על עיר במרכז הארץ שמתאימה יותר לסוס ועגלה: טור דעה!

יום יום אני מהלכת בר"ג עיר מכורתי ותוהה בליבי איך הצליחו מייסדי העיר לבנות בפרק זמן קצר כ"כ עיר מכוערת כ"כ
ברברה ברזין |

יום יום אני מהלכת בר"ג עיר מכורתי ותוהה בליבי איך הצליחו מייסדי העיר לבנות בפרק זמן קצר כ"כ עיר מכוערת כ"כ. מילא מכוערת, לא מתוכננת, לא מאורגנת, אבל אפילו חניה לא הצליחו לסדר.

אני מפלסת את דרכי במדרכות עמוסות לעייפה במכוניות חונות ומרוצפות בקקי של כלבים. שמה את נפשי בכפי בניסיון נואש לעבור במדרכות צרות במיוחד שגם סיני קטן ורזה לא יכול לעבור בהן. וכל זה בעיר שתוכננה ונבנתה במהלך 90 השנים האחרונות. לדעתי פריז כבר עמדה על תילה באותו הזמן, אפילו לונדון. אולי אפשר ללמוד ממקומות אחרים איך מתכננים ובונים עיר.

לפעמים אני חושבת שאדריכלי העיר חשבו שלעולם ייסעו פה על סוס ועגלה.

לא חשבו שאולי בארץ חמדת אבות מתישהו תהיה כאן מכונית??!!

היכן שרק העין נחה קופצים בתים עם תריסי פלסטיק - שבורים כמובן. דודי שמש ואנטנות עד האופק. הרחובות הראשיים של ר"ג מתהדרים בבתים שנוזלים ממש על הרחוב, מה שמייצר חזיתות מפויחות מה שגם לאורך זמן מזמין אנשים במצב סוציו אקונומי נמוך להתיישב בבתים האלה ולהוריד אותם בצורה סופית למצב של "סלאמס" מתקדם.

אחד הקטעים המגוחכים והפתטיים של ר"ג שהיא מתיימרת להיות קצת ת"א. עיר של תרבות, הוד והדר.. עיר שלא הולכת לישון. תעשו לי טובה... המזל הגדול של ר"ג הוא שבני ברק צמודה אליה. ובני ברק הרבה הרבה יותר מכוערת מר"ג. עניין זה מזכיר לי תמיד את הנערות המכוערות שבוחרות ללכת עם חברה שמכוערת ממנה בהרבה. על מנת שאיכשהו, היא עצמה תיראה יותר יפה ממה שהיא באמת..

מחירי הנדל"ן בר"ג הם מהגבוהים בארץ מסיבה אחת בלבד. שיש התפוצצות אוכלוסין בת"א. ור"ג נהנית מהשאריות הדשנות שת"א מותירה אחריה.

אז מה בכל זאת אפשר לעשות?

1. קרן שיפוצים - לא, לא צריך להיבהל, אין צורך להעלות מיסים. אפשר לעבוד עם מה שיש. ר"ג היא אחת העיריות העשירות בארץ. לקרן שיפוצים הזאת יופרש סכום קבוע מתוך הארנונה וכל 10-15 שנה הכסף שמצטבר בקרן יועבר לטובת שיפוץ חזיתות המבנים כשבמקביל תפריש העירייה את אותו סכום. כלומר 50/50. על השיפוץ יחליט המהנדס או ועדה .

2. בתים מטופחים, משופצים, יקבלו הנחה שנתית על הארנונה של בין 5-10%. ע"מ לתת מוטיבציה לעניין ליתרת הקהילה. אל תעשו לי פרצופים עכשיו שצריך לדבר הזה כספים כאילו שודדים לכם כסף מהכיס. הכסף הזה כבר יוצא מכיסכם בכל מקרה. רק צריך לוודא שחלוקת הארנונה תלך לא רק לשחיתויות, לשוחד ולמכוניות שרד אלא גם לטובת קרן השיפוצים הנ"ל.

3. עצים - עצים עצים עצים עצים... עיר הגנים נשארה עם השם בלבד. הגנים הולכים ופוחתים ובמקומם נבנות מפלצות בטון. אז בשביל למתן את העסק הזה אפשר לשתול עצים ברחובות עם נוף רחב ולוודא שאינם מרימים את המדרכה או שחברת חשמל לא תגזום אותם השכם והערב. את העצים הקיימים, במיוחד בכניסה לבתים חשוב שלא יגזמו אותם בצורת כדורים, משולשים וכד' אלא להשאירם בצורתם הטבעית - שעץ יראה כמו עץ, כך העצים קצת יסתירו את החזיתות המכוערות, יתנו פרטיות לדיירים, יורידו בשלוש מעלות את החום ברחוב, יתנו צל לעוברים והשבים ואולי בסוף יהיה אושר גדול.

4. עיר קיימת היא אורגניזם חי. וכשהולכים לטפל בכשלים תכנוניים אפשר לעשות טיפול קוסמטי או ניתוח כירורגי. הצעותיי עד שלב 3 הן בפירוש טיפולים קוסמטיים. אם רוצים להיכנס לניתוח כירורגי, שלדעתי ברמת גן הוא אקוטי, צריך להוריד את שורת הבתים הראשונה ברחובות הראשיים, להרים במקום שורת הבניינים הבאה בתור מגדלים הטובלים בפארק וע"י כך ינתן מענה לבעיות חנייה לריאה ירוקה ולעיר שגאווה להיות חלק ממנה.

5. טוב, אז אני אישה עם חזון. אפשר לצחוק עם זה או על זה.. וללגלג על הדברים שנכתבו כאן ואפשר גם לעשות עם זה משהו. והמשהו הזה הוא בידיים שלכם. אז יאללה, קדימה לעבודה!

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.