הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 

המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

נתוני שב״א מספקים אינדיקציה עד כמה המשק ממשיך לתפקד גם בימים של מחאה ושביתה. בין השעות 8:00 ל-12:00 היום נרשמו במערכת התשלומים הלאומית הוצאות בכרטיסי אשראי בהיקף כולל של 584.26 מיליון שקל. זו ירידה מתונה של 5.1% בלבד לעומת יום ראשון שעבר, אז הסתכמו ההוצאות ב-615.87 מיליון שקל. במילים אחרות, על אף הקריאה לשביתה וההזדהות עם משפחות החטופים, דפוסי הצריכה כמעט שלא השתנו, והיקף העסקאות נותר קרוב לרמות השגרה.

המספרים של שב״א מגיעים על רקע נתוני מאקרו שמצביעים על חולשה משמעותית יותר בפעילות הכלכלית ברמה רבעונית. לפי פרסום הלמ״ס, התוצר המקומי הגולמי של ישראל התכווץ ב-3.5% ברבעון השני של 2025 בחישוב שנתי, כאשר התוצר העסקי ירד ב-6.2% והתוצר לנפש ירד ב-4.4%. עיקר הפגיעה נרשמה בצריכה הפרטית, שירדה ב-4.1%, ובהשקעות בנכסים קבועים שצנחו ב-12.3%. בלמ״ס מייחסים את עיקר ההשפעה למבצע "עם כלביא", שהוביל לירידה בהוצאות משקי הבית ובפעילות ההשקעות, ופחות לנתונים מבניים שמעידים על שינוי מגמה ארוך טווח.

עם זאת, בהסתכלות שנתית רחבה יותר, התמונה רגועה יותר - בהשוואה לרבעון השני של 2024, נרשמת עלייה של 1.6% בתוצר הכולל, 1.1% בתוצר העסקי, ו-6.9% בהשקעות בנכסים קבועים. גם בחישוב מחצית השנה, התוצר במחצית הראשונה של 2025 גבוה ב-1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. המשמעות היא שלמרות החולשה ברבעון השני, המשק עדיין מצוי במסלול של צמיחה חיובית לעומת השנה שעברה, אך רחוק מהתחזית השנתית של הכלכלן הראשי באוצר שעומדת על 3.1% לשנה כולה. כדי לעמוד בתחזית, המשק יידרש להתאוששות חזקה במחצית השנייה, אך ההערכות כי הלחימה תימשך מקשות על התרחיש הזה.

פילוח הצריכה לנפש מצביע על ירידה חדה במיוחד בצריכה השוטפת: מזון, דיור והוצאות יומיומיות שנחתכה ב-9.5%, וכן בצריכת מוצרים בני קיימה למחצה כמו נעליים, בגדים ומוצרי חשמל קטנים שירדה ב-34.6%. במקביל, נרשמה ירידה של 10.1% בהוצאה למוצרים בני קיימה לנפש. מנגד, רכישת כלי רכב לשימוש פרטי זינקה ב-68.7%, מה שמרמז על רכישות חד-פעמיות שמיתנו את עוצמת הירידה הכללית בתוצר.

• עוד לפני פסח: שיא בהוצאות של הישראלים במרץ - 47.6 מיליארד שקל
• ממשיכים לגהץ - עלייה של 11% בהוצאות אשראי בינואר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7