הקרן החדשה לקולנוע קוראת ליוצרים להצטרף למאבק
במכתב שהוציאו אנשי הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, הם קוראים אל יוצרי הקולנוע התיעודי להצטרף למאבקם במועצת הקולנוע שהמליצה למשרד התרבות לקצץ כ-40% בתקציב תחום הדוקומנטרי של הקרן החדשה.
במכתבם מציינים אנשי הקרן כי הם הגישו ערעור על ההמלצה למועצה וכי הם מחכים להחלטה בנושא. אנשי הקרן אף מוספים במכתבם כי במידה וערעורם לא יתקבל הם ינקטו בצעדים משפטיים כנגד המועצה.
במכתבם כותבים אנשי הקרן: "זוהי החלטה שתפגע לא רק בנו כקרן, אלא בראש וראשונה בכם היוצרים הדוקומנטריים". הם אף מוסיפים נימוקים ציבוריים, משפטיים ומקצועיים לצעדיהם. לטענתם המועצת הקולנוע פעלה באופן לא ראוי, הם כותבים: "הוועדה סימנה מטרה, ופעלה לשם כך בלי להתחשב באופן הראוי בעבודתן של הקרנות ובתוצאות פעילותן".
הכותבים מוסיפים ומסבירים כי צמצום התקציב ימנע מהקרן יכולות כגון: בחירת ומיון תסריטים המיועדים להשקעה, צמצום היכולת לתמוך במגוון רחב של יוצרים וז’אנרים, צמצום או ביטול יכולתה של הקרן לתמוך בטכנולגיות כמו אנימציה שאינן המיין-סטרים, מניעת פעילות של יח"צ לחשיפת סרטים ופעילות ליצירת קהל חדש לז’אנר כמו גם פעילות בינלאומית.
כותבי המכתב אף מציעים פעילות חלופית למועצה שתימנע ממנה מלצמצם את תקציב הקרן; הם כותבים: "במצב שאליו חותרת הוועדה הממונה במועצת הקולנוע עדיף לסגור אחת מהקרנות שעוסקות בתחום. ואינני מתכוון אך ורק לאחת הקרנות האחרות דווקא. פעילות של שלוש קרנות בתחום זהה בתקציב שווה מכתיב תקורה גבוהה, שכ"ד, משכורות וכד’. חבל על הכסף. עדיף לסגור קרן אחת ובכך לחסוך לפחות מיליון שקל לטובת היוצרים ותמיכה בסרטים דוקומנטרים נוספים".
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
