בקשה לתביעה ייצוגית נגד וואלה ובזק בינ"ל בגין הפרת חוק הספאם
בקשה ראשונה לתביעה ייצוגית כנגד חברות המפרות לכאורה את חוק הספאם - בזק בינלאומי ו-וואלה, בשל פעילות ’וואלה שופס’ - הוגשה לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה.
במרכז התביעה, שהוגשה באמצעות עוה"ד רם אפרתי ופלורי ניסן ממשרדו של אפרתי, טוענת מגישת הבקשה עו"ד ניסן, כי המשיכה לקבל מבזק בינלאומי דואר זבל למרות שלא אישרה זאת על פי החוק, ואילו וואלה המשיכה לשלוח ספאם באמצעות בזק בינלאומי, למרות שלא קיבלה אישור לכך.
עוה"ד מצייינים בתביעה, כי בזק בינלאומי מעולם לא פנתה לתובעת בבקשה לקבל את אישורה למשלוח דבר פרסומת, לא בטרם כניסתו של חוק הספאם לתוקף ואף לא לאחר מכן. לדברי עוה"ד, בזק בינלאומי מצאה לנכון לקדם את מטרותיה של וואלה, שכן יש לה עניין ישיר ברווחיה של וואלה, כיוון שהיא מחזיקה בלמעלה משליש ממניותיה (34.25 אחוז ליתר דיוק - ל"ל).
כזכור, ב-1 בדצמבר 2008 נכנס לתוקף חוק הספאם, בו הוסדר נושא משלוח דברי פרסומת שמטרתם לעודד רכישת מוצר או שירות, או כל הוצאת כספים בדרך אחרת. התובעת טוענת, כי סמוך לכניסתו של החוק לתוקף פנתה אליה וואלה וביקשה הסכמתה לקבלת דברי פרסומת. לטענתה, התעלמותה מפניה זו מספיקה כדי שוואלה תפסיק לשלוח דואר זבל מיד לאחר כניסת החוק לתוקף. אלא שלטענת התובעת, וואלה מצאה שיטה לעקוף את הוראות החוק על ידי משלוח דברי פרסומת באמצעות בזק בינלאומי.
התביעה, המוערכת ב-840 מיליון שקל, הוגשה גם כנגד הדירקטורים בשתי החברות, ביניהם שלמה רודב, יו"ר וואלה; אלון שליו, חבר דיקרטוריון בזק ולשעבר מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2 ועורך ידיעות אחרונות; אריה סבן, אחיו של בעלה השליטה בבזק חיים סבן ונציגו בדירקטוריון; מייקל גרבינר נציג אייפקס בדירקטוריון בזק; וד"ר ליאורה מרידור, דירקטורית בוואלה.
לדברי עוה"ד, התביעה מוגשת גם נגד הדירקטורים של שתי החברות, כיוון שלפי הוראת חוק הספאם על מנהל ועל נושא משרה של תאגיד חלה חובה לפקח ולעשות כל שניתן למניעת משלוח דבר הפרסום בניגוד לחוק, "חובה שנראה כי במקרה זה הוזנחה על ידי מנהלי בזק בינלאומי ומנהלי וואלה", נכתב בתביעה.
בנוסף נטען בתביעה, כאמור, כי לצד העוולה האזרחית, עברו הנתבעים גם עבירות פליליות וזאת לנוכח הוראות חוק הספאם, הוראות חוק הגנת הצרכן והוראות חוק הגנת הפרטיות.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
