על עיר במרכז הארץ שמתאימה יותר לסוס ועגלה: טור דעה!
יום יום אני מהלכת בר"ג עיר מכורתי ותוהה בליבי איך הצליחו מייסדי העיר לבנות בפרק זמן קצר כ"כ עיר מכוערת כ"כ. מילא מכוערת, לא מתוכננת, לא מאורגנת, אבל אפילו חניה לא הצליחו לסדר.
אני מפלסת את דרכי במדרכות עמוסות לעייפה במכוניות חונות ומרוצפות בקקי של כלבים. שמה את נפשי בכפי בניסיון נואש לעבור במדרכות צרות במיוחד שגם סיני קטן ורזה לא יכול לעבור בהן. וכל זה בעיר שתוכננה ונבנתה במהלך 90 השנים האחרונות. לדעתי פריז כבר עמדה על תילה באותו הזמן, אפילו לונדון. אולי אפשר ללמוד ממקומות אחרים איך מתכננים ובונים עיר.
לפעמים אני חושבת שאדריכלי העיר חשבו שלעולם ייסעו פה על סוס ועגלה.
לא חשבו שאולי בארץ חמדת אבות מתישהו תהיה כאן מכונית??!!
היכן שרק העין נחה קופצים בתים עם תריסי פלסטיק - שבורים כמובן. דודי שמש ואנטנות עד האופק. הרחובות הראשיים של ר"ג מתהדרים בבתים שנוזלים ממש על הרחוב, מה שמייצר חזיתות מפויחות מה שגם לאורך זמן מזמין אנשים במצב סוציו אקונומי נמוך להתיישב בבתים האלה ולהוריד אותם בצורה סופית למצב של "סלאמס" מתקדם.
אחד הקטעים המגוחכים והפתטיים של ר"ג שהיא מתיימרת להיות קצת ת"א. עיר של תרבות, הוד והדר.. עיר שלא הולכת לישון. תעשו לי טובה... המזל הגדול של ר"ג הוא שבני ברק צמודה אליה. ובני ברק הרבה הרבה יותר מכוערת מר"ג. עניין זה מזכיר לי תמיד את הנערות המכוערות שבוחרות ללכת עם חברה שמכוערת ממנה בהרבה. על מנת שאיכשהו, היא עצמה תיראה יותר יפה ממה שהיא באמת..
מחירי הנדל"ן בר"ג הם מהגבוהים בארץ מסיבה אחת בלבד. שיש התפוצצות אוכלוסין בת"א. ור"ג נהנית מהשאריות הדשנות שת"א מותירה אחריה.
אז מה בכל זאת אפשר לעשות?
1. קרן שיפוצים - לא, לא צריך להיבהל, אין צורך להעלות מיסים. אפשר לעבוד עם מה שיש. ר"ג היא אחת העיריות העשירות בארץ. לקרן שיפוצים הזאת יופרש סכום קבוע מתוך הארנונה וכל 10-15 שנה הכסף שמצטבר בקרן יועבר לטובת שיפוץ חזיתות המבנים כשבמקביל תפריש העירייה את אותו סכום. כלומר 50/50. על השיפוץ יחליט המהנדס או ועדה .
2. בתים מטופחים, משופצים, יקבלו הנחה שנתית על הארנונה של בין 5-10%. ע"מ לתת מוטיבציה לעניין ליתרת הקהילה. אל תעשו לי פרצופים עכשיו שצריך לדבר הזה כספים כאילו שודדים לכם כסף מהכיס. הכסף הזה כבר יוצא מכיסכם בכל מקרה. רק צריך לוודא שחלוקת הארנונה תלך לא רק לשחיתויות, לשוחד ולמכוניות שרד אלא גם לטובת קרן השיפוצים הנ"ל.
3. עצים - עצים עצים עצים עצים... עיר הגנים נשארה עם השם בלבד. הגנים הולכים ופוחתים ובמקומם נבנות מפלצות בטון. אז בשביל למתן את העסק הזה אפשר לשתול עצים ברחובות עם נוף רחב ולוודא שאינם מרימים את המדרכה או שחברת חשמל לא תגזום אותם השכם והערב. את העצים הקיימים, במיוחד בכניסה לבתים חשוב שלא יגזמו אותם בצורת כדורים, משולשים וכד' אלא להשאירם בצורתם הטבעית - שעץ יראה כמו עץ, כך העצים קצת יסתירו את החזיתות המכוערות, יתנו פרטיות לדיירים, יורידו בשלוש מעלות את החום ברחוב, יתנו צל לעוברים והשבים ואולי בסוף יהיה אושר גדול.
4. עיר קיימת היא אורגניזם חי. וכשהולכים לטפל בכשלים תכנוניים אפשר לעשות טיפול קוסמטי או ניתוח כירורגי. הצעותיי עד שלב 3 הן בפירוש טיפולים קוסמטיים. אם רוצים להיכנס לניתוח כירורגי, שלדעתי ברמת גן הוא אקוטי, צריך להוריד את שורת הבתים הראשונה ברחובות הראשיים, להרים במקום שורת הבניינים הבאה בתור מגדלים הטובלים בפארק וע"י כך ינתן מענה לבעיות חנייה לריאה ירוקה ולעיר שגאווה להיות חלק ממנה.
5. טוב, אז אני אישה עם חזון. אפשר לצחוק עם זה או על זה.. וללגלג על הדברים שנכתבו כאן ואפשר גם לעשות עם זה משהו. והמשהו הזה הוא בידיים שלכם. אז יאללה, קדימה לעבודה!
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
