מעוז בביקורת חריפה: "התוכנית היא לופטגישייפט של ראש הממשלה נתניהו"
שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של אקסלנס, תוקף ומזהיר מההשלכות הקשות הצפויות ליישומה של תוכנית "בלימה ותנופה" עליה הכריזו בשבוע שעבר ראש הממשלה ושר האוצר.
מעוז, שתקף בחודשים האחרונים במרץ את המדיניות של בנק ישראל, מכנה את התוכנית "חלולים ובולענים". הגרעון הממשלתי עלול לנסוק מעבר ל-6.6% כפי שהקרן צופה אם אכן האוצר יוציא לפועל התוכנית לבלימה ותנופה שהציג בסוף השבוע שחלף, אומר מעוז.
מעוז שואל מהיכן יבוא ההון (הכסף בשפת העם) כאשר תקבולי הממשלה ממסים ימשיכו לרדת בשל הירידה בתוצר השנה ועליה אפסית לכל היותר בשנת 2010, כאשר בארה"ב יעד יצוא חשוב של הטכנולוגיה של ישראל התוצר צונח השנה ובשנה הבאה בקפאון במקרה הטוב, כאשר באירופה, יעד ייצוא חשוב של ישראל, ירידה בתוצר השנה של 4.2% ובשנת 2010 ירידה נוספת של 0.4%, כאשר הסחר העולמי בו תלויה ישראל יותר מתמיד יורד השנה ב-11% ובשנה הבאה בקושי יעלה? מאיפה? מאיפה יבואו המקורות לאוצר לממן הפחתת המס השולי ליחידים לכיוון 39% בתוך חמש שנים?, מאיפה הפחתת המס לחברות לכיוון 25% כיום ו-18% עד 2016?
"מאיפה יבואו המקורות להרחבת מס הכנסה שלילי שיגרור הפחתת שכר לעובדים על ידי המעסיקים בכדי שהממשלה תשלם במקומם השכר וכך יגרם נזק להכנסות הממשלה מגביית דמי ביטוח לאומי ? מאיפה יבואו המקורות להגדלת זכויות, בצדק, למובטלים ? מאיפה יבואו המקורות למימון חידלון פרעון של פירמות ובנקים במסגרת תוכנית הערבויות שחכמי חלם אומרים כי אינם עולים כסף ? מאיפה יבואו המקורות לתוכנית ויסקונסין שטוב שמרחיבים אותם, הלוואות לעסקים בינוניים ותשלום ההסכמים הקואליציוניים ? ".
מוטב היה, אומר מעוז, שלא לכנס מסיבת עתונאים בטרם סוכם עם שר הבטחון על קיצוץ תקציב הבטחון כאשר העימות עם אירן והפלשתינאים ייגבר בשנים הקרובות ולפי שעה רק הייצוא הבטחוני פורח ומחזיק חלקית המשק הישראלי, מוטב היה להבטיח שמזכ"ל ההסתדרות מסכים כי דווקא זאת העת להכביד על העניים באמצעות הטלת מע"מ על ירקות ופירות בכדי לממן העשירונים העליונים, אפילו הטלת המע"מ מוצדקת אך בתקופת גאות, מוטב היה להיות בטוח כי הועדים הגדולים יסכימו לוותר על הפטור ממס על קרן ההשתלמות, מוטב היה לחשוב לפני שמכריזים.
"הצעד החשוב ביותר עליו הוכרז זה גירוש 100,000 עובדים זרים בכדי לפנות מקום לישראלים. החלטות כאלה התקבלו בעבר אך לא בוצעו. אם יבוצע הצעד, הוצאות הממשלה לתמיכה בשכבות החלשות ירדו והכנסותיה ממסים כולל ביטוח לאומי יגדלו".
וכאן חוזר מעוז ותוקף את בנק ישראל. "כלל לא ברור מדוע הנגיד אמר כי הוא תומך בתוכנית, אולי בנק ישראל גילה את הפטנט לפיו הממשלה מגייסת הון בשוק ההון, בנק ישראל רוכש אג"ח בשוק המשני, הוקוס פוקוס, יש מאין!! או אולי ימכרו כמויות גדולות של מקרקעין שבידי המדינה המוחזקות ע"י המינהל ובמסגרת המהפכה במינהל מקרקעי ישראל כך שגם הקבלנים שטרם התמוטטו יתמוטטו..".
"או אולי נבקש מהאמריקאים להגדיל מסגרת הערבויות לגיוס הון בארה"ב כאשר המסגרת הנוכחית תיגמר דווקא כאשר נכנסים לעימות בנושא המדיני עם ארה"ב".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
