רוזטה רכשה זכויות שימוש בפטנטים המכסים MicroRNAs
חברת רוזטה ג'נומיקס הכריזה היום כי רכשה זכויות שימוש בפטנטים המכסים היקף פוטנציאלי של עד מאות קטעי microRNA. זאת בעקבות החתימה על הסכם עם Garching Innovation, יחידת שיתופי הפעולה הטכנולוגיים של Max Planck Society - ארגון מחקר מדעי אירופאי.
זהו ההסכם השני של רוזטה ג'נומיקס בתחום ה-microRNA מאז חודש מאי, שבו חתמה על הסכם עם אוניברסיטת רוקפלר. ההסכמים הללו מהווים מרכיב מרכזי באסטרטגיה מקיפה שנועדה להרחיב את יכולות פיתוח המוצרים של רוזטה ג'נומיקס. מאגר הפטנטים של החברה מכסה כיום מאות קטעי microRNA אנושיים.
רוזטה ג'נומיקס עוסקת בפיתוח כלי אבחון וריפוי המבוססים על microRNAs, תחום גנומי המתפתח בקצב מהיר. ההסכם צפוי להאיץ את תהליכי הפיתוח של כלי אבחון חדשים למחלות סרטן ולמחלות מדבקות על ידי הרחבת מאגר ה-microRNAs העומד לשימושה.
לדברי החברה, בעקבות ההסכם החדש ניצבת רוזטה ג'נומיקס בעמדה אסטרטגית שתאפשר לה לנצל מגוון רחב של הזדמנויות לפיתוח בתחום כלי האבחון המבוססים על microRNA. קטעי ה-microRNA של Max Planck שבהם תשתמש עתה רוזטה ג'נומיקס יתווספו למאגר ה-microRNA של החברה ויספקו סמנים ביולוגיים פוטנציאליים נוספים לתוכניות הפיתוח שלה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
