דירות חדשות ברבעון הראשון: ראשל"צ ופ"ת עקפו את ת"א במכירות

שינוי במפת הביקושים לנדל"ן: נסיקת המחירים בת"א הביאה לעליית הביקושים לדירות חדשות בערי הלוויין
איריס בר טל |

ראשון לציון היא העיר בה חל הגידול הבולט ביותר במכירת דירות חדשות ברבעון הראשון של 2008. כך עולה מסקירה שערכה פירמת רואי החשבון BDO זיו האפט להתאחדות הקבלנים.

העיר זינקה מהמקום השביעי בשנת 2007 למקום הראשון ברבעון הראשון של 2008 עם מכירות של 381 יחידות דיור. אחריה מדורגות פתח תקווה עם 321 עסקאות, תל אביב עם 273 עסקאות וירושלים עם 209 עסקאות.

"ראשל"צ הינה דוגמא טובה לעיר אשר השכילה זה מכבר לייצר אלטרנטיבה למגורים, עבור צעירים ומשפחות ממרכז הארץ", אמר משה צרפתי, מנכ"ל משותף בחברת צבי צרפתי ובניו הבונה בראשון לציון. "מזה למעלה מעשור מקדמים ומיישמים בעיר תוכניות מתקדמות לפיתוח, חינוך ותרבות, לצד שכונות מגורים מטופחות, המתוכננות עד לפרט האחרון . לא בכדי, הפכה העיר ראשל"צ בשנים האחרונות למודל לחיקוי ולעיר הלוויין הגדולה ביותר של תל -אביב והמרכז, והיא נהנית מביקושים גבוהים ומעליית מחירים מתמדת בכל חלקי העיר".

בניגוד לת"א וירושלים, בראשל"צ פוטנציאל הבנייה גדול יותר בזכות שטחי הבנייה הרבים שבה.

מי עלתה, מי ירדה?

חולון עלתה מהמקום השישי לחמישי, נתניה ירדה מהמקום השלישי למקום השישי. רחובות מפלסת דרכה למקום השביעי והמכובד ומסתמנת כעיר לוויין לראשל"צ ונס ציונה, וכאופציה זולה ושפויה בין השתיים. אשדוד ואשקלון ירדו למקום השמיני והתשיעי, ונס ציונה עלתה מהדירוג במקום ה-12 בסוף 2007, למקום העשירי השנה.

מנכ"ל התאחדות הקבלנים, יוסי גורדון, ציין כי "הביקושים לדירות חדשות כמעט ולא ירדו, אך עם זאת יש שינוי במפת הביקושים שנגזר ממצאי הדירות וממחיריהם. בשל עליית המחירים בשנים האחרונות בת"א, מעגלי הביקוש סביבה מתרחבים והביקושים מתרכזים בערים עם מלאי דירות במחירים סבירים. כך ניתן להסביר את הביקושים הערים בפתח תקווה,נתניה,בחולון, ראשון לציון, נס ציונה ורחובות".

גורדון הוסיף כי בסקירה בולטת היעדרותן של ערי הפריפריה. לדבריו, "בערי הפריפריה, למרות המחירים הנמוכים, עדיין לא ניכרת התעוררות משמעותית במכירות. עם זאת אם ממשלת ישראל תשכיל ותבחר בשלב זה לעודד רכישת דירות בפריפריה, על ידי מתן מענקים או על ידי הכרה בריבית על משכנתאות, אנו מעריכים כי ניתן יהיה לעשות שינוי במפת הביקושים, ולהפנות חלק מהביקושים במרכז אל ערי הפריפריה".

יציבות בבירה

ירושלים שומרת על יציבות לאורך השנים. אחד ההסברים לכך הוא רכישות דירות להשקעה בעיר על ידי זרים. ירושלים היא בין הערים הבודדות שבהשוואה לשנת 2002 רשמה עלייה (של 7.1%) במכירת דירות חדשות. בשני הרבעונים האחרונים, מלאי הדירות בירושלים עלה בכ-150 יחידות דיור, מרמה של 1,045 יחידות בספטמבר 2007 ל-1,148 יחידות דיור במארס 2008.

מעניין לציין כי מספר העסקאות בירושלים מסך מכירות הדירות בכל אזורי הארץ נמוך מחלקה של העיר באוכלוסייה - באזור ירושלים מתגוררים כ-10% מהאוכלוסייה אולם מספר הדירות החדשות שנמכרו ברבעון הראשון של 2008 (209 עסקאות) עומד על 5% בלבד.

"בנוסף לתופעה של רכישת דירות על-ידי תושבי חוץ בירושלים, חשוב להזכיר גם את הצלחתה של שכונת הר חומה, באזור שהיה שנוי במחלוקת, אך הצליח להתרומם וכיום הפך לאחת השכונות המבוקשות בעיר, בעיקר בקרב אוכלוסייה צעירה ואוכלוסייה דתית.בשכונה נשמר קצב מכירות של כ- 40 דירות בחודש", אמר עפר שגיב, מנכ"ל חברת מי-טל ייזום והנדסה הבונה בעיר.

שגיב הוסיף כי בחמש השנים האחרונות חלה עלייה של כ-35% במחירי הדירות בהר חומה והביקושים לקרקעות ודירות רק הולכים וגדלים.

פתח תקווה עדיין בשלישייה הפותחת

גם העיר פתח תקווה שומרת על מקומה בשלישייה הפותחת ונמצאת גם בשנת 2008 במקום השני במכירת דירות. ברבעון הראשון של 2008 נמכרו 321 דירות בעיר כאשר מלאי הדירות עומד על 739 יחידות דיור - המלאי הגבוה ביותר אחרי תל אביב. ההסבר לכך הוא כנראה היותה אטרקטיבית לזוגות צעירים בזכות המחירים שעדיין נשארו שפויים.

בנתניה בולטת בשנה האחרונה ירידה משמעותית במספר העסקאות המבוצעות - ירידה של 56% בהשוואה לרבעון השני של 2007. הסיבה לכך קשורה לירידה הכללית במספר התחלות בנייה ולירידה במלאי הדירות המוצעות למכירה.

"הקיטון במכירות בעיר משקף את הפער בין הביקושים להיצע", מעריך אבישי בן חיים, מנכ"ל חברת רוטשטיין הבונה כנתניה. "כך, למשל, הבנייה בקריית השרון אינה מדביקה את הביקושים". בן חיים סבור שהירידה משקפת גם האטה במכירות בפרויקטים הפונים לתושבי חוץ במערב העיר ועל רצועת החוף.

עיר נוספת הסובלת מירידה בעתודות הקרקע היא רמת גן. העיר צפויה להגיע לשפל הנמוך ביותר מבחינת מכירת הדירות מאז 1999 בה נמכרו 238 דירות. הצפי לשנת 2008 הוא כ-232 דירות בלבד, וזאת למרות מספר פרויקטים חדשים שהתחילו לשווק במהלך השנה. בהשוואה לרבעון אחרון של 2007 חלה ירידה של 28%, ולעומת הרבעון הראשון ב- 2007 ירידה תלולה של 67%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.