מעוז בביקורת חריפה: "התוכנית היא לופטגישייפט של ראש הממשלה נתניהו"
שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של אקסלנס, תוקף ומזהיר מההשלכות הקשות הצפויות ליישומה של תוכנית "בלימה ותנופה" עליה הכריזו בשבוע שעבר ראש הממשלה ושר האוצר.
מעוז, שתקף בחודשים האחרונים במרץ את המדיניות של בנק ישראל, מכנה את התוכנית "חלולים ובולענים". הגרעון הממשלתי עלול לנסוק מעבר ל-6.6% כפי שהקרן צופה אם אכן האוצר יוציא לפועל התוכנית לבלימה ותנופה שהציג בסוף השבוע שחלף, אומר מעוז.
מעוז שואל מהיכן יבוא ההון (הכסף בשפת העם) כאשר תקבולי הממשלה ממסים ימשיכו לרדת בשל הירידה בתוצר השנה ועליה אפסית לכל היותר בשנת 2010, כאשר בארה"ב יעד יצוא חשוב של הטכנולוגיה של ישראל התוצר צונח השנה ובשנה הבאה בקפאון במקרה הטוב, כאשר באירופה, יעד ייצוא חשוב של ישראל, ירידה בתוצר השנה של 4.2% ובשנת 2010 ירידה נוספת של 0.4%, כאשר הסחר העולמי בו תלויה ישראל יותר מתמיד יורד השנה ב-11% ובשנה הבאה בקושי יעלה? מאיפה? מאיפה יבואו המקורות לאוצר לממן הפחתת המס השולי ליחידים לכיוון 39% בתוך חמש שנים?, מאיפה הפחתת המס לחברות לכיוון 25% כיום ו-18% עד 2016?
"מאיפה יבואו המקורות להרחבת מס הכנסה שלילי שיגרור הפחתת שכר לעובדים על ידי המעסיקים בכדי שהממשלה תשלם במקומם השכר וכך יגרם נזק להכנסות הממשלה מגביית דמי ביטוח לאומי ? מאיפה יבואו המקורות להגדלת זכויות, בצדק, למובטלים ? מאיפה יבואו המקורות למימון חידלון פרעון של פירמות ובנקים במסגרת תוכנית הערבויות שחכמי חלם אומרים כי אינם עולים כסף ? מאיפה יבואו המקורות לתוכנית ויסקונסין שטוב שמרחיבים אותם, הלוואות לעסקים בינוניים ותשלום ההסכמים הקואליציוניים ? ".
מוטב היה, אומר מעוז, שלא לכנס מסיבת עתונאים בטרם סוכם עם שר הבטחון על קיצוץ תקציב הבטחון כאשר העימות עם אירן והפלשתינאים ייגבר בשנים הקרובות ולפי שעה רק הייצוא הבטחוני פורח ומחזיק חלקית המשק הישראלי, מוטב היה להבטיח שמזכ"ל ההסתדרות מסכים כי דווקא זאת העת להכביד על העניים באמצעות הטלת מע"מ על ירקות ופירות בכדי לממן העשירונים העליונים, אפילו הטלת המע"מ מוצדקת אך בתקופת גאות, מוטב היה להיות בטוח כי הועדים הגדולים יסכימו לוותר על הפטור ממס על קרן ההשתלמות, מוטב היה לחשוב לפני שמכריזים.
"הצעד החשוב ביותר עליו הוכרז זה גירוש 100,000 עובדים זרים בכדי לפנות מקום לישראלים. החלטות כאלה התקבלו בעבר אך לא בוצעו. אם יבוצע הצעד, הוצאות הממשלה לתמיכה בשכבות החלשות ירדו והכנסותיה ממסים כולל ביטוח לאומי יגדלו".
וכאן חוזר מעוז ותוקף את בנק ישראל. "כלל לא ברור מדוע הנגיד אמר כי הוא תומך בתוכנית, אולי בנק ישראל גילה את הפטנט לפיו הממשלה מגייסת הון בשוק ההון, בנק ישראל רוכש אג"ח בשוק המשני, הוקוס פוקוס, יש מאין!! או אולי ימכרו כמויות גדולות של מקרקעין שבידי המדינה המוחזקות ע"י המינהל ובמסגרת המהפכה במינהל מקרקעי ישראל כך שגם הקבלנים שטרם התמוטטו יתמוטטו..".
"או אולי נבקש מהאמריקאים להגדיל מסגרת הערבויות לגיוס הון בארה"ב כאשר המסגרת הנוכחית תיגמר דווקא כאשר נכנסים לעימות בנושא המדיני עם ארה"ב".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
