אורנג' מצטרפת לשירות האינטרנט "קונקשן" של בואינג
חברת הסלולר אורנג' (פרטנר תקשורת) עומדת להציע לנוסעים הישראלים את שירותי האינטרנט המהירים במטוסי בואינג (המכונים קונקשן). כך הודיעה היום החברה.
orange חתמה על הסכם עם חברת Connexion by Boeing, שהיא יחידה עסקית של חברת Boeing, המספקת שירותי אינטרנט אלחוטי מהיר, תקשורת נתונים מהירה ושירותי בידור למטוסים מסחריים.
המשמעות הנוספת והחשובה מבחינת הנוסע הישראלי היא שהוא יוכל להשתמש באינטרנט המהיר לצורך ביצועי שיחות ברחבי העולם מהמטוס. עידן ה"ניתוק" מהעולם הולך ונעלם, ומעכשיו יכולה להפוך הטיסה להמשך ישיר של כמות השיחות שמבצע הנוסע על הקרקע. משמעות שיכולה להיות מזעזעת ככל שזה קשור בישראלי הממוצע שלא נוהג לצמצם בדיבור גם היכן שצריך (ביקור בקולנוע יכול לתת המחשה לעניין).
לאל על, לדוגמה, יש שירות קונקשן שיתחיל לפעול החל מסוף השנה הנוכחית. החברה חתמה על הסכם להתקנת המערכת על גבי צי מטוסי הבואינג 747-400 וה-777 שלה. הפעלת השירות מתוכננת לקראת סוף שנת 2005.
שירותי אינטרנט אלחוטי מהיר יסופקו ללקוחות פרטנר כאשר הם טסים במטוסים המצוידים במערכת של Connexion by Boeing. הציוד מותקן במטוסים של חברות תעופה רבות, ובתוכן אל על ולופטהאנזה והשירות זמין כיום בטיסות לישראל וממנה.
מנויי orange, נמסר מפרטנר, יוכלו להתחבר באמצעות מחשבם הנייד לרשת האלחוטית במטוס, לגלוש באינטרנט ולקבל את החיוב בחשבונית orange החודשית שלהם.
בבואינג מציינים כי המערכת של Connexion by Boeing מספקת מסגרת עבודה מבוססת אינטרנט בפס רחב גם לצוותי חברות התעופה והופכת את המטוס לכלי מנתב רשת התורם להגברת היעילות התפעולית תוך שיפור והקטנת עלויות האחזקה, ניטור עיכובים וביטולי טיסות, שדרוג רמת התקשורת של צוותי האוויר ושיפור השירות ללקוח.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
