דירות חדשות ברבעון הראשון: ראשל"צ ופ"ת עקפו את ת"א במכירות
ראשון לציון היא העיר בה חל הגידול הבולט ביותר במכירת דירות חדשות ברבעון הראשון של 2008. כך עולה מסקירה שערכה פירמת רואי החשבון BDO זיו האפט להתאחדות הקבלנים.
העיר זינקה מהמקום השביעי בשנת 2007 למקום הראשון ברבעון הראשון של 2008 עם מכירות של 381 יחידות דיור. אחריה מדורגות פתח תקווה עם 321 עסקאות, תל אביב עם 273 עסקאות וירושלים עם 209 עסקאות.
"ראשל"צ הינה דוגמא טובה לעיר אשר השכילה זה מכבר לייצר אלטרנטיבה למגורים, עבור צעירים ומשפחות ממרכז הארץ", אמר משה צרפתי, מנכ"ל משותף בחברת צבי צרפתי ובניו הבונה בראשון לציון. "מזה למעלה מעשור מקדמים ומיישמים בעיר תוכניות מתקדמות לפיתוח, חינוך ותרבות, לצד שכונות מגורים מטופחות, המתוכננות עד לפרט האחרון . לא בכדי, הפכה העיר ראשל"צ בשנים האחרונות למודל לחיקוי ולעיר הלוויין הגדולה ביותר של תל -אביב והמרכז, והיא נהנית מביקושים גבוהים ומעליית מחירים מתמדת בכל חלקי העיר".
בניגוד לת"א וירושלים, בראשל"צ פוטנציאל הבנייה גדול יותר בזכות שטחי הבנייה הרבים שבה.
מי עלתה, מי ירדה?
חולון עלתה מהמקום השישי לחמישי, נתניה ירדה מהמקום השלישי למקום השישי. רחובות מפלסת דרכה למקום השביעי והמכובד ומסתמנת כעיר לוויין לראשל"צ ונס ציונה, וכאופציה זולה ושפויה בין השתיים. אשדוד ואשקלון ירדו למקום השמיני והתשיעי, ונס ציונה עלתה מהדירוג במקום ה-12 בסוף 2007, למקום העשירי השנה.
מנכ"ל התאחדות הקבלנים, יוסי גורדון, ציין כי "הביקושים לדירות חדשות כמעט ולא ירדו, אך עם זאת יש שינוי במפת הביקושים שנגזר ממצאי הדירות וממחיריהם. בשל עליית המחירים בשנים האחרונות בת"א, מעגלי הביקוש סביבה מתרחבים והביקושים מתרכזים בערים עם מלאי דירות במחירים סבירים. כך ניתן להסביר את הביקושים הערים בפתח תקווה,נתניה,בחולון, ראשון לציון, נס ציונה ורחובות".
גורדון הוסיף כי בסקירה בולטת היעדרותן של ערי הפריפריה. לדבריו, "בערי הפריפריה, למרות המחירים הנמוכים, עדיין לא ניכרת התעוררות משמעותית במכירות. עם זאת אם ממשלת ישראל תשכיל ותבחר בשלב זה לעודד רכישת דירות בפריפריה, על ידי מתן מענקים או על ידי הכרה בריבית על משכנתאות, אנו מעריכים כי ניתן יהיה לעשות שינוי במפת הביקושים, ולהפנות חלק מהביקושים במרכז אל ערי הפריפריה".
יציבות בבירה
ירושלים שומרת על יציבות לאורך השנים. אחד ההסברים לכך הוא רכישות דירות להשקעה בעיר על ידי זרים. ירושלים היא בין הערים הבודדות שבהשוואה לשנת 2002 רשמה עלייה (של 7.1%) במכירת דירות חדשות. בשני הרבעונים האחרונים, מלאי הדירות בירושלים עלה בכ-150 יחידות דיור, מרמה של 1,045 יחידות בספטמבר 2007 ל-1,148 יחידות דיור במארס 2008.
מעניין לציין כי מספר העסקאות בירושלים מסך מכירות הדירות בכל אזורי הארץ נמוך מחלקה של העיר באוכלוסייה - באזור ירושלים מתגוררים כ-10% מהאוכלוסייה אולם מספר הדירות החדשות שנמכרו ברבעון הראשון של 2008 (209 עסקאות) עומד על 5% בלבד.
"בנוסף לתופעה של רכישת דירות על-ידי תושבי חוץ בירושלים, חשוב להזכיר גם את הצלחתה של שכונת הר חומה, באזור שהיה שנוי במחלוקת, אך הצליח להתרומם וכיום הפך לאחת השכונות המבוקשות בעיר, בעיקר בקרב אוכלוסייה צעירה ואוכלוסייה דתית.בשכונה נשמר קצב מכירות של כ- 40 דירות בחודש", אמר עפר שגיב, מנכ"ל חברת מי-טל ייזום והנדסה הבונה בעיר.
שגיב הוסיף כי בחמש השנים האחרונות חלה עלייה של כ-35% במחירי הדירות בהר חומה והביקושים לקרקעות ודירות רק הולכים וגדלים.
פתח תקווה עדיין בשלישייה הפותחת
גם העיר פתח תקווה שומרת על מקומה בשלישייה הפותחת ונמצאת גם בשנת 2008 במקום השני במכירת דירות. ברבעון הראשון של 2008 נמכרו 321 דירות בעיר כאשר מלאי הדירות עומד על 739 יחידות דיור - המלאי הגבוה ביותר אחרי תל אביב. ההסבר לכך הוא כנראה היותה אטרקטיבית לזוגות צעירים בזכות המחירים שעדיין נשארו שפויים.
בנתניה בולטת בשנה האחרונה ירידה משמעותית במספר העסקאות המבוצעות - ירידה של 56% בהשוואה לרבעון השני של 2007. הסיבה לכך קשורה לירידה הכללית במספר התחלות בנייה ולירידה במלאי הדירות המוצעות למכירה.
"הקיטון במכירות בעיר משקף את הפער בין הביקושים להיצע", מעריך אבישי בן חיים, מנכ"ל חברת רוטשטיין הבונה כנתניה. "כך, למשל, הבנייה בקריית השרון אינה מדביקה את הביקושים". בן חיים סבור שהירידה משקפת גם האטה במכירות בפרויקטים הפונים לתושבי חוץ במערב העיר ועל רצועת החוף.
עיר נוספת הסובלת מירידה בעתודות הקרקע היא רמת גן. העיר צפויה להגיע לשפל הנמוך ביותר מבחינת מכירת הדירות מאז 1999 בה נמכרו 238 דירות. הצפי לשנת 2008 הוא כ-232 דירות בלבד, וזאת למרות מספר פרויקטים חדשים שהתחילו לשווק במהלך השנה. בהשוואה לרבעון אחרון של 2007 חלה ירידה של 28%, ולעומת הרבעון הראשון ב- 2007 ירידה תלולה של 67%.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
