סמייל 012 סוגרת רבעון חזק: הרווח הנקי קפץ פי 5 ברבעון לכ-32 מיליון שקל

ההכנסות ברבעון הרביעי של 2008 הסתכמו ב-298 מיליון שקל, עליה של 10% בהשוואה לרבעון הרביעי של 2007
קובי ישעיהו |

חברת סמייל 012 פירסמה היום את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2008 כולה. ההכנסות ברבעון הרביעי של 2008 הסתכמו ב-298 מיליון שקל (78 מיליון דולר), עליה של 10% בהשוואה לרבעון הרביעי של 2007, שבו הסתכמו ההכנסות ב-271 מיליון שקל וגידול של כ-6% בהשוואה ל-282 מיליון שקל ברבעון השלישי. ההכנסות משירותי פס רחב גדלו ב-13% משנה לשנה, בעוד שההכנסות משירותי הטלפוניה הבינלאומית גדלו ב-7%.

הרווח התפעולי (EBIT) ברבעון הרביעי גדל לשיא של 35 מיליון שקל (9.3 מיליון דולר), עלייה של 32% בהשוואה לרבעון הרביעי של 2007 וגידול של 5% בהשוואה לרבעון השלישי. העלייה משקפת את הגידול בהכנסות, את ההתייעלות שנוצרה כתוצאה מתהליך המיזוג, ואת פעולות ההתייעלות המתמשכות של החברה.

הרווח המתואם לפני מסים ופחת, EBITDA, הסתכם ברבעון הרביעי בשיא של 66 מיליון שקל (17.3 מיליון דולר), עלייה של 10% בהשוואה לרבעון הרביעי של 2007, ועלייה של 5% בהשוואה לרבעון השלישי של 2008. שיעור ה-EBITDA ברבעון המדווח הגיעו ל-22.0%, ללא שינוי מהרבעון הרביעי של 2007.

במהלך הרבעון האחרון רשמה החברה הכנסות מימון נטו בסך 12 מיליון שקל (3.2 מיליון דולר), לעומת הוצאות מימון נטו של כ-14 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2007 ו-18 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2008.

המעבר מהוצאות להכנסות מימון משקף את העלייה בשיעור של 11% בשער החליפין של השקל לדולר בין סוף הרבעון השלישי לשער של 3.802 שקל לדולר בסוף הרבעון הרביעי. שינויים אלה הגדילו את הערך בשקלים של נכסי החברה הנקובים בדולרים, והביאו להכנסות מימון. השפעה נוספת על הכנסות המימון נבעה מירידה של 0.5% במדד המחירים לצרכן אשר הובילה להקטנת הוצאות המימון בגין האג"ח צמודות המדד שהנפיקה החברה.

כתוצאה מרווח שיא תפעולי והכנסות המימון המשמעותיות הסתכם הרווח הנקי ברבעון בשיא של 32 מיליון שקל (8.4 מיליון דולר), או 1.27 שקל (0.33 דולר למניה), לעומת 6.5 מיליון שקל, 0.28 שקל למניה ברבעון הרביעי של 2007, ו-12.5 מיליון שקל, או 0.49 שקל למניה ברבעון השלישי של 2008.

ההכנסות בכל שנת 2008 הסתכמו לשיא של כ-1.1 מיליארד שקל, גידול של 0.4% בהשוואה ל-2007. הרווח הנקי ל-2008 גדל ב-40% לשיא של 56.0 מיליון שקל, לעומת 39.9 מיליון שקל ב-2007.

יתרות המזומנים, שווי מזומנים וההשקעות לטווח קצר וארוך של החברה בסוף השנה שעברה הסתכמו ב-289 מיליון שקל, לעומת 230 מיליון שקל בסוף 2007. במקביל, החוב הפיננסי של החברה פחת ב-9% ל-300 מיליון שקל בסוף 2008 .

סטלה הנדלר, מנכ"ל 012 סמייל, אמרה בעקבות הדוחות כי "הרבעון הרביעי היווה סיום מרשים לשנה מאתגרת במיוחד. מבחינה פיננסית, הצגנו הכנסות ורווחים בשיעורי שיא והמשכנו לייצר תזרים מזומנים גבוה כל זאת במקביל להשלמת תהליך מורכב של מיזוג, חדירה מוצלחת לשוק הטלפוניה הפנים ארצית והכנה לכניסה לשוק הטלפוניה הניידת.

"למרות חוסר הודאות בשוקי המקרו, כמי שמאמינים בחוסנו ובפוטנציאל לטווח ארוך של שוק התקשורת הישראלי, המשכנו להרחיב את השקעתנו בשיווק - מהלך שהוביל לחיזוק משמעותי של המותג 012 סמייל. במקביל, לאור העובדה שהמניות והאג"ח של החברה נסחרים מתחת לערכם, יזמנו בסוף השנה שתי תוכניות לרכישה עצמית, מהלך אשר חיזק עוד יותר את המבנה הפיננסי של החברה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.