הקבלנים לא מתלהבים: "תוכנית האוצר לא בהכרח תמשוך רוכשים למשרדי המכירות"

כך מעריך עופר שגיב, מנכ"ל מי-טל הנדסה וייזום. אבי זיתוני: "במקום להפחית הריבית על משכנתאות, מעודדים קניית מגרשים"
איריס בר טל |

אתמול אישר משרד האוצר תוכנית סיוע לענף הבנייה, במטרה לסייע לקבלנים לקבל מימון לפרויקטים חדשים, כך שהיצע הדירות יגדל ותימנע עליית מחירים. התוכנית כוללת שורת הטבות לקבלנים והזרמה של כ-500 מיליון שקלים שישמשו ערבויות לקבלנים. אולם, משיחה עם קבלנים עולות תגובות צוננות לתוכנית. "אם הממשלה תצליח אכן להוציא את התוכנית לפועל ולגרום לכך שהבנקים באמת ישחררו אשראי כספי לחברות הבנייה, הרי שמדובר במהלך חשוב ומבורך. נכון להיום, המצב הוא שהבנקים הקשיחו עמדות, כך שאפילו בפרויקטים שכבר רצים הם עדיין מקשים במתן אשראי", מציין עופר שגיב, מנכ"ל חברת מי-טל הנדסה וייזום. אולם שגיב מוסיף: "יחד עם זאת איני סבור כי המהלך נותן מענה לכל הבעיות שהמשבר יצר בענף, אלא לבעיה מאוד מוגדרת: הממשלה רוצה שמלאי הדירות יגדל, או לפחות שלא יצטמצם, מתוך החשש שבמידה והוא ימשיך ויצטמצם תהיה עליית מחירים חדה". לדברי שגיב, הפתרון עדיין חלקי ועדיין אין התקדמות בנושא מענקים מענקים בפריפריה, ההכרה במשכנתאות ונושאים בוערים נוספים. "התוכנית לא תהווה פתרון ללקוחות שעדיין יושבים על הגדר ומחכים לירידת מחירים. בפועל התוכנית תיתן מענה לפרויקטים שנתקעו לצאת לפועל, תגדיל את ההיצעים ולא בהכרח תמשוך רוכשים למשרדי המכירות". אבי זיתוני, מנכ"ל חברת א.זיתוני, מציין כי היקף התוכנית קטן מידי, שכן היא מהווה כ-10% מהאשראי שקבלן לוקח לפרויקט. "במקום לעודד רכישת דירות, על ידי הפחתה בריבית על משכנתאות, הם מעודדים קניית מגרשים. לדעתי הצעד הזה לא יעודד את הביקושים לדירות. באוצר פוחדים שלא יהיה מלאי של דירות, אך אינני סבור כי בטווח הקרוב ייצאו פרויקטים נוספים בזכות התוכנית. מדובר בעזרה שולית ביותר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




אינפלציה מדד מחירים סופרמרקט
צילום: תמר מצפי
מדד המחירים

מדד המחירים ביולי - מה הצפי והאם הריבית תרד?

לקראת מדד יולי שיתפרסם מחר: כמה ישפיע שכר הדירה ואיך זה ישפיע על החלטת הריבית בשבוע הבא?

תמיר חכמוף |

מחר בשעה 14:00 יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, נתון שצפוי להמשיך לרכז תשומת לב מצד המשקיעים ובכלל הציבור הרחב שהמדד משפיע עליו באופן ישיר - המחירים בסופר, הריבית על ההלוואות, ההצמדה על הלוואות, משכנתאות ועוד. המדד גם משפיע על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב יביא לדחייה של הורדת הריבית.   

בחודשים האחרונים נרשמה מגמת ירידה ביריבת, אבל בחודשיים האחרונים היא עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%. הצפי כעת הוא לעלייה חודשית של 0.3%-0.5%, בהובלת סעיפי השכירות, הנופש והטיסות, כאשר חלק מההשפעה יקוזז על ידי ירידות עונתיות בלבוש ובהנעלה.

מה צופים האנליסטים

קונסנזוס התחזיות הוא כ-0.4%. בלידר שוקי הון מצביעים על צפי של כ-0.4%, עם אפשרות ל-0.3%, כאשר עיקר הדחיפה כלפי מעלה מגיעה מסעיפי נופש, טיסות ודיור, מול ירידה עונתית בלבוש והנעלה. לגישתם,  במידה והמדד יהיה בטווח 0.3%-0.4%, הקצב השנתי יתכנס לכ-3.1%, אם כי לגישת כל הכלכלנים, קצב האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים יירד משמעותית. במיטב מציבים את תחזית יולי על 0.5% וממשיכים לראות, אינפלציה של 2.3% ב-12 החודשים הקרובים.

בצד התורמים לעלייה, מחירי השכירות (סעיף הדיור), נופש בישראל וטיסות לחו״ל, סעיפים עונתיים מובהקים בקיץ צפויים לדחוף מעלה את המדד. האנליסטים מדגישים כי אלה צפויים להוביל את המדד, כשחלק מההשפעה תקוזז על ידי ירידות בהלבשה ובירקות. בצד המאקרו הרחב: סקרי עסקים מצביעים על ירידה בשיעור החברות שמתכוונות לייקר מחירים, מה שתומך בהאטה הדרגתית באינפלציה בהמשך המחצית.

מה יעשה בנק ישראל?

להערכת גופי המחקר המקומיים, גם אם המדד יגיע ל-0.4%-0.3%, בנק ישראל ייטה להשאיר את הריבית ללא שינוי בהחלטה הקרובה בשבוע הבא, בין היתר על רקע אי הודאות הגיאופוליטית והאטה בפעילות המקומית ברבעון השני. התמחור בשוק ההון משקף יציבות בטווח הקצר והפחתות מתונות יותר בהמשך עם תחזיות סביב 4.0%-4.25% בעוד חצי שנה.  התחזיות לשנה הקרובה מצביעות על חזרה הדרגתית לאמצע תחום היעד, אך תוך תלות במגמות בשוק השכירות ובשער החליפין.

במילים אחרות, עד שלא נראה צעדים בטוחים לסיום המלחמה בבנק ישראל יעדיפו לקחת את התוואי הזהיר מאשר להוריד את הריבית ולהסתכן באינפלציה מתפרצת.


שוק השכירות ומחירי הדירות, מה קורה בשטח?