מי שנחת בישראל בשבוע האחרון בנמל התעופה בן גוריון (נתב"ג) ודאי שם לב לתורים ארוכים של נוסעים שמחכים למונית, אך המוניות עצמן מגיעות בטפטוף. הנסיעות הבין עירוניות פשוט לא משתלמות יותר לנהגים במיוחד מנתב"ג והם מעדיפים לוותר עליהן לטובת נסיעות קצרות ומכניסות יותר באזורים עירוניים.

לפני כשש שנים עודכנו תעריפי המוניות בפעם האחרונה ומאז הפכה הנסיעה הארוכה לפחות כדאית כלכלית לנהגים. התוצאה? נהגים רבים בוחרים להישאר באזורי המטרופולינים והשירות לשדה התעופה נפגע קשות. לאורך כל התקופה ארגוני נהגי המוניות דורשים עדכון מחירים מיידי אך משרד האוצר לא מקבל החלטה. יש הסכמות בין המשרדים הרלוונטיים אך ההצעה עדיין לא עברה. 

לפי ההצעה שסוכמה בין משרדי האוצר והתחבורה כל קילומטר לאחר הקילומטר ה-11 יתייקר בכ-1.75 שקלים בתנאי שהעלייה הכוללת לא תעלה על 16%. זוהי התייקרות משמעותית כשגם כך המחירים בשמיים. לדוגמה נסיעה מרמת גן לנתב"ג שמחירה כיום נע בין 140 ל-160 שקלים (תלוי בשעה ובתעריף) צפויה לעלות לאחר העדכון בין 155 ל-190 שקלים. במקביל נסיעה ארוכה יותר כמו מנתניה לנתב"ג (כ-54 ק"מ) שעולה כיום כ-250 שקלים תעלה לכ-280-310 שקלים.

למה המחירים המטורפים האלו? גם הוצאות שוטפות אכן התייקרו לרבות דלק, תיקונים וכו', וגם עלות הזמן של הנהג. אין שלא נסתכל על זה, העלות הגדולה היא שכר העבודה של הנהג וכנוסעים במונית במשך שעה, רק הזמן הוא במינימום 100 שקלים. יש חוסר הגיון בסיסי לנסוע במונית, אם יש תחבורה ציבורית זולה, אבל במקרים רבים אין תחב"צ ואין ברירה. הבעיה שמשרד התחבורה גם בולם כל התקדמות - שאלת השאלות היא מדוע איך אובר בארץ? זה היה חוסך סכומי עתק לנוסעים, אבל מעבר להסבר הפשוט לגבי הלובי של נהגי המוניות, יש בארץ רגולציה כבדה על נהגי מוניות ולהבדיל מהמנגנון של אובר, שבו ניתן להפוך לנהג פרילנס בפרוצדורה פשוטה, מבלי יותר מדי עלויות, בארץ הערכה גסה של עלויות היא כחצי מיליון שקל לפני שניתן לקחת את הנוסע הראשון, מנתב"ג או מכל מקום אחר. 

• נהגי מוניות בנתב"ג מאיימים לשבות בערב החג: ההתנגדות לאובר עולה מדרגה
• ועדת המחירים ממליצה על הפחתת תעריף בסיס במוניות והוספת תוספת לנסיעות ארוכות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אמנם ההכשרה של נהגי מוניות אינה יקרה במיוחד, וניתן להעריך אותה בכ-15 אלף שקל, אבל ההמתנה לקורס עלולה לקחת מספר חודשים. החלק המשמעותי והיקר יותר הוא בראש ובראשונה "מספר", או במלים אחרות רישיון העסק לכלי רכב מסחרי להסעת נוסעים בתשלום. ניתן לסחור ב-"מספר", והעלות שלו לרכישת מספר היא כ-250 אלף שקל. כמובן שניתן להשכיר מספר קיים, אבל העלות תהיה כ-5000 שקל לחודש בממוצע. בנוסף, כלי הרכב עצמו חייב להיות לא יותר מ-12 חודשים על הכביש כשהוא נכנס לתפקד כמונית, וכך בעצם העלות להפעלת מונית היא גדולה לאין שיעור מאשר במדינות אחרות, שבהן ניתן לעבוד תוך יום עד שבוע, עם הוצאה של מאות בודדות של שקלים. 

וכך, ניתן לראות שמחד, אין סיבה שנסיעה מנתניה לנתב"ג תעלה קרוב ל-300 שקל בממוצע. ומהצד השני, המדינה כופה על הסקטור עלויות גבוהות מאד שחייבות להתגלגל בסופו של דבר אל הצרכן. חסם נוסף שמונע כניסה של אובר לארץ הוא האספקט הביטחוני, היות ולכאורה, מידת הפיקוח על נהגי מוניות רשמיים גדולה לאין שיעור מאשר על נהגי אובר, לו היו פועלים בארץ. וכך, אמנם אנחנו רואים מצב שבו נהגי המוניות בלמו את התחרות, ולא רק זו אלא שהם מבקשים העלאת מחיר, אבל הבעיה נעוצה ברגולציה. 

בשורה התחתונה, תחרות אמיתית היתה מאפשרת להעלות את התעריפים המוסכמים-רשמיים, כי בפועל השוק ידבר, אבל אם עכשיו יעלו התעריפים הם יתקבעו לטובת נהגי המוניות ולרעת הציבור. המדינה צריכה לחשוב מחדש על שוק המוניות היות ונכון לעכשיו, המחירים יקרים לאין שיעור ואנחנו רואים את יוקר המחייה גם במחירי המוניות. 

• מס הקנייה על רכבים חשמליים צפוי לעלות
• טלקאר משיקה את KGM טורס ההיברידי - החל מ 175,000 ש"ח
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שיא ישראלי חדש - פרארי ב-18,000,000 שקל

הנהגים מזהירים משביתה. יכול להיות באמת קושי גדול אם הם ישבתו.  למרות שהתנועה בנתב"ג עדיין לא חזרה לרמות שלפני המלחמה, תקופת החגים הקרובה צפויה להביא לגידול משמעותי בטיסות עם שיא בכמות הנוסעים. יהיה צורך ביותר מוניות, אחרת אנשים יתקעו. זהו מכבש לחץ על האוצר ועל יתר המשרדים לחשוב באופן יצירתי יותר ולהקל על הצרכן הישראלי.