נגיד הבנק המרכזי באירופה: "התיקון המשמעותי בשווקים הפיננסים טרם הסתיים"
נגיד הבנק המרכזי באירופה, ז'אן קלוד טרישה, אמר היום כי המשבר בשווקים הפיננסים אינו נגמר וכי ישנו עדיין מתח בשוק הכסף. "התיקון המשמעותי של השווקים טרם הסתיים", אמר היום טרישה טרם פרסום הדוח השנתי של שנת 2007 בפרנקפורט.
בעוד שיעורי הריבית הוחזרו "לרמתם היציבה", אמר טרישה, "המתח עודנו ברמת הבשלות בשוק הכספים". הבנקים הפסיקו להלוות כספים, פרט ללקוחות "חסרי סיכון", בעוד ההפסדים הקשורים להשקעות הסאבפריים ממשיכים להצטבר. בכדי לסייע לסקטור הפיננסים, הבנק המרכזי באירופה הגדיל את שיעור הנזילות בעבור הבנקים, לתקופה של עד שישה חודשים – בהשוואה לפדרל ריזרב אשר מקציב את מסגרת זמן ההלוואות לתקופה של 28 ימים.
ובכל זאת, מחיר הלוואת האירו לשלושה חודשים טיפס היום לשיעור של 4.81% - הרמה הגבוהה ביותר מאז ה-19 לדצמבר. שיעור הנכיון באירופה זינק בחודשיים האחרונים ב-44 נקודות הבסיס.
טרישה ציין כי הבנק המרכזי באירופה הותיר את שיעור ריבית הבסיס ברמה של 4%, מאז חודש יוני אשתקד, בכדי להעריך את השפעת המשבר האמריקני על הכלכלה. "במקביל, חברי ההנהלה אישורו את מוכנותם התמידית לפעול בהתאם בכדי לוודא כי הסיכונים ליציבות המחירים לא יתממשו", אמר טרישה.
בעוד הגרעון הפיסקאלי בקרב מדינות גוש האירו צומצם לשיעור של 0.8% מתוך התוצר המקומי הגולמי (לשנת 2007 ), בהשוואה לשיעור של 1.5% אשתקד. "חידוש הצמיחה ביחס זה צפוי בשנת 2008, בזמן שמדינות רבות עדיין לא יצבו את הפוזיציות הפיסקאליות", ציין טרישה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
