30 אלף שקל הפילו את אפריקה י"ג בכ-67%: הקרנות המחזיקות ייספגו
שוק האג"ח הקונצרני ריכז היום תשומת לב רבה ורשם עליות שערים יפות, זאת לאחר שהבוקר פורסם דבר
האג"ח של אפריקה אגח יג צלל היום בשיעור זה לאחר שבשעה 16:24 נעשתה בו עסקה בודדת בסכום מינימלי של כ-30 אלף שקלים. עד לאותו רגע עמד שער האג"ח על 90 אגורות, בסיום סגר הנייר במחיר של 30 אגורות בלבד.
צריך לציין, הסיבה לכך שהנייר עמד הבוקר על 90 אגורות היא העובדה שמזה זמן רב לא נעשה כל עסקה משמעותית בנייר, זאת מלבד עסקת ג'מבו מתואמת ב-7 לספטמבר בהיקף של 1.78 מיליון שקלים שנעשתה לפי שער של 91 אגורות ולא הזיזה את השער כלפי מטה. העסקה הקודמת הייתה באמצע חודש מאי.
אם כן, השער של אפריקה י"ג התאים את עצמו היום למצב השוק ולמעשה יישר קו עם שאר הניירות של אפריקה אבל מי שהולך לספוג את המכה האמיתית הן קרנות הנאמנות שמחזיקות בנייר, שהרי ברגע אחד הנייר בו הן מחזיקות נחתך ב-67% ומחר אנחנו נראה את הפגיעה בתשואות הקרנות.
ממבט זריז בכפתור "
לכאורה נראה כי הקרן יובנק 20-80 היא זו שצפויה לחטוף את המכה הקשה ביותר, שכן לפי נתוני סוף אוגוסט, הקרן החזיקה בסכום של 730 אלף שקלים מאפריקה י"ג (שיעור משמעותי יחסית - 3.23% מהקרן כולה). עם זאת, קובי שגב מיו-בנק אמר בתגובה ל-Bizportal כי "נכון להיום בבוקר הקרן של יו-בנק לא החזיקה בשקל אחד מאג"ח י"ג של אפריקה וכי הקרן הייתה בצד המוכר באותה עסקה מה-7 לספטמבר".
הקרנות הנוספות שמחזיקות בנייר נכון לסוף אוגוסט הן אקסלנס אג"ח חברות (688 אלף שקל), פריזמה אקספרט אינפלציה (שמחזיקה ב-174 אלף שקל) ואיפקס אג"ח + 20 (שמחזיקה ב-161 אלף שקל). אך בהחלט ייתכן כי חלק מהקרנות מכרו את האחזקה מבעוד מועד (כלומר ב-7 לספטמבר).
נפט; קרדיט: Unsplashמדוע מחירי הדלק עולים בעוד הנפט יורד? סקירת נפט
נפט בסקירה הקודמת דיברנו בעיקר על צד ההיצע, קרי הפקת והספקת נפט גולמי. הפעם נרחיב מעט על צד הביקוש, נסקור בקצרה גורמים גיאו פוליטיים המככבים כיום, וגורם פיננסי עליו לא דיברנו: השפעת הגופים הפיננסיים והמשקיעים הגדולים.
בעוד בצד ההיצע אין כרגע מחסור
וגם החלטת אופ"ק+ האחרונה הותירה את מכסות ההפקה לרבעון ראשון 2026 כפי שהן, הרי הביקוש למוצרים דווקא במחסור. כלומר, למרות שאין מחסור בחומרי גלם, נוצר מחסור בתוצרי הזיקוק, מה שגורם לעליית מחיר המוצרים המוגמרים או בשמם האחר, תזקיקים ותזקיקי ביניים (בעיקר דיזל/סולר,
דלק סילוני ובנזין).
ההפרש בין מחירי "סל תזקיקים" לעלות הנפט הגולמי ידוע בכינויי "מרווח הזיקוק" או אם מודדים מוצר מסוים בהשוואה למחיר הגולמי ייקרא פשוט "מרווח" או באנגלית "spread" או ."Crack" לדוגמא, GO/Gasoline/Heating oil spread.
מרווחי תזקיקי הביניים נמצא כיום בשיא של שנתיים ויותר, מה שתומך גם במחיר הנפט הגולמי. סך כושר הזיקוק בעולם קטן בכ 3% בין ספטמבר לאוקטובר השנה.
- חשש מעודף היצע: אופ״ק+ מקפיאה את התפוקה ברבעון הראשון של 2026
- הבנקים הגדולים צופים: שנות 2026-2027 יהיו חלשות לשוק הנפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבות להתרחבות המרווחים נובעות מחוסר כושר זיקוק, עקב הצטברות גורמים רבים, ביניהן התקפה על בתי זיקוק ברוסיה, סנקציות על שתי חברות ענק רוסיות, סגירת בתי זיקוק בעולם עקב השבתה מתוכננת לשיפוצים או תקלות אחרות. לדוגמא בית הזיקוק הגדול באפריקה עם ריבוי תקלות/השבתות/ושביתות גורם למחסור בבנזין.
נפט; קרדיט: Unsplashמדוע מחירי הדלק עולים בעוד הנפט יורד? סקירת נפט
נפט בסקירה הקודמת דיברנו בעיקר על צד ההיצע, קרי הפקת והספקת נפט גולמי. הפעם נרחיב מעט על צד הביקוש, נסקור בקצרה גורמים גיאו פוליטיים המככבים כיום, וגורם פיננסי עליו לא דיברנו: השפעת הגופים הפיננסיים והמשקיעים הגדולים.
בעוד בצד ההיצע אין כרגע מחסור
וגם החלטת אופ"ק+ האחרונה הותירה את מכסות ההפקה לרבעון ראשון 2026 כפי שהן, הרי הביקוש למוצרים דווקא במחסור. כלומר, למרות שאין מחסור בחומרי גלם, נוצר מחסור בתוצרי הזיקוק, מה שגורם לעליית מחיר המוצרים המוגמרים או בשמם האחר, תזקיקים ותזקיקי ביניים (בעיקר דיזל/סולר,
דלק סילוני ובנזין).
ההפרש בין מחירי "סל תזקיקים" לעלות הנפט הגולמי ידוע בכינויי "מרווח הזיקוק" או אם מודדים מוצר מסוים בהשוואה למחיר הגולמי ייקרא פשוט "מרווח" או באנגלית "spread" או ."Crack" לדוגמא, GO/Gasoline/Heating oil spread.
מרווחי תזקיקי הביניים נמצא כיום בשיא של שנתיים ויותר, מה שתומך גם במחיר הנפט הגולמי. סך כושר הזיקוק בעולם קטן בכ 3% בין ספטמבר לאוקטובר השנה.
- חשש מעודף היצע: אופ״ק+ מקפיאה את התפוקה ברבעון הראשון של 2026
- הבנקים הגדולים צופים: שנות 2026-2027 יהיו חלשות לשוק הנפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבות להתרחבות המרווחים נובעות מחוסר כושר זיקוק, עקב הצטברות גורמים רבים, ביניהן התקפה על בתי זיקוק ברוסיה, סנקציות על שתי חברות ענק רוסיות, סגירת בתי זיקוק בעולם עקב השבתה מתוכננת לשיפוצים או תקלות אחרות. לדוגמא בית הזיקוק הגדול באפריקה עם ריבוי תקלות/השבתות/ושביתות גורם למחסור בבנזין.
