מעוז בביקורת חריפה: "התוכנית היא לופטגישייפט של ראש הממשלה נתניהו"

הכלכלן הראשי של אקסלנס: "אם תוכנית "בלימה ותנופה" תצא לפועל שנת 2010 תהיה גרועה בהרבה לעומת 2009"
קובי ישעיהו |

שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של אקסלנס, תוקף ומזהיר מההשלכות הקשות הצפויות ליישומה של תוכנית "בלימה ותנופה" עליה הכריזו בשבוע שעבר ראש הממשלה ושר האוצר.

מעוז, שתקף בחודשים האחרונים במרץ את המדיניות של בנק ישראל, מכנה את התוכנית "חלולים ובולענים". הגרעון הממשלתי עלול לנסוק מעבר ל-6.6% כפי שהקרן צופה אם אכן האוצר יוציא לפועל התוכנית לבלימה ותנופה שהציג בסוף השבוע שחלף, אומר מעוז.

מעוז שואל מהיכן יבוא ההון (הכסף בשפת העם) כאשר תקבולי הממשלה ממסים ימשיכו לרדת בשל הירידה בתוצר השנה ועליה אפסית לכל היותר בשנת 2010, כאשר בארה"ב יעד יצוא חשוב של הטכנולוגיה של ישראל התוצר צונח השנה ובשנה הבאה בקפאון במקרה הטוב, כאשר באירופה, יעד ייצוא חשוב של ישראל, ירידה בתוצר השנה של 4.2% ובשנת 2010 ירידה נוספת של 0.4%, כאשר הסחר העולמי בו תלויה ישראל יותר מתמיד יורד השנה ב-11% ובשנה הבאה בקושי יעלה? מאיפה? מאיפה יבואו המקורות לאוצר לממן הפחתת המס השולי ליחידים לכיוון 39% בתוך חמש שנים?, מאיפה הפחתת המס לחברות לכיוון 25% כיום ו-18% עד 2016?

"מאיפה יבואו המקורות להרחבת מס הכנסה שלילי שיגרור הפחתת שכר לעובדים על ידי המעסיקים בכדי שהממשלה תשלם במקומם השכר וכך יגרם נזק להכנסות הממשלה מגביית דמי ביטוח לאומי ? מאיפה יבואו המקורות להגדלת זכויות, בצדק, למובטלים ? מאיפה יבואו המקורות למימון חידלון פרעון של פירמות ובנקים במסגרת תוכנית הערבויות שחכמי חלם אומרים כי אינם עולים כסף ? מאיפה יבואו המקורות לתוכנית ויסקונסין שטוב שמרחיבים אותם, הלוואות לעסקים בינוניים ותשלום ההסכמים הקואליציוניים ? ".

מוטב היה, אומר מעוז, שלא לכנס מסיבת עתונאים בטרם סוכם עם שר הבטחון על קיצוץ תקציב הבטחון כאשר העימות עם אירן והפלשתינאים ייגבר בשנים הקרובות ולפי שעה רק הייצוא הבטחוני פורח ומחזיק חלקית המשק הישראלי, מוטב היה להבטיח שמזכ"ל ההסתדרות מסכים כי דווקא זאת העת להכביד על העניים באמצעות הטלת מע"מ על ירקות ופירות בכדי לממן העשירונים העליונים, אפילו הטלת המע"מ מוצדקת אך בתקופת גאות, מוטב היה להיות בטוח כי הועדים הגדולים יסכימו לוותר על הפטור ממס על קרן ההשתלמות, מוטב היה לחשוב לפני שמכריזים.

"הצעד החשוב ביותר עליו הוכרז זה גירוש 100,000 עובדים זרים בכדי לפנות מקום לישראלים. החלטות כאלה התקבלו בעבר אך לא בוצעו. אם יבוצע הצעד, הוצאות הממשלה לתמיכה בשכבות החלשות ירדו והכנסותיה ממסים כולל ביטוח לאומי יגדלו".

וכאן חוזר מעוז ותוקף את בנק ישראל. "כלל לא ברור מדוע הנגיד אמר כי הוא תומך בתוכנית, אולי בנק ישראל גילה את הפטנט לפיו הממשלה מגייסת הון בשוק ההון, בנק ישראל רוכש אג"ח בשוק המשני, הוקוס פוקוס, יש מאין!! או אולי ימכרו כמויות גדולות של מקרקעין שבידי המדינה המוחזקות ע"י המינהל ובמסגרת המהפכה במינהל מקרקעי ישראל כך שגם הקבלנים שטרם התמוטטו יתמוטטו..".

"או אולי נבקש מהאמריקאים להגדיל מסגרת הערבויות לגיוס הון בארה"ב כאשר המסגרת הנוכחית תיגמר דווקא כאשר נכנסים לעימות בנושא המדיני עם ארה"ב".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות

מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?  

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.

לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב. 

אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.

מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים? 

אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל. 

אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.  

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב

על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'

רן קידר |

תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.

"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.


"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.


"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.

ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.