לאומי: "למרות הורדת אופק הדירוג של ישראל חל צמצום בפער התשואות מול ארה"ב"
במערך ייעוץ ההשקעות בבנק לאומי מסכמים את שבוע המסחר בשוק המקומי בזירת איגרות החוב ומונים מספר התרחשויות בולטות.
השבוע התנהל המסחר באפיק הסולידי במגמה מעורבת עם נטייה לעליות שערים. אלו הושפעו בעיקר מפרסום הוראת השעה של משרד האוצר ביום שלישי ומהמגמה בשווקים בעולם. בסיכום שבועי נסחרות אגרות החוב השקליות והצמודות למדד לתקופה של 10 שנים כמעט ללא שינוי מבשבוע הקודם.
בבנק לאומי אומרים כי תשואתן של איגרות החוב השקליות גוזרת פער של כ- 2.58% מאיגרות דומות אמריקאיות לעומת כ- 2.65% בסוף השבוע שעבר.
הכלכלנים מציינים עוד כי צמצום הפער נרשם על אף הורדת אופק דירוג האשראי של מדינת ישראל ע"י חברת S&P. גם פרמיית הסיכון של מדינת ישראל בחו"ל ירדה השבוע בחדות. זאת נמדדת על ידי מרווח ה-CDS לחמש שנים אשר עומד כיום על כ- 155 נקודות בסיס. לעומת 240 נקודות בסיס. בסוף השבוע שעבר.
גם פער התשואות בין איגרות החוב הארוכות של ממשלת ישראל הנסחרות שם מאיגרות דומות אמריקאיות ירד לכדי 1.64% לעומת כ- 1.85% בסוף השבוע שעבר, כך מציינים עוד בבנק לאומי. הירידה בפרמיית הסיכון של השוק בישראל תאמה את מרבית השווקים המתפתחים בעולם, אם כי זה הישראלי רשם שיעור ירידה גבוהה יחסית.
"ההאטה בקצב הצמיחה עלולה להביא לירידה בהיקף ההכנסות ממסים"
השבוע פרסם משרד האוצר את נתוני ביצוע התקציב והכנסות המדינה לחודש אוקטובר. ע"פ נתוני הדו"ח נמשכה השחיקה בסך העודף התקציבי מתחילת השנה, אשר עומד כיום על כמיליארד שקל לעומת כ-2 מיליארד שקל בחודש ספטמבר. מתחילת השנה נרשמה ירידה ריאלית בסך ההכנסות ממיסים בשיעור של 6.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
בבנק לאומי מעריכים כי ההאטה בקצב הצמיחה המקומית עלולה להביא להמשך הירידה בהיקף הכנסות המדינה ממיסים ולגרום להרחבת גיוסי ההון הממשלתיים.
עוד אומרים במערך ייעוץ ההשקעות בלאומי: "כבר בחודש שעבר הוגדל מעבר למתוכנן היקף גיוסי ההון מן הציבור במיליארד שקל. גידול הגיוסים יביא ללחץ שלילי על האפיק הממשלתי. מנגד, היקף הפדיונות הגבוה העומד על כ- 38 מיליארד שקל בחצי השנה הקרובה עשוי למתן לחץ זה במידה ולא ימוחזר כל החוב הנפרע".
במהלך השבוע נרשמה עלייה קלה בציפיות האינפלציוניות הנגזרות משוק ההון לכל אורך העקום. זאת בעיקר על רקע התחזקותו של הדולר מול השקל. ציפיות אלו ל- 12 החודשים הקרובים עומדות כיום על כ- 0.55% לעומת כ- 0.4% בסוף השבוע שעבר.
בשבועות האחרונים אנו למדים על מספר צעדים בהם נקט משרד האוצר על מנת לסייע לגופים המוסדיים להתמודד עם בעיית הנזילות אליה נקלעו בתקופה האחרונה, נוכח הגידול בהיקף הפדיונות.
בשבוע שעבר קיים האוצר מכרז הפוך במסגרתו הוצע למחזיקי האג"ח למכור את איגרות החוב הממשלתיות העומדות להיפדות בחודשים הקרובים. המכרז התאפיין בביקושי יתר בשיעורים גבוהים של עד פי 8 מעל היקף ההיצע. על פי ההערכות בלאומי, עובדה זו מעידה על צורכי המשקיעים בנזילות.
כמו כן, כאמור, פרסם השבוע משרד האוצר הוראת שעה בנושא שיערוך חלק מאגרות החוב הקונצרניות ע"פ עלותן המתואמת ולא ע"פ שוויין בשוק. פרסום האוצר היה אמור לנטרל את אותן התנודות הנובעות מאלמנטים פסיכולוגיים חלף אלמנטים כלכליים.
כאמור לעיל, התערבות ראשונה מסוג זה של האוצר תרמה להערכות בשוק כי הנ"ל עשוי לנקוט בעתיד בצעדים נוספים לטובת המשקיעים בשוק הקונצרני.
מבט לעתיד: עדיין עדיפות לאפיק השקלי
במערך ייעוץ ההשקעות בלאומי אומרים שלנוכח החרפת משבר הנזילות בעולם ובשל ההאטה הצפויה בצמיחה המקומית, עולה הסבירות לפגיעה בפעילות הסקטור העסקי.
בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?
השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה).
מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.
ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.
אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%. מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים.
למעשה,
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
