השטר הירוק לא מוצא את התחתית: מאבד 0.76% ל-3.77 ש'

האירו מוסיף 0.14% לרמה של 5.59 שקלים. פינוטק: דברי ברננקי אשר אותתו על אפשרות לקיצוץ של 0.5% בפגישתו הקרובה של הפד הביאו להחלשותו של הדולר בזירה הגלובלית
שי טופז |

המטבע הישראלי פתח את יום המסחר במגמה מעורבת אל מול העיקריים . הדולר הרציף נסחר בירידה של 0.76% לרמה של 3.776 שקלים , האירו מוסיף 0.14% לרמה של 5.59 שקלים.

מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי השקל התחזק כ-2% מתחילת השנה, נראה, כי סוחרים ביצעו מימושים קלים לאחר שכשל בפריצה של רמת התמיכה 3.78 שקלים. הירידות באחד העם אתמול, זה היום השני ברציפות, הביאו להתחזקות מגמת המכירות כשהשקל ניחלש עד לכדי 3.8130 אל מול הדולר.

אולם, דברי ברננקי אשר אותתו על אפשרות לקיצוץ של 0.5% בפגישתו הקרובה של הפד הביאו להחלשותו של הדולר בזירה הגלובלית נקודה אשר תבוא לידי ביטוי גם אל מול השטר הישראלי. בעוד הציפיות בארה"ב מכוונות להמשך הורדות ריבית ההערכות בארץ מצביעות כי הריבית צפויה לעלות לפחות פעם נוספת בשנה הקרובה, נקודה המעניקה תמיכה משמעותית לשקל.

בן ברננקי אותת אמש לאפשרות של מהלך אגרסיבי בפגישת הפדרל ריזרב בסוף החודש אשר עשוי לבוא לידי ביטוי בהורדה של כ-0.5% בשיעור הריבית. ברננקי ציין כי "אנו מוכנים לקחת צעדים נוספים בכדי לשמר את הצמיחה ולספק ביטחון ראוי מפני המשך האטה".

כמו כן הוסיף, כי התחזיות לשנת 2008 החמירו. הפד לא חוזה מיתון ברגע זה אך קיים סיכון כזה, ציין ברננקי. החוזים העתידיים על הריבית בארה"ב מצביעים על הסתברות של 86% לקיצוץ של 0.5% בשיעור הריבית בסוף החודש. הדולר לא איחר להגיב ונכנס לסחרור של מכירות אל מול האירו. הקושי בקבלת הלוואות והעלאת הסטנדרטים, ממשיכים להכביד על שוק האשראי וכלכלת ארה"ב, הורדת הריבית עשויה שלו להספיק בפתרון בעיה זו, כלכלנים רבים מעריכים כי ידרשו גם צעדים פיסקלים.

הבנק המרכזי האירופי הותיר את הריבית ללא שינוי מהלך אשר לא הפתיע את הסוחרים בשוק אך דברי טרישה במסיבת העיתונאים הזניקו את האירו מעלה. טרישה אותת כי לא רק שאין בכוונת הבנק המרכזי האירופי להוריד את הריבית אלה שיתכן ויעלה אותה בכדי למגר את האינפלציה על אף האטה הכלכלית. האירו התחזק כנגד העיקריים כשהוא מגיע לפסגות חדשות אל מול הסטרלינג.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.