רואים שקוף: העמלות הסמויות מן העין בענף הפרסום
כנס השיווק והמדיה חיבר בין כמה דמויות שמילתם חשובה כדי לייצר פאנל שדן ב"עמלות הסמויות מן העין", על-פי הגדרתם.
בין המשתתפים היו; משה גאון מנכ"ל באומן בר-ריבנאי; נורית דאבוש, יו"ר מועצת הרשות השנייה; ירון דור, יו"ר איגוד המפרסמים ומנכ"ל בסט ביי; אילן טוביהו, משנה למנכ"ל רשת; מודי פרידמן, מנכ"ל ערוץ 10, ואחרון אך אולי החשוב ביותר לדיון - עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים שעומד מאחורי הדו"ח שבדק את עמלות היתר המשולמות בענף הפרסום.
הקרקס יוצא לדרך
ראשון לדבר היה שטרום שנתבקש להציג את עיקרי הדו"ח ופתח באמירה מובהקת על ההתפתחות מאז פרסומו: "מאז הדו"ח ההרגשה היא של קרקס נודד, שלא מפסיק לעסוק בהשלכות הדו"ח".
התגובות להצהרותיו של שטרום לא איחרו לבוא ולמרות שהפאנל שמר על האיפוק המתבקש וכללי הנימוס הבסיסיים, ניתן היה לחוש את המתח באוויר בין הצדדים - או יותר נכון בין שטרום וטענותיו לבין משה גאון, אילן טוביהו ומודי פרידמן.
משה גאון: "זאת עזות מצח לעמוד פה מול אנשי מקצוע ולהסביר לנו על העמלות בענף"
לדברי אילן טוביהו: "השנה עמלות היתר מלהיטות את הציבור ולצערי גם הכנס עוסק בו. שטרום לא חידש כלום וכולם יודעים על הנושא". עוד הוסיף טוביהו: "אני מתנגד בתוקף לכך שהרגולציה תתערב בביזנס ובעמלות - אנחנו יודעים לנהל את עסקינו ללא עזרתם".
משה גאון יצא כנגד שטרום ואמר: "זו צריכה להיות עזות מצח לעמוד ולהסביר לאנשי מקצוע כאילו כמו למפגרים איך עובד הביזנס ואיך מתחלקות העמלות". גאון יצא גם כנגד שטרום שהציג את המיזוג בין חברות המדיה לשלילה, ואמר: "אתה זה שאישרת את המיזוגים בזמנו".
ירון דור, יו"ר איגוד המפרסמים: "משרדי הפרסום חייבים את עמלות היתר כדי לשרוד וכדי להרוויח, וכך כולם מפסידים, גם הציבור. צריך לדאוג שעמלת היתר לא תעלה על 3-5% - אם זה יקרה המחירים ירדו ועוגת השיווק והפרסום תגדל".
שטרום: "זאת אשלייה לחשוב שכולם יודעים מה גובה עמלות היתר"
דרור שטרום בתגובה לטענות שהופנו כנגדו: אני בעצמי ישבתי עם תאגידים גדולים וקונגלומרטים שאמרו שאינם יודעים מה גובה עמלות היתר וזו אשלייה להגיד שכולם מודעים למה שקורה בשוק הזה".
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
