פועלים: "ישנן מניות זולות בבורסה בת"א, אך עדיין הסיכון בשוק גבוה מאוד"
שבוע המסחר בבורסה בתל אביב התאפיין בחלקו הראשון בעליות שערים חדות בהשפעת המגמה העולמית והבחירות בארה"ב שהפיחו רוח חיים בליבם של המשקיעים. אולם, אופטימיות זו התחלפה עד מהרה בהערכות של המשקיעים כי הנשיא הנבחר בארה"ב אינו תרופת פלא לבעיות של הכלכלה הגדולה בעולם.
הריביות בעולם מוסיפות לרדת, הבנקים המרכזיים עושים ככל שביכולתם כדי למנוע מהכלכלות הגדולות בעולם להיכנס למיתון. אתמול הורידו הבנקים המרכזיים באירופה ובאנגליה את שיעורי הריבית ב-0.5% ו-1.5 בהתאמה כדי לתמוך בצמיחה הכלכלית.
באותו הזמן, אך במקום אחר, העריכו הכלכלנים בקרן המטבע כי הכלכלות הגדולות בעולם, קרי יפאן ארה"ב וגוש האירו ירשמו צמיחה שלילית מצרפית לראשונה מאז מלחמת העולם הראשונה.
"השוק המקומי: מדד הפחד של המשקיעים המקומיים בירידה"
ביחידת המחקר של בנק הפועלים פותחים את סקירתם השבועית ומרמזים כי חלה רגיעה מסוימת בשוק המקומי.
"תופעה נוספת שנרשמה השבוע, היא ירידה מסויימת ב'מדד הפחד' של המשקיעים המקומיים, כפי שבא לידי ביטוי בסטיות התקן באופציות מעו"ף. אלו, שלפני מספר ימים הגיעו לשיא של מעל ל-50%, ירדו לאחרונה לרמה של כ-37% בממוצע", כך אומרים בבנק הפועלים.
הכלכלנים מסייגים במעט: "אומנם מדובר עדיין ברמה גבוהה מאוד (נזכיר כי ערב המשבר ירדו סטיות התקן לשפל של כ-11% בלבד), אך הנסיגה המסויימת מצביעה על ירידה קלה בחששות של המשקיעים".
תחזיות הצמיחה יורדות
תחזיות הצמיחה של המשק הישראלי יורדות. השבוע פרסמה המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים את תחזית הצמיחה המעודכנת. זאת צופה צמיחה של 1.8% בלבד במשק ב-2009, תחזית שמשמעותה צפי לקפאון בתוצר לנפש.
כמו כן, צופים במחלקה הכלכלית בלימה בצמיחת הצריכה הפרטית (גידול של 1.5% בלבד, לעומת 4.4% ב-2008 ו-6.7% אשתקד), קפאון בהשקעות בנכסים קבועים (לעומת צמיחה של 5.3% השנה, ושל 15.5% אשתקד), וגידול של 3% בלבד ביבוא וביצוא, לעומת 5.8% ביצוא ו-4.2% ביבוא בשנה הנוכחית.
משמעות התחזית המעודכנת היא הצפי, כי ההאטה הגלובלית צפויה לפגוע גם במשק המקומי בשנה הקרובה, והדבר צפוי לפגוע על פי הערכת הכלכלנים גם בביצועי החברות הציבוריות, כפי שישתקף הדבר בדוחותיהן ברבעונים הבאים.
החברות משדרות פסימיות
סקר החברות של בנק ישראל משקף פסימיות במרבית הענפים לקראת הרבעון הרביעי. בסקר הביעו מנהלי החברות את הערכתם כי ההאטה הורגשה כבר ברבעון השלישי, וכי היא תחמיר ברבעון הרביעי. מגמה זו חוצה ענפים, כשבין היתר, בענף התעשיה דווח על האטה בתפוקה ברבעון השלישי, קפאון במכירות המקומיות וביצוא, והאטה בהזמנות גם לרבעון הרביעי.
בענף המסחר דווח על ירידה במכירות, כך שהכלכלנים ביחידת המחקר לנכסים גורסים כי הצפי הוא למגמה דומה ברבעון הרביעי, ואילו בענף השירותים העסקיים דווח על האטה ברבעון השלישי, אך על צפי להתאוששות מסויימת ביצוא ברבעון הרביעי.
בענף התחבורה והתקשורת, שעד כה הפגין על עוצמה יחסית, דווח על עליה בפעילות ברבעון השלישי, אך גם כאן הובע חשש מפני האטה בקצב הצמיחה בפעילות ברבעון הרביעי.
ישנן מניות זולות, אך הסיכון בשוק גבוה מאוד
"ירידות השערים שנרשמו בשנה האחרונה, ובעיקר בחודש האחרון, הביאו לכך שישנן במדד תל אביב 100 מניות רבות שנסחרות ברמות מחירים שמשקפות הזדמנות קניה. מניות אלו, שחלקן מומלצות על ידינו ב'תשואת יתר' (בעיקר בענפי התקשורת, הכימיה, המסחר והאנרגיה), צפויות להערכתנו להניב תשואה גבוהה למשקיעים לכשתתהפך המגמה בשוק", כך אומרים הכלכלנים ביחידת המחקר לנכסים בפועלים.
יחד עם זאת נותרים זהירים: "אלא שבתמונת המצב הנוכחית קשה לנו, נכון להיום, לראות התאוששות משמעותית בשוק בטווח הקרוב, וזאת בשל האוירה השלילית בשוקי העולם, וכן בשל הצפי להאטה כלכלית מקומית כאמור לעיל".
בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?
השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה).
מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.
ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.
אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%. מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים.
למעשה,
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
