מאי 2010. לזלו האניצ'ק, מתכנת מפלורידה, ניגש לסניף הפיצה השכונתי שמתחת לביתו ורוכש 2 מגשי פיצה תמורת  10 אלף יחידות מהמטבע שמשגע היום את העולם - הביטקוין. אילו רק היה יודע אז, שאותם מגשי פיצה היו שווים היום קצת פחות מ-83 מיליון דולר, כנראה שהוא היה נחנק.

הדבר המעניין ביותר שקורה כיום בעולם הפיננסי הוא עלייתו של המטבע השנוי במחלוקת. ובעוד אתם מתחבטים בשאלה האם כדאי לקנות או שמא מדובר בבועה, בואו נקפוץ למסע בזמן.

בשנת 1970, יצאו ועדי העובדים של כל הבנקים באירלנד לשביתה עצומה שנמשכה חצי שנה ובה כל הסניפים נותרו סגורים. "כל הבנקים נסגרים!" זוהי היתה הכותרת ב-"האייריש אינדיפנדנט" בבוקר יום רביעי בחודש מאי של שנת 1970. משמעות הדבר - לאנשים לא היתה גישה לחשבונות שלהם. לא הפקדות, לא משיכות, וגם לא לקחת הלוואות או להשקיע. עם זאת, ובניגוד גמור לתחזיות, הכלכלה האירית לא הושפעה מזה בכלל. 

איך זה קרה? שביתה או לא, האירים הלכו לשתות בסוף הערב בפאב השכונתי שלהם, ומכיוון שלא יכלו לשלם, בעלי הפאבים החליטו לאפשר רישום חשבון שולחן כסוג של איגרות חוב, לפיה הם מתחייבים להחזיר את התשלום ברגע שהבנקים ייפתחו מחדש. לא עבר הרבה זמן והפאבים החלו לסחור אחד עם השני בעזרת אותן אגרות חוב, גם אם זה אומר תשלום ספקים. אבל למה לעצור כאן. אחרי זמן מה, עסקים ומפעלים מקומיים שביקשו הלוואה פנו לפאבים שסיפקו את אותן אגרות חוב.

• איך מעריכים נכסים והאם נפילת הביטקוין מייצרת הזדמנות קניה?
• מיקרוסטרטג'י נפלה 60% והיא עדיין יקרה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במהלך אותה שביתה, כ-11 אלף פאבים איריים הפכו למעין בנקים קטנים, על כל המשתמע מכך מבחינה כלכלית. כשכל זה קורה ללא מגע ידם של הבנק מרכזי או מדפסת כסף לאומית. בלי רגולציות ובלי ערבויות ממשלתיות. שביתת הבנקים באירלנד הפכה את הפאבים הקטנים מקרטל עם איגוד עובדים יחיד, לרשת תוססת ותחרותית של לווים ומלווים זעירים, וזאת על סמך האמון ההדדי. אם אחד מהם היה קורס - לא הייתה לזה שום השפעה מהותית הודות לביזור הסיכון. בזמנו, אף פאב לא היה גדול מכדי לקרוס.

כששביתת הבנקים הסתיימה 190 יום לאחר שהחלה, תושבי המדינה הקטנה הלכו למשוך את כספם, ונתקלו כמובן בלווים שלא פגשו מעולם, שביקשו לפדות את אותן אגרות חוב שהפכו לסוג של מטבע. נשמע לכם מוכר?

בחזרה לשנת 2017, הטבלה לא משקרת. הביטקוין נושק כיום לשווי של 8,200 דולר ומשאיר אבק לספקנים לאחר שעבר עוד משוכה בדמות פיצול מאולץ (שלבסוף בוטל). זה רק מעיד על עוצמת הקהילה שמאחוריו. הביטול הוכיח באופן נחרץ: למרות הבעיות הטכנולוגיות - אנחנו מאמינים במטבע!

• אחרי הירידות: התנודתיות נרגעת והמשקיעים מתחילים לחזור לביטקוין
• S&P הורידה את דירוג היציבות של Tether - חשיפה לביטקוין ופערי שקיפות מגבירים סיכון
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• למה שוק הקריפטו מדמם, והאם הלוויתנים יודעים משהו שאנחנו לא?

ועם זאת, קשה שלא לעצור לרגע ולחשוב על כך שמטבעות חדשים צצים מידי יום וקוד הפיתוח לבלוקצ'יין זמין לכל אדם בעל רקע טכני לשימוש חופשי - דבר שמעלה את השאלה - מה יקרה ביום בו ענקיות כמו גוגל או אפל יחליטו ליצור מטבע משלהן? האם הביטקוין יעמוד בתחרות מולן או שהציבור יעדיף גוגל-קוין או אפל-קוין על פני הביטקוין? מצד שני, כל העניין במטבע המבוזר הוא הפרטיות - מה שלא ממש עומד בקנה אחד עם תאגידי הענק.

דבר נוסף שכדאי להסתכל עליו הוא צריכת החשמל האדירה שנדרשת כדי להפעיל את טכנולוגיית הבלוקצ'יין עליו מושתת המסחר במטבע. צריכת האנרגיה השנתית של הביטקוין דומה לצריכת האנרגיה השנתית של ניגריה, בחריין, אירלנד וסלובקיה, כאשר פעולה אחת של העברת ביטקוינים צורכת חשמל שמספיק ל-8.5 בתים בארה"ב ליום אחד. כריית הביטקוינים צורכת כ-0.13% מכלל צריכת החשמל בעולם -. אנרגיה שמספיקה כדי לספק חשמל לכ-2.5 מיליון בתים בעלי צריכה ממוצעת בארה"ב. לא רחוק היום בו גם הקולות נגד צריכת החשמל הגבוהה יגיעו, ועוד לא התחלנו לדבר על מגבלות האבטחה שהוגדרו למערכת בתחילת דרכה ולא תואמות את צרכי התעבורה כיום, כאשר המערכת של ביטקוין מוגבלת מאוד ומסוגלת לטפל ב-3 עד 7 עסקאות לשנייה - מה שגורם לעסקאות רבות להתעכב לא מעט זמן עד שהן נקלטות. לשם ההשוואה, ויזה מסוגלת לטפל במעל ל-24 אלף עסקאות בשנייה.

אז מה יהיה?