הדירוג של יפעת חוזר: מק'אן אריקסון צמחו ב-24% בהיקף פעילות של 225 מ' שקל

אדלר-חומסקי במקום ה-2 צמחו עם פעילות של 201 מיליון שקל; את הזינוק הגדול ביותר רשמו ברוקנר-נטע-יער עם 119%
משה בנימין |

אחרי אינספור מחלוקות, ויכוחים וחוסר הסכמה בדבר דירוג משרדי הפרסום (לפי היקף פעילות) חזר למרכז הבמה הדירוג של יפעת בקרת פרסום, ולפיו מ'קאן אריקסון הוא, כצפוי המשרד הגדול בישראל עם היקף עבודה של 255 מיליון שקל וגידול של 24% במהלך השנה האחרונה.

אדלר חומסקי אשר לאחרונה מחפשים את הדרך החוצה מן הבורסה לניירות ערך נמצאת במקום ה-2 עם היקף פעילות של 201 מיליון שקל וגידול של 13% במהלך השנה האחרונה. את ראש החץ המשולש מרכיבים באומן בר ריבנאי ושלמור אבנון עמיחי עם 176 מיליון שקל (כל משרד) וצמיחה של 6% לבאומן ו-10% לשלמור.

גיתם במקום ה-5 דווקא רשם קיטון של 2% בהיקף הפעילות ולמרות זאת שמר על מיקומו הגבוה בדירוג עם 122 מיליון שקל. צניחות נוספות נרשמו ליהושע TBWA עם ירידה של 18% וגלר נסיס עם ירידה של 7%.

מחוץ לעשירייה הראשונה ובמרחק של 5 מיליון משם נמצאים זרמון גולדמן, אריאלי ויורו עם פעילות בהיקף של 51 מיליון שקל. יורו היה זה משלושתם שרשם גידול נאה של 34%.

במקום ה-15 עם הכפלה מרשימה של היקף הפעילות בגידול לא שכיח של 119% נמצאים ברוקנר-נטע-יער עם 39 מיליון שקל.

ענבר מרחב שקד, עם עלייה מרשימה של 70% בפעילות, חלקו את מקומות 16-18 יחד עם פוגל לוין (ירידה של 41%) ושמעוני פינקלשטיין עם עלייה קלה של 8%. שלושתם עמדו על 38 מיליון שקל. את הרשימה סגרו דרורי-שלומי ורגב-קויצקי עם פעילות של 30 מיליון שקל.

בדירוג הקטגוריות בלטו הרכבים הפרטיים והבנקים בהוצאה לפרסום במחצית הראשונה של 2008 עם עליות של 49% ו-54% (בהתאמה) והוצאה כספית של 94 מיליון שקל ו-76 מיליון שקל. במקום הראשון נמצאת עדיין קטגוריית רשתות השיווק עם 164 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חשמל
צילום: תמר מצפי

בכמה חשבון החשמל יתייקר ולמה?

רשות החשמל משיקה מודל עדכון חצי-שנתי שמבוסס על מדדים כלכליים קבועים; הספקים ממתינים לפירוט מרכיבי התעריף שיקבע את רווחיותם; ואיך שער הדולר קשור? 

רן קידר |
נושאים בכתבה חשמל

תעריף החשמל יתייקר בינואר ב-1.5%, עדכון שמציב את העלייה בתחום התחתון של הטווח שפורסם מראש. השינוי נובע מעלייה במדד המחירים לצרכן, כאשר התחזקות השקל מול הדולר בלמה התייקרות גדולה יותר. לצד העדכון, רשות החשמל עוברת למודל חדש של קביעת תעריפים בתדירות גבוהה יותר, תחילה פעמיים בשנה ובהמשך אחת לרבעון.

לפי החלטת הרשות, ההתייקרות משקפת תוספת של כ-5.9 שקל בחודש לצרכן ביתי ממוצע. מאחר שמחיר החשמל משפיע על רוב המוצרים והשירותים במשק, צפויה השפעה עקיפה רחבה יותר, אם כי ברמה מתונה יחסית. שיעור ההתייקרות נמוך גם מהעלייה השנתית במדד, שעומד כעת על כ-2.5%.

המודל החדש שמיישמת הרשות מבוסס על מדדים מוגדרים מראש , בעיקר מדד המחירים לצרכן ושער הדולר, ומחליף שיטת עדכון שנתית שהסתמכה במידה רבה על תחזיות. המשמעות היא שמחיר החשמל ישקף באופן תדיר יותר את השינויים בפועל בתשומות הייצור, שמחירן מוצמד לרוב למטבע האמריקאי.

במהלך השנה הקרובה התכנון הוא להרחיב את מנגנון העדכון לתדירות רבעונית, מתוך רצון להגביר שקיפות ולאפשר לחברות האספקה וליצרנים להתנהל מול תעריף שחוזה מקרוב את תנאי השוק.

לצד פרסום שיעור ההתייקרות, ספקי החשמל עדיין ממתינים למסמכי ההרכב המלאים של התעריף. עבורם, המשמעות אינה טכנית בלבד: חלוקת המחיר בין רכיב קבוע לרכיב משתנה משפיעה ישירות על הרווחיות שלהם. בעוד את הרכיב הקבוע הם נדרשים לשלם במלואו, בגזרת הרכיב המשתנה הם עשויים לנהל מו"מ מול יצרני החשמל.