התחרות בשוק הטלפוניה: משרד התקשורת העניק רישיון לשירותי VOB לחברת בזק בינלאומי

השר אטיאס: "ככל שמספר החברות במגזר זה יגדל, הצרכן יצא נשכר ממגוון אפשרויות בחירה, שירותים מתקדמים וירידת מחירים"
משה בנימין |

שר התקשורת אריאל אטיאס העניק היום רישיון לשירותי VOB לחברת בי איי פי פיתרונות תקשורת ש.ת. תאגיד בבעלות בזק בינלאומי. הענקת רישיון זה התאפשרה לאור מסמך מדיניות ה- VOB, שקובע, בין היתר, כי לאחר שנתח השוק של חברת בזק, בתחום הטלפוניה הפניית הפנים ארצית, ירד מתחת ל- 85%, תוכל חברת בזק בינלאומי לקבל רישיון VOB. הרישיון יאפשר לחברה לספק שירותי טלפוניה על פס רחב (VOB), ללקוחות פרטיים בלבד. אולם, כאשר נתח השוק של חברת בזק במגזר העסקי ירד מתחת ל- 85% תוכל בזק בינלאומי לספק שירותים אלו גם ללקוחות עסקיים. מעבר לכך, החברה תוכל לספק חבילות המשלבות את מכלול השירותים אותם היא מספקת. איציק בנבנישתי, מנכ"ל בזק בינלאומי: "אנו שמחים כי במתן הרישיון, משרד התקשורת בחר לקדם הלכה למעשה תחרות בריאה למען הצרכנים בישראל. כספקית האינטרנט הגדולה בישראל, נוכל להציע את שירותי הטלפוניה כחלק אינטגראלי מפתרון התקשורת הכולל ללקוחות ובאיכות וברמה הטכנולוגית הגבוהה ביותר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר עולה
צילום: Photo by Alexander Schimmeck on Unsplash

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל 

רן קידר |
נושאים בכתבה שער הדולר

אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.96%  . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים. 

רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן. 

הקשר העקיף לוול סטריט

בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד. 

כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.

השפעת הריבית 

עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.