משרד התקשורת מכין את הקרקע לכניסת מפעיל סלולרי חדש, ב-MVNO
ועדת גרונאו הסעירה את ענף התקשורת לפני כשנה וחצי ומאז נשכחה לאיטה והתאיידה לספרי ההיסטוריה. עם זאת, שרידיה ומורשתה של ועדת גרונאו מקבלים תקומה על שולחנו של שר התקשורת, אריאל אטיאס. כחלק מממצאי גרונאו הניעו במשרד התקשורת תהליך שבסופו יהיו במדינת ישראל מפעילים סלולריים נוספים, במתכונת ה-MVNO.
שר התקשורת, אריאל אטיאס: "כניסתם של מפעילים נוספים לתחום הסלולר תשנה את כללי המשחק ותפר את האיזון שנוצר בין החברות בתחום בשנים האחרונות. כל צעד להגברת תחרות בענף, מסייע להוזלת המחיר שאותו ישלם הצרכן, בעיקר במגזר הפרטי. אנו מאמינים שכניסתם של מפעילים סלולרים נוספים לתחום, יחד עם ניידות המספרים שכבר קיימת, תעורר את התחרות בין החברות, ותגרום להן להציע הצעות טובות יותר ללקוחות".
MVNO הם ראשי התיבות של Mobile Virtual Network Operator, ובעברית פשוטה, מפעילים סלולריים (שיהיו חדשים בשוק) המשתמשים בתדרים ובאנטנות של מפעיל סלולארי קיים. המטרה המוצהרת והברורה היא הגברת התחרות בתחום, ועל-פי ממצאי דו"ח שהכינה חברת ייעוץ בינלאומית מובילה, עבור משרד התקשורת כך צפוי גם בארץ.
כידוע, מספר חברות הביעו כבר התעניינות, בכל המודלים המקובלים בעולם, לרבות, Full M¬VNO שמשמעותו הקמת רשת סלולארית מלאה, תוך שימוש ברשת אלחוטית של מפעיל קיים. מפעיל סלולארי וירטואלי מבדל את שירותיו, בעיני הצרכנים, בין היתר, על ידי קידומת נפרדת ומערכי שירות נפרדים ומיתוג עצמאי.
לא עוד פלאפון, אורנג' וסלקום ששולטים בשוק לבד
במשרד התקשורת מסבירים, כי לאור היקפו ומרכזיותו של שוק הסלולר בישראל, ישנה חשיבות בקידום ובהגברת התחרות בשוק זה, בפרט בכל הנוגע למגזר הפרטי. "שוק זה מתאפיין במספר קטן יחסית של מפעילים בעלי נתח שוק מהותי ובקיומם של חסמי כניסה וחסמי מעבר משמעותיים. לשם קידום התחרות ושיפור רווחת הצרכן, מבקש המשרד לנקוט במדיניות שתביא לצמצום חסמי הכניסה וחסמי המעבר בשוק זה".
בהמשך להחלטות הממשלה, ולהחלטת שר התקשורת אריאל אטיאס, במסגרת מסמך אימוץ ועדת גרונאו, גיבש המשרד טיוטת "רישיון למתן שירותי רט"ן הכרוך בשימוש במערכת רט"ן של אחר" ואת עיקרי התנאים והסייגים
להגשת בקשה לקבלת רשיון M¬VNO ולהענקת רשיונות.
המשרד מזמין יזמים פוטנציאליים, בעלי רשיון, ספקים, מומחים בתחומי הכלכלה, הטכנולוגיה, המשפט ושירותי תקשורת, ארגוני צרכנים, איגודי משתמשים ומפעילים, גורמים רלוונטיים אחרים והציבור הרחב להציג את עמדתם בדבר טיוטת הרשיון ובדבר התנאים והסייגים. כל זאת במסגרת שימוע שיערוך משרד התקשורת.
בכוונת המשרד לקבוע בתקנות הליכים ותנאים לקבלת רישיון רט"ן ברשת אחרת (MVNO) תנאים מוקדמים להגשת בקשה וסייגים לעניין בעלויות צולבות כתנאי לקבלת הרישיון.
25 מיליון שקל הון עצמי
משרד התקשורת יבדוק את התאמתו של מפעיל וירטואלי, על-פי מספר תנאים וביניהם, יכולת, ידע וניסיון, להפעלת מערך שיווק והפצה ומערך שירות, בתחום כלשהו, והקמה והפעלה של תשתית הנדסית.
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
