הדולר צפוי להיחלש מול המטבעות האירופאיים והין

סימני חולשה בשוק התעסוקה צפויים להתפרש על ידי שחקני המט"ח כאישוש לטענה כי פערי הריבית לטובת הדולר צפויים להצטמצם, ומשכך, יטו כנראה למכור את הדולר, ולהיפך

האינדקס הדולרי (DXY) נעל את המסחר ברמה של 85.56, לעומת 85.16 בשבוע שעבר, המשקף התחזקות ממוצעת של 0.5% בערכו של הדולר האמריקני ביחס לסל המטבעות הכלולים בו (אירו, ין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי). מאז תחילת השנה, השחיקה הממוצעת בדולר האמריקני לעומת מטבעות האינדקס מסתכמת כעת ב-6.4%. האירועים הבאים עמדו ברקע המסחר, בשבוע החולף:

אכזבה ממדד מנהלי הרכש האמריקני. אתמול פורסם כי מדד מנהלי הרכש בסקטור היצרני הצביע בחודש ספטמבר על ירידה חדה יותר מציפיות הכלכלנים. המדד ירד לרמה של 52.9 בספטמבר, לעומת 54.5 באוגוסט ובהשוואה לקריאה של 53.5 לה ציפו הכלכלנים.

פרסום זה השפיע לרעה על המסחר בדולר האמריקני באשר יש בו כדי להצביע על חולשה הצפויה בסקטור היצרני בחודשים הקרובים. להשלמת התמונה, שחקני המט"ח יעקבו מחר בדריכות אחר רמת המדד בסקטור הלא-יצרני, המהווה את החלק הארי בכלכלה האמריקנית. על פי הערכות הכלכלנים המדד צפוי בחודש ספטמבר להישחק לרמה של 56.0, לעומת 57.0 באוגוסט.

כוחות מנוגדים משפיעים על המסחר בין היפני. מדד הסנטימנט העיסקי בקרב החברות הגדולות של יפן, הטאנקאן, פורסם אתמול והצביע על גידול חד מן הצפוי ברמת האופטימיות: המדד עמד ברביע השלישי על 24, לעומת 21 על פי הערכות הכלכלנים.

פרסומו של הנתון והערכות גוברות כי מתקרב מועד ייקור הריבית ביפן, גררו גל רכישות שהוביל להתחזקות הין מול הדולר ומול האירו. מנגד, פורסמו היום ידיעות ולפיהן חרף המחאות צפון קוריאה נחושה להמשיך בפיתוח הגרעיני, מה שגרר בעקבותיו את ההיחלשות המחודשת במטבע היפני.

ירידת מחירי הקומודיטיז מקרינה על הדולר הקנדי. בהיותם אחראים לנתח של למעלה מ-50% מהייצוא הקנדי, שוויו של הדולר הקנדי מושפע מאוד מרמת מחירי הקומודיטיז בעולם. כפועל יוצא, באחרונה ניכר כי המטבע הקנדי סובל מגל של מכירות בעקבות ירידות חדות שנרשמו במחירי הזהב והנפט הגולמי: צניחה של כ-20% כ"א בהשוואה לשיאים שנרשמו בחודשים מאי ויולי, בהתאמה.

השבוע ידווחו בארה"ב האינדיקטורים העיקריים הבאים: מדד מנהלי הרכש בסקטור הלא-יצרני לחודש ספטמבר (יום ד', צפי לירידה לרמה של 56.0, לעומת 57.0 באוגוסט), שינוי בהזמנות ממפעלים באוגוסט (יום ד', צפי לשחיקה בשיעור 0.2%, לאחר שחיקה של 0.6% ביולי), תביעות אבטלה ראשוניות לשבוע שנסתיים ב-1 באוקטובר (יום ה', צפי של 315 אלפי תביעות, לעומת 316 אלפי תביעות בשבוע שקדם), דו"ח התעסוקה לחודש ספטמבר (יום ו', צפי לאבטלה בשיעור 4.7%, גידול של 120 אלפי מישרות בסקטור הלא-חקלאי וירידה של 5 אלפי מישרות בסקטור התעשייתי).

בטווח הקצר, הדולר יושפע בעיקר מדו"ח התעסוקה לחודש ספטמבר שיפורסם בארה"ב ביום המסחר האחרון השבוע. הנתונים החדשים ישפכו אור נוסף על מדינות הבנק הפדראלי הצפויה בחודשים הקרובים, במיוחד בשאלה האם אכן הסתיימו צעדי הריסון כפי שמגלמים החוזים העתידיים על ריבית הפד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.