הדולר צפוי להיחלש מול המטבעות האירופאיים והין

סימני חולשה בשוק התעסוקה צפויים להתפרש על ידי שחקני המט"ח כאישוש לטענה כי פערי הריבית לטובת הדולר צפויים להצטמצם, ומשכך, יטו כנראה למכור את הדולר, ולהיפך

האינדקס הדולרי (DXY) נעל את המסחר ברמה של 85.56, לעומת 85.16 בשבוע שעבר, המשקף התחזקות ממוצעת של 0.5% בערכו של הדולר האמריקני ביחס לסל המטבעות הכלולים בו (אירו, ין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי). מאז תחילת השנה, השחיקה הממוצעת בדולר האמריקני לעומת מטבעות האינדקס מסתכמת כעת ב-6.4%. האירועים הבאים עמדו ברקע המסחר, בשבוע החולף:

אכזבה ממדד מנהלי הרכש האמריקני. אתמול פורסם כי מדד מנהלי הרכש בסקטור היצרני הצביע בחודש ספטמבר על ירידה חדה יותר מציפיות הכלכלנים. המדד ירד לרמה של 52.9 בספטמבר, לעומת 54.5 באוגוסט ובהשוואה לקריאה של 53.5 לה ציפו הכלכלנים.

פרסום זה השפיע לרעה על המסחר בדולר האמריקני באשר יש בו כדי להצביע על חולשה הצפויה בסקטור היצרני בחודשים הקרובים. להשלמת התמונה, שחקני המט"ח יעקבו מחר בדריכות אחר רמת המדד בסקטור הלא-יצרני, המהווה את החלק הארי בכלכלה האמריקנית. על פי הערכות הכלכלנים המדד צפוי בחודש ספטמבר להישחק לרמה של 56.0, לעומת 57.0 באוגוסט.

כוחות מנוגדים משפיעים על המסחר בין היפני. מדד הסנטימנט העיסקי בקרב החברות הגדולות של יפן, הטאנקאן, פורסם אתמול והצביע על גידול חד מן הצפוי ברמת האופטימיות: המדד עמד ברביע השלישי על 24, לעומת 21 על פי הערכות הכלכלנים.

פרסומו של הנתון והערכות גוברות כי מתקרב מועד ייקור הריבית ביפן, גררו גל רכישות שהוביל להתחזקות הין מול הדולר ומול האירו. מנגד, פורסמו היום ידיעות ולפיהן חרף המחאות צפון קוריאה נחושה להמשיך בפיתוח הגרעיני, מה שגרר בעקבותיו את ההיחלשות המחודשת במטבע היפני.

ירידת מחירי הקומודיטיז מקרינה על הדולר הקנדי. בהיותם אחראים לנתח של למעלה מ-50% מהייצוא הקנדי, שוויו של הדולר הקנדי מושפע מאוד מרמת מחירי הקומודיטיז בעולם. כפועל יוצא, באחרונה ניכר כי המטבע הקנדי סובל מגל של מכירות בעקבות ירידות חדות שנרשמו במחירי הזהב והנפט הגולמי: צניחה של כ-20% כ"א בהשוואה לשיאים שנרשמו בחודשים מאי ויולי, בהתאמה.

השבוע ידווחו בארה"ב האינדיקטורים העיקריים הבאים: מדד מנהלי הרכש בסקטור הלא-יצרני לחודש ספטמבר (יום ד', צפי לירידה לרמה של 56.0, לעומת 57.0 באוגוסט), שינוי בהזמנות ממפעלים באוגוסט (יום ד', צפי לשחיקה בשיעור 0.2%, לאחר שחיקה של 0.6% ביולי), תביעות אבטלה ראשוניות לשבוע שנסתיים ב-1 באוקטובר (יום ה', צפי של 315 אלפי תביעות, לעומת 316 אלפי תביעות בשבוע שקדם), דו"ח התעסוקה לחודש ספטמבר (יום ו', צפי לאבטלה בשיעור 4.7%, גידול של 120 אלפי מישרות בסקטור הלא-חקלאי וירידה של 5 אלפי מישרות בסקטור התעשייתי).

בטווח הקצר, הדולר יושפע בעיקר מדו"ח התעסוקה לחודש ספטמבר שיפורסם בארה"ב ביום המסחר האחרון השבוע. הנתונים החדשים ישפכו אור נוסף על מדינות הבנק הפדראלי הצפויה בחודשים הקרובים, במיוחד בשאלה האם אכן הסתיימו צעדי הריסון כפי שמגלמים החוזים העתידיים על ריבית הפד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.