בקשה לתביעה ייצוגית נגד וואלה ובזק בינ"ל בגין הפרת חוק הספאם
בקשה ראשונה לתביעה ייצוגית כנגד חברות המפרות לכאורה את חוק הספאם - בזק בינלאומי ו-וואלה, בשל פעילות ’וואלה שופס’ - הוגשה לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה.
במרכז התביעה, שהוגשה באמצעות עוה"ד רם אפרתי ופלורי ניסן ממשרדו של אפרתי, טוענת מגישת הבקשה עו"ד ניסן, כי המשיכה לקבל מבזק בינלאומי דואר זבל למרות שלא אישרה זאת על פי החוק, ואילו וואלה המשיכה לשלוח ספאם באמצעות בזק בינלאומי, למרות שלא קיבלה אישור לכך.
עוה"ד מצייינים בתביעה, כי בזק בינלאומי מעולם לא פנתה לתובעת בבקשה לקבל את אישורה למשלוח דבר פרסומת, לא בטרם כניסתו של חוק הספאם לתוקף ואף לא לאחר מכן. לדברי עוה"ד, בזק בינלאומי מצאה לנכון לקדם את מטרותיה של וואלה, שכן יש לה עניין ישיר ברווחיה של וואלה, כיוון שהיא מחזיקה בלמעלה משליש ממניותיה (34.25 אחוז ליתר דיוק - ל"ל).
כזכור, ב-1 בדצמבר 2008 נכנס לתוקף חוק הספאם, בו הוסדר נושא משלוח דברי פרסומת שמטרתם לעודד רכישת מוצר או שירות, או כל הוצאת כספים בדרך אחרת. התובעת טוענת, כי סמוך לכניסתו של החוק לתוקף פנתה אליה וואלה וביקשה הסכמתה לקבלת דברי פרסומת. לטענתה, התעלמותה מפניה זו מספיקה כדי שוואלה תפסיק לשלוח דואר זבל מיד לאחר כניסת החוק לתוקף. אלא שלטענת התובעת, וואלה מצאה שיטה לעקוף את הוראות החוק על ידי משלוח דברי פרסומת באמצעות בזק בינלאומי.
התביעה, המוערכת ב-840 מיליון שקל, הוגשה גם כנגד הדירקטורים בשתי החברות, ביניהם שלמה רודב, יו"ר וואלה; אלון שליו, חבר דיקרטוריון בזק ולשעבר מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2 ועורך ידיעות אחרונות; אריה סבן, אחיו של בעלה השליטה בבזק חיים סבן ונציגו בדירקטוריון; מייקל גרבינר נציג אייפקס בדירקטוריון בזק; וד"ר ליאורה מרידור, דירקטורית בוואלה.
לדברי עוה"ד, התביעה מוגשת גם נגד הדירקטורים של שתי החברות, כיוון שלפי הוראת חוק הספאם על מנהל ועל נושא משרה של תאגיד חלה חובה לפקח ולעשות כל שניתן למניעת משלוח דבר הפרסום בניגוד לחוק, "חובה שנראה כי במקרה זה הוזנחה על ידי מנהלי בזק בינלאומי ומנהלי וואלה", נכתב בתביעה.
בנוסף נטען בתביעה, כאמור, כי לצד העוולה האזרחית, עברו הנתבעים גם עבירות פליליות וזאת לנוכח הוראות חוק הספאם, הוראות חוק הגנת הצרכן והוראות חוק הגנת הפרטיות.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר
מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קרה למחירי הדירות?
מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.
התמ"ג קפץ ב-12.4%, בהתאוששות המהירה ביותר מאז הקורונה
הלמ״ס מפרסמת אומדן ראשון לרבעון השלישי של 2025: הצריכה הפרטית זינקה ב-23%, ההשקעות בנכסים קבועים קפצו ב-36.9%, והיבוא עלה ב-38.6%; בהשוואה לשנה שעברה, המשק רשם צמיחה שנתית של 3.5% למרות השפעות המלחמה
תמ"ג אחרי הרבעון השני הקשה של 2025, שהושפע עמוקות ממלחמת “עם כלביא” וגרר ירידה חדה בפעילות המשקית, הכלכלה הישראלית מציגה התאוששות מרשימה: לפי אומדן ראשון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרבעון השלישי של השנה, התמ״ג עלה ב-12.4% בחישוב שנתי, התאוששות משמעותית
שהחזירה את הכלכלה למסלול צמיחה מהיר. מדובר בקצב הצמיחה הרבעוני הגבוה ביותר מאז תקופת היציאה ממשבר הקורונה.
על פי הלמ״ס, כמעט כל רכיבי הפעילות הכלכלית הציגו עליות חדות, ובראשן הצריכה הפרטית, שעלתה ב-23% (5.3% רבעוני). הצריכה לנפש זינקה ב-21.3%, נתון המשקף קפיצה משמעותית במוצרים ברי-קיימא וברי-קיימא למחצה, אחרי ירידות חדות שנרשמו ברבעון השני. הוצאות משקי הבית על ריהוט, ציוד חשמלי ומוצרי צריכה אחרים זינקו ביותר מ-90% בחישוב שנתי, בעוד ההוצאה על הלבשה והנעלה נסקה ב-108%.
בנוסף נרשמה עלייה של 17.3% בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת).
מבחינת הוצאות בחלוקה לסקטורים, ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-4.4% ברבעון השלישי של שנת 2025 בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה
האזרחית עלתה ב-15.6% בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה ביטחונית ירדה ב-20.1% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של שנת 2025 (5.5% בחישוב רבעוני).
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ההשקעה בנכסים קבועים רשמה האצה יוצאת דופן עם עלייה של 36.9%, כולל עלייה חדה בהשקעה במכונות וציוד (38.2%), חלק ניכר ממנה נובע מגידול ברכש של משרד הביטחון. ההשקעה בבנייה למגורים קפצה ב-32.1% (7.2% בחישוב רבעוני) וההשקעה בבנייה שלא למגורים ועבודות בנייה אחרות עלתה ב-11% בחישוב שנתי אך עדיין נותרת נמוכה ב-15.1% מהרמה שנרשמה ברבעון השלישי של 2023, בעדות נוספת להאטה ולתנודות בענף.
