הדירוג של יפעת חוזר: מק'אן אריקסון צמחו ב-24% בהיקף פעילות של 225 מ' שקל

אדלר-חומסקי במקום ה-2 צמחו עם פעילות של 201 מיליון שקל; את הזינוק הגדול ביותר רשמו ברוקנר-נטע-יער עם 119%
משה בנימין |

אחרי אינספור מחלוקות, ויכוחים וחוסר הסכמה בדבר דירוג משרדי הפרסום (לפי היקף פעילות) חזר למרכז הבמה הדירוג של יפעת בקרת פרסום, ולפיו מ'קאן אריקסון הוא, כצפוי המשרד הגדול בישראל עם היקף עבודה של 255 מיליון שקל וגידול של 24% במהלך השנה האחרונה.

אדלר חומסקי אשר לאחרונה מחפשים את הדרך החוצה מן הבורסה לניירות ערך נמצאת במקום ה-2 עם היקף פעילות של 201 מיליון שקל וגידול של 13% במהלך השנה האחרונה. את ראש החץ המשולש מרכיבים באומן בר ריבנאי ושלמור אבנון עמיחי עם 176 מיליון שקל (כל משרד) וצמיחה של 6% לבאומן ו-10% לשלמור.

גיתם במקום ה-5 דווקא רשם קיטון של 2% בהיקף הפעילות ולמרות זאת שמר על מיקומו הגבוה בדירוג עם 122 מיליון שקל. צניחות נוספות נרשמו ליהושע TBWA עם ירידה של 18% וגלר נסיס עם ירידה של 7%.

מחוץ לעשירייה הראשונה ובמרחק של 5 מיליון משם נמצאים זרמון גולדמן, אריאלי ויורו עם פעילות בהיקף של 51 מיליון שקל. יורו היה זה משלושתם שרשם גידול נאה של 34%.

במקום ה-15 עם הכפלה מרשימה של היקף הפעילות בגידול לא שכיח של 119% נמצאים ברוקנר-נטע-יער עם 39 מיליון שקל.

ענבר מרחב שקד, עם עלייה מרשימה של 70% בפעילות, חלקו את מקומות 16-18 יחד עם פוגל לוין (ירידה של 41%) ושמעוני פינקלשטיין עם עלייה קלה של 8%. שלושתם עמדו על 38 מיליון שקל. את הרשימה סגרו דרורי-שלומי ורגב-קויצקי עם פעילות של 30 מיליון שקל.

בדירוג הקטגוריות בלטו הרכבים הפרטיים והבנקים בהוצאה לפרסום במחצית הראשונה של 2008 עם עליות של 49% ו-54% (בהתאמה) והוצאה כספית של 94 מיליון שקל ו-76 מיליון שקל. במקום הראשון נמצאת עדיין קטגוריית רשתות השיווק עם 164 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.