הצבע האדום שולט במסכי אירופה: פריס משילה 0.14%
המניות האירופאיות נסחרות בירידות שערים זה הפעם השביעית במהלך של שמונת ימי המסחר האחרונים. את האווירה השלילית מובילות מניות Unilever ו-L'Oreal SA לאחר שאנליסטים המליצו למכור את המניות.
הקאק הצרפתי מאבד 0.14%, אמסטרדם משילה 0.22%, מילנו נסוגה 0.27%, מדד הפוטסי הבריטי יורד 0.12% והדקס הגרמני מתחזק 0.12%.
"הסנטימנט בשווקים מאוד עצבני כעת", כך אמר Oliver Stevens, מנהל חדר המסחר ב-IG Markets במלבורן שבאוסטרליה.
מניית Unilever, היצרנית השניה בעולם למזון ודטגרנט, נופלת 3.7% לרמה של 22.95 אירו. במורגן סטנלי הורידות המלצתם למניה ל"משקל חסר" מ"תשואת שוק".
מניית L'Oreal, יצרנית מוצרי הקוסמטיקה הגדולה בעולם, משילה 3.4% לרמה של 88.4 אירו. בדויטשה בנק הורידו המלצתם למניה ל"מכירה" מ"החזק", באומרם כי ייתכנו קיצוצים ברווחי החברות בתעשיה.
"הוצאות הצרכנים הגלובלית מכוונת מכוונת כלפי מטה, סל מוצרי חומרי הגלם צפוי להמשיך לעלות, הריביות צפויות לרדת, ובקרב המטבעות הלירה סטרלינג צפויה להיות מועדפת מאשר האירו ", כך נמסר על ידיי האנליסט Harold Thompson בדיווח שמסר למשקיעים היום.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
