הקרן החדשה לקולנוע קוראת ליוצרים להצטרף למאבק

’חבל על הכסף’ כותבים אנשי הקרן ליוצרים הדוקומנטריים ומציעים להם להפעיל לחץ על מועצת הקולנוע לסגור את אחת הקרנות הקיימות
אורנה ליבנה |

במכתב שהוציאו אנשי הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, הם קוראים אל יוצרי הקולנוע התיעודי להצטרף למאבקם במועצת הקולנוע שהמליצה למשרד התרבות לקצץ כ-40% בתקציב תחום הדוקומנטרי של הקרן החדשה.

במכתבם מציינים אנשי הקרן כי הם הגישו ערעור על ההמלצה למועצה וכי הם מחכים להחלטה בנושא. אנשי הקרן אף מוספים במכתבם כי במידה וערעורם לא יתקבל הם ינקטו בצעדים משפטיים כנגד המועצה.

במכתבם כותבים אנשי הקרן: "זוהי החלטה שתפגע לא רק בנו כקרן, אלא בראש וראשונה בכם היוצרים הדוקומנטריים". הם אף מוסיפים נימוקים ציבוריים, משפטיים ומקצועיים לצעדיהם. לטענתם המועצת הקולנוע פעלה באופן לא ראוי, הם כותבים: "הוועדה סימנה מטרה, ופעלה לשם כך בלי להתחשב באופן הראוי בעבודתן של הקרנות ובתוצאות פעילותן".

הכותבים מוסיפים ומסבירים כי צמצום התקציב ימנע מהקרן יכולות כגון: בחירת ומיון תסריטים המיועדים להשקעה, צמצום היכולת לתמוך במגוון רחב של יוצרים וז’אנרים, צמצום או ביטול יכולתה של הקרן לתמוך בטכנולגיות כמו אנימציה שאינן המיין-סטרים, מניעת פעילות של יח"צ לחשיפת סרטים ופעילות ליצירת קהל חדש לז’אנר כמו גם פעילות בינלאומית.

כותבי המכתב אף מציעים פעילות חלופית למועצה שתימנע ממנה מלצמצם את תקציב הקרן; הם כותבים: "במצב שאליו חותרת הוועדה הממונה במועצת הקולנוע עדיף לסגור אחת מהקרנות שעוסקות בתחום. ואינני מתכוון אך ורק לאחת הקרנות האחרות דווקא. פעילות של שלוש קרנות בתחום זהה בתקציב שווה מכתיב תקורה גבוהה, שכ"ד, משכורות וכד’. חבל על הכסף. עדיף לסגור קרן אחת ובכך לחסוך לפחות מיליון שקל לטובת היוצרים ותמיכה בסרטים דוקומנטרים נוספים".

לאתר ICE

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.