הדולר צפוי להיחלש מול המטבעות האירופאיים והין
האינדקס הדולרי (DXY) נעל את המסחר ברמה של 85.56, לעומת 85.16 בשבוע שעבר, המשקף התחזקות ממוצעת של 0.5% בערכו של הדולר האמריקני ביחס לסל המטבעות הכלולים בו (אירו, ין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי). מאז תחילת השנה, השחיקה הממוצעת בדולר האמריקני לעומת מטבעות האינדקס מסתכמת כעת ב-6.4%. האירועים הבאים עמדו ברקע המסחר, בשבוע החולף:
אכזבה ממדד מנהלי הרכש האמריקני. אתמול פורסם כי מדד מנהלי הרכש בסקטור היצרני הצביע בחודש ספטמבר על ירידה חדה יותר מציפיות הכלכלנים. המדד ירד לרמה של 52.9 בספטמבר, לעומת 54.5 באוגוסט ובהשוואה לקריאה של 53.5 לה ציפו הכלכלנים.
פרסום זה השפיע לרעה על המסחר בדולר האמריקני באשר יש בו כדי להצביע על חולשה הצפויה בסקטור היצרני בחודשים הקרובים. להשלמת התמונה, שחקני המט"ח יעקבו מחר בדריכות אחר רמת המדד בסקטור הלא-יצרני, המהווה את החלק הארי בכלכלה האמריקנית. על פי הערכות הכלכלנים המדד צפוי בחודש ספטמבר להישחק לרמה של 56.0, לעומת 57.0 באוגוסט.
כוחות מנוגדים משפיעים על המסחר בין היפני. מדד הסנטימנט העיסקי בקרב החברות הגדולות של יפן, הטאנקאן, פורסם אתמול והצביע על גידול חד מן הצפוי ברמת האופטימיות: המדד עמד ברביע השלישי על 24, לעומת 21 על פי הערכות הכלכלנים.
פרסומו של הנתון והערכות גוברות כי מתקרב מועד ייקור הריבית ביפן, גררו גל רכישות שהוביל להתחזקות הין מול הדולר ומול האירו. מנגד, פורסמו היום ידיעות ולפיהן חרף המחאות צפון קוריאה נחושה להמשיך בפיתוח הגרעיני, מה שגרר בעקבותיו את ההיחלשות המחודשת במטבע היפני.
ירידת מחירי הקומודיטיז מקרינה על הדולר הקנדי. בהיותם אחראים לנתח של למעלה מ-50% מהייצוא הקנדי, שוויו של הדולר הקנדי מושפע מאוד מרמת מחירי הקומודיטיז בעולם. כפועל יוצא, באחרונה ניכר כי המטבע הקנדי סובל מגל של מכירות בעקבות ירידות חדות שנרשמו במחירי הזהב והנפט הגולמי: צניחה של כ-20% כ"א בהשוואה לשיאים שנרשמו בחודשים מאי ויולי, בהתאמה.
השבוע ידווחו בארה"ב האינדיקטורים העיקריים הבאים: מדד מנהלי הרכש בסקטור הלא-יצרני לחודש ספטמבר (יום ד', צפי לירידה לרמה של 56.0, לעומת 57.0 באוגוסט), שינוי בהזמנות ממפעלים באוגוסט (יום ד', צפי לשחיקה בשיעור 0.2%, לאחר שחיקה של 0.6% ביולי), תביעות אבטלה ראשוניות לשבוע שנסתיים ב-1 באוקטובר (יום ה', צפי של 315 אלפי תביעות, לעומת 316 אלפי תביעות בשבוע שקדם), דו"ח התעסוקה לחודש ספטמבר (יום ו', צפי לאבטלה בשיעור 4.7%, גידול של 120 אלפי מישרות בסקטור הלא-חקלאי וירידה של 5 אלפי מישרות בסקטור התעשייתי).
בטווח הקצר, הדולר יושפע בעיקר מדו"ח התעסוקה לחודש ספטמבר שיפורסם בארה"ב ביום המסחר האחרון השבוע. הנתונים החדשים ישפכו אור נוסף על מדינות הבנק הפדראלי הצפויה בחודשים הקרובים, במיוחד בשאלה האם אכן הסתיימו צעדי הריסון כפי שמגלמים החוזים העתידיים על ריבית הפד.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
