יוגב גרדוס
צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

המשקיעים בשותפויות הגז אמורים לדאוג? "התערבות ממשלתית בשוק הגז הטבעי - צעד הכרחי"

יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים: "ישראל במצב דומה לזה שהיה טרום מתווה הגז"; הבעיה - עמדתו מנוגדת למומחים במשרד האנרגיה שטוענים שיש מספיק גז ויש תחרות ולראייה המחיירם נמוכים מאשר ברוב המקומות בעולם

אביחי טדסה | (12)
נושאים בכתבה יוגב גרדוס שברון

בשותפויות הגז מגדילים את היקף התפוקה בפרוקיטים של מיליארדי דולרים במטרה לייצא כמה שיותר גז החוצה. הם מקבלים מחירים גבוהים מאוד על ייצוא וזה הרבה יותר משתלם להם. מבחינתם - למכור בארץ כמה שפחות ובחו"ל כמה שיותר. המחיר בארץ הוא מחיר עובדתית נמוך ביחס למקומות אחרים בעולם. במשרד האנרגיה וגם מומחים בתחום מסבירים שיש מספיק גז במאגרים  והתמחור הוא בהחלט סביר וריאלי. אבל יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים באוצר חושב אחרת. הוא גם חושב שיש מונופול בתחום, אבל נזכיר לכם שהשולטות במאגרים נדרשו למכור את ההחזקה לגופים בינלאומיים מהטעם הזה. אז מה רוצים עכשיו? שאותם גופים בינלאומיים ושברון בראשם ימכרו לגופים אחרים?   


בוועידת האנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה הוא אמר - "התערבות ממשלתית בשוק הגז הטבעי - צעד הכרחי, ישראל במצב דומה לזה שהיה טרום מתווה הגז. אנחנו חזרנו למעשה להיות באותו מצב שהיה טרום מתווה הגז. לאחר שכריש נמכר, יש לנו ספק אחד עם אחזקה צולבת בשני המאגרים המשמעותיים, וככל שלא יימצאו עוד מאגרים בקרוב, אנחנו עומדים בפני מצב דומה למצב שהיה לפני המתווה" 


לדבריו, "מדינת ישראל חריגה באופן דרמטי ביחס לעולם ותלויה מאוד בגז טבעי. התלות הזאת רק הולכת לגדול ולהתעצם בשנים הקרובות. אם היום אנחנו צורכים בערך 12-13 BCM, בעשור הקרוב הביקושים יגדלו כמעט פי שניים". גרדוס הדגיש את ההשפעה המאקרו-כלכלית של מחירי הגז: "המחירים של הגז משפיעים בסדרי גודל על המקרו של הכלכלה. עלייה של מחירי הגז למחירי הייצוא, בכ-2$ ליחידת אנרגיה, לאורך 15 שנה, משפיעה בכ-45 מיליארד שקל עלות עודפת על המשק. אמנם חלק מהעלות נספגת בהכנסות מיסים, אבל השפעתה על משק החשמל וצרכני החשמל דרמטית."


בנוגע לאופי ההתערבות הממשלתית, אמר הממונה: "יש פה מחיר כבד להתערבות רגולטורית בשוק הזה, כי אנחנו רוצים לשמור על אטרקטיביות המשק ולהביא משקיעים וחברות זרות. אבל אנחנו מנסים לפתור את הבעיה המבנית. אני לא חושב שהתערבות מלאכותית בפיקוח מחירים היא הפתרון, אך לא נחשוש להמליץ על כך כמוצא אחרון." גרדוס התריע כי  "כבר התחלנו לקבל, בעקבות פרסומים בתקשורת, הרבה לחצים מכל מיני גורמים. זה בסדר גמור, ואנחנו רוצים לעשות הכל בשיח עם התעשייה, המשקיעים הפרטיים והגורמים הבינלאומיים. אבל אנחנו נתערב."

בין האפשרויות שעומדות על הפרק, מנה גרדוס שלוש דרכים אפשריות לטיפול במצב: "הדרך הטובה ביותר היא להכניס שחקנים חדשים - זה הכי נכון והכי כלכלי. אני מאוד מקווה שייכנסו שחקנים חדשים וימצאו מאגרים חדשים. אך, לא ניתן לתלות את יהבנו בכך ולכן נדרש להפעיל צעדים אחרים ככל ולא יימצאו בישראל מאגרים משמעותיים שיספקו תחרות במשק המקומי".


מנגד, עומדת האפשרות הקיצונית יותר: "בקצה השני אפשר להיכנס ולהגיד 'אני מוציא שחקן מתוך מאגר מסוים', הפרדת בעלויות של ממש. זאת התערבות גסה ונשקול אותה לעומק ולא נעשה אותה בקלות ראש. יתרון נוסף להפרדה הוא גם עניין החיפושים - שחקן חדש לרוב מביא גם חיפושים חדשים."


גרדוס סיכם: "אנחנו כממשלה לא יכולים לעמוד ולהסתכל על מונופול או על שוק ריכוזי ולא לטפל בו. לצערי אני מרגיש שאנחנו נכנסים למאבק ראש בראש. הייתי מעדיף לפתור את הדברים בהסכמה, אבל ככל שיידרש, נעשה מה שצריך עבור המשק הישראלי ומשק הגז, תחת ההנחה שאנחנו צריכים ביטחון אנרגטי ומחויבים".

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אנונימי 12/03/2025 23:00
    הגב לתגובה זו
    הפעם אני מזהה דייפ ששומר על ישראל השניה מול ישראל הראשונה!!!!אל תוותר תפנה לנתניהו!! איו לן חברים מישראל הראשונה
  • 5.
    שטויות במיץ מי מטפל בחברות התעופה ובמחירים המוגזמים שהם גובים מאיתנו...תחילו לעבוד באמת (ל"ת)
    אנוtzrjנימי 12/03/2025 10:12
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנונימי 11/03/2025 16:36
    הגב לתגובה זו
    שוב רוצים להיות ונצואלהלא חושב שיש לשטויות האלה סיכוי להיות
  • 3.
    רק מזכיר 11/03/2025 13:27
    הגב לתגובה זו
    שיש אינטרס מאוד ברור מאחורי הכתיבה והחכם עיניו בראשו.מאז מתווה הגז לא חלו שום הקלות לאזרח בישראל ותראו כמה מילארדים חילקו השותפויות בעשור האחרון... מ י ל י א ר ד י ם ...ששייכים לכולנו...החכם עיניו בראשו
  • מהנדס כימי 12/03/2025 15:53
    הגב לתגובה זו
    המדינה גובה 50% מההכנסות הגזזהו שיעור המס הגבוה ביותר. עינך צרה ברווחים של אלו שהסתכנו וקדחו בכספם.
  • טעות. המדינה גובה 78 אחוז מס (ל"ת)
    אנונימי 13/03/2025 08:42
  • dw 11/03/2025 15:25
    הגב לתגובה זו
    לולא המיליארדים שהניבו חברות הגז לקופת המדינה אז היה צריך להעלות לך את מס הכנסה.כן. גם זו אפשרות אגב חברות הגז עתידות להכניס עוד עשרות מיליארדים לקופת המדינה אבל היי אם לך זה לא מתאים אין בעיה אני כמשקיע גז אהיה הראשון שאשמח לקבל את התמלוגים בחזרה
  • אנונימי 11/03/2025 14:59
    הגב לתגובה זו
    אני מבין שכעת הגז הוא גם שלך כמובן אחרי שמצאו אותו בכספם של אחרים.. כולל מאות אלפי משקיעים קטנים.אז תגיד אתה בטח מוכן להשתתף גם בהפסדים של משקיעים בקידוח נפט וגז יבשים בחיפוש אחר הגז שכעת הוא של כולנו
  • עושה חשבון 11/03/2025 14:40
    הגב לתגובה זו
    בעתיד ישראל תייצר חשמל מהשמש או מכורים גרעיניים .ישראל מייצרת 10% חשמל מהשמש . ונתן להגיע עד 50% .עד אז אפשר לחלק את עתודות הגז במקום ל100 שנים ל 50 שנה ולחיות טוב .
  • בעתיד תגיע לירח (ל"ת)
    אנונימי 11/03/2025 14:46
  • 2.
    טפי שודדים מסריחים (ל"ת)
    קובי 11/03/2025 12:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גיא פרץ 11/03/2025 12:48
    הגב לתגובה זו
    אחר כך אילצתם אותנו למכור את תמר בנזיד עדשים ועכשיו מה אני מוכן שתקחו את השדות שלנו ותשלמו מחיר מלא ואת הגז תשמרו רק למדינת ישראל בלי למכור מולקולה אחת למצרים מטורללים!
נפט (גרוק)נפט (גרוק)

מחירי הנפט מתחת ל-55 דולר לחבית - הרמה הנמוכה ביותר מאז 2021

הרחבת ההפקה של OPEC+, אפשרות לחזרת נפט רוסי לשוק והצטברות מלאים בסין מציבים את שוק האנרגיה בפני אחת השנים החלשות בעשור

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נפט

מחירי הנפט בארה״ב ירדו מתחת לרמה של 55 דולר לחבית, לראשונה מאז תחילת 2021. הירידה משקפת שילוב של חששות מעודף היצע עולמי והערכות גוברות לירידה בסיכון הגיאופוליטי, בעיקר על רקע האפשרות להסכם בין רוסיה לאוקראינה.

חוזי הנפט מסוג WTI נסחרו  בשפל של 54.98 דולר לחבית, רמה שלא נראתה מאז פברואר 2021. בהמשך המסחר התייצב המחיר מעט מעל 55 דולר, אך עדיין רושם ירידה יומית חדה של קרוב ל־3%. נפט מסוג ברנט ירד אל מתחת ל־59 דולר לחבית, ירידה של כ־2.8%, והגיע לרמות שנחשבות נמוכות ביחס לשנים האחרונות. שני המדדים מצביעים על מגמה של ירידה מתמשכת במחירי האנרגיה.

במבט שנתי, מדובר באחת השנים החלשות לנפט בעשור האחרון. הנפט האמריקאי איבד כ־23% מערכו מאז תחילת השנה, בעוד שמחיר הברנט ירד בכ־21%. עבור שני המדדים מדובר בביצועים השליליים ביותר מאז 2018 ו־2020, בהתאמה.

הירידה במחירי הנפט מחלחלת גם לצרכן 

בארה״ב ירדו מחירי הבנזין אל מתחת ל־3 דולרים לגלון, הרמה הנמוכה ביותר מזה ארבע שנים, לפי נתוני ארגון הנהגים AAA. מדובר בהתפתחות שמקלה על האינפלציה, אך גם משקפת חולשה בביקוש. אחת הסיבות המרכזיות ללחץ על המחירים היא מדיניות ההפקה של מדינות OPEC+. לאחר שנים של קיצוצי תפוקה, המדינות החברות החלו להגדיל את הייצור בקצב מהיר יחסית, מה שמגדיל את ההיצע בשוק העולמי בתקופה שבה הביקוש אינו מציג האצה משמעותית.

במקביל, המשקיעים מתמחרים ירידה אפשרית בסיכון הגיאופוליטי. נשיא ארה״ב דונלד טראמפ מפעיל לחץ על אוקראינה להגיע להסכם עם רוסיה, והאפשרות לסיום הלחימה משנה את הערכות הסיכון לגבי אספקת נפט מאזור מזרח אירופה.

נפט (גרוק)נפט (גרוק)

מחירי הנפט מתחת ל-55 דולר לחבית - הרמה הנמוכה ביותר מאז 2021

הרחבת ההפקה של OPEC+, אפשרות לחזרת נפט רוסי לשוק והצטברות מלאים בסין מציבים את שוק האנרגיה בפני אחת השנים החלשות בעשור

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נפט

מחירי הנפט בארה״ב ירדו מתחת לרמה של 55 דולר לחבית, לראשונה מאז תחילת 2021. הירידה משקפת שילוב של חששות מעודף היצע עולמי והערכות גוברות לירידה בסיכון הגיאופוליטי, בעיקר על רקע האפשרות להסכם בין רוסיה לאוקראינה.

חוזי הנפט מסוג WTI נסחרו  בשפל של 54.98 דולר לחבית, רמה שלא נראתה מאז פברואר 2021. בהמשך המסחר התייצב המחיר מעט מעל 55 דולר, אך עדיין רושם ירידה יומית חדה של קרוב ל־3%. נפט מסוג ברנט ירד אל מתחת ל־59 דולר לחבית, ירידה של כ־2.8%, והגיע לרמות שנחשבות נמוכות ביחס לשנים האחרונות. שני המדדים מצביעים על מגמה של ירידה מתמשכת במחירי האנרגיה.

במבט שנתי, מדובר באחת השנים החלשות לנפט בעשור האחרון. הנפט האמריקאי איבד כ־23% מערכו מאז תחילת השנה, בעוד שמחיר הברנט ירד בכ־21%. עבור שני המדדים מדובר בביצועים השליליים ביותר מאז 2018 ו־2020, בהתאמה.

הירידה במחירי הנפט מחלחלת גם לצרכן 

בארה״ב ירדו מחירי הבנזין אל מתחת ל־3 דולרים לגלון, הרמה הנמוכה ביותר מזה ארבע שנים, לפי נתוני ארגון הנהגים AAA. מדובר בהתפתחות שמקלה על האינפלציה, אך גם משקפת חולשה בביקוש. אחת הסיבות המרכזיות ללחץ על המחירים היא מדיניות ההפקה של מדינות OPEC+. לאחר שנים של קיצוצי תפוקה, המדינות החברות החלו להגדיל את הייצור בקצב מהיר יחסית, מה שמגדיל את ההיצע בשוק העולמי בתקופה שבה הביקוש אינו מציג האצה משמעותית.

במקביל, המשקיעים מתמחרים ירידה אפשרית בסיכון הגיאופוליטי. נשיא ארה״ב דונלד טראמפ מפעיל לחץ על אוקראינה להגיע להסכם עם רוסיה, והאפשרות לסיום הלחימה משנה את הערכות הסיכון לגבי אספקת נפט מאזור מזרח אירופה.