השטר הירוק לא מוצא את התחתית: מאבד 0.76% ל-3.77 ש'

האירו מוסיף 0.14% לרמה של 5.59 שקלים. פינוטק: דברי ברננקי אשר אותתו על אפשרות לקיצוץ של 0.5% בפגישתו הקרובה של הפד הביאו להחלשותו של הדולר בזירה הגלובלית
שי טופז |

המטבע הישראלי פתח את יום המסחר במגמה מעורבת אל מול העיקריים . הדולר הרציף נסחר בירידה של 0.76% לרמה של 3.776 שקלים , האירו מוסיף 0.14% לרמה של 5.59 שקלים.

מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי השקל התחזק כ-2% מתחילת השנה, נראה, כי סוחרים ביצעו מימושים קלים לאחר שכשל בפריצה של רמת התמיכה 3.78 שקלים. הירידות באחד העם אתמול, זה היום השני ברציפות, הביאו להתחזקות מגמת המכירות כשהשקל ניחלש עד לכדי 3.8130 אל מול הדולר.

אולם, דברי ברננקי אשר אותתו על אפשרות לקיצוץ של 0.5% בפגישתו הקרובה של הפד הביאו להחלשותו של הדולר בזירה הגלובלית נקודה אשר תבוא לידי ביטוי גם אל מול השטר הישראלי. בעוד הציפיות בארה"ב מכוונות להמשך הורדות ריבית ההערכות בארץ מצביעות כי הריבית צפויה לעלות לפחות פעם נוספת בשנה הקרובה, נקודה המעניקה תמיכה משמעותית לשקל.

בן ברננקי אותת אמש לאפשרות של מהלך אגרסיבי בפגישת הפדרל ריזרב בסוף החודש אשר עשוי לבוא לידי ביטוי בהורדה של כ-0.5% בשיעור הריבית. ברננקי ציין כי "אנו מוכנים לקחת צעדים נוספים בכדי לשמר את הצמיחה ולספק ביטחון ראוי מפני המשך האטה".

כמו כן הוסיף, כי התחזיות לשנת 2008 החמירו. הפד לא חוזה מיתון ברגע זה אך קיים סיכון כזה, ציין ברננקי. החוזים העתידיים על הריבית בארה"ב מצביעים על הסתברות של 86% לקיצוץ של 0.5% בשיעור הריבית בסוף החודש. הדולר לא איחר להגיב ונכנס לסחרור של מכירות אל מול האירו. הקושי בקבלת הלוואות והעלאת הסטנדרטים, ממשיכים להכביד על שוק האשראי וכלכלת ארה"ב, הורדת הריבית עשויה שלו להספיק בפתרון בעיה זו, כלכלנים רבים מעריכים כי ידרשו גם צעדים פיסקלים.

הבנק המרכזי האירופי הותיר את הריבית ללא שינוי מהלך אשר לא הפתיע את הסוחרים בשוק אך דברי טרישה במסיבת העיתונאים הזניקו את האירו מעלה. טרישה אותת כי לא רק שאין בכוונת הבנק המרכזי האירופי להוריד את הריבית אלה שיתכן ויעלה אותה בכדי למגר את האינפלציה על אף האטה הכלכלית. האירו התחזק כנגד העיקריים כשהוא מגיע לפסגות חדשות אל מול הסטרלינג.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עומר הנדסה (תשקיף חברה)עומר הנדסה (תשקיף חברה)

עומר הנדסה מתקרבת לבורסה - התמחור סביר

למרות שחיקה ברווחיות התפעולית, גירעון בהון החוזר ומכירת מניות של הבעלים, התמחור נראה על פניו נוח - שווי לפני ההנפקה של 1.1 מיליארד ורווח מייצג של כ-85 מיליון - מכפיל רווח של כ-13

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עומר הנדסה IPO

חברת עומר הנדסה, נערכת ל-IPO בבורסה המקומית. החברה היא קבלן ויזם ומסתבר שהיא גדולה יחסית, למרות שהנוכחות התקשורתית שלה נמוכה.  היא צפויה להיות אחת ההנפקות הגדולות בנדל"ן השנה. ההנפקה כוללת גיוס של כ-300 מיליון שקל לפי שווי חברה של 1.4 מיליארד שקל (אחרי הכסף), כאשר כ-120 מיליון שקל יזרמו לכיסם של בעלי השליטה באמצעות הצעת מכר. יתרת הסכום, כ-180 מיליון שקל, תשמש את החברה למימון פרויקטים חדשים והרחבת פעילותה. זה אקזיט משמעותי לבעלי השליטה ולרוב זה תמרור אזהרה. הנפקות זה מצב של א-סימטריה במידע. המוכרים- מנפיקים יודעים הרבה יותר מהקונים.

הבעיה שהקונים - גופים מוסדיים, עמוסים במזומנים ואין להם מה לעשות בכסף. הם מחפשים השקעות חדשות ומקדמים את שוק ההנפקות. עומר, היא שחקנית בשוק התשתיות והייזום ועל פניו מונפקת בתמחור סביר. הדוח רווח והפסד שלה אומנם מציג שחיקה ברווחיות אך הצבר גדל והרווחיות עדיין טובה. הרווח המייצג 85-90 מיליון שקל בשנה ושווי של 1.1 מיליארד שקל (לפני הכסף) מבטא מכפיל רווח סביר של 13.

אם החברה תמשיך לממש את הצבר ולצמוח, ובמקביל הרווחים יעלו, זו יכולה להיות השקעה שמתאימה למוסדיים ולמשקיעים בכלל, אבל צריך לזכור ששוק הקבלנות והיזמות חלש עכשיו, שלחברה יש גירעון בהון החוזר, אם כי זה לא נורא כאשר אתה יודע לקבל מקורות של מזומנים או כאשר ההון החוזר השלילי במאזן (נכסים שוטפים פחות התחייבויות שוטפות) הן לאורך זמן שליליים, כלומר מתגלגלים במאזן ואין צורך לשלם באמת את ההתחייבויות השוטפות. 

חלק גדול מאוד מהקבלנים וחברות התשתיות נמצאות במצב כזה, הוא לא בהכרח מעיד על קשיים או בעיות פיננסיות.  בכל מקרה, עומר הוקמה ב-1997 על ידי עומר רוזנבלט, שמשמש כיום כיו"ר. בעלי השליטה כוללים גם את ברוך חדד וזאב סלנט, המכהנים כמנכ"לים משותפים ומחזיקים יחד בכ-82% מהמניות, בחלוקה שווה ביניהם. ארבעה עובדים בכירים מחזיקים ביתרת המניות. 

עומר הנדסה מתמקדת בביצוע מיזמי בנייה בתחומי התעשייה, המלונאות, המסחר והמגורים, לצד ייזום נדל"ן למגורים והשקעה. מאז הקמתה, ביצעה החברה למעלה מ-170 פרויקטים בהיקף של כ-2.4 מיליון מ"ר, כולל מבנים מורכבים כמו מגדל ART של הפניקס בבני ברק, מגדלי בסר ברמת גן, קניון רמות בירושלים, בסר סיטי בפתח תקווה ומגדל צ'מפיון בבני ברק.