רואים שקוף: העמלות הסמויות מן העין בענף הפרסום

זו הכותרת שניתנה לדיון על עמלות היתר בענף הפרסום שהתפתח להיות סוג של מלחמת עולם קטנה בחליפות, מעל במת כנס השיווק והמדיה בין הגורמים המעורבים
משה בנימין |

כנס השיווק והמדיה חיבר בין כמה דמויות שמילתם חשובה כדי לייצר פאנל שדן ב"עמלות הסמויות מן העין", על-פי הגדרתם.

בין המשתתפים היו; משה גאון מנכ"ל באומן בר-ריבנאי; נורית דאבוש, יו"ר מועצת הרשות השנייה; ירון דור, יו"ר איגוד המפרסמים ומנכ"ל בסט ביי; אילן טוביהו, משנה למנכ"ל רשת; מודי פרידמן, מנכ"ל ערוץ 10, ואחרון אך אולי החשוב ביותר לדיון - עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים שעומד מאחורי הדו"ח שבדק את עמלות היתר המשולמות בענף הפרסום.

הקרקס יוצא לדרך

ראשון לדבר היה שטרום שנתבקש להציג את עיקרי הדו"ח ופתח באמירה מובהקת על ההתפתחות מאז פרסומו: "מאז הדו"ח ההרגשה היא של קרקס נודד, שלא מפסיק לעסוק בהשלכות הדו"ח".

התגובות להצהרותיו של שטרום לא איחרו לבוא ולמרות שהפאנל שמר על האיפוק המתבקש וכללי הנימוס הבסיסיים, ניתן היה לחוש את המתח באוויר בין הצדדים - או יותר נכון בין שטרום וטענותיו לבין משה גאון, אילן טוביהו ומודי פרידמן.

משה גאון: "זאת עזות מצח לעמוד פה מול אנשי מקצוע ולהסביר לנו על העמלות בענף"

לדברי אילן טוביהו: "השנה עמלות היתר מלהיטות את הציבור ולצערי גם הכנס עוסק בו. שטרום לא חידש כלום וכולם יודעים על הנושא". עוד הוסיף טוביהו: "אני מתנגד בתוקף לכך שהרגולציה תתערב בביזנס ובעמלות - אנחנו יודעים לנהל את עסקינו ללא עזרתם".

משה גאון יצא כנגד שטרום ואמר: "זו צריכה להיות עזות מצח לעמוד ולהסביר לאנשי מקצוע כאילו כמו למפגרים איך עובד הביזנס ואיך מתחלקות העמלות". גאון יצא גם כנגד שטרום שהציג את המיזוג בין חברות המדיה לשלילה, ואמר: "אתה זה שאישרת את המיזוגים בזמנו".

ירון דור, יו"ר איגוד המפרסמים: "משרדי הפרסום חייבים את עמלות היתר כדי לשרוד וכדי להרוויח, וכך כולם מפסידים, גם הציבור. צריך לדאוג שעמלת היתר לא תעלה על 3-5% - אם זה יקרה המחירים ירדו ועוגת השיווק והפרסום תגדל".

שטרום: "זאת אשלייה לחשוב שכולם יודעים מה גובה עמלות היתר"

דרור שטרום בתגובה לטענות שהופנו כנגדו: אני בעצמי ישבתי עם תאגידים גדולים וקונגלומרטים שאמרו שאינם יודעים מה גובה עמלות היתר וזו אשלייה להגיד שכולם מודעים למה שקורה בשוק הזה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.