בן ברננקי: " שינוי מוניטרי נוסף עשוי להיות הכרחי"

כך ציין היום נגיד הבנק המרכזי של ארצות הברית בנאום אל מול הסקטור העסקי בוושינגטון
אילן קליקה |

בנאום בוטה במיוחד רמז נגיד הפדרל ריזרב כי קיצוץ ריבית נוסף צפוי בפגישת הבאה, זאת כתוצאה מהחרפת המצב הכלכלי של ארצות הברית עם כניסת השנה החדשה. בנוסף, ציין ברננקי כי ה'פד' ינהג באגרסיביות בכדי להדוף את סכנות כלכליות נוספות.

נאומו של ברננקי נשמע ברקע לתקופה שבה מספר פקטורים בניהם: המשבר בשוק האשראי, המשבר בשוק הדיור, החלשות הסקטור היצרני והגאות במחירי האנרגיה, יוצרים קוקטייל קטלני היכול להביא לסיום תקופת צמיחה של 5 שנים.

" לאור השינויים האחרונים בתשקיף הכלכלי של ארצות הברית והסיכונים העומדים בפני הצמיחה, שינוי מוניטרי נוסף יהיה הכרחי", כך ציין נגיד הפדרל ריזרב, בן ברננקי, בנאומו אל מול הסקטור העסקי בוושינגטון. ברננקי הוסיף כי " הבנקים המרכזיים מוכנים לנקוט במהלכים נוספים, בכדי לתמוך בצמיחה הכלכלית ובכדי לבטח את הכלכלה אל מול הסיכונים הכלכלים".

עוד ציין ברננקי כי " הפדרל ריזרב מחזיק בהוכחות המצביעות על קיצוץ היקף ההלוואות לסקטור הפרטי והעסקי, על ידי הבנקים, כתוצאה ממשבר האשראי. מספר פקטורים, כגון: מחירי האנרגיה הגואים והמשבר בשוק הדיור, יעיבו על הוצאות הצרכנים גם במהלך השנה הנוכחית".

זוהי תקופה מוניטרית קשה, כך הגדיר נשיא ה'פד' של מחוז פילדלפיה בעבר. היום ברננקי חיזק את דבריו באומרו כי, נסיון התמיכה, של הבנקים המרכזים, בכלכלה בעלת אינפלציה גואה, מעורר דילמות מוניטריות.

מאז חודש ספטמבר, ועידת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב חתכה את שיעור הריבית בארצות הברית ב-1%, לרמה של 4.25%. זאת, בכדי לרסן את המשבר בשוק הדיור ובכדי להקל מתן האשראי.

הסיכויים לקיצוץ הריבית ב-0.5% התחזקו לרמה של 78%, בעוד קיצוץ נוסף של 0.25% עומד על 100%, על כך מצביעים כעת החוזים העתידים על הריבית בארצות הברית. נזכיר כי, אתמול כלכלני גולדמן זאקס חזו כי עד שנת 2008 הריבית תצנח 2.5%.

ברננקי מסיים את נאומו בנימה אופטימית, כאשר הוא מציין שלמרות הכל הכלכלה האמריקנית עדיין בתהליך צמיחה, מתון ככל שיהיה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.