פסגות לקראת דוחות פרטנר: צפוי רווח נקי של 273 מיליון שקל ברבעון הרביעי
ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר, צפויה פרטנר להיות חברת התקשורת הראשונה שתפרסם את דו"חות הרבעון הרביעי ושנת 2008 כולה. האנליסטית טליה לויברג מבית ההשקעות פסגות אומרת לקראת הדוחות כי "הרבעון האחרון של השנה הוא חלש יחסית בענף הסלולר ולמרות זאת, אנו עדיין מצפים לתוצאות חיוביות שאינן משקפות עדיין את השפעות המשבר הכלכלי באופן מהותי, כך שאנו מצפים ל-EBITDA של 550 מיליון שקל.
לכך, אומרת לויברג, "יש להוסיף כמובן את העובדה כי הערכתנו לרבעון לוקחות בחשבון עלויות בגין הרחבת השירותים אשר הושקו במהלך דצמבר מבלי שהם יצרו הכנסות. המסקנה שלנו נשארת בעינה - תחום הסלולר צפוי להוות עוגן בהחלט יציב בסביבה של 2009".
בפסגות מציינים כי האיומים הרגולטוריים עדיין נראים בגדר הצהרות, הסביבה הכלכלית שהגיעה גם לתחומים הבסיסיים יותר כמו המזון, טרם נותנת את אותותיה בצורה מובהקת בתחום הסלולר וגורמים כמו מבצע עופרת יצוקה במהלכו עלה השימוש בסלולר נותנים דחיפה חיובית גם לתוצאות הרבעון הראשון של 2009.
המעבר לחברת תקשורת הושלם
לגבי תהליך המעבר של פרטנר מחברת סלולר לחברת תקשורת אומרים בפסגות כי הוא הסתיים ברבעון הרביעי. "עיקר הדגש בדו"ח יהיה כמובן על השפעת המהלך על מבנה העלויות של החברה. לצד עלויות השקה ותדמית (אירועי ההשקה והמסע הפרסומי שהחל כבר בדצמבר) יש להוסיף כמובן את עלויות השירותים בפועל הנובעות בעיקר מהכנסת מערך טכנאים".
"יש לזכור כי חלק מעלויות אותו המערך מגולמות כבר בתוצאות השיא שהציגה החברה ברבעון השלישי, זאת על חשבון התייעלות והידוק עלויות שבוצעו במהלך השנה. עוד נציין כי חלק מאותו המערך שגויס הינו במיקור חוץ, חלק מאסטרטגיית החברה לעבור לעלויות משתנות רבות ככל הניתן בכדי לאפשר את הגמישות התפעולית המקסימאלית בסביבה של 2009. סה"כ מבטיחה החברה הידוק עלויות ושמירה על ההוצאות וחוסר השפעה מהותית של השירותים על תוצאותיה".
בפסגות מזכירים כי הרבעון הרביעי חלש יותר מהרבעון השלישי כאשר השנה הפערים צפויים להיות גבוהים אף יותר לאור חגי תשרי אשר היו במלואם ברבעון הרביעי וירידה בהכנסות הנדידה (היוצאת והנכנסת) כבר מרבעון זה. "אנו לא מעריכים כי נראה כאן ירידה בצריכת שרותי התוכן, היקרים יותר אך לוקחים בחשבון רגיעה בהיקף השדרוגים בענף ומעריכים כי נראה גיוס נטו של כ-20 מנויים בפרטנר ובסלקום, כפונקציה של תנאי הסביבה לצד הרצון לשימור בסיס המנויים לקראת רשת פלאפון שהושקה כמתוכן ברבעון הראשון".
לויברג אומרת כי "לצד המאפיינים הדפנסיביים קיימים גם טריגרים חיוביים לטווח הקצר - מעבר לדיווח עפ"י IFRS החל מהרבעון הראשון של 2009 שבהחלט צפוי לתרום לרווחיות ולאפשר בסיס השוואה זהה עם סלקום ומדיניות הדיבידנד ל 2009 שתוכרז עם פרסום הדו"ח הקרוב, טומנים פוטנציאל בהחלט חיובי לשנה הקרובה".
ברמת ההכנסות משירותים מעריכים בפסגות ירידה עונתית ב-ARPU אשר צפויה להיות חדה יותר בעקבות המיתון (וביטוי בעיקר בירידה בהכנסות הנדידה הנכנסת והיוצאת). לכך יש להוסיף את השקט היחסי ברמת מבצעי הגיוס במהלך הרבעון ואת השפעות המיתון אשר החלו לתת אותותיהן לפחות ברמת המגזר העסקי והביאו להאטה בקצב גיוס המנויים החדשים לרמה של 20 אלף. שני אלו צפויים להביא לצמיחה של 2.7% בהכנסות החברה משירותים.
ברמת מכירות ציוד הקצה מעריכים בפסגות כי צפויה ירידה במכירות ברמת הענף כולו, החל מהרבעון הרביעי ולעבר 2009 מתוך מחשבה כי צמצום הוצאות בתחום יגיע בראש ובראשונה מדחיית הוצאות כדוגמת שדרוג. עוד יש לזכור כי ההשוואה בהקשר של פרטנר מתבצעת אל מול רבעון שיא ברמת מכירות ציוד הקצה שהסתכמו ברבעון המקביל, רבעון הניידות, ב-266 מיליון שקל.
שיעור הרווח הגולמי ירד ל-36% מההכנסות
"התחזקות הדולר בשיעור של כ- 9% במהלך הרבעון הרביעי, ירידה בהכנסות הנדידה הרווחיות יותר אל מול הערכתנו לעליה ענפית ברמות הסבסוד ברבעון הרביעי (כחלק מההכנות להשקת רשת פלאפון ברבעון הראשון) ושארית ההפחתה בגין ההסכם עם אריקסון, מביאים אותנו לצפות לירידה מסוימת בשיעור הרווח הגולמי לרמה של 36%. יש לזכור כי עדין מדובר על רמה מצוינת כזו העולה על רווחיות הרבעון השני ואת אחד מרבעוני השיא של החברה".
בנוגע לרווחיות התפעולית אומרת לויברג כי "מבחינת הענף אנו מצפים לעליה בהפרשות לחובות מסופקים בהמשך להשפעות שהחלו כבר ברבעון השלישי (והסיבה היא לאו דווקא המיתון אלא ניידות המספרים שאפשרה מעבר של לקוחות בעיתיים תוך איסור חלוקת מידע בין חברות הסלולר)".
"מבחינת פרטנר, כשהרבעון הרביעי היה חלש יחסית בזירה השיווקית, סימן השאלה העיקרי של פרטנר הינו בהיקף השפעת פיתוח התחומים החדשים על העלויות ואנו בהחלט מגלמים עליה זו בהערכותינו. גם לאחריה אנו מגיעים לרווח תפעולי של 394 מיליון שקל, הסכום השני בטיבו לאחר תוצאות השיא של הרבעון הקודם".

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.