הדולר צפוי להיחלש מול המטבעות האירופאיים והין
האינדקס הדולרי (DXY) נעל את המסחר ברמה של 85.56, לעומת 85.16 בשבוע שעבר, המשקף התחזקות ממוצעת של 0.5% בערכו של הדולר האמריקני ביחס לסל המטבעות הכלולים בו (אירו, ין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי). מאז תחילת השנה, השחיקה הממוצעת בדולר האמריקני לעומת מטבעות האינדקס מסתכמת כעת ב-6.4%. האירועים הבאים עמדו ברקע המסחר, בשבוע החולף:
אכזבה ממדד מנהלי הרכש האמריקני. אתמול פורסם כי מדד מנהלי הרכש בסקטור היצרני הצביע בחודש ספטמבר על ירידה חדה יותר מציפיות הכלכלנים. המדד ירד לרמה של 52.9 בספטמבר, לעומת 54.5 באוגוסט ובהשוואה לקריאה של 53.5 לה ציפו הכלכלנים.
פרסום זה השפיע לרעה על המסחר בדולר האמריקני באשר יש בו כדי להצביע על חולשה הצפויה בסקטור היצרני בחודשים הקרובים. להשלמת התמונה, שחקני המט"ח יעקבו מחר בדריכות אחר רמת המדד בסקטור הלא-יצרני, המהווה את החלק הארי בכלכלה האמריקנית. על פי הערכות הכלכלנים המדד צפוי בחודש ספטמבר להישחק לרמה של 56.0, לעומת 57.0 באוגוסט.
כוחות מנוגדים משפיעים על המסחר בין היפני. מדד הסנטימנט העיסקי בקרב החברות הגדולות של יפן, הטאנקאן, פורסם אתמול והצביע על גידול חד מן הצפוי ברמת האופטימיות: המדד עמד ברביע השלישי על 24, לעומת 21 על פי הערכות הכלכלנים.
פרסומו של הנתון והערכות גוברות כי מתקרב מועד ייקור הריבית ביפן, גררו גל רכישות שהוביל להתחזקות הין מול הדולר ומול האירו. מנגד, פורסמו היום ידיעות ולפיהן חרף המחאות צפון קוריאה נחושה להמשיך בפיתוח הגרעיני, מה שגרר בעקבותיו את ההיחלשות המחודשת במטבע היפני.
ירידת מחירי הקומודיטיז מקרינה על הדולר הקנדי. בהיותם אחראים לנתח של למעלה מ-50% מהייצוא הקנדי, שוויו של הדולר הקנדי מושפע מאוד מרמת מחירי הקומודיטיז בעולם. כפועל יוצא, באחרונה ניכר כי המטבע הקנדי סובל מגל של מכירות בעקבות ירידות חדות שנרשמו במחירי הזהב והנפט הגולמי: צניחה של כ-20% כ"א בהשוואה לשיאים שנרשמו בחודשים מאי ויולי, בהתאמה.
השבוע ידווחו בארה"ב האינדיקטורים העיקריים הבאים: מדד מנהלי הרכש בסקטור הלא-יצרני לחודש ספטמבר (יום ד', צפי לירידה לרמה של 56.0, לעומת 57.0 באוגוסט), שינוי בהזמנות ממפעלים באוגוסט (יום ד', צפי לשחיקה בשיעור 0.2%, לאחר שחיקה של 0.6% ביולי), תביעות אבטלה ראשוניות לשבוע שנסתיים ב-1 באוקטובר (יום ה', צפי של 315 אלפי תביעות, לעומת 316 אלפי תביעות בשבוע שקדם), דו"ח התעסוקה לחודש ספטמבר (יום ו', צפי לאבטלה בשיעור 4.7%, גידול של 120 אלפי מישרות בסקטור הלא-חקלאי וירידה של 5 אלפי מישרות בסקטור התעשייתי).
בטווח הקצר, הדולר יושפע בעיקר מדו"ח התעסוקה לחודש ספטמבר שיפורסם בארה"ב ביום המסחר האחרון השבוע. הנתונים החדשים ישפכו אור נוסף על מדינות הבנק הפדראלי הצפויה בחודשים הקרובים, במיוחד בשאלה האם אכן הסתיימו צעדי הריסון כפי שמגלמים החוזים העתידיים על ריבית הפד.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
