מעוז בביקורת חריפה: "התוכנית היא לופטגישייפט של ראש הממשלה נתניהו"
שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של אקסלנס, תוקף ומזהיר מההשלכות הקשות הצפויות ליישומה של תוכנית "בלימה ותנופה" עליה הכריזו בשבוע שעבר ראש הממשלה ושר האוצר.
מעוז, שתקף בחודשים האחרונים במרץ את המדיניות של בנק ישראל, מכנה את התוכנית "חלולים ובולענים". הגרעון הממשלתי עלול לנסוק מעבר ל-6.6% כפי שהקרן צופה אם אכן האוצר יוציא לפועל התוכנית לבלימה ותנופה שהציג בסוף השבוע שחלף, אומר מעוז.
מעוז שואל מהיכן יבוא ההון (הכסף בשפת העם) כאשר תקבולי הממשלה ממסים ימשיכו לרדת בשל הירידה בתוצר השנה ועליה אפסית לכל היותר בשנת 2010, כאשר בארה"ב יעד יצוא חשוב של הטכנולוגיה של ישראל התוצר צונח השנה ובשנה הבאה בקפאון במקרה הטוב, כאשר באירופה, יעד ייצוא חשוב של ישראל, ירידה בתוצר השנה של 4.2% ובשנת 2010 ירידה נוספת של 0.4%, כאשר הסחר העולמי בו תלויה ישראל יותר מתמיד יורד השנה ב-11% ובשנה הבאה בקושי יעלה? מאיפה? מאיפה יבואו המקורות לאוצר לממן הפחתת המס השולי ליחידים לכיוון 39% בתוך חמש שנים?, מאיפה הפחתת המס לחברות לכיוון 25% כיום ו-18% עד 2016?
"מאיפה יבואו המקורות להרחבת מס הכנסה שלילי שיגרור הפחתת שכר לעובדים על ידי המעסיקים בכדי שהממשלה תשלם במקומם השכר וכך יגרם נזק להכנסות הממשלה מגביית דמי ביטוח לאומי ? מאיפה יבואו המקורות להגדלת זכויות, בצדק, למובטלים ? מאיפה יבואו המקורות למימון חידלון פרעון של פירמות ובנקים במסגרת תוכנית הערבויות שחכמי חלם אומרים כי אינם עולים כסף ? מאיפה יבואו המקורות לתוכנית ויסקונסין שטוב שמרחיבים אותם, הלוואות לעסקים בינוניים ותשלום ההסכמים הקואליציוניים ? ".
מוטב היה, אומר מעוז, שלא לכנס מסיבת עתונאים בטרם סוכם עם שר הבטחון על קיצוץ תקציב הבטחון כאשר העימות עם אירן והפלשתינאים ייגבר בשנים הקרובות ולפי שעה רק הייצוא הבטחוני פורח ומחזיק חלקית המשק הישראלי, מוטב היה להבטיח שמזכ"ל ההסתדרות מסכים כי דווקא זאת העת להכביד על העניים באמצעות הטלת מע"מ על ירקות ופירות בכדי לממן העשירונים העליונים, אפילו הטלת המע"מ מוצדקת אך בתקופת גאות, מוטב היה להיות בטוח כי הועדים הגדולים יסכימו לוותר על הפטור ממס על קרן ההשתלמות, מוטב היה לחשוב לפני שמכריזים.
"הצעד החשוב ביותר עליו הוכרז זה גירוש 100,000 עובדים זרים בכדי לפנות מקום לישראלים. החלטות כאלה התקבלו בעבר אך לא בוצעו. אם יבוצע הצעד, הוצאות הממשלה לתמיכה בשכבות החלשות ירדו והכנסותיה ממסים כולל ביטוח לאומי יגדלו".
וכאן חוזר מעוז ותוקף את בנק ישראל. "כלל לא ברור מדוע הנגיד אמר כי הוא תומך בתוכנית, אולי בנק ישראל גילה את הפטנט לפיו הממשלה מגייסת הון בשוק ההון, בנק ישראל רוכש אג"ח בשוק המשני, הוקוס פוקוס, יש מאין!! או אולי ימכרו כמויות גדולות של מקרקעין שבידי המדינה המוחזקות ע"י המינהל ובמסגרת המהפכה במינהל מקרקעי ישראל כך שגם הקבלנים שטרם התמוטטו יתמוטטו..".
"או אולי נבקש מהאמריקאים להגדיל מסגרת הערבויות לגיוס הון בארה"ב כאשר המסגרת הנוכחית תיגמר דווקא כאשר נכנסים לעימות בנושא המדיני עם ארה"ב".
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
