המקרה באירלנד לפני 50 שנה, ואיך זה קשור לביטקוין?
מאי 2010. לזלו האניצ'ק, מתכנת מפלורידה, ניגש לסניף הפיצה השכונתי שמתחת לביתו ורוכש 2 מגשי פיצה תמורת 10 אלף יחידות מהמטבע שמשגע היום את העולם - הביטקוין. אילו רק היה יודע אז, שאותם מגשי פיצה היו שווים היום קצת פחות מ-83 מיליון דולר, כנראה שהוא היה נחנק.
הדבר המעניין ביותר שקורה כיום בעולם הפיננסי הוא עלייתו של המטבע השנוי במחלוקת. ובעוד אתם מתחבטים בשאלה האם כדאי לקנות או שמא מדובר בבועה, בואו נקפוץ למסע בזמן.
בשנת 1970, יצאו ועדי העובדים של כל הבנקים באירלנד לשביתה עצומה שנמשכה חצי שנה ובה כל הסניפים נותרו סגורים. "כל הבנקים נסגרים!" זוהי היתה הכותרת ב-"האייריש אינדיפנדנט" בבוקר יום רביעי בחודש מאי של שנת 1970. משמעות הדבר - לאנשים לא היתה גישה לחשבונות שלהם. לא הפקדות, לא משיכות, וגם לא לקחת הלוואות או להשקיע. עם זאת, ובניגוד גמור לתחזיות, הכלכלה האירית לא הושפעה מזה בכלל.
איך זה קרה? שביתה או לא, האירים הלכו לשתות בסוף הערב בפאב השכונתי שלהם, ומכיוון שלא יכלו לשלם, בעלי הפאבים החליטו לאפשר רישום חשבון שולחן כסוג של איגרות חוב, לפיה הם מתחייבים להחזיר את התשלום ברגע שהבנקים ייפתחו מחדש. לא עבר הרבה זמן והפאבים החלו לסחור אחד עם השני בעזרת אותן אגרות חוב, גם אם זה אומר תשלום ספקים. אבל למה לעצור כאן. אחרי זמן מה, עסקים ומפעלים מקומיים שביקשו הלוואה פנו לפאבים שסיפקו את אותן אגרות חוב.
- הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי
- השותף של באפט לא האמין בזהב. היום הוא היה אוכל את הכובע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך אותה שביתה, כ-11 אלף פאבים איריים הפכו למעין בנקים קטנים, על כל המשתמע מכך מבחינה כלכלית. כשכל זה קורה ללא מגע ידם של הבנק מרכזי או מדפסת כסף לאומית. בלי רגולציות ובלי ערבויות ממשלתיות. שביתת הבנקים באירלנד הפכה את הפאבים הקטנים מקרטל עם איגוד עובדים יחיד, לרשת תוססת ותחרותית של לווים ומלווים זעירים, וזאת על סמך האמון ההדדי. אם אחד מהם היה קורס - לא הייתה לזה שום השפעה מהותית הודות לביזור הסיכון. בזמנו, אף פאב לא היה גדול מכדי לקרוס.
כששביתת הבנקים הסתיימה 190 יום לאחר שהחלה, תושבי המדינה הקטנה הלכו למשוך את כספם, ונתקלו כמובן בלווים שלא פגשו מעולם, שביקשו לפדות את אותן אגרות חוב שהפכו לסוג של מטבע. נשמע לכם מוכר?
בחזרה לשנת 2017, הטבלה לא משקרת. הביטקוין נושק כיום לשווי של 8,200 דולר ומשאיר אבק לספקנים לאחר שעבר עוד משוכה בדמות פיצול מאולץ (שלבסוף בוטל). זה רק מעיד על עוצמת הקהילה שמאחוריו. הביטול הוכיח באופן נחרץ: למרות הבעיות הטכנולוגיות - אנחנו מאמינים במטבע!
- הארגנטינאים עוברים לקריפטו כדי להגן על החסכונות
- המסיבה נגמרה? מטבעות הקריפטו ממשיכים לאבד גובה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הארגנטינאים עוברים לקריפטו כדי להגן על החסכונות
ועם זאת, קשה שלא לעצור לרגע ולחשוב על כך שמטבעות חדשים צצים מידי יום וקוד הפיתוח לבלוקצ'יין זמין לכל אדם בעל רקע טכני לשימוש חופשי - דבר שמעלה את השאלה - מה יקרה ביום בו ענקיות כמו גוגל או אפל יחליטו ליצור מטבע משלהן? האם הביטקוין יעמוד בתחרות מולן או שהציבור יעדיף גוגל-קוין או אפל-קוין על פני הביטקוין? מצד שני, כל העניין במטבע המבוזר הוא הפרטיות - מה שלא ממש עומד בקנה אחד עם תאגידי הענק.
דבר נוסף שכדאי להסתכל עליו הוא צריכת החשמל האדירה שנדרשת כדי להפעיל את טכנולוגיית הבלוקצ'יין עליו מושתת המסחר במטבע. צריכת האנרגיה השנתית של הביטקוין דומה לצריכת האנרגיה השנתית של ניגריה, בחריין, אירלנד וסלובקיה, כאשר פעולה אחת של העברת ביטקוינים צורכת חשמל שמספיק ל-8.5 בתים בארה"ב ליום אחד. כריית הביטקוינים צורכת כ-0.13% מכלל צריכת החשמל בעולם -. אנרגיה שמספיקה כדי לספק חשמל לכ-2.5 מיליון בתים בעלי צריכה ממוצעת בארה"ב. לא רחוק היום בו גם הקולות נגד צריכת החשמל הגבוהה יגיעו, ועוד לא התחלנו לדבר על מגבלות האבטחה שהוגדרו למערכת בתחילת דרכה ולא תואמות את צרכי התעבורה כיום, כאשר המערכת של ביטקוין מוגבלת מאוד ומסוגלת לטפל ב-3 עד 7 עסקאות לשנייה - מה שגורם לעסקאות רבות להתעכב לא מעט זמן עד שהן נקלטות. לשם ההשוואה, ויזה מסוגלת לטפל במעל ל-24 אלף עסקאות בשנייה.
אז מה יהיה?
- 12.rubh 03/12/2017 15:46הגב לתגובה זופשוט מאד - כמו שכרטיס אשראי מכובד בכל העולם אבל השווי שלו זה עדיין רק עלות הפלסטיק שעולה לייצר אותו, ככה זה ביטקוין. בנוסף אין שום מניעה שמלא יזמים ימציאו מטבע משלהם. כלומר יש אין סוף מטבעות וירטואליים אפשריים ולכן השוי שלהם שואף לאפס.
- 11.זהבי 26/11/2017 09:55הגב לתגובה זואם מאחורי הביטקוין עומד ערך כלכלי כלשהו. אז מדוע לא נחזור למטבע על בסיס זהב - שהוא מוצר כלכלי עובר לסוחר בכל העולם ללא חשש ?
- זהב אי אפשר להעביר בלחיצת מחשב (ל"ת)שמחה 26/11/2017 10:27הגב לתגובה זו
- 10.הזהב הישן 26/11/2017 08:18הגב לתגובה זובעוד שנה 100,000 דולר. בעוד 10 שנים מליון דולר ליחידה!
- 9.א 24/11/2017 17:32הגב לתגובה זואת סחורתו עבור ערך משתנה. היום דירה ממוצעת שווה 52 ביטקויין , מי יסתכן למכור את דירתו בעבור סכום כזה שעשוי מחר להיות שווה חצי. ומאידך מי ישלם סכום כזה שיכול מחר להיות שווה כפול.
- 8.כלכלן 24/11/2017 15:46הגב לתגובה זוהביטקויין אלה קבצי מחשב, אין כלכלה מאחוריהם. היום אתם מאמינים שהם שוויםX, מחר Y, מחרתיים 0.
- נו באמת 27/11/2017 00:22הגב לתגובה זואין בעל עניין שלא יכול לצאת לגמרי מכל הפוזיציה שלו מתי שבא לו
- 7."ככה בדיוק דיברו על המכונית החשמליות של אילון מאסק" (ל"ת)גם טסלה בועה שתקרוס 24/11/2017 15:00הגב לתגובה זו
- 6.סרוליק 24/11/2017 13:54הגב לתגובה זובביטקוין, אזי מי אחראי לגבי לספק לי סחורות ושירותים בשווי של 8,200 $ ? לדעתי הביטקוין הינו סיפור ושוויו נמוך ביותר ושואף לערכו המתכתי ותו לא ! תסבירו לי היכן אני טועה?
- אתה טועה בזה שזו לא מתכת . (ל"ת)מיחחחא 25/11/2017 23:17הגב לתגובה זו
- ציון נאנוס 25/11/2017 17:51הגב לתגובה זווהם ישמחו מאוד..תתפלא
- 5.יוני 24/11/2017 13:49הגב לתגובה זוזה קצה החוט שיפוצץ את הבועה.
- 4.אוהב חוסר ריכוזיות 24/11/2017 12:54הגב לתגובה זותוספת קטנה אך משמעותית: כתבת "כל העניין במטבע המבוזר הוא הפרטיות - מה שלא ממש עומד בקנה אחד עם תאגידי הענק". לא-נכון. ה בה' הידיעה של ה"ענין" זה הביזור וחוסר הריכוזיות. גוגל קוין ואפל קוין יהיו אך אינם פותרים את הCENCORSHIP RESISTANCE, DECENTRALIZATION . זו העצמה של ביטקוין ודומיו. לגבי צריכת החשמל: היא אכן גבוהה- אך כן גבוהה צריכת החשמל של הרבה בנקים מיותרים וטרמינלי המחשב שמשמשים שם כדי להעביר כסף מארהב לניגריה שלוקח 20 יום והרבה אישורים+ עולה אחוזים רבים שבאים על חשבון האוכל של משפחת הפועל השולח. כלומר כשם שתעלה צריכת החשמל כך תרד במקום אחר. מלבד זאת גם חשמל ירוק יכנס לתמונה במוקדם או במאוחר. לגבי טרנזקציות לכל שניה. אכן ביטקוין לא מוכן לזה אך יש טכנולוגיות בבטא ואלפא שיעלו את היכולת הזו ככל שתגדל המערכת ואף על הנייר יעברו את ויזה. אבל להחמיא: כתבה טובה ומבינה ענין הרבה יותר מרבות במחוזותינו. כל הכבוד
- 3.לייטקוין 24/11/2017 12:11הגב לתגובה זוכמטבע משלים לביטקוין הוא הרבה יותר מהיר וצורך הרבה פחות חשמל. רוצה לקנות בית? תשתמש בביטקוין. רוצה לקנות פיצה? תשתמש בלייטקוין.
- 2.כתבה מפוספסת, קצת שטחית ולא מעמיקה. חבל (ל"ת)איציק 24/11/2017 10:44הגב לתגובה זו
- 1.חגי 24/11/2017 09:56הגב לתגובה זובעלי הפאבים לא יכלו לגבות את הכסף והבירה והשכירות עלו להם. איך אדם אמור לגבות את הכסף של הביטקוין אם לא יסכימו לכבד אותו או שערכו יורד?
- אבנר בן דוד 24/11/2017 11:38הגב לתגובה זוהולך לכספומט ומושך. יש היום כרטיסי אשראי לביטקוין ומאות אתרים ברשת מקבלים תשלום בביטקוין. כתבה מצוינת ומאוד נכונה לטעמי. הגיע הזמן שכולם יתעוררו ויבינו שמתחוללת כאן מהפכה של ממש.
- למעלה ממיליון עסקים מכבדים ביטקוין!!! (ל"ת)שמחה 26/11/2017 10:24

הארגנטינאים עוברים לקריפטו כדי להגן על החסכונות
משבר הפזו מייצר גל חדש שלביקוש לקריפטו; זה קרה כבר בעבר - משברים מחזקים את הקריפטו
בארגנטינה מתרחשת לאחרונה תופעה מעניינת - אזרחים רבים שפעם הסתמכו על הפזו, המטבע המקומי, בוחרים לפנות למטבעות קריפטוגרפיים, ובמיוחד ל-stablecoins (מטבעות דיגיטליים שמקובעים לערך הדולר) כדי לשמור על ערך הכסף. הסיבה: אינפלציה גבוהה, איבוד אמון במטבע המקומי ומגבלות שיעורה של המדינה על רכישת דולרים.
תופעה זו אינה חדשה לחלוטין; היא מזכירה משברים כלכליים קודמים בארגנטינה, אם כי אז היתה בריחה לדולר. בשנת 2001-2002, הופסקו הפקדות בבנקים והפזו איבד יותר מ-70% מערכו תוך חודשים ספורים. באותה תקופה, רבים רכשו דולרים פיזיים כמקלט בטוח, אך כיום, בעידן הדיגיטלי, stablecoins כמו USDT (Tether) ו-USDC (Circle) מציעים אלטרנטיבה נוחה יותר - נגישה דרך אפליקציות סמארטפון, ללא צורך בהעברת מזומנים.
אמריקה הלטינית כולה רשמה אימוץ קריפטו בשווי 1.5 טריליון דולר, כאשר ארגנטינה מובילה את הדירוג עם שיעור אימוץ גבוה במיוחד בשל האינפלציה שחצתה את רף ה-200% בשנה הקודמת. פלטפורמות כמו Binance ו-LocalBitcoins מדווחות על זינוק של עשרות אחוזים במסחר יומיומי, מה שמעיד על כך שהתופעה אינה מוגבלת למשקיעים מקצועיים, אלא חודרת לכל שכבות האוכלוסייה.
מה גורם לציבור לבחור בקריפטו בשעה קשה?
הפזו הארגנטינאי מאבד ערך בקצב מהיר מאוד - שיעורי אינפלציה שנתית עוברים מאה אחוזים, והמטבע נחלש בתנאים של חוסר יציבות כלכלית. המשבר הנוכחי הוא חלק ממחזור היסטורי של משברים בארגנטינה, שכלל היפר-אינפלציה בשנות ה-80 (עד 5,000% בשנה) ומשבר החוב של 1989, שבו נקטעו תשלומי חוב חיצוני והכלכלה קרסה. לאור מצב זה, הארגנטינאים מחפשים חלופה שתשמור על הערך.
- מיליי ניצח בבחירות האמצע בארגנטינה - השווקים עולים
- ארגנטינה במערבולת: הכלכלה מקרטעת, הפסו בצניחה ומיליי נאבק על אמון הציבור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבחירה במטבעות דיגיטליים יציבים מאפשרת גישה פיננסית מהירה וזולה יותר, במיוחד עבור עובדים מרוחקים שמקבלים שכר בדולרים דיגיטליים מחברות גלובליות. ארגנטינה מדורגת בין חמש המדינות המובילות באימוץ stablecoins, לצד הודו ובברזיל.

המסיבה נגמרה? מטבעות הקריפטו ממשיכים לאבד גובה
שוק הקריפטו נצבע באדום עם ירידות חדות בביטקוין ובמטבעות המובילים, בעוד המשקיעים תוהים אם מדובר בתיקון זמני או תחילתה של מגמה שלילית חדשה; שערורייה סביב מטבע המם של מלניה טראמפ מוסיפה שכבה נוספת של חוסר ודאות לשוק התנודתי
הביטקוין צונח ב-4.4% למחיר של 108,503 דולר, והשאלה שעכשיו מעסיקה את כולם היא האם זה הסוף של המגמה החיובית שהניעה את הסקטור כל השנה. הירידה מגיעה לאחר תקופה של עליות מרשימות וכעת המשקיעים מנסים להבין אם הם צופים בתיקון זמני או בשינוי כיוון משמעותי יותר.
הביטקוין נסחר עכשיו 14% מתחת לשיא ההיסטורי שלו מתחילת החודש. ירידה חדה במונחים רגילים, אך בעולם הקריפטו היא עדיין יכולה להיחשב ל״תיקון בריא״. האתריום, המטבע השני בגודלו, איבד 6% מערכו, בעוד ש-XRP יורד ב-4.8%. גם סולנה, הכוכב של השנה, יורד בכמעט 7%. שוק המטבעות הדיגיטליים, עם כ-80 מטבעות בעלי שווי של מעל מיליארד דולר, מציג ירידות כמעט בכל כיוון. זה מדגים שוב את הקשר החזק בין הביטקוין לשאר השוק. כשהמטבע הגדול יורד, כל השאר יורדים בעקבותיו.
אלכס קופצ’יקביץ’ מ-FxPro מתאר את המצב: “ברמות הנוכחיות, ייתכן שהכלל של ‘קנה כשכולם מפחדים’ עוד יעבוד, אך ייתכן גם שאנו בתחילתה של תקופה ממושכת של מימושים אחרי חודשים של קיפאון.” במילים אחרות, אף אחד לא באמת יודע לאן פני הדברים, והמשקיעים צריכים להיערך לשני הכיוונים. בחברת B2BINPAY מציגים תמונה זהירה יותר. לדבריהם, האלטקוינים צפויים להמשיך להיות תחת לחץ, בעוד המטבעות הגדולים ישמרו על כוחם. התחזית שלהם היא שהריכוזיות בשוק תימשך עד סוף 2025 ואף ל-2026, כשהכסף המוסדי יעדיף נכסים מבוססים יותר.
כוחות מרכזיים שמניעים את השוק כיום הם נזילות (שנמדדת לפי תנועת הסטייבלקוינים), עוצמת הדולר, תשואות ריאליות ובהירות רגולטורית. בניגוד לדימוי הנפוץ, הקריפטו אינו מנותק מהכלכלה המסורתית. כשהריביות עולות או האמון בשווקים נשחק, המשקיעים נוטים לברוח למקלטים בטוחים יותר והמטבעות הקטנים נפגעים ראשונים.
- הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי
- השותף של באפט לא האמין בזהב. היום הוא היה אוכל את הכובע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המטבע של מלניה טראמפ
באווירה הזאת מתפרסם סיפור מסקרן על המטבע $MELANIA, מטבע המם של הגברת הראשונה מלניה טראמפ. כתבי אישום שהוגשו השבוע טוענים כי הבורסה שבה הושק המטבע ידעה מראש על כוונה להנפיקו באופן שיביא לקריסתו. אם הדברים נכונים, מדובר בפרשה שמדגישה את החולשה המבנית של השוק והיעדר הפיקוח עליו. המטבע הושק בינואר במחיר של כמה סנטים, זינק למעל 10 דולרים תוך שעות, וכעת נסחר סביב עשירית סנט, צניחה של כמעט 100%. מלניה טראמפ עצמה לא נכללת בכתבי האישום, אך מעורבות שמה ומעמדה הציבורי מעוררות שאלות על השימוש בכוח והשפעה בשווקים ספקולטיביים.

