מעוז בביקורת חריפה: "התוכנית היא לופטגישייפט של ראש הממשלה נתניהו"
שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של אקסלנס, תוקף ומזהיר מההשלכות הקשות הצפויות ליישומה של תוכנית "בלימה ותנופה" עליה הכריזו בשבוע שעבר ראש הממשלה ושר האוצר.
מעוז, שתקף בחודשים האחרונים במרץ את המדיניות של בנק ישראל, מכנה את התוכנית "חלולים ובולענים". הגרעון הממשלתי עלול לנסוק מעבר ל-6.6% כפי שהקרן צופה אם אכן האוצר יוציא לפועל התוכנית לבלימה ותנופה שהציג בסוף השבוע שחלף, אומר מעוז.
מעוז שואל מהיכן יבוא ההון (הכסף בשפת העם) כאשר תקבולי הממשלה ממסים ימשיכו לרדת בשל הירידה בתוצר השנה ועליה אפסית לכל היותר בשנת 2010, כאשר בארה"ב יעד יצוא חשוב של הטכנולוגיה של ישראל התוצר צונח השנה ובשנה הבאה בקפאון במקרה הטוב, כאשר באירופה, יעד ייצוא חשוב של ישראל, ירידה בתוצר השנה של 4.2% ובשנת 2010 ירידה נוספת של 0.4%, כאשר הסחר העולמי בו תלויה ישראל יותר מתמיד יורד השנה ב-11% ובשנה הבאה בקושי יעלה? מאיפה? מאיפה יבואו המקורות לאוצר לממן הפחתת המס השולי ליחידים לכיוון 39% בתוך חמש שנים?, מאיפה הפחתת המס לחברות לכיוון 25% כיום ו-18% עד 2016?
"מאיפה יבואו המקורות להרחבת מס הכנסה שלילי שיגרור הפחתת שכר לעובדים על ידי המעסיקים בכדי שהממשלה תשלם במקומם השכר וכך יגרם נזק להכנסות הממשלה מגביית דמי ביטוח לאומי ? מאיפה יבואו המקורות להגדלת זכויות, בצדק, למובטלים ? מאיפה יבואו המקורות למימון חידלון פרעון של פירמות ובנקים במסגרת תוכנית הערבויות שחכמי חלם אומרים כי אינם עולים כסף ? מאיפה יבואו המקורות לתוכנית ויסקונסין שטוב שמרחיבים אותם, הלוואות לעסקים בינוניים ותשלום ההסכמים הקואליציוניים ? ".
מוטב היה, אומר מעוז, שלא לכנס מסיבת עתונאים בטרם סוכם עם שר הבטחון על קיצוץ תקציב הבטחון כאשר העימות עם אירן והפלשתינאים ייגבר בשנים הקרובות ולפי שעה רק הייצוא הבטחוני פורח ומחזיק חלקית המשק הישראלי, מוטב היה להבטיח שמזכ"ל ההסתדרות מסכים כי דווקא זאת העת להכביד על העניים באמצעות הטלת מע"מ על ירקות ופירות בכדי לממן העשירונים העליונים, אפילו הטלת המע"מ מוצדקת אך בתקופת גאות, מוטב היה להיות בטוח כי הועדים הגדולים יסכימו לוותר על הפטור ממס על קרן ההשתלמות, מוטב היה לחשוב לפני שמכריזים.
"הצעד החשוב ביותר עליו הוכרז זה גירוש 100,000 עובדים זרים בכדי לפנות מקום לישראלים. החלטות כאלה התקבלו בעבר אך לא בוצעו. אם יבוצע הצעד, הוצאות הממשלה לתמיכה בשכבות החלשות ירדו והכנסותיה ממסים כולל ביטוח לאומי יגדלו".
וכאן חוזר מעוז ותוקף את בנק ישראל. "כלל לא ברור מדוע הנגיד אמר כי הוא תומך בתוכנית, אולי בנק ישראל גילה את הפטנט לפיו הממשלה מגייסת הון בשוק ההון, בנק ישראל רוכש אג"ח בשוק המשני, הוקוס פוקוס, יש מאין!! או אולי ימכרו כמויות גדולות של מקרקעין שבידי המדינה המוחזקות ע"י המינהל ובמסגרת המהפכה במינהל מקרקעי ישראל כך שגם הקבלנים שטרם התמוטטו יתמוטטו..".
"או אולי נבקש מהאמריקאים להגדיל מסגרת הערבויות לגיוס הון בארה"ב כאשר המסגרת הנוכחית תיגמר דווקא כאשר נכנסים לעימות בנושא המדיני עם ארה"ב".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת המפנה: הגירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025 – אירוע מקרו-כלכלי חריג
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שמסמן נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון–ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו – שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
לא סחר החוץ – אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק – תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר – לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר – אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות – אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
