בלעדי

30 אלף שקל הפילו את אפריקה י"ג בכ-67%: הקרנות המחזיקות ייספגו

שוק האג"ח הקונצרני ריכז עניין היום ורשם עליות שערים אך תנועה אחת בשעה 16:24 הצליחה בכל זאת לבלוט
יוסי פינק |

שוק האג"ח הקונצרני ריכז היום תשומת לב רבה ורשם עליות שערים יפות, זאת לאחר שהבוקר פורסם דבר לאפשר למוסדיים לרכוש אג"ח קונצריות בשיעור של 3% מנכסיהם מבלי שיצטרכו לשערך את התשואה במקרה של הפסד על אותן ניירות. עם זאת, נייר בודד אחד רשם ירידה של לא פחות מ-67%.

האג"ח של אפריקה אגח יג צלל היום בשיעור זה לאחר שבשעה 16:24 נעשתה בו עסקה בודדת בסכום מינימלי של כ-30 אלף שקלים. עד לאותו רגע עמד שער האג"ח על 90 אגורות, בסיום סגר הנייר במחיר של 30 אגורות בלבד.

צריך לציין, הסיבה לכך שהנייר עמד הבוקר על 90 אגורות היא העובדה שמזה זמן רב לא נעשה כל עסקה משמעותית בנייר, זאת מלבד עסקת ג'מבו מתואמת ב-7 לספטמבר בהיקף של 1.78 מיליון שקלים שנעשתה לפי שער של 91 אגורות ולא הזיזה את השער כלפי מטה. העסקה הקודמת הייתה באמצע חודש מאי.

אם כן, השער של אפריקה י"ג התאים את עצמו היום למצב השוק ולמעשה יישר קו עם שאר הניירות של אפריקה אבל מי שהולך לספוג את המכה האמיתית הן קרנות הנאמנות שמחזיקות בנייר, שהרי ברגע אחד הנייר בו הן מחזיקות נחתך ב-67% ומחר אנחנו נראה את הפגיעה בתשואות הקרנות.

ממבט זריז בכפתור "" של אתר Bizportal עולה כי פיא אגח חברות והמרה היא הקרן המחזיקה בסכום הגדול ביותר - בהיקף כולל של 3.87 מיליון שקלים. עם זאת, הפגיעה בקרן של פיא תהיה קטנה יחסית, כיוון ששיעור האחזקה שלה באפריקה י"ג מתוך נכסי הקרן כולה עומד על 0.48% בלבד.

לכאורה נראה כי הקרן יובנק 20-80 היא זו שצפויה לחטוף את המכה הקשה ביותר, שכן לפי נתוני סוף אוגוסט, הקרן החזיקה בסכום של 730 אלף שקלים מאפריקה י"ג (שיעור משמעותי יחסית - 3.23% מהקרן כולה). עם זאת, קובי שגב מיו-בנק אמר בתגובה ל-Bizportal כי "נכון להיום בבוקר הקרן של יו-בנק לא החזיקה בשקל אחד מאג"ח י"ג של אפריקה וכי הקרן הייתה בצד המוכר באותה עסקה מה-7 לספטמבר".

הקרנות הנוספות שמחזיקות בנייר נכון לסוף אוגוסט הן אקסלנס אג"ח חברות (688 אלף שקל), פריזמה אקספרט אינפלציה (שמחזיקה ב-174 אלף שקל) ואיפקס אג"ח + 20 (שמחזיקה ב-161 אלף שקל). אך בהחלט ייתכן כי חלק מהקרנות מכרו את האחזקה מבעוד מועד (כלומר ב-7 לספטמבר).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גג סולארי (X)גג סולארי (X)

מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?

החל מהחודש, כל היתר בנייה כולל התקנת פאנלים - ניתוח עלויות, תמריצים והשלכות כלכליות



רן קידר |
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת

התקנות החדשות של משרד האנרגיה והתשתיות ומינהל התכנון מחייבות התקנת מערכות פוטו-וולטאיות על גגות מבנים חדשים. החובה חלה על  מעל 10,000 בתים פרטיים בשנה ועל בניינים מסחריים. המטרה להגביר את ייצור האנרגיה המתחדשת ל-30% מצריכת החשמל עד 2030, תוך חיסכון של 35,000 דונם קרקע לשדות סולאריים. הסיכוי שיעמדו ביעד הזה הוא נמוך. 

מכל מקום, השינוי משפיע על תהליכי אישור בנייה, ומעלה את עלויות הפרויקטים ב-4,000 עד 5,00 שקל ליחידת דיור. כן, עוד סיבה לקבלנים להקים את מחירי הדירות. 

התקנות אושרו ביוני על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לאחר דיונים שהתמקדו בהיתכנות טכנית וכלכלית. עד 2040, צפויות להתווסף 3,500 מגה-וואט הספק סולארי מגגות, בהשקעה שנתית של 700 מיליון שקל. זהו צעד ראשון בהחלפת דודי שמש בפאנלים משולבים עם משאבות חום, כפי שמומלץ בדו"ח משרד האנרגיה שפורסם לאחרונה. על הדרך הסבירו לנו שדודי שמש מאוד לא יעילים.  

החובה חלה על בתים פרטיים צמודי קרקע עם גג מעל 100 מ"ר, ועל מבנים לא למגורים כגון מחסנים ומשרדים עם גג מעל 250 מ"ר. בנייני מגורים משותפים פטורים בשלב זה, אך תוכנית להרחבת החובה אליהם צפויה ב-2026. הפטורים כוללים מבנים היסטוריים, סככות ללא קירות, גגות בקו חוף ראשון או כאלה שאינם מתאימים מבחינה סטטית להתקנה. ועדות תכנון מקומיות יבדקו פניות לפטור, אך ההערכה היא שרק חלק קטן יזכה לפטור, כדי למנוע ניצול לרעה.

במבנים עם גג בשיפוע, ההתקנה תותאם לזווית אופטימלית של 30-35 מעלות, עם דרישה לשמירה על עמידות בפני רוחות של 120 קמ"ש. רשויות מקומיות יקבלו כלים דיגיטליים לבדיקת היתכנות, כולל מיפוי שמשי שמבוסס על נתוני מטאו-טק של משרד האנרגיה.

גג סולארי (X)גג סולארי (X)

מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?

החל מהחודש, כל היתר בנייה כולל התקנת פאנלים - ניתוח עלויות, תמריצים והשלכות כלכליות



רן קידר |
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת

התקנות החדשות של משרד האנרגיה והתשתיות ומינהל התכנון מחייבות התקנת מערכות פוטו-וולטאיות על גגות מבנים חדשים. החובה חלה על  מעל 10,000 בתים פרטיים בשנה ועל בניינים מסחריים. המטרה להגביר את ייצור האנרגיה המתחדשת ל-30% מצריכת החשמל עד 2030, תוך חיסכון של 35,000 דונם קרקע לשדות סולאריים. הסיכוי שיעמדו ביעד הזה הוא נמוך. 

מכל מקום, השינוי משפיע על תהליכי אישור בנייה, ומעלה את עלויות הפרויקטים ב-4,000 עד 5,00 שקל ליחידת דיור. כן, עוד סיבה לקבלנים להקים את מחירי הדירות. 

התקנות אושרו ביוני על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לאחר דיונים שהתמקדו בהיתכנות טכנית וכלכלית. עד 2040, צפויות להתווסף 3,500 מגה-וואט הספק סולארי מגגות, בהשקעה שנתית של 700 מיליון שקל. זהו צעד ראשון בהחלפת דודי שמש בפאנלים משולבים עם משאבות חום, כפי שמומלץ בדו"ח משרד האנרגיה שפורסם לאחרונה. על הדרך הסבירו לנו שדודי שמש מאוד לא יעילים.  

החובה חלה על בתים פרטיים צמודי קרקע עם גג מעל 100 מ"ר, ועל מבנים לא למגורים כגון מחסנים ומשרדים עם גג מעל 250 מ"ר. בנייני מגורים משותפים פטורים בשלב זה, אך תוכנית להרחבת החובה אליהם צפויה ב-2026. הפטורים כוללים מבנים היסטוריים, סככות ללא קירות, גגות בקו חוף ראשון או כאלה שאינם מתאימים מבחינה סטטית להתקנה. ועדות תכנון מקומיות יבדקו פניות לפטור, אך ההערכה היא שרק חלק קטן יזכה לפטור, כדי למנוע ניצול לרעה.

במבנים עם גג בשיפוע, ההתקנה תותאם לזווית אופטימלית של 30-35 מעלות, עם דרישה לשמירה על עמידות בפני רוחות של 120 קמ"ש. רשויות מקומיות יקבלו כלים דיגיטליים לבדיקת היתכנות, כולל מיפוי שמשי שמבוסס על נתוני מטאו-טק של משרד האנרגיה.