גם כנסיית השכל בסלולר: חוברת לסוני אריקסון

במסיבת עיתונאים שהתקיימה היום (ג') הציגו אנשי סוני אריקסון את המהלך השיווקי בשיתוף להקת כנסיית השכל להשקת הסלולרי החדש - W910
משה בנימין |

חברת סוני אריקסון הודיעה היום (ג') על השקתו של מכשיר סלולרי חדש - W910. החלק המעניין בהשקת המותג הוא בחירתה של סוני אריקסון בלהקת כנסיית השכל, כזו שתעזור להם לנגוס בנתח השוק, באמצעות תכנים מוסיקליים.

שיתוף הפעולה המדובר בין הלהקה לסוני מזכיר שיתופי פעולה קודמים כדוגמת משינה וסלקום, כאשר השאלה המתבקשת היא האם החיבור בין הכנסייה לסוני יתקבל באותם קיטונות בוז כמו שספגה משינה בזמנה, ומה יהיה על הדימוי שלה בעיני הקהל.

מה כלול בחבילה ?

המתכונת שבה תהנה סוני אריקסון משירותי הלהקה (או ההיפך) היא הזנתו של אלבום מוסיקה מלא (11 רצועות) לתוך המכשיר החדש, באופן שיימצא על כרטיס הזיכרון של המכשיר. בנוסף, מכיל כרטיס הזיכרון שני קליפים שצולמו במסגרת ההופעות, ערכת נושא ותמונות מתוך ההופעות החיות שנערכו לאחרונה ברעננה ובקיסריה.

את מסיבת העיתונאים בחר מיקי ברקן, מנכ"ל ברס אלקטרה, יבואנית סוני אריקסון לישראל, לפתוח בפיסקה ששמענו בשבוע האחרון בכנס ה"הישרדות" של מקאן דיגיטל מפיו של כריס אנדרסון, שם הוא הציג את הלהקה האחרונה שרשמה שיאי מכירות איפשהו בתחילת המילניום (Nsync) ומשם היסטוריית מכירות המוסיקה פנתה לכיוון חדש וקודר מאוד.

לדברי ברקן: "תעשיית המוסיקה משתנה ואנחנו רוצים להיות שם ולהוביל". עוד הוא הוסיף, "נאבקנו בסוני אריקסון העולמית כדי להכניס מוסיקה ישראלית, ולא סתם אלא אלבום שלם".

החברה לא פסלה שילובים עתידיים במהלך 2008 עם להקות מוסיקה ואף העלתה את הרעיון לשילוב משחקים במכשיר.

החברה הציגה את עיקרי האסטרטגיה שלה כשילוב בין מוסיקה, צילום, אינטרנט ועיצוב. במקביל להגדרתם את עצמם כשחקן מרכזי הם התעקשו להדגיש, כי הם אינם מתכוונים להפוך לספקי תוכן סלולרי ו/או להתחרות במפעילי הסלולר הקיימים בתחום התוכן.

ברקן ענה לשאלות ביזפורטל ואמר: "אנחנו ממוקמים בטווח האמצעי ומעלה של רמות המכשירים וצופים נתח שוק של יותר מ-20% למכשיר החדש".

שאול מזרחי: "התקליט מת! - אנחנו מחפשים אפיק הכנסה חדש"

לא פחות חשוב מהשקת המכשיר החדש של סוני אריקסון, היה חלקה של כנסיית השכל במהלך וכל ההשלכות הקשורות בו.

לדברי שאול מזרחי, איש הבארבי ומנהל הלהקה בשנה האחרונה: "הפרויקט קרץ לנו מאוד וזהו מהלך אסטרטגי ייחודי. מכירות המוסיקה בצניחה דרסטית וחסרת תקדים ואנחנו מברכים על הפלטפורמה שניתנה לנו ע"י סוני אריקסון כדי להגיע לקהל חדש".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטוסים חיל אוויר תקיפה
צילום: דובר צהל

התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה

ברית ששווה הרבה יותר מכסף: ישראל לא רק מקבלת סיוע - היא נכס אסטרטגי שמייצר לארה"ב חיסכון של מיליארדי דולרים מדי שנה, בזכות מודיעין, טכנולוגיה וניסיון קרבי שהופכים אותה למעבדה צבאית וכלכלית ייחודית בעולם

ד"ר אדם רויטר |

ישראל מספקת לארה"ב את הנכס הגיאו-אסטרטגי החשוב והיציב ביותר שלה במזרח התיכון ההפכפך, את שדה הניסויים הצבאיים הגדול והטוב בעולם לטכנולוגיות אמריקניות חדשות ב"אש חיה" ומידע מודיעיני רציף שלא יסולא בפז. כל אלו חוסכים לארה"ב מיליארדי דולרים כל שנה ולהערכת האמריקנים עצמם ברוב השנים התרומה הזו, גדולה לאין ערוך מהעלות של המימון והעזרה הכספית שארה"ב נותנת לישראל.

מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, הגנרל אלכסנדר הייג, אמר פעם ש"ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם שאינה ניתנת להטבעה". בישראל יש לאמריקנים בסיס צבאי מאויש יחיד קטן מאד להתרעה מפני טילים בעוד שבשאר העולם ארה"ב מוציאה 70 מיליארדי דולרים כל שנה על תחזוקת כוחות הצבא שלה - שכוללים כ-50 אלף חיילים ב-800 בסיסים ב-80 מדינות, מהם לפחות 19 בסיסים במזרח התיכון.

הגנרל ג'ורג' פ. קיגן ראש המודיעין לשעבר של חיל האוויר האמריקאי מצוטט בהרחבה כאומר שארה"ב תצטרך ליצור "חמש סוכנויות CIA" כדי להתחרות במודיעין שישראל מספקת לה. גורמים בפנטגון כמו גם בתעשיות הביטחוניות האמריקניות נפעמים כל פעם מחדש מהחידושים הישראליים שנעשים על פלטפורמות אמריקניות שתוצאתם חיסכון כספי אדיר וחיסכון זמן אדיר במציאת ופתרון תקלות שמתרחשות באמל"ח שארה"ב מעבירה אלינו, בדגש על מטוסי ה-F15, ה-F16 וה-F35.

היכולת של התעשיות הביטחוניות האמריקניות לציין שאמלח וטכנולוגיות נבדקו בשדה הקרב הישראלי תורם להן באופן ניכר בתהליך המכירה. העובדות הנ"ל מדגישות את תפקידה של ישראל כבעלת ברית ייחודית בעלת ערך מוסף, בנוסף לכך שישראל משמשת כמרכז חדשנות מוביל עבור מגזר ההייטק האמריקני, מעבדה בדוקה של הכוחות המזוינים של ארה"ב ותעשיות הביטחון והחלל האמריקניות (חסכון של מיליארדי דולרים במו"פ, הגדלת היצוא והרחבת התעסוקה בארה"ב). ישראל במובן זה היא "אולם תצוגה" המדגים את היתרון של מערכות צבאיות אמריקניות על פני מתחרות עולמיות, מקור מודיעין פורץ דרך ובסיס צבאי גדול ביותר ללא צורך בחיילים אמריקניים.

לכן, החששות מפני אמברגו נשק אמריקני עתידי, אם וכאשר יעלו הדמוקרטים שוב לשלטון בארה"ב, הם חששות מופרזים מאד, כי ישראל שותפה נאמנה לארה"ב ואינטרס אמריקני אדיר. התרומה והתמורה הישראלית עבור האמלח האמריקני שווים לאמריקנים מיליארדי דולרים רבים כל שנה כמו גם העזרה הישראלית המודיעינית שלא תסולא בפז ועוגן יציב ויחיד במזרח תיכון מוסלמי הפכפך.

בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?

נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים

רן קידר |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).

סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי.  בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת". 

סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות. 

סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.  

החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.