר"ג מתהדרים בבתים שנוזלים ממש על הרחוב, מה שמייצר חזיתות מפויחות מה שגם לאורך זמן מזמין אנשים במצב סוציו אקונומי נמוך להתיישב בבתים האלה ולהוריד אותם בצורה סופית למצב של "סלאמס" מתקדם.
אחד הקטעים המגוחכים והפתטיים של ר"ג שהיא מתיימרת להיות קצת ת"א. עיר של תרבות, הוד והדר.. עיר שלא הולכת לישון. תעשו לי טובה... המזל הגדול של ר"ג הוא שבני ברק צמודה אליה. ובני ברק הרבה הרבה יותר מכוערת מר"ג. עניין זה מזכיר לי תמיד את הנערות המכוערות שבוחרות ללכת עם חברה שמכוערת ממנה בהרבה. על מנת שאיכשהו, היא עצמה תיראה יותר יפה ממה שהיא באמת..
מחירי הנדל"ן בר"ג הם מהגבוהים בארץ מסיבה אחת בלבד. שיש התפוצצות אוכלוסין בת"א. ור"ג נהנית מהשאריות הדשנות שת"א מותירה אחריה.
אז מה בכל זאת אפשר לעשות?
1. קרן שיפוצים - לא, לא צריך להיבהל, אין צורך להעלות מיסים. אפשר לעבוד עם מה שיש. ר"ג היא אחת העיריות העשירות בארץ. לקרן שיפוצים הזאת יופרש סכום קבוע מתוך הארנונה וכל 10-15 שנה הכסף שמצטבר בקרן יועבר לטובת שיפוץ חזיתות המבנים כשבמקביל תפריש העירייה את אותו סכום. כלומר 50/50. על השיפוץ יחליט המהנדס או ועדה .
2. בתים מטופחים, משופצים, יקבלו הנחה שנתית על הארנונה של בין 5-10%. ע"מ לתת מוטיבציה לעניין ליתרת הקהילה. אל תעשו לי פרצופים עכשיו שצריך לדבר הזה כספים כאילו שודדים לכם כסף מהכיס. הכסף הזה כבר יוצא מכיסכם בכל מקרה. רק צריך לוודא שחלוקת הארנונה תלך לא רק לשחיתויות, לשוחד ולמכוניות שרד אלא גם לטובת קרן השיפוצים הנ"ל.
3. עצים - עצים עצים עצים עצים... עיר הגנים נשארה עם השם בלבד. הגנים הולכים ופוחתים ובמקומם נבנות מפלצות בטון. אז בשביל למתן את העסק הזה אפשר לשתול עצים ברחובות עם נוף רחב ולוודא שאינם מרימים את המדרכה או שחברת חשמל לא תגזום אותם השכם והערב. את העצים הקיימים, במיוחד בכניסה לבתים חשוב שלא יגזמו אותם בצורת כדורים, משולשים וכד' אלא להשאירם בצורתם הטבעית - שעץ יראה כמו עץ, כך העצים קצת יסתירו את החזיתות המכוערות, יתנו פרטיות לדיירים, יורידו בשלוש מעלות את החום ברחוב, יתנו צל לעוברים והשבים ואולי בסוף יהיה אושר גדול.
4. עיר קיימת היא אורגניזם חי. וכשהולכים לטפל בכשלים תכנוניים אפשר לעשות טיפול קוסמטי או ניתוח כירורגי. הצעותיי עד שלב 3 הן בפירוש טיפולים קוסמטיים. אם רוצים להיכנס לניתוח כירורגי, שלדעתי ברמת גן הוא אקוטי, צריך להוריד את שורת הבתים הראשונה ברחובות הראשיים, להרים במקום שורת הבניינים הבאה בתור מגדלים הטובלים בפארק וע"י כך ינתן מענה לבעיות חנייה לריאה ירוקה ולעיר שגאווה להיות חלק ממנה.
5. טוב, אז אני אישה עם חזון. אפשר לצחוק עם זה או על זה.. וללגלג על הדברים שנכתבו כאן ואפשר גם לעשות עם זה משהו. והמשהו הזה הוא בידיים שלכם. אז יאללה, קדימה לעבודה!
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
