פועלים: להתמקד בחברות המוטות לצריכה המקומית
כלכלני בנק הפועלים מציינים בסקירתם השבועית את האירועים והגורמים אשר השפיעו על המסחר באחד העם בשבוע החולף ואת האירועים אשר צפויים להשפיע על המסחר בשבוע הקרוב.
השנה החלה בירידות שערים
כלכלני פועלים מציינים, כי שנת 2008 החלה השבוע בירידות שערים מתונות, בהשראת השווקים בעולם. לאחר 2007 החיובית, אנו מעריכים כי בטווח הקרוב יתנו המשקיעים את הדעת לגורמי הסיכון בשוק המניות, עליהם נרחיב מיד, והדבר עלול לגרור לחולשה מסויימת בשוק המניות המקומי בתחילת השנה. עם זאת, אנו מעריכים כי בהמשך השנה צפוי השוק לחזור ולהפגין עוצמה, וזאת בעיקר בזכות נתונים כלכלים טובים שצפויים להירשם במשק הישראלי גם בשנה זו.
הנפט ב-100 דולר, הזהב בשיא מ-1980
השנה החדשה בשוקי ההון בעולם החלה בנימה שלילית, עם ירידות שערים בבורסות המובילות. זאת, על רקע עלית מחירי הנפט מעבר לרף ה-100 דולר לחבית, ועל רקע ירידה במדדי אמון הצרכנים בארה"ב (מגמה דומה נרשמה גם בישראל). על רקע אי השקט בגזרה זו, רשמו גם מחירי הזהב עליה בימים האחרונים, וכבשו רמות שיא של כמעט 30 שנה. הדבר מעיד על תחושת אי הדאות של המשקיעים, שמעדיפים כיום לחזור אל הזהב – אי המבטחים בתקופות לא בטוחות. כאמור לעיל, אווירת אי הודאות בעולם עלולה להעיב להערכתנו גם על השוק המקומי בטווח הקרוב.
האם הדפנסיביות של המשק המקומי תהיה לרועץ?
השבוע פורסם כי סיטיבנק, מהבנקים הגדולים בעולם, הוריד את המלצתו לישראל ל"תשואת חסר". הורדת ההמלצה אינה מוסברת בתחזיות שליליות למשק המקומי, אלא בהיותו דפנסיבי ביחס לקבוצת ההשוואה שלו – השווקים המתעוררים. בסיטי דוקא מאמינים בשווקים המתעוררים, וממליצים על שווקים כמו רוסיה וטורקיה ולא על ישראל ומזרח אירופה.
להערכת כלכלני הבנק, אמירה זו מצביעה על כך שבעיני משקיעים רבים בעולם, ישראל כבר נחשבת דה-פקטו לשוק מפותח ולא מתעורר, ולכן הסיכוי, כמו גם הסיכון, הגלומים בה נמוכים יותר מקבוצה זו. עם זאת, לאורך זמן ניתן בהחלט לראות בגרף המצורף כי עיקר המתאם של שוק המניות המקומי הוא לשווקים המתעוררים, ולא למפותחים.
הכלכלה המקומית צפויה להיות חזקה גם ב-2008
למול אי הודאות בכלכלה הגלובלית, עליה פרטנו בהרחבה לעיל, חשוב להזכיר כי במשק המקומי התחזיות הן כי 2008 תמשיך את המגמה החיובית במישור המאקרו כלכלי. המחלקה הכלכלית של הבנק צופה צמיחה של 4.8% בתוצר, ושל 5% בצריכה הפרטית. גם ברמת המיקרו, בפועלים מעריכים כי החברות תמשכנה להציג צמיחה ברווחיהן מפעילות רגילה (קרי, בנטרול רווחי הון ורווחים חשבונאיים חד פעמיים כתוצאה משינויי תקינה חשבונאית). כמו כן, אנו מעריכים כי גם אם תועלה הריבית במשק ל-4.5% (בהתאם לתחזיות המחלקה הכלכלית), עדיין מדובר בריבית נמוכה במונחים של המשק הישראלי, שלא צפויה להעיק על שוק המניות המקומי.
במבט לתוך שנת 2008, אנו סבורים כי תחילת השנה תושפע עדיין מהחששות מפני הנעשה בשוקי ההון הגלובליים. עם זאת, המשך השנה צפוי להתאפיין במגמה חיובית (אך מתונה בהשוואה לשנים האחרונות), וזאת על רקע נתונים טובים שצפויים למשק המקומי.
הגורמים שעלולים להעיב על שוק המניות המקומי בטווח הקצר הם בעיקר שוקי העולם, והחשש מפני זליגת משבר האשראי גם לכלכלה הריאלית. עם זאת, בטווח הארוך יותר אנו סבורים כי נתוני המאקרו המקומיים, לצד הריבית הנוחה והתחזיות להמשך השיפור בתוצאות החברות, יחזרו להשפיע לחיוב על שוק המניות המקומי בהמשך 2008.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
