ביה"מ צמצם את זכות המקרקעין: יזמים יוכלו לחסוך מיליוני שקלים במס שבח ומס רכישה
פסק דין תקדימי של בית המשפט המחוזי בתל אביב עשוי לחסוך מיליוני שקלים במס שבח ומס רכישה לחברות בנייה ויזמים. חברת אשד איילון ייזום בניה וחברת פרידמן חכשורי חברה להנדסה זכו בפסק דין שצמצם משמעותית את הגדרת זכות במקרקעין, ולא ייצטרכו לשלם מס בגובה מיליוני שקלים על רכישת קרקע ממושב יציץ.
בפסק הדין נדונה סיטואציה בה המושב מכר את זכויותיו לחברת אשד איילון ומאוחר יותר נרכשו מניות חברה זו על ידי חברת פרידמן חכשורי. מנהל מיסוי מקרקעין טען כי מדובר במכירה של זכות במקרקעין ושל זכות באיגוד מקרקעין. לטענת המנהל, מושב יציץ היה זכאי לפיצוי כספי או לקרקע חלופית, והזכות שנמכרה על ידי מושב יציץ היתה למעשה הזכות לקבל קרקע חלופית שזוהי זכות במקרקעין.
בפסק הדין מתייחס בית המשפט להגדרת המונח "זכות במקרקעין" וקובע שלא די בפעולה של "מכירה" (שהגדרתה רחבה מאוד) אלא נדרש כי פעולת ה"מכירה" תיעשה לגבי נכס העונה אחר הגדרת "זכות במקרקעין". הפסיקה צימצמה למעשה את הגדרת "זכות במקרקעין", כך שנדרש שתהיה זו זכות משפטית מחייבת הניתנת לאכיפה. זאת, לעומת הגדרת "נכס" שבפקודת מס הכנסה, הכפוף למס רווח הון.
מדובר בשומות מס מאד גדולות של מיליוני שקלים שהחברות היזמיות היו צריכות לשלם, אילו פסק הדין היה קובע שהיה אירוע מס במכירת הזכויות בקרקע. מושב יציץ יהיה זכאי לקבל ממנהל מקרקעי ישראל פיצוי כספי ולא קרקע. על סמך זה קבע בית המשפט שלא היה אירוע מס לא במכירה הראשונה לחברת אשד אילון, וכפועל יוצא, גם לא בשלב השני של מכירת הזכויות לחברת פרידמן חכשורי.
עו"ד מיכל סולומונוביץ ועו"ד זיו שרון ממשרד עורכי הדין אלתר, שייצגו את פרידמן חכשורי ואשד איילון, מסבירים כי אחת השאלות הבסיסיות בתחום מיסוי המקרקעין הינה מהי "זכות במקרקעין". ככל שמדובר בזכות במקרקעין, מיסוייה ייעשה במסגרת חוק מיסוי מקרקעין, ובמקרה כזה בנוסף למס המוטל על הרווח מהמכירה (מס שבח, הדומה באופיו למס רווח הון בפקודת מס הכנסה), מוטלים גם מיסים עקיפים - מס רכישה, ובעבר גם מס מכירה. "מיסים אלה הינם מיסים היוצרים הכבדה על הפעילות העסקית והכלכלית במשק, היות והם אינם מוטלים על הרווח, ולכן יש לפרש בצמצום את היקף הפעלתם ותחולתם", אומרת סולומונוביץ.
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.

- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
