רואים שקוף: העמלות הסמויות מן העין בענף הפרסום
כנס השיווק והמדיה חיבר בין כמה דמויות שמילתם חשובה כדי לייצר פאנל שדן ב"עמלות הסמויות מן העין", על-פי הגדרתם.
בין המשתתפים היו; משה גאון מנכ"ל באומן בר-ריבנאי; נורית דאבוש, יו"ר מועצת הרשות השנייה; ירון דור, יו"ר איגוד המפרסמים ומנכ"ל בסט ביי; אילן טוביהו, משנה למנכ"ל רשת; מודי פרידמן, מנכ"ל ערוץ 10, ואחרון אך אולי החשוב ביותר לדיון - עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים שעומד מאחורי הדו"ח שבדק את עמלות היתר המשולמות בענף הפרסום.
הקרקס יוצא לדרך
ראשון לדבר היה שטרום שנתבקש להציג את עיקרי הדו"ח ופתח באמירה מובהקת על ההתפתחות מאז פרסומו: "מאז הדו"ח ההרגשה היא של קרקס נודד, שלא מפסיק לעסוק בהשלכות הדו"ח".
התגובות להצהרותיו של שטרום לא איחרו לבוא ולמרות שהפאנל שמר על האיפוק המתבקש וכללי הנימוס הבסיסיים, ניתן היה לחוש את המתח באוויר בין הצדדים - או יותר נכון בין שטרום וטענותיו לבין משה גאון, אילן טוביהו ומודי פרידמן.
משה גאון: "זאת עזות מצח לעמוד פה מול אנשי מקצוע ולהסביר לנו על העמלות בענף"
לדברי אילן טוביהו: "השנה עמלות היתר מלהיטות את הציבור ולצערי גם הכנס עוסק בו. שטרום לא חידש כלום וכולם יודעים על הנושא". עוד הוסיף טוביהו: "אני מתנגד בתוקף לכך שהרגולציה תתערב בביזנס ובעמלות - אנחנו יודעים לנהל את עסקינו ללא עזרתם".
משה גאון יצא כנגד שטרום ואמר: "זו צריכה להיות עזות מצח לעמוד ולהסביר לאנשי מקצוע כאילו כמו למפגרים איך עובד הביזנס ואיך מתחלקות העמלות". גאון יצא גם כנגד שטרום שהציג את המיזוג בין חברות המדיה לשלילה, ואמר: "אתה זה שאישרת את המיזוגים בזמנו".
ירון דור, יו"ר איגוד המפרסמים: "משרדי הפרסום חייבים את עמלות היתר כדי לשרוד וכדי להרוויח, וכך כולם מפסידים, גם הציבור. צריך לדאוג שעמלת היתר לא תעלה על 3-5% - אם זה יקרה המחירים ירדו ועוגת השיווק והפרסום תגדל".
שטרום: "זאת אשלייה לחשוב שכולם יודעים מה גובה עמלות היתר"
דרור שטרום בתגובה לטענות שהופנו כנגדו: אני בעצמי ישבתי עם תאגידים גדולים וקונגלומרטים שאמרו שאינם יודעים מה גובה עמלות היתר וזו אשלייה להגיד שכולם מודעים למה שקורה בשוק הזה".
בנימין נתניהומשבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?
לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.
המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%, כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.
בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.
