בקשה לתביעה ייצוגית נגד וואלה ובזק בינ"ל בגין הפרת חוק הספאם
בקשה ראשונה לתביעה ייצוגית כנגד חברות המפרות לכאורה את חוק הספאם - בזק בינלאומי ו-וואלה, בשל פעילות ’וואלה שופס’ - הוגשה לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה.
במרכז התביעה, שהוגשה באמצעות עוה"ד רם אפרתי ופלורי ניסן ממשרדו של אפרתי, טוענת מגישת הבקשה עו"ד ניסן, כי המשיכה לקבל מבזק בינלאומי דואר זבל למרות שלא אישרה זאת על פי החוק, ואילו וואלה המשיכה לשלוח ספאם באמצעות בזק בינלאומי, למרות שלא קיבלה אישור לכך.
עוה"ד מצייינים בתביעה, כי בזק בינלאומי מעולם לא פנתה לתובעת בבקשה לקבל את אישורה למשלוח דבר פרסומת, לא בטרם כניסתו של חוק הספאם לתוקף ואף לא לאחר מכן. לדברי עוה"ד, בזק בינלאומי מצאה לנכון לקדם את מטרותיה של וואלה, שכן יש לה עניין ישיר ברווחיה של וואלה, כיוון שהיא מחזיקה בלמעלה משליש ממניותיה (34.25 אחוז ליתר דיוק - ל"ל).
כזכור, ב-1 בדצמבר 2008 נכנס לתוקף חוק הספאם, בו הוסדר נושא משלוח דברי פרסומת שמטרתם לעודד רכישת מוצר או שירות, או כל הוצאת כספים בדרך אחרת. התובעת טוענת, כי סמוך לכניסתו של החוק לתוקף פנתה אליה וואלה וביקשה הסכמתה לקבלת דברי פרסומת. לטענתה, התעלמותה מפניה זו מספיקה כדי שוואלה תפסיק לשלוח דואר זבל מיד לאחר כניסת החוק לתוקף. אלא שלטענת התובעת, וואלה מצאה שיטה לעקוף את הוראות החוק על ידי משלוח דברי פרסומת באמצעות בזק בינלאומי.
התביעה, המוערכת ב-840 מיליון שקל, הוגשה גם כנגד הדירקטורים בשתי החברות, ביניהם שלמה רודב, יו"ר וואלה; אלון שליו, חבר דיקרטוריון בזק ולשעבר מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2 ועורך ידיעות אחרונות; אריה סבן, אחיו של בעלה השליטה בבזק חיים סבן ונציגו בדירקטוריון; מייקל גרבינר נציג אייפקס בדירקטוריון בזק; וד"ר ליאורה מרידור, דירקטורית בוואלה.
לדברי עוה"ד, התביעה מוגשת גם נגד הדירקטורים של שתי החברות, כיוון שלפי הוראת חוק הספאם על מנהל ועל נושא משרה של תאגיד חלה חובה לפקח ולעשות כל שניתן למניעת משלוח דבר הפרסום בניגוד לחוק, "חובה שנראה כי במקרה זה הוזנחה על ידי מנהלי בזק בינלאומי ומנהלי וואלה", נכתב בתביעה.
בנוסף נטען בתביעה, כאמור, כי לצד העוולה האזרחית, עברו הנתבעים גם עבירות פליליות וזאת לנוכח הוראות חוק הספאם, הוראות חוק הגנת הצרכן והוראות חוק הגנת הפרטיות.
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי
צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית
צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.
חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח
חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.
בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.
בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.
- ChatGPT נהפך לבסטי החדש - למה זה גם מרגש וגם מפחיד
- מנכ"ל סיילספורס מתגאה שהחליף 4,000 עובדים ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל
החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.
עדי נוב, מנכ"לית בססח, צילום: שלומי יוסףמנכל"ית בססח: "כמעט כל חברה במשק מתפקדת כבנק קטן בעל כורחה"
עדי נוב, מנכ"לית בססח בוועידה הכלכלית של ביזפורטל מדברת על תנאי התשלום במשק אבל אופטימית על העתיד: המחצית השנייה של 2026 תהיה תקופה של פריצה קדימה וצמיחה, וכעת זה הזמן לניהול סיכונים נכון על מנת להגיע אליה מוכנים ולנצל אותה
ביטוח
חברת הביטוח בססח מתמקדת באחד הנושאים שהפכו להיות מורכבים ומעניינים מאוד בשנים האחרונות: ביטוחי סחר חוץ. עדי נוב, מנכ"לית בססח, מסבירה מדוע ניהול נכון של אשראי מסחרי הוא אחד המנועים הקריטיים לצמיחת החברות בישראל, במיוחד בתקופה של חוסר ודאות גיאופוליטית וכלכלית.
"בססח הוקמה על ידי המדינה בשנות החמישים במטרה ברורה לתמוך ביצוא הישראלי, וממשיכה לשאת ייעוד זה עד היום. למרות שחלפו כמה עשורים מאז, המודל הבסיסי לא השתנה. החברה מבטחת את האשראי שחברות מעניקות ללקוחות שלהן, בארץ ובעיקר בחו"ל. מחצית מפעילותה מתמקדת ביצואנים ישראלים שפועלים מול רוכשים מעבר לים" מספרת נוב.
לדבריה, החוב של הלקוחות הוא אחד הנכסים הפחות מובנים אך המשמעותיים ביותר במאזני החברות. "כאשר עסקה מתבצעת בתנאי תשלום שוטף פלוס, הלקוח למעשה מקבל אשראי מהספק בלי משכנתא, בלי חתימה ובלי ריבית. במילים אחרות, כמעט כל חברה במשק מתפקדת כבנק קטן בעל כורחה. בססח נכנסת לתמונה ומספקת רשת ביטחון: אם לקוח פושט רגל, נקלע לקשיים או שמתחולל אירוע מדיני שמונע ממנו להעביר את התשלום, החברה משלמת במקום החייב".
"בעשור האחרון יש חמש מדינות בעולם שבהן פשוט לא נשאר מטבע חוץ, ולכן היצואנים הישראלים לא קיבלו תשלום, למרות רצון טוב של החייבים. במקרה כזה הביטוח של בססח הוא ההבדל בין הפסד מוחלט לבין קבלת רוב הכסף. מעבר להגנה עצמה, המנגנון מאפשר לחברות לחדד את הפוקוס העסקי שלהן. כשלקוח חדש מגיע, לא תמיד ברור אם הוא באמת זקוק למוצר או לחילופין פשוט מחפש אשראי. לבססח יש היכולת לזהות זאת".
- נפגעה מאוטובוס, קיבלה הצעה מעליבה - וזכתה לבסוף לפיצוי של כמעט 200 אלף שקלים
- הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ספרי על השינויים באקלים העסקי בשנים האחרונות
"העולם העסקי נמצא בתקופה מורכבת: אי וודאות ביטחונית, ריבית שנותרה גבוהה יותר מהציפיות והאטה בצריכה הפרטית. כל אלה מקשים על מנהלים להחליט האם לגייס הון, להגדיל מלאים או להשקיע בציוד חדש. מצד שני, דווקא תקופת חוסר הוודאות מייצרת הזדמנויות. מי שמבצע היום החלטות אמיצות יכול להגיע מוכן לצמיחה שצפויה במחצית השנייה של 2026".
