הפתעה חיובית בארה"ב: מכירות הקמעונאיות עלו ב-0.3% בינואר
בימים של חששות מפני מיתון בארה"ב, הגיחו היום נתונים מפתיעים אשר העידו על חוסנה של הצריכה הפרטית, המהווה את מנוע הצמיחה העיקרי של הכלכלה האמריקנית. הנתונים, בדמות מכירות הרשתות הקמעונאיות בחודש ינואר, העידו על עלייה של 0.3% במכירות, בעוד שההערכות המוקדמות בשוק ציפו דווקא לירידה של 0.3%.
נתוני מכירות הקמעונאיות מעידות על חוסנו של הצרכן האמריקני למרות המיתון בשוק הנדל"ן. העלייה במכירות בינואר הגיעה לאחר ירידה של 0.4% במכירות בחודש דצמבר האחרון.
"עושה רושם שהצרכנים מחזיקים מעמד", אמרה הכלכלית קארן קורדס מ-Scotia Capital. "יהיה נכון לומר שהצריכה הפרטית לא ירדה מהפסים, אם כי אנו בהחלט צופים החרפה בהאטה בהמשך. עם זאת, איננו צופים מיתון בארה"ב.
מנתוני דוח מכירות הקמעונאיות של משרד המסחר האמריקני עולה, כי מכירות הדלקים עלו בינואר ב-2% למרות העלייה המתמשכת במחיר הדלקים. כמו כן, מכירות הביגוד עלו ב-1.4% ומכירות המשקאות טיפסו 0.6%. המכירות מחוץ לחנויות, אשר כוללות את המכירות באינטרנט, עלו ב-0.5%.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
