האם להיכנס לנפט? 85 זה שורט, שימו לב למהלכים של אופ"ק

אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים, בוחן את השבוע החולף בשוק הסחורות ומסביר כיצד ניתן להשקיע בנפט
אריה גורן |

במסחר בסחורות בשבוע האחרון לא נרשמה מגמה אחידה, מחירי אחדות מהסחורות עלו ומחירי אחרות ירדו. מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד בסיכום שבועי ב-0.25%. מדד הסחורות נמוך כיום ב-42.5% ממחיר השיא שלו, שנקבע ב-3 ביולי 2008, אך גבוה ב-36.2% ממחיר השפל, שאליו צנח ב-24 בפברואר השנה.

הירידות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו בשבוע שעבר בגז הטבעי, שירד ב-5.3% ל-4.17 דולר למיליון BTU; בסוכר, שירד ב-5.2% ל-18.6 סנט לפאונד וברכז התפוזים, שירד ב-4.2% ל-145.6 סנט לפאונד. לעומתם נרשמו עליות במחיר הניקל, שעלה ב-4.2% ל-22,700 דולר לטון, ובמחיר הסויה, שעלה ב-3.9% ל-9.62 דולר לבושל. מחיר הזהב עלה ב-0.5% ל-1,107.60 דולר לאונקיה, ומחיר הנפט ירד בסיכום שבועי ב-0.8% ל-80.97 דולר לחבית, אבל על הנפט בהמשך.

מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, ירד בשבוע שעבר ב-3.62% ל-3,379 נקודות. המדד נמוך כעת ב-27.5% מהפסגה, 4,661 נקודות, שנרשמה ב-19 בנובמבר 2009, אבל גבוה ב-56.2% מהשפל, 2,163 נקודות, שנרשם ב-24 בספטמבר 2009.

במסחר במניות בארצות הברית ובעולם נרשמו עליות בסיכום שבועי, אם כי מתונות. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, עלה ב-0.86% ל-1,159.90 נקודות, ומדד מניות הנאסד"ק עלה בשבוע שעבר ב-0.29% ל-2,374.41 נקודות, אלו מחירי הסגירה השבועיים הגבוהים ביותר של שני המדדים מאז ספטמבר 2008, החודש שבו קרסה חברת ליהמן ברדרס. מדד המניות העולמיMSCI World עלה בשבוע שעבר ב-0.29% ל-1,190.78 נקודות, המדד נמוך כיום ב-29.2% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-74.1% מהשפל שאליו צנח ב-9 במארס 2009.

הדולר התחזק ביחס לאירו בשבוע שעבר ב-1.74% ל-1.353 דולר לאירו. ביחס לין היפני לא היה שינוי בערך הדולר בסיכום שבועי ושערו האחרון היה 90.54 ין לדולר. גם ביחס לשקל לא היה שינוי בערך הדולר בסיכום שבועי, ושערו היציג האחרון היה 3.734 שקל לדולר.

בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון יחסית למחיר השיא שלהן ב-2008 ולמחיר השפל אחריו. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל; תעודות לונג לאלו הצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו הרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה המסוימת.

נפט

בפגישה החצי שנתית שקיימו 12 שרי הנפט של המדינות החברות בקרטל הנפט אופ"ק ביום רביעי שעבר הוחלט לא לשנות את מכסות השאיבה שנקבעו לכל חברה בארגון. מצד אחד, מחירי הנפט הנוכחים, הנעים סביב ה-80 דולר לחבית, נוחים לחברי הארגון, מכיוון שהם חוששים כי מחיר גבוה מדי יפגע בהתאוששות הכלכלה העולמית. מצד שני, מחיר נמוך מ-70 דולר לחבית לא יאפשר לחברות הארגון להשקיע בהפקות נוספות ויפגע ברמת החיים של אזרחי המדינות החברות בו. עלי נעימי, שר הנפט של ערב הסעודית, החברה החזקה ביותר בארגון, אמר לאחר הפגישה: "ביקוש טוב, אספקה אמינה, מחירים נפלאים, אנחנו שמחים מאוד." נעימי לא צופה שהארגון יגדיל השנה את מכסות השאיבה, אבל יבטיח לדבריו שמחיר הנפט לא יעלה יותר מדי.

במחצית השנייה של שנת 2008, עם הצניחה במחירי הנפט עד לפחות מ-40 דולר לחבית, החליטו מדינות אופ"ק, המפיקות כ-35% מתפוקת הנפט העולמית ומחזיקות עתודות של כ-80% מעתודות הנפט העולמיות, על קיצוץ במכסות ההפקה ב-4.2 מיליון חביות ביום (כ-5% מהתפוקה העולמית). בתחילה, בניגוד לעבר, הקפידו חברות הארגון לשמור על המכסה שנקבעה הקפדה כמעט מושלמת, אבל כיום ירד שיעור ההיענות למכסות לכ-50%, כך שבפועל הקיצוץ הכללי במכסות ירד לכ-2 מיליון חביות ביום בלבד.

ונצואלה, ניגריה, איראן ואנגולה מפיקות כיום את מלוא קיבולת הייצור שלהן מבלי להתחשב במכסות. זאת מכיוון שמדינות אלו, שעיקר הכנסתן מנפט, נזקקות למזומנים רבים, והדרך היחידה להשיג זאת היא על ידי הגדלת יצוא הנפט. על פי תחזיות ארגון אופ"ק, תצמח כלכלת העולם ב-3.1% בשנת 2010, ויגדל הביקוש לנפט ב-800,000 חביות ביום ל-85.15 מיליון חביות ביום, ומקורו של עיקר הגידול יהיה בסין ובהודו. סוכנות האנרגיה העולמית, שמושבה בפריס, צופה דווקא גידול בצריכה השנה ל-86.3 מיליון חביות ביום.

אם כן, האם כדאי להשקיע בנפט כיום? מכיוון שלמדיניות חברות ארגון אופ"ק השפעה רבה על מחירי הנפט, וחברות הארגון מרוצות כיום כשתחום המחירים נע בין 75 ל-85 דולר לחבית (קודם לכן העדיפו תחום מחירים של בין 70 ל-80 דולר לחבית), סביר להניח שמחירי הנפט יישארו פחות או יותר בתחום הזה, שאינו מקשה יתר על המידה על התאוששות הכלכלה העולמית וצרכניות הנפט העיקריות מקבלות אותו. לפיכך, למדיניות השקעה בנפט כשמחירו יורד לכ-75 דולר לחבית ולסגירת ההשקעה או כניסה לשורט כשמחירו עולה לכ-85 דולר לחבית יש סיכויים טובים להשיג רווחים.

אחד הגורמים שמנעו מהמשקיעים בסחורות להרוויח לאחרונה היה מצב הקונטנגו החריף שבו נמצאו חוזי הנפט והגז הטבעי בשנת 2009 (קונטנגו הוא מצב שבו מחיר החוזים העתידיים לתקופות ארוכות גבוה ממחיר החוזים לעת הקרובה). מצב של קונטנגו מחייב את המשקיע למכור את החוזה העתידי כשמגיע מועד פקיעתו ולרכוש חוזה חדש לפרק הזמן הבא במחיר גבוה יותר (אלא אם כן המשקיע מעוניין באספקה ממשית של 1,000 חביות נפט). כיום מצב הקונטנגו מתון, כ-0.36% לחודש, כפי שניתן ללמוד מהטבלה שלהלן, שבה מפורטים מחירי הסגירה של החוזים העתידיים לכל חודש בשנת 2010. כך שאם מחיר הנפט יעלה בהתאם לתחזיות, יתאפשר למשקיע להרוויח כמעט את מלוא העלייה במחירו.

איך משקיעים בנפט בישראל

כלל-פורקס

בחשבון מסחר בכלל-פורקס ניתן להשקיע השקעה ישירה בכל סכום במחיר הנפט בשני הכיוונים, קנייה ומכירה, בחדר עסקאות בין-לאומי הפועל 24 שעות ביממה וזמין לכל הסוחרים. ההשקעה בנפט באמצעות כלל פורקס היא הנוחה ביותר, אבל יש להיזהר משימוש במינוף הנדיב שהחברה מאפשרת לבעלי החשבונות אצלה. שימוש במינוף גדול מאפשר להשיג רווחים גדולים אם קולעים למטרה, אבל יכול לגרום למחיקת כל ההשקעה אם ינוע בתחילה מחיר הנפט בכיוון ההפוך. שימוש בהון העצמי או במינוף נמוך מאפשר אורכה וניצול של ההזדמנות למכור ברווח בזמן המתאים. להלן קישור לחברה:

https://www.clalforex.co.il/he/apply/?tag=open_new

תעודת סל קסם נפט

לתעודה נפח מסחר יומי ממוצע של 3.0 מיליון ₪ וערך נכסיה 93.7 מיליון ש"ח. קישור לחברה:

http://www.bizportal.co.il/shukhahon/biztsuot_new.shtml?p_id=1098110

תעודת סל תכלית נפט

לתעודה נפח מסחר יומי ממוצע של 1.5 מיליון ש"ח וערך נכסיה 16.0 מיליון ש"ח. קישור לחברה:

http://www.bizportal.co.il/shukhahon/biztsuot_new.shtml?p_id=1097757

איך משקיעים בנפט בארצות הברית

בטבלה שלהלן נתונים עיקריים על תעודות הסל לנפט הנסחרות בבורסת ניו יורק:

*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים
צילום: אילוסטרציה
דירוג הבנקים

בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות

ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?

רן קידר |
נושאים בכתבה בנקים הלוואות

השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה). 

מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.

ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.    

 


   הריבית החציונית על הלוואות פרטיות צמודות לפריים

אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%.  מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.


הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל  של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים. 

למעשה, 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.