בקשה לתביעה ייצוגית נגד וואלה ובזק בינ"ל בגין הפרת חוק הספאם

התובעים מעריכים את התביעה כב-840 מיליון שקל; טוענים כי לאחר כניסת חוק הספאם לתוקף, וואלה המשיכה לשלוח ספאם באמצעות בזק בינ"ל, למרות שלא קיבלה אישור לכך; בזק בינ"ל מחזיקה ב-34.25 אחוז ממניות וואלה

בקשה ראשונה לתביעה ייצוגית כנגד חברות המפרות לכאורה את חוק הספאם - בזק בינלאומי ו-וואלה, בשל פעילות ’וואלה שופס’ - הוגשה לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה.

במרכז התביעה, שהוגשה באמצעות עוה"ד רם אפרתי ופלורי ניסן ממשרדו של אפרתי, טוענת מגישת הבקשה עו"ד ניסן, כי המשיכה לקבל מבזק בינלאומי דואר זבל למרות שלא אישרה זאת על פי החוק, ואילו וואלה המשיכה לשלוח ספאם באמצעות בזק בינלאומי, למרות שלא קיבלה אישור לכך.

עוה"ד מצייינים בתביעה, כי בזק בינלאומי מעולם לא פנתה לתובעת בבקשה לקבל את אישורה למשלוח דבר פרסומת, לא בטרם כניסתו של חוק הספאם לתוקף ואף לא לאחר מכן. לדברי עוה"ד, בזק בינלאומי מצאה לנכון לקדם את מטרותיה של וואלה, שכן יש לה עניין ישיר ברווחיה של וואלה, כיוון שהיא מחזיקה בלמעלה משליש ממניותיה (34.25 אחוז ליתר דיוק - ל"ל).

כזכור, ב-1 בדצמבר 2008 נכנס לתוקף חוק הספאם, בו הוסדר נושא משלוח דברי פרסומת שמטרתם לעודד רכישת מוצר או שירות, או כל הוצאת כספים בדרך אחרת. התובעת טוענת, כי סמוך לכניסתו של החוק לתוקף פנתה אליה וואלה וביקשה הסכמתה לקבלת דברי פרסומת. לטענתה, התעלמותה מפניה זו מספיקה כדי שוואלה תפסיק לשלוח דואר זבל מיד לאחר כניסת החוק לתוקף. אלא שלטענת התובעת, וואלה מצאה שיטה לעקוף את הוראות החוק על ידי משלוח דברי פרסומת באמצעות בזק בינלאומי.

התביעה, המוערכת ב-840 מיליון שקל, הוגשה גם כנגד הדירקטורים בשתי החברות, ביניהם שלמה רודב, יו"ר וואלה; אלון שליו, חבר דיקרטוריון בזק ולשעבר מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2 ועורך ידיעות אחרונות; אריה סבן, אחיו של בעלה השליטה בבזק חיים סבן ונציגו בדירקטוריון; מייקל גרבינר נציג אייפקס בדירקטוריון בזק; וד"ר ליאורה מרידור, דירקטורית בוואלה.

לדברי עוה"ד, התביעה מוגשת גם נגד הדירקטורים של שתי החברות, כיוון שלפי הוראת חוק הספאם על מנהל ועל נושא משרה של תאגיד חלה חובה לפקח ולעשות כל שניתן למניעת משלוח דבר הפרסום בניגוד לחוק, "חובה שנראה כי במקרה זה הוזנחה על ידי מנהלי בזק בינלאומי ומנהלי וואלה", נכתב בתביעה.

בנוסף נטען בתביעה, כאמור, כי לצד העוולה האזרחית, עברו הנתבעים גם עבירות פליליות וזאת לנוכח הוראות חוק הספאם, הוראות חוק הגנת הצרכן והוראות חוק הגנת הפרטיות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

מס הכנסה
צילום: freepik

לקראת ה-31 בדצמבר: מה אתם צריכים לבדוק בתיק ההשקעות כדי לא לשלם מס מיותר?

פחות מחודשיים לסוף שנת המס, דיברנו עם מומחים לתכנון מס וניהול השקעות  כדי להבין איך תוכלו לחסוך מס - מקיזוז הפסדים ועד הפקדות סוף שנה
מנדי הניג |
נושאים בכתבה מס

שנת המס מתקרבת לסיומה, וזה הזמן לעצור ולבחון איך נראו ההכנסות, הרווחים וההפסדים במהלך 2025. אצל שכירים המעבר בין דצמבר לינואר לא אומר הרבה, אבל למי שיש תיק השקעות, למי שמנהל עסק ולעצמריים השבועות האחרונים של השנה זה זמן לסכם את הפעילות ולהתכונן להתחשבנות מול רשויות המס. אם תבחנו עכשיו את תיק ההשקעות, את מבנה המימון ואת ההוצאות שהצטברו, תוכלו להפחית מס, להימנע מתשלומים עודפים ולנצל הטבות שהחוק מאפשר. דיברנו עם מומחי מיסוי והשקעות כדי להבין איזה צעדים משתלם לעשות עוד לפני שהשנה מסתיימת.


לקזז הפסדים ולצמצם רווחי הון

"אם במהלך השנה מכרתם מניות, קרנות או ניירות ערך אחרים ברווח, כדאי לבדוק האם קיימות השקעות אחרות שהפסידו מערכן. מכירה של נייר ערך מפסיד עד סוף השנה מאפשרת לקזז את ההפסד כנגד הרווח ולהפחית את המס, ולעיתים אף לזכות בהחזר", מסביר עו"ד (רו"ח) שחר שטראוס, שותף במשרד בנימיני ושות' המתמחה בתיקי מס הכנסה. "גם בעלי עסקים יכולים לשקול הקדמת הוצאות או הכרה בהפסדים עסקיים (כמו ירידת ערך מלאי או הלוואות אבודות) כדי לצמצם את המס", הוא מבהיר.


עו"ד שחר שטראוס צילום: איגור לובינסקי


"בהיעדר הוראה מפורשת בפקודת מס הכנסה, מומלץ להתחיל בקיזוז הפסדי הון ממכירת ניירות ערך כנגד רווחים מניירות ערך החייבים בשיעורי המס הגבוהים ביותר", מפרטת רונית בכר רונית בכר, שותפה בחטיבת המס

ב-Deloitte ישראל. "שיעורי המס ליחידים נעים כיום בין 15% ל-30% לפני מס יסף, בהתאם לסוג ההשקעה ולשיעור ההחזקה. בנוסף, כדאי לבחון האם עדיף לקזז את הפסדי ההון מהכנסות ריבית ודיבידנד שנבעו מניירות הערך, לפני שמקזזים אותם מרווחי הון, במיוחד כאשר קיימים הפסדי הון משנים קודמות שניתן לקזזם השנה מרווחי הון בלבד. בנוסף, במידה וההשקעות מנוהלות במספר בנקים או בתי השקעות, חשוב לבדוק אפשרות לקיזוז רווחים והפסדים בין הגופים השונים, מה שעשוי לזכות אתכם בהחזר מס. לצורך כך יש להגיש דוח שנתי למס הכנסה".