בן ברננקי: " שינוי מוניטרי נוסף עשוי להיות הכרחי"
בנאום בוטה במיוחד רמז נגיד הפדרל ריזרב כי קיצוץ ריבית נוסף צפוי בפגישת הבאה, זאת כתוצאה מהחרפת המצב הכלכלי של ארצות הברית עם כניסת השנה החדשה. בנוסף, ציין ברננקי כי ה'פד' ינהג באגרסיביות בכדי להדוף את סכנות כלכליות נוספות.
נאומו של ברננקי נשמע ברקע לתקופה שבה מספר פקטורים בניהם: המשבר בשוק האשראי, המשבר בשוק הדיור, החלשות הסקטור היצרני והגאות במחירי האנרגיה, יוצרים קוקטייל קטלני היכול להביא לסיום תקופת צמיחה של 5 שנים.
" לאור השינויים האחרונים בתשקיף הכלכלי של ארצות הברית והסיכונים העומדים בפני הצמיחה, שינוי מוניטרי נוסף יהיה הכרחי", כך ציין נגיד הפדרל ריזרב, בן ברננקי, בנאומו אל מול הסקטור העסקי בוושינגטון. ברננקי הוסיף כי " הבנקים המרכזיים מוכנים לנקוט במהלכים נוספים, בכדי לתמוך בצמיחה הכלכלית ובכדי לבטח את הכלכלה אל מול הסיכונים הכלכלים".
עוד ציין ברננקי כי " הפדרל ריזרב מחזיק בהוכחות המצביעות על קיצוץ היקף ההלוואות לסקטור הפרטי והעסקי, על ידי הבנקים, כתוצאה ממשבר האשראי. מספר פקטורים, כגון: מחירי האנרגיה הגואים והמשבר בשוק הדיור, יעיבו על הוצאות הצרכנים גם במהלך השנה הנוכחית".
זוהי תקופה מוניטרית קשה, כך הגדיר נשיא ה'פד' של מחוז פילדלפיה בעבר. היום ברננקי חיזק את דבריו באומרו כי, נסיון התמיכה, של הבנקים המרכזים, בכלכלה בעלת אינפלציה גואה, מעורר דילמות מוניטריות.
מאז חודש ספטמבר, ועידת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב חתכה את שיעור הריבית בארצות הברית ב-1%, לרמה של 4.25%. זאת, בכדי לרסן את המשבר בשוק הדיור ובכדי להקל מתן האשראי.
הסיכויים לקיצוץ הריבית ב-0.5% התחזקו לרמה של 78%, בעוד קיצוץ נוסף של 0.25% עומד על 100%, על כך מצביעים כעת החוזים העתידים על הריבית בארצות הברית. נזכיר כי, אתמול כלכלני גולדמן זאקס חזו כי עד שנת 2008 הריבית תצנח 2.5%.
ברננקי מסיים את נאומו בנימה אופטימית, כאשר הוא מציין שלמרות הכל הכלכלה האמריקנית עדיין בתהליך צמיחה, מתון ככל שיהיה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
