נפט-גז

ניק ברנס: "וודסייד תיאלץ לנהל שוב מו"מ - בכדי שעסקת לוויתן תצא לפועל"

עדכון של האנליסטים מסניף UBS אוסטרליה הגיע לידי Bizportal. האופציה העיקרית לדעתם - ייצוא לטורקיה, אבל יש עוד אופציה
אבי שאולי | (7)

החלטת בג"צ אמש לאשר ייצוא גזהגיעה תוך זמן קצר לאוסטרליה, שם בוחנת את המשך דרכה חברת Woodside שחתמה בעבר על הסכם השקעה בפרויקט "לוויתן". האנליטסים Nik Burns ו-Cameron Hardie מסניף UBS באוסטרליה מעריכים כי "הוסרה משוכה אחת להשלמת עסקת לוויתן".

Woodside חתמה אשתקד על עסקה לרכישת כ-30% מפרויקט הגז הטבעי מערבית לחיפה תמורת 696 מיליון דולר ותשלומים נוספים (של יותר מ-1.5 מילארד דולר) בהתאם לאבני דרך שונות. מאז העסקה היקף הגז בלוויתן עלה מ-17 TCF ל-19 TCF וסיבה נוספת להתייקרות העיסקה: האפשרויות לייצא את הגז בצינור או בטכנולוגיית LNG (הנזלה גז).

השינוי בשווי של לוויתן עשוי להביא לפתיחת ההסכם המקורי. "Woodside תיאלץ לנהל שוב מו"מ על תנאי העיסקה בכדי שתצא לפועל", כותבים האנליסטים ומבהירים כי "הרבה השתנה מאז שנחתמה העסקה בדצמבר 2012". להערכתם Woodside תצא לפרויקטים נוספים באזור אגן הים התיכון.

כעת נותר לראות האם הרעיון לחבר צינור גז לטורקיה ייצא לפועל נוכח מערכת היחסים המורכבת בין המדינות. בעבודה נכתב כי לייצוא לטורקיה באמצעות צנרת יש יתרון על הנזלה וייצוא למזרח, זאת בשל "המינוף הגיאופוליטי". לכן ב-UBS אוסטרליה רואים באופציה של ייצוא לטורקיה כאופציה העיקרית כעת. עם זאת, הם סבורים שעדיין אפשר יהיה להנזיל ולכן לשתף את וודסייד.

לפי הטבלה של UBS אוסטרליה, ניתן יהיה לייצא גז לטורקיה בהיקף של 3.65 TCF למשך 20 שנה. ובמקביל לייצא באמצעות LNG בהיקף של 5.8 TCF. זאת בהנחה ש-50% מהלוויתן הולך לייצוא (כנראה על בסיס העברת כמויות בין מאגרים).

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    צינור לטורקיה עדיף בוודאות (ל"ת)
    קאשי 22/10/2013 16:14
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הכי ותיק 38 22/10/2013 15:25
    הגב לתגובה זו
    הוא שנאמר ב מקורותנו ***יהודים תמורת שלמונים יבגדו גם ב אמא שלהם.. מסתבר ש ארדואן צדק יהודים מוכנים לספוג הכל- השפלה ו יריקה בפרצוף הם אומרים זה גשם העיקר אלוהי הכסף
  • 3.
    מושקע חזק ברציו 22/10/2013 14:08
    הגב לתגובה זו
    המון המון המון כסף,מה לא צודק?זה לא הוגן שהם ישלמו מחיר כל כך זול רק בגלל שהם יודעים שנובל והשותפים זקוקים להם
  • 2.
    טורקיה? בלון כדי להוציא יותר כסף מהאוסטרלים ותו לא (ל"ת)
    פול 22/10/2013 12:48
    הגב לתגובה זו
  • קאשי 22/10/2013 16:15
    הגב לתגובה זו
    לא בלון בכלל
  • 1.
    אנונימי 22/10/2013 11:58
    הגב לתגובה זו
    תוספת המימוש 45 האופציה בכסף כניראה עושים דיכוי כדי להתכסות בעתיד על שורט במניה.
  • שי 22/10/2013 12:15
    הגב לתגובה זו
    כי צריך להוסיף עוד 8 אג זה 53אבל למה היא לא עולה מתי תקופת המימוש
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף. 

הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.