רואים שקוף: העמלות הסמויות מן העין בענף הפרסום
כנס השיווק והמדיה חיבר בין כמה דמויות שמילתם חשובה כדי לייצר פאנל שדן ב"עמלות הסמויות מן העין", על-פי הגדרתם.
בין המשתתפים היו; משה גאון מנכ"ל באומן בר-ריבנאי; נורית דאבוש, יו"ר מועצת הרשות השנייה; ירון דור, יו"ר איגוד המפרסמים ומנכ"ל בסט ביי; אילן טוביהו, משנה למנכ"ל רשת; מודי פרידמן, מנכ"ל ערוץ 10, ואחרון אך אולי החשוב ביותר לדיון - עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים שעומד מאחורי הדו"ח שבדק את עמלות היתר המשולמות בענף הפרסום.
הקרקס יוצא לדרך
ראשון לדבר היה שטרום שנתבקש להציג את עיקרי הדו"ח ופתח באמירה מובהקת על ההתפתחות מאז פרסומו: "מאז הדו"ח ההרגשה היא של קרקס נודד, שלא מפסיק לעסוק בהשלכות הדו"ח".
התגובות להצהרותיו של שטרום לא איחרו לבוא ולמרות שהפאנל שמר על האיפוק המתבקש וכללי הנימוס הבסיסיים, ניתן היה לחוש את המתח באוויר בין הצדדים - או יותר נכון בין שטרום וטענותיו לבין משה גאון, אילן טוביהו ומודי פרידמן.
משה גאון: "זאת עזות מצח לעמוד פה מול אנשי מקצוע ולהסביר לנו על העמלות בענף"
לדברי אילן טוביהו: "השנה עמלות היתר מלהיטות את הציבור ולצערי גם הכנס עוסק בו. שטרום לא חידש כלום וכולם יודעים על הנושא". עוד הוסיף טוביהו: "אני מתנגד בתוקף לכך שהרגולציה תתערב בביזנס ובעמלות - אנחנו יודעים לנהל את עסקינו ללא עזרתם".
משה גאון יצא כנגד שטרום ואמר: "זו צריכה להיות עזות מצח לעמוד ולהסביר לאנשי מקצוע כאילו כמו למפגרים איך עובד הביזנס ואיך מתחלקות העמלות". גאון יצא גם כנגד שטרום שהציג את המיזוג בין חברות המדיה לשלילה, ואמר: "אתה זה שאישרת את המיזוגים בזמנו".
ירון דור, יו"ר איגוד המפרסמים: "משרדי הפרסום חייבים את עמלות היתר כדי לשרוד וכדי להרוויח, וכך כולם מפסידים, גם הציבור. צריך לדאוג שעמלת היתר לא תעלה על 3-5% - אם זה יקרה המחירים ירדו ועוגת השיווק והפרסום תגדל".
שטרום: "זאת אשלייה לחשוב שכולם יודעים מה גובה עמלות היתר"
דרור שטרום בתגובה לטענות שהופנו כנגדו: אני בעצמי ישבתי עם תאגידים גדולים וקונגלומרטים שאמרו שאינם יודעים מה גובה עמלות היתר וזו אשלייה להגיד שכולם מודעים למה שקורה בשוק הזה".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
גיוס תלמידי ישיבות במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
