בקשה לתביעה ייצוגית נגד וואלה ובזק בינ"ל בגין הפרת חוק הספאם

התובעים מעריכים את התביעה כב-840 מיליון שקל; טוענים כי לאחר כניסת חוק הספאם לתוקף, וואלה המשיכה לשלוח ספאם באמצעות בזק בינ"ל, למרות שלא קיבלה אישור לכך; בזק בינ"ל מחזיקה ב-34.25 אחוז ממניות וואלה

בקשה ראשונה לתביעה ייצוגית כנגד חברות המפרות לכאורה את חוק הספאם - בזק בינלאומי ו-וואלה, בשל פעילות ’וואלה שופס’ - הוגשה לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה.

במרכז התביעה, שהוגשה באמצעות עוה"ד רם אפרתי ופלורי ניסן ממשרדו של אפרתי, טוענת מגישת הבקשה עו"ד ניסן, כי המשיכה לקבל מבזק בינלאומי דואר זבל למרות שלא אישרה זאת על פי החוק, ואילו וואלה המשיכה לשלוח ספאם באמצעות בזק בינלאומי, למרות שלא קיבלה אישור לכך.

עוה"ד מצייינים בתביעה, כי בזק בינלאומי מעולם לא פנתה לתובעת בבקשה לקבל את אישורה למשלוח דבר פרסומת, לא בטרם כניסתו של חוק הספאם לתוקף ואף לא לאחר מכן. לדברי עוה"ד, בזק בינלאומי מצאה לנכון לקדם את מטרותיה של וואלה, שכן יש לה עניין ישיר ברווחיה של וואלה, כיוון שהיא מחזיקה בלמעלה משליש ממניותיה (34.25 אחוז ליתר דיוק - ל"ל).

כזכור, ב-1 בדצמבר 2008 נכנס לתוקף חוק הספאם, בו הוסדר נושא משלוח דברי פרסומת שמטרתם לעודד רכישת מוצר או שירות, או כל הוצאת כספים בדרך אחרת. התובעת טוענת, כי סמוך לכניסתו של החוק לתוקף פנתה אליה וואלה וביקשה הסכמתה לקבלת דברי פרסומת. לטענתה, התעלמותה מפניה זו מספיקה כדי שוואלה תפסיק לשלוח דואר זבל מיד לאחר כניסת החוק לתוקף. אלא שלטענת התובעת, וואלה מצאה שיטה לעקוף את הוראות החוק על ידי משלוח דברי פרסומת באמצעות בזק בינלאומי.

התביעה, המוערכת ב-840 מיליון שקל, הוגשה גם כנגד הדירקטורים בשתי החברות, ביניהם שלמה רודב, יו"ר וואלה; אלון שליו, חבר דיקרטוריון בזק ולשעבר מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2 ועורך ידיעות אחרונות; אריה סבן, אחיו של בעלה השליטה בבזק חיים סבן ונציגו בדירקטוריון; מייקל גרבינר נציג אייפקס בדירקטוריון בזק; וד"ר ליאורה מרידור, דירקטורית בוואלה.

לדברי עוה"ד, התביעה מוגשת גם נגד הדירקטורים של שתי החברות, כיוון שלפי הוראת חוק הספאם על מנהל ועל נושא משרה של תאגיד חלה חובה לפקח ולעשות כל שניתן למניעת משלוח דבר הפרסום בניגוד לחוק, "חובה שנראה כי במקרה זה הוזנחה על ידי מנהלי בזק בינלאומי ומנהלי וואלה", נכתב בתביעה.

בנוסף נטען בתביעה, כאמור, כי לצד העוולה האזרחית, עברו הנתבעים גם עבירות פליליות וזאת לנוכח הוראות חוק הספאם, הוראות חוק הגנת הצרכן והוראות חוק הגנת הפרטיות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

דגל ישראל עצמאות
צילום: Istock

גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים

אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל


הדס ברטל |

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.


עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.


תינוק במחלקת ילודים, קרדיט: גרוק
תינוק במחלקת ילודים - קרדיט: גרוק


יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים

ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.