דירות חדשות ברבעון הראשון: ראשל"צ ופ"ת עקפו את ת"א במכירות
ראשון לציון היא העיר בה חל הגידול הבולט ביותר במכירת דירות חדשות ברבעון הראשון של 2008. כך עולה מסקירה שערכה פירמת רואי החשבון BDO זיו האפט להתאחדות הקבלנים.
העיר זינקה מהמקום השביעי בשנת 2007 למקום הראשון ברבעון הראשון של 2008 עם מכירות של 381 יחידות דיור. אחריה מדורגות פתח תקווה עם 321 עסקאות, תל אביב עם 273 עסקאות וירושלים עם 209 עסקאות.
"ראשל"צ הינה דוגמא טובה לעיר אשר השכילה זה מכבר לייצר אלטרנטיבה למגורים, עבור צעירים ומשפחות ממרכז הארץ", אמר משה צרפתי, מנכ"ל משותף בחברת צבי צרפתי ובניו הבונה בראשון לציון. "מזה למעלה מעשור מקדמים ומיישמים בעיר תוכניות מתקדמות לפיתוח, חינוך ותרבות, לצד שכונות מגורים מטופחות, המתוכננות עד לפרט האחרון . לא בכדי, הפכה העיר ראשל"צ בשנים האחרונות למודל לחיקוי ולעיר הלוויין הגדולה ביותר של תל -אביב והמרכז, והיא נהנית מביקושים גבוהים ומעליית מחירים מתמדת בכל חלקי העיר".
בניגוד לת"א וירושלים, בראשל"צ פוטנציאל הבנייה גדול יותר בזכות שטחי הבנייה הרבים שבה.
מי עלתה, מי ירדה?
חולון עלתה מהמקום השישי לחמישי, נתניה ירדה מהמקום השלישי למקום השישי. רחובות מפלסת דרכה למקום השביעי והמכובד ומסתמנת כעיר לוויין לראשל"צ ונס ציונה, וכאופציה זולה ושפויה בין השתיים. אשדוד ואשקלון ירדו למקום השמיני והתשיעי, ונס ציונה עלתה מהדירוג במקום ה-12 בסוף 2007, למקום העשירי השנה.
מנכ"ל התאחדות הקבלנים, יוסי גורדון, ציין כי "הביקושים לדירות חדשות כמעט ולא ירדו, אך עם זאת יש שינוי במפת הביקושים שנגזר ממצאי הדירות וממחיריהם. בשל עליית המחירים בשנים האחרונות בת"א, מעגלי הביקוש סביבה מתרחבים והביקושים מתרכזים בערים עם מלאי דירות במחירים סבירים. כך ניתן להסביר את הביקושים הערים בפתח תקווה,נתניה,בחולון, ראשון לציון, נס ציונה ורחובות".
גורדון הוסיף כי בסקירה בולטת היעדרותן של ערי הפריפריה. לדבריו, "בערי הפריפריה, למרות המחירים הנמוכים, עדיין לא ניכרת התעוררות משמעותית במכירות. עם זאת אם ממשלת ישראל תשכיל ותבחר בשלב זה לעודד רכישת דירות בפריפריה, על ידי מתן מענקים או על ידי הכרה בריבית על משכנתאות, אנו מעריכים כי ניתן יהיה לעשות שינוי במפת הביקושים, ולהפנות חלק מהביקושים במרכז אל ערי הפריפריה".
יציבות בבירה
ירושלים שומרת על יציבות לאורך השנים. אחד ההסברים לכך הוא רכישות דירות להשקעה בעיר על ידי זרים. ירושלים היא בין הערים הבודדות שבהשוואה לשנת 2002 רשמה עלייה (של 7.1%) במכירת דירות חדשות. בשני הרבעונים האחרונים, מלאי הדירות בירושלים עלה בכ-150 יחידות דיור, מרמה של 1,045 יחידות בספטמבר 2007 ל-1,148 יחידות דיור במארס 2008.
מעניין לציין כי מספר העסקאות בירושלים מסך מכירות הדירות בכל אזורי הארץ נמוך מחלקה של העיר באוכלוסייה - באזור ירושלים מתגוררים כ-10% מהאוכלוסייה אולם מספר הדירות החדשות שנמכרו ברבעון הראשון של 2008 (209 עסקאות) עומד על 5% בלבד.
"בנוסף לתופעה של רכישת דירות על-ידי תושבי חוץ בירושלים, חשוב להזכיר גם את הצלחתה של שכונת הר חומה, באזור שהיה שנוי במחלוקת, אך הצליח להתרומם וכיום הפך לאחת השכונות המבוקשות בעיר, בעיקר בקרב אוכלוסייה צעירה ואוכלוסייה דתית.בשכונה נשמר קצב מכירות של כ- 40 דירות בחודש", אמר עפר שגיב, מנכ"ל חברת מי-טל ייזום והנדסה הבונה בעיר.
שגיב הוסיף כי בחמש השנים האחרונות חלה עלייה של כ-35% במחירי הדירות בהר חומה והביקושים לקרקעות ודירות רק הולכים וגדלים.
פתח תקווה עדיין בשלישייה הפותחת
גם העיר פתח תקווה שומרת על מקומה בשלישייה הפותחת ונמצאת גם בשנת 2008 במקום השני במכירת דירות. ברבעון הראשון של 2008 נמכרו 321 דירות בעיר כאשר מלאי הדירות עומד על 739 יחידות דיור - המלאי הגבוה ביותר אחרי תל אביב. ההסבר לכך הוא כנראה היותה אטרקטיבית לזוגות צעירים בזכות המחירים שעדיין נשארו שפויים.
בנתניה בולטת בשנה האחרונה ירידה משמעותית במספר העסקאות המבוצעות - ירידה של 56% בהשוואה לרבעון השני של 2007. הסיבה לכך קשורה לירידה הכללית במספר התחלות בנייה ולירידה במלאי הדירות המוצעות למכירה.
"הקיטון במכירות בעיר משקף את הפער בין הביקושים להיצע", מעריך אבישי בן חיים, מנכ"ל חברת רוטשטיין הבונה כנתניה. "כך, למשל, הבנייה בקריית השרון אינה מדביקה את הביקושים". בן חיים סבור שהירידה משקפת גם האטה במכירות בפרויקטים הפונים לתושבי חוץ במערב העיר ועל רצועת החוף.
עיר נוספת הסובלת מירידה בעתודות הקרקע היא רמת גן. העיר צפויה להגיע לשפל הנמוך ביותר מבחינת מכירת הדירות מאז 1999 בה נמכרו 238 דירות. הצפי לשנת 2008 הוא כ-232 דירות בלבד, וזאת למרות מספר פרויקטים חדשים שהתחילו לשווק במהלך השנה. בהשוואה לרבעון אחרון של 2007 חלה ירידה של 28%, ולעומת הרבעון הראשון ב- 2007 ירידה תלולה של 67%.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל בפני אתגר: מרכז טאוב מזהיר מפני פגיעה בצמיחה ובשירותים
על יוקר המחייה, אבטלה, תשתיות והמפתח לצמיחה
יוקר המחיה מכביד על המשפחות
דו"ח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב מציג תמונה מורכבת של כלכלת ישראל, שנמצאת בסכנה בשל הוצאות המלחמה הגבוהות והשלכותיהן. ההוצאות הללו מגדילות את הגירעון בתקציב המדינה, מייקרות את החוב הלאומי ביחס לתוצר ומגבירות את נטל תשלומי הריבית. בד בבד, ההוצאה הגבוהה על ביטחון לוחצת על ההוצאות האזרחיות, דבר שמדלדל את המשאבים להשקעות ולשירותים חיוניים כמו חינוך ובריאות. מצב זה יוצר מעגל שלילי שבו המחסור במשאבים פוגע בצמיחה, והצמיחה החלשה מגבירה את הלחצים התקציביים, מה שמעמיד את ישראל בפני סיכון של חוסר יציבות כלכלית.
במקביל, שיעור האבטלה בישראל נמוך - כ-3%, אך הפריון נותר נמוך בהשוואה למדינות דומות כמו אוסטריה ודנמרק. העובדים בישראל עובדים יותר שעות בממוצע, אך התפוקה לשעת עבודה נמוכה יותר. בעוד שבתחומי ההיי-טק הפערים בפריון נסגרו, בתחומים אחרים הם עדיין משמעותיים. לכן, שיפור ההון האנושי הופך להכרחי כדי להגביר את התחרותיות ולהבטיח צמיחה מתמשכת.
יוקר המחיה בישראל מוסיף להעמיק את הבעיה. הדו"ח מציין כי המחירים בישראל גבוהים ב-13% מהממוצע במדינות ה-OECD. הסיבות לכך הן מבניות: תחרות נמוכה בחלק מהענפים, רגולציה מגבילה, עלויות תפעול גבוהות ומגבלות על יבוא. מצב זה מכביד על היכולת הכלכלית של המשפחות הישראליות ומשפיע על איכות החיים.
השקעה בהון אנושי ובתשתיות - המפתח לצמיחה
החוקרים ממרכז טאוב מדגישים כי הצמיחה הכלכלית חייבת לתמוך במימון ההוצאות הביטחוניות הגבוהות. לשם כך, נדרשת מדיניות חכמה הכוללת השקעה משמעותית בתשתיות פיזיות ובהון האנושי, במיוחד בחברות הערבית והחרדית. השקעה זו יכולה לשפר את הפריון ולהרחיב את בסיס ההכנסה של המדינה. כמו כן, יש חשיבות לשיפור מגזר ההיי-טק, המהווה מנוע מרכזי לצמיחה וליצוא, ולצד זאת, יש צורך במיגור יוקר המחיה ובביצוע רפורמות מבניות.
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- כאן צומחים!
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחקר של מכון אהרון מצביע על כך שבלי רפורמות משמעותיות, קצב הצמיחה של ישראל עלול לרדת ל-2.5% בשנה. זה מדגיש את הצורך בפעולה מהירה וממוקדת. כדי לשמור על יציבות כלכלית ויכולת לספק שירותים אזרחיים איכותיים, ישראל חייבת לאזן בין הצרכים הביטחוניים להשקעה בתשתיות ובהון האנושי. ללא צעדים אלה, ההשפעות השליליות על כל המגזרים והאוכלוסיות במשק יימשכו.
