משרד התקשורת מכין את הקרקע לכניסת מפעיל סלולרי חדש, ב-MVNO
ועדת גרונאו הסעירה את ענף התקשורת לפני כשנה וחצי ומאז נשכחה לאיטה והתאיידה לספרי ההיסטוריה. עם זאת, שרידיה ומורשתה של ועדת גרונאו מקבלים תקומה על שולחנו של שר התקשורת, אריאל אטיאס. כחלק מממצאי גרונאו הניעו במשרד התקשורת תהליך שבסופו יהיו במדינת ישראל מפעילים סלולריים נוספים, במתכונת ה-MVNO.
שר התקשורת, אריאל אטיאס: "כניסתם של מפעילים נוספים לתחום הסלולר תשנה את כללי המשחק ותפר את האיזון שנוצר בין החברות בתחום בשנים האחרונות. כל צעד להגברת תחרות בענף, מסייע להוזלת המחיר שאותו ישלם הצרכן, בעיקר במגזר הפרטי. אנו מאמינים שכניסתם של מפעילים סלולרים נוספים לתחום, יחד עם ניידות המספרים שכבר קיימת, תעורר את התחרות בין החברות, ותגרום להן להציע הצעות טובות יותר ללקוחות".
MVNO הם ראשי התיבות של Mobile Virtual Network Operator, ובעברית פשוטה, מפעילים סלולריים (שיהיו חדשים בשוק) המשתמשים בתדרים ובאנטנות של מפעיל סלולארי קיים. המטרה המוצהרת והברורה היא הגברת התחרות בתחום, ועל-פי ממצאי דו"ח שהכינה חברת ייעוץ בינלאומית מובילה, עבור משרד התקשורת כך צפוי גם בארץ.
כידוע, מספר חברות הביעו כבר התעניינות, בכל המודלים המקובלים בעולם, לרבות, Full M¬VNO שמשמעותו הקמת רשת סלולארית מלאה, תוך שימוש ברשת אלחוטית של מפעיל קיים. מפעיל סלולארי וירטואלי מבדל את שירותיו, בעיני הצרכנים, בין היתר, על ידי קידומת נפרדת ומערכי שירות נפרדים ומיתוג עצמאי.
לא עוד פלאפון, אורנג' וסלקום ששולטים בשוק לבד
במשרד התקשורת מסבירים, כי לאור היקפו ומרכזיותו של שוק הסלולר בישראל, ישנה חשיבות בקידום ובהגברת התחרות בשוק זה, בפרט בכל הנוגע למגזר הפרטי. "שוק זה מתאפיין במספר קטן יחסית של מפעילים בעלי נתח שוק מהותי ובקיומם של חסמי כניסה וחסמי מעבר משמעותיים. לשם קידום התחרות ושיפור רווחת הצרכן, מבקש המשרד לנקוט במדיניות שתביא לצמצום חסמי הכניסה וחסמי המעבר בשוק זה".
בהמשך להחלטות הממשלה, ולהחלטת שר התקשורת אריאל אטיאס, במסגרת מסמך אימוץ ועדת גרונאו, גיבש המשרד טיוטת "רישיון למתן שירותי רט"ן הכרוך בשימוש במערכת רט"ן של אחר" ואת עיקרי התנאים והסייגים
להגשת בקשה לקבלת רשיון M¬VNO ולהענקת רשיונות.
המשרד מזמין יזמים פוטנציאליים, בעלי רשיון, ספקים, מומחים בתחומי הכלכלה, הטכנולוגיה, המשפט ושירותי תקשורת, ארגוני צרכנים, איגודי משתמשים ומפעילים, גורמים רלוונטיים אחרים והציבור הרחב להציג את עמדתם בדבר טיוטת הרשיון ובדבר התנאים והסייגים. כל זאת במסגרת שימוע שיערוך משרד התקשורת.
בכוונת המשרד לקבוע בתקנות הליכים ותנאים לקבלת רישיון רט"ן ברשת אחרת (MVNO) תנאים מוקדמים להגשת בקשה וסייגים לעניין בעלויות צולבות כתנאי לקבלת הרישיון.
25 מיליון שקל הון עצמי
משרד התקשורת יבדוק את התאמתו של מפעיל וירטואלי, על-פי מספר תנאים וביניהם, יכולת, ידע וניסיון, להפעלת מערך שיווק והפצה ומערך שירות, בתחום כלשהו, והקמה והפעלה של תשתית הנדסית.

עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; ועדה ממליצה על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום
מנגד עמלת קנייה ומכירת קרנות נאמנות תעלה - עוד רפורמה שבסוף לא פתרת עיוותים בשוק ההון ומעלה את הכוח של הבנקים והגופים המוסדיים. הכיוון נכון, אבל למה בכלל להשאיר את עמלות ההפצה? אין ייצור כזה בעולם; למה להשאיר דמי ניהול חשבון ניירות ערך? גם זה נכחד מהעולם
נתחיל מהסוף - רפורמה בעמלות של דמי הניהול בחשון הניירות ערך, עמלות הפצה ועמלת הקנייה ומכירה, לא אמורה להיראות כך. הרפורמה שפורסמה היום היא לעג לרש. הציבור משלם משלם דמי ניהול יקרים על קרנות נאמנות כי קרנות הנאמנות משלמים עמלת הפצה לבנקים. מדובר בעמלה היסטורית שוועדת בכר הטילה על הקרנות כפיצוי לבנקים על אובדן פעילות הקרנות. הבנקים הרוויחו פעמיים - גם מכרו את הקרנות ביוקר וגם מקבלים סכומי עתק מדי שנה כבר 20 שנה. אין עמלות כאלו בעולם, תבטלו אותם. על פי הצוות שסיפק המלצות הן יורדו לעד 0.2%, בעוד שכיום זה עד 0.35%. אבל זה לא נכון, לא חכם, זה סתם ניסיון ללכת בין הטיפות - לא לריב עם זה ולא לריב עם זה. אתם רגולטורים, התפקיד שלכם לריב לטובת הציבור - אין שום הגיון בעמלה הזו. וועדת בכר טעתה, זה נשאר 20 שנה, הגיע הזמן לחסל את זה.
טעות נוספת - דמי ניהול על החשבון. אין עמלה כזו. פעם אגב קראו לה דמי משמרת. כאילו שהבנק שומר על הניירות שלנו מפני גניבה. אין עמלה כזו בברוקרים הפרטיים, אין עמלה כזו גם בבנקים ללקוחות שמתעקשים. זה לא קיים ברוב העולם. הצוות משנה את העמלות משיעור קבוע על סכום התיק למדרגות. שוב חצי עבודה. לחסל את העמלה זה מה שצריך. הרי הרפורמה הזו היא מתנה בשביל הבנקים. הם יודעים שזו עמלה לא רלבנטית והם מנסים להאריך אותה ככל שיוכלו (גם עמלת הפצה), ברגע שיש רפורמה זה נותן להם שקט לשנים רבות. הם מעדיפים להתגמש במחיר ולקבל שקט. הרגולטור צריך לראות רק את טובת הצרכן, וזה לא משתקף מהרפורמה הזו. זה בולט בעמלות קנייה ומכירה על קרנות נאמנות - העלו את העמלה "כפיצוי" על הירידה בעמלות הפצה. מה זה צריך להיות? אם מספקים עמלת קנייה על קרנות נאמנות שאין שום סיבה שתהיה בהן עמלה כזו, זה לא כמו מניה או נייר ערך סחיר, לפחות תורידו לגמרי את עמלת ההפצה.
התחלנו בביקורת, ובכך שזו לא באמת רפורמה, ונמשיך עם הצרכנים-לקוחות, הצוות שנבחר והבנקים. כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה.
מי שהיה במשך שנים אחראי לבלגן הזה מנסה לעשות בו סדר. האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך, שלושת הרגולטורים פועלים ביחד במטרה
לשפר את אחד הנושאים המעורפלים של שוק ההון שזה השקיפות והיכולת של המשקיעים הקטנים להבין את המחיר של השירות עליו הם משלמים. הם מפרסמים דוח הביניים שהוא לא רק הצהרה שהם פועלים בנושא אלא גם מציעים מתווה מעשי: מודל עמלות חדש שבו הלקוח מבין כמה עולה לו השירות, יכול
להשוות בין הצעות מתחרות, ובסופו של דבר גם לבחור בצורה מושכלת. המהלך הזה הוא ניסיון ליישר קו עם מגמות בינלאומיות בבורסות בעולם. אבל הוא פספס את המטרה לחלוטין כמו הרבה רפורמות עבר. רפורמה צריכה להביא שינוי אמיתי לצרכן. זאת לא תביא כלום - הצרכן אולי יקבל דמי
ניהול נמוכים יותר- גם לא בטוח כי יצרן הקרן לא בהכרח יוריד דמי ניהול וגם ישלם עמלת קנייה ומכירה.
- בית השקעות במוקד: הקרנות המעורבות של אקורד
- זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרכב הצוות המכובד היה אמור לתת פתרון אמיתי לציבור. הכוונה היתה הסתכלות רוחבית על כלל פעילות שוק ההון, ולייצר מתווה שיוכל לחול על מגוון
הגופים הפועלים בתחום. במסגרת עבודתו, הצוות בחן את מבנה העמלות הקיים, ערך דיונים עם בנקים, חברי בורסה שאינם בנקים, מנהלי קרנות נאמנות, בעלי רישיון ייעוץ ושיווק השקעות וכן נציגי ציבור, וקיים שיח עם רשות התחרות. בפועל, הוא לא הציג את עמדת הציבור, אלא "נכנע" לבנקים.