בן ברננקי: " שינוי מוניטרי נוסף עשוי להיות הכרחי"
בנאום בוטה במיוחד רמז נגיד הפדרל ריזרב כי קיצוץ ריבית נוסף צפוי בפגישת הבאה, זאת כתוצאה מהחרפת המצב הכלכלי של ארצות הברית עם כניסת השנה החדשה. בנוסף, ציין ברננקי כי ה'פד' ינהג באגרסיביות בכדי להדוף את סכנות כלכליות נוספות.
נאומו של ברננקי נשמע ברקע לתקופה שבה מספר פקטורים בניהם: המשבר בשוק האשראי, המשבר בשוק הדיור, החלשות הסקטור היצרני והגאות במחירי האנרגיה, יוצרים קוקטייל קטלני היכול להביא לסיום תקופת צמיחה של 5 שנים.
" לאור השינויים האחרונים בתשקיף הכלכלי של ארצות הברית והסיכונים העומדים בפני הצמיחה, שינוי מוניטרי נוסף יהיה הכרחי", כך ציין נגיד הפדרל ריזרב, בן ברננקי, בנאומו אל מול הסקטור העסקי בוושינגטון. ברננקי הוסיף כי " הבנקים המרכזיים מוכנים לנקוט במהלכים נוספים, בכדי לתמוך בצמיחה הכלכלית ובכדי לבטח את הכלכלה אל מול הסיכונים הכלכלים".
עוד ציין ברננקי כי " הפדרל ריזרב מחזיק בהוכחות המצביעות על קיצוץ היקף ההלוואות לסקטור הפרטי והעסקי, על ידי הבנקים, כתוצאה ממשבר האשראי. מספר פקטורים, כגון: מחירי האנרגיה הגואים והמשבר בשוק הדיור, יעיבו על הוצאות הצרכנים גם במהלך השנה הנוכחית".
זוהי תקופה מוניטרית קשה, כך הגדיר נשיא ה'פד' של מחוז פילדלפיה בעבר. היום ברננקי חיזק את דבריו באומרו כי, נסיון התמיכה, של הבנקים המרכזים, בכלכלה בעלת אינפלציה גואה, מעורר דילמות מוניטריות.
מאז חודש ספטמבר, ועידת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב חתכה את שיעור הריבית בארצות הברית ב-1%, לרמה של 4.25%. זאת, בכדי לרסן את המשבר בשוק הדיור ובכדי להקל מתן האשראי.
הסיכויים לקיצוץ הריבית ב-0.5% התחזקו לרמה של 78%, בעוד קיצוץ נוסף של 0.25% עומד על 100%, על כך מצביעים כעת החוזים העתידים על הריבית בארצות הברית. נזכיר כי, אתמול כלכלני גולדמן זאקס חזו כי עד שנת 2008 הריבית תצנח 2.5%.
ברננקי מסיים את נאומו בנימה אופטימית, כאשר הוא מציין שלמרות הכל הכלכלה האמריקנית עדיין בתהליך צמיחה, מתון ככל שיהיה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
