המקום שבו המחירים עולים: "גדרה זו בועה, מחירי הוילות הוכפלו תוך 4 שנים"

כך לפי זכיינית אנגלו סכסון בעיר שמספרת על מחירי העסקאות כיום אל מול אלו מלפני 4 שנים. "אנחנו המומים, אין פה שום הגיון, שום מתמטיקה".
עינת פז-פרנקל |

בעוד מחירי הנדל"ן ברוב חלקי הארץ יורדים, באיזורים אחרים רואים עליות שאפילו מתווכים ותיקים מתקשים להסביר. דוגמה טובה היא המושבה גדרה, בה עלו מחירי הנדל"ן למגורים בשכונות מסוימות ביותר מ-20% במהלך השנה האחרונה.

צביה וינשטוק, זכיינית אנגלו סכסון בגדרה, עומדת פעורת פה נוכח מחירי הוילות בגדרה הצעירה שהכפילו את עצמם ב-4 שנים בלבד. "אנחנו המומים. מחירי הוילות גבוהים ללא הצדקה. אין פה שום הגיון, שום מתמטיקה".

נכס שנמכר ב- 275 אלף דולרים לפני 4 שנים, היום נמכר ב- 1.9 מיליון שקלים, מדגימה וינשטוק. דירת 3 חדרים שנמכרה ב-105 אלף דולרים לפני 6 שנים, עכשיו נמכרת ב-890 אלף שקלים. "מוכר אחד ניסה למכור במחיר גבוה, אמרו עליו 'אמיץ'. מאז שהצליח למכור, כולם העלו את המחירים. למה אנשים ממשיכים כך? כי נותנים להם".

דווקא בשנת 2008, שבה החלו בישראל להרגיש את המשבר הכלכלי העולמי, "עלו המחירים בגדרה בצורה דרמטית", אומרת וינשטוק. "אני כבר דאגתי. בתים נמכרים ב-120% מערכם. המוכרים באופוריה. המחירים כאן הן בועה, בפירוש. זה נובע מאומץ של המוכרים".

בנוסף, בעלי קרקעות שנרכשו למטרות השקעה פשוט יושבים עליהן. "היו אנשים שבנו כאן כדי למכור את הבית על הקרקע שקנו. הם סבלנים - מחכים שייקנו מהם ביותר".

כביש 7 נפתח לתנועה באזור גדרה, אבל לעומת זאת, בקריית גת, המעסיקה הגדולה אינטל - מפטרת. "כמו שעלו המחירים, יירדו המחירים", צופה וינשטוק, שמעריכה ירידות מחירים של כ-5% בשנה הקרובה. "באים לפה קונים מאיזורים אחרים, שבהם המחירים כבר יורדים", היא מסבירה. "הערכת השמאים גם היא יורדת ובעקבותיה גם מימון המשכנתא".

הוילה היקרה ביותר שמכרה וינשטוק בגדרה היתה וילת 10 חדרים ב-2.65 מיליון שקלים. מנגד, וינשטוק גם מוכרת דירות להשקעה בשכונה הותיקה של גדרה. דירת 3 חדרים ב-600 אלף שקלים, לדוגמה, מושכרת ב-2800 שקלים לחודש, תשואה של כ-5%. וינשטוק מזהה זרם תדיר של מתענינים בדירות להשקעה, אותן הן משכירים למגוון רב של שוכרים - מסטודנטים של מכללת אחווה ועד גרושים וגרושות. "אני יכולה לארגן להם דירה בן לילה במידת הצורך".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.