מחפשים אחר שני נעדרים בלב ים

אוניית משא יוונית התנגשה באוניית נוסעים כארבעה קילומטרים מחופי נמל חיפה. כוחות הצלה שהוזעקו לחלץ את הנפגעים, משו מהמים לפחות 11 בני אדם אך ממשיכים בחיפושים אחר שני נעדרים

דרמה בלב ים : אוניית נוסעים ואוניית משא התנגשו אמש במרחק של כארבעה קילומטרים מנמל חיפה. גורמים ביחידות החילוץ מסרו כי 11 בני אדם נמשו מן המים בריאים ושלמים, וכי נמשכים חיפושים קדחתנים אחר שני נעדרים - קצין אינדונזי ומלח אוקראיני. טרם ידוע מה גרם לתאונה הקשה, אולם ההנחה היא כי מדובר בתקלה טכנית במכשירי ההיגוי והתפצית.

בערך בשעה 22:30 התנגשה אוניית הנוסעים "סלמיס גלורי" הקפריסאית, כשעל סיפונה שהו מעל 500 בני אדם, באוניית המשא "שלי", השייכת לחברת "כספי ספנות" ונושאת דגל סלובקי. עקב ההתנגשות נבקעה אוניית המשא והחלה טובעת בעוד שאוניית הנוסעים לא ניזוקה כלל.

שעה שהאונייה החלה שוקעת זינקו בבהלה למים 13 אנשי הצוות שהיו על הסיפון, והמתינו בקור המים ליחידות החילוץ. כוחות שיטור ימי וכוח חילוץ של צה"ל שהוזעקו למקום החלו מיד לסרוק את האזור ולפנות כל איש צוות שנמצא. לאחר פעילות אינטסיבית, שכללה מסוקים ויחידת צולננים מיוחדת, הצליחו הכוחות למשות 11 אנשי צוות מן המים, אך טרם איתרו שני אנשי צוות נוספים - קצין אינדונזי ומלח אוקראיני.

בשיחה עם nrg מעריב העריך קפטן אוניית המשא, ואלרי חרלופ, כי אוניית הנוסעים שפגעה בו כלל לא ראתה אותו. "בדיוק עגנו ותכננו להיכנס לנמל", אמר הקפטן. "ברגע שהורגשה הפגיעה החזקה נוהל שעת החירום עבד, וכולם עזרו לכולם. במשך רבע שעה היינו בתוך המים עד שחולצנו, לא היתה פאניקה והכל עבד כמו שצריך. לצערנו לא מצאנו את שני הנעדרים. עכשיו נותר לנו לשתף פעולה עם כולם, לחפש ולהתפלל שימצאו אותם".

ג'יימס מאקווי, אחד המלחים שהיה על אוניית המשא, סיפר ל-nrg מעריב כי "חלק מאנשי הצוות נפלו למים ואחרים קפצו אחריהם כדי לנסות למשותם. לא היתה אש, אך ראינו שהאונייה נשאבת פנימה לתוך המים. לנו לא היה מה לעשות, רק להתרחק כמה שיותר מהר ולנסות להינצל".

הניצולים מחפשים אחר הנעדרים

איש יחידת החילוץ סיפר ל- nrg מעריב שאוניית הנוסעים הרסה כליל את אוניית המשא, והמראה היה מחריד. "תוך שניות צללה אוניית המשא פנימה במהירות, והיה מאד קשה לצפות בכך. אנשי הצוות שעל הספינה היו מעט מבוהלים, אבל עזרו לנו כל הזמן, והיה שיתוף פעולה מלא. גם כשהבאנו אותם לחוף, לנמל, הם היו מאד מבוהלים".

במשך שעות, המתינו בנמל חיפה עשרות אמבולנסים של מד"א מתחנות כרמל, אשר וגלבוע שנערכים לפינוי והצלה של פצועים. עם זאת, משום שהתאונה התרחשה בלב ים, גורמים בנמל חיפה מסרו כי הטיפול בנפגעים אינו באחריותם, אלא תחת אחריות המשטרה וצה"ל בלבד.

מוקדם יותר הערב סיפרו ל-nrg מעריב אנשי יחידת חילוץ של המשטרה כי חלק מהניצולים סירבו לעזוב את אזור החיפושים ולקבל טיפול רפואי בשל הרצון להמשיך ולחפש את חבריהם הנעדרים. בנוסף, בעקבות התאונה התפשט כתם שמן ענק בלב ים שכפי הנראה דלף מאוניית המשא הטובעת.

מנכ"ל מד"א, אלי בין, אמר כשעה לאחר האירוע בגלי צה"ל כי סמוך לשעה 22:30 התקבל דיווח על תאונה ימית וכוחות גדולים הוזעקו למקום. "העלו את רמת הכוננות מכרמל ועד אזור השרון", אמר בין. "מדובר בכ-11 נפגעים וישנם עדיין שני נעדרים שטרם אותרו".

כבר 20 שנה ש"סלמיס גלורי" מפליגה לישראל

אוניית הנוסעים "סלמיס גלורי" מפליגה לישראל מזה 20 שנה, למעט כמה הפסקות בעת האינתיפאדה ומאורעות המלחמה. זוהי אונייה המסוגלת לקלוט כ-1000 נוסעים, והיא עושה את דרכה מקפריסין לישראל, או לאחת המדינות השכנות, כחלק מחבילת תיור אותה משווקים סוכניה.

עיקר נוסעי האונייה הינם צליינים המגיעים לקפריסין, וממנה הם יוצאים להפלגת בזק בארץ הקודש. האונייה עוגנת בבוקר בנמל חיפה, התיירים יוצאים לסדרת סיור עד הלילה ומפליגים חזרה. נוסעי האונייה, רובם ככולם, הם תיירים מחו"ל והקהל הישראלי כלל אינו מפליג עליה.

אופי הביקור בישראל מוזיל באופן משמעותי את החבילה לתיירים אשר מבלים את הלילות בהפלגה על האונייה, ובמשך היום מבקרים במקומות הקדושים. כמו כן, עבור תעשיית התיירות בישראל, הערך המוסף של ביקור התיירים הינו קטן באופן יחסי, מאחר ומדובר בתיירות "זולה וקצרה" שאינה משאירה מטבע זר בישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

הפלגה בקרוז (דאלי אי)הפלגה בקרוז (דאלי אי)

ההורים שלא משאירים ירושה לילדים - "עכשיו תורנו ליהנות"

בעולם זה מקובל, בארץ זה התפתח בשנים האחרונות בתוך קבוצות של מטיילים מבוגרים - קוראים לזה "פיל" - פחות ירושה לילדים; האם הם צודקים?

עמית בר |

הורים רבים בוחרים ליהנות מהחיים במקום לחסוך לילדים – מה עומד מאחורי שינוי הגישה הזה? התשובה המהירה היא הרצון להספיק וליהנות כל עוד הם יכולים, אבל התשובה האמיתית הרבה יותר עמוקה. זה התחיל בעולם הגדול וחלחל גם לישראל - מגמה הולכת וגוברת של הורים שבוחרים לשים את עצמם במרכז, ליהנות מהחיים במלואם ולא להקדיש את משאביהם הכלכליים לחיסכון עבור ילדיהם. תופעה זו משקפת שינוי תפיסתי עמוק ביחס של הורים מבוגרים לחיים ולתפקידם המשפחתי, כשבמקביל קמות קבוצות-עמותות וארגונים שנושאים את הדגל ומבקשים להרחיב את האג'נדה שלהם. בארץ הוקמה כבר לפני שנים קבוצה בשם עמותת "פיל" – ראשי תיבות של "פחות ירושה לילדים", והיא צוברת תאוצה ומעודדת הורים ברחבי הארץ לאמץ גישה זו, תוך קידום רעיון של חיים מלאי חוויות במקום העברת נכסים לדור הבא. 


מהפך בתפקיד ההורים

במשך דורות, הורים בישראל ראו כחובתם את הדאגה לעתיד הכלכלי של ילדיהם. הם חסכו כספים, השקיעו בדירות או בקרנות פנסיה, והעבירו ירושות כדי להבטיח לילדיהם התחלה נוחה יותר בחיים – לעיתים תוך ויתור על נוחותם האישית. אך כיום, יותר ויותר הורים בוחרים לשבור את המסורת הזו. במקום להמשיך בדרך של הקרבה עצמית, הם מעדיפים להשקיע בעצמם – לטייל בעולם, ליהנות מחופשות מפנקות, לרכוש חפצים שתמיד חלמו עליהם, או פשוט לחיות ברווחה כלכלית בלי לדאוג למה שיישאר אחריהם.  

עמותת "פיל" (פחות ירושה לילדים) הפכה לקול בולט במגמה הזו. הקבוצה, שהחלה כתנועה קטנה של הורים שרצו לשנות את כללי המשחק, גדלה בשנים האחרונות והפכה לסמל של שחרור כלכלי ורגשי. חברי העמותה מארגנים מפגשים, הרצאות וקבוצות תמיכה שבהן הם מעודדים הורים לשאול: "למה אנחנו צריכים להמשיך לחסוך לילדים שבחלקם כבר מסתדרים, כשאנחנו יכולים ליהנות עכשיו?". התנועה הזו אינה רק תופעה כלכלית, אלא גם תרבותית – היא משקפת שינוי עמוק בערכים ובציפיות של הורים בישראל של המאה ה-21.

השינוי בתפיסה: מההקרבה להנאה

בעבר, תפיסת ההורות בישראל התבססה על הקרבה ומחויבות לדור הבא. הורים עבדו קשה כדי לחסוך כסף ללימודים של הילדים, למקדמה לדירה או לחתונה. זו הייתה נורמה חברתית ששיקפה את הערכים של סולידריות משפחתית ואת המציאות של מדינה שבנתה את עצמה מאפס. אך כיום, עם התפתחות הכלכלה הישראלית והשינויים באורח החיים, הורים רבים מתחילים לשאול את עצמם: "מה עם החיים שלנו?".  המגמה הזו התחזקה בעשור האחרון, בין היתר בהשפעת תנועות גלובליות כמו FIRE (Financial Independence, Retire Early), כשהורים רבים כבר לא רואים את עצמם כ"חיילים בשירות הילדים", אלא כמי שזכאים ליהנות מפירות עבודתם. הם מטיילים בעולם – מדרום אמריקה ועד אוסטרליה – נרשמים לסדנאות כמו בישול או ציור, משפצים את הבית לטעמם, או פשוט נהנים מזמן איכות עם חברים ומשפחה. השינוי הזה נובע מהבנה שתוחלת החיים עלתה, ושהחיים קצרים מדי בשביל לדחות הנאות. כמו כן, הורים רבים מבינים שהדור הצעיר כבר לא תלוי בהם כמו פעם. הוא יכול להסתדר בעצמו. 


הסיבות לשינוי: למה ההורים השתנו?

מאחורי המגמה הזו עומדות סיבות רבות המשלבות גורמים חברתיים, כלכליים ופסיכולוגיים. כאמור, תוחלת החיים ארוכה יותר. בישראל של 2025, תוחלת החיים הממוצעת ממשיכה לעלות ונעה סביב 83 לגברים ו-87 לנשים. הורים שפורשים בגיל 65 מבינים שיש להם עוד 20-30 שנה של חיים פעילים, והם רוצים לנצל את השנים האלה לטיולים, תחביבים או פשוט חיים נוחים בלי לחץ כלכלי.