בן ברננקי: " שינוי מוניטרי נוסף עשוי להיות הכרחי"
בנאום בוטה במיוחד רמז נגיד הפדרל ריזרב כי קיצוץ ריבית נוסף צפוי בפגישת הבאה, זאת כתוצאה מהחרפת המצב הכלכלי של ארצות הברית עם כניסת השנה החדשה. בנוסף, ציין ברננקי כי ה'פד' ינהג באגרסיביות בכדי להדוף את סכנות כלכליות נוספות.
נאומו של ברננקי נשמע ברקע לתקופה שבה מספר פקטורים בניהם: המשבר בשוק האשראי, המשבר בשוק הדיור, החלשות הסקטור היצרני והגאות במחירי האנרגיה, יוצרים קוקטייל קטלני היכול להביא לסיום תקופת צמיחה של 5 שנים.
" לאור השינויים האחרונים בתשקיף הכלכלי של ארצות הברית והסיכונים העומדים בפני הצמיחה, שינוי מוניטרי נוסף יהיה הכרחי", כך ציין נגיד הפדרל ריזרב, בן ברננקי, בנאומו אל מול הסקטור העסקי בוושינגטון. ברננקי הוסיף כי " הבנקים המרכזיים מוכנים לנקוט במהלכים נוספים, בכדי לתמוך בצמיחה הכלכלית ובכדי לבטח את הכלכלה אל מול הסיכונים הכלכלים".
עוד ציין ברננקי כי " הפדרל ריזרב מחזיק בהוכחות המצביעות על קיצוץ היקף ההלוואות לסקטור הפרטי והעסקי, על ידי הבנקים, כתוצאה ממשבר האשראי. מספר פקטורים, כגון: מחירי האנרגיה הגואים והמשבר בשוק הדיור, יעיבו על הוצאות הצרכנים גם במהלך השנה הנוכחית".
זוהי תקופה מוניטרית קשה, כך הגדיר נשיא ה'פד' של מחוז פילדלפיה בעבר. היום ברננקי חיזק את דבריו באומרו כי, נסיון התמיכה, של הבנקים המרכזים, בכלכלה בעלת אינפלציה גואה, מעורר דילמות מוניטריות.
מאז חודש ספטמבר, ועידת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב חתכה את שיעור הריבית בארצות הברית ב-1%, לרמה של 4.25%. זאת, בכדי לרסן את המשבר בשוק הדיור ובכדי להקל מתן האשראי.
הסיכויים לקיצוץ הריבית ב-0.5% התחזקו לרמה של 78%, בעוד קיצוץ נוסף של 0.25% עומד על 100%, על כך מצביעים כעת החוזים העתידים על הריבית בארצות הברית. נזכיר כי, אתמול כלכלני גולדמן זאקס חזו כי עד שנת 2008 הריבית תצנח 2.5%.
ברננקי מסיים את נאומו בנימה אופטימית, כאשר הוא מציין שלמרות הכל הכלכלה האמריקנית עדיין בתהליך צמיחה, מתון ככל שיהיה.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
