כמעט כל משפחה מחזיקה לפחות רכב פרטי אחד. זה נוח, זה גם סמל סטטוס, זה הרגל. אבל, כשמחירי הדלק, הביטוח והטיפולים מזנקים, יותר ויותר אנשים עוצרים לשאול: האם זה באמת משתלם? רכב, שבעבר נחשב לנכס, הפך עבור רבים להוצאה כבדה שמכבידה על התקציב החודשי. במקביל, שירותי הרכב השיתופי – ממנויים חודשיים ועד השכרה לפי שעה – צוברים תאוצה בערים הגדולות ומציעים חלופה מפתה. אז מה באמת עדיף? והאם רכבים שיתופיים הם פתרון טוב?

כמה עולה להחזיק רכב פרטי?

החזקת רכב פרטי בישראל היא לא עניין זול. לפי איגוד יבואני הרכב, העלות החודשית הממוצעת לרכב פרטי – כולל דלק, ביטוח חובה ומקיף, טיפולים, אגרות, חניה וירידת ערך – נעה בין 2,400 ל-3,200 שקלים. הסכום משתנה לפי סוג הרכב וגילו, אבל גם מי שנוסע מעט לא נמלט מהוצאות קבועות.

למשל, רכב בנזין קומפקטי חדש, כמו טויוטה קורולה, עשוי לעלות כ-2,800 שקלים בחודש. רכב משומש בן שבע שנים חוסך מעט, עם כ-2,300 שקלים בחודש, אבל לא הרבה. ואם חשבתם שרכב חשמלי הוא הפתרון, תחשבו שוב: עלות חודשית של כ-2,900 שקלים, בעיקר בגלל ביטוח יקר וירידת ערך מהירה. בין אם אתם נוסעים כל יום לעבודה או רק לסופר פעם בשבוע, הרכב ממשיך לעלות כסף – גם כשהוא עומד בחניה.

מה מציע הרכב השיתופי?

שירותי רכב שיתופי, כמו CAR2GO, GoTo Mobility ו-Shlomo Sixt Share, משנים את כללי המשחק. במקום לקנות רכב, אתם יכולים לבחור בין השכרה לפי שעה (החל מ-19 שקלים), השכרה יומית (200-250 שקלים), או מנוי חודשי שמספק רכב "פרטי-שיתופי" במחיר קבוע, כולל הכול – ביטוח, דלק, טיפולים ואפילו חניה.

• טויוטה שייר חתמה על שת"פ עם שופרסל לפריסת עמדות השכרת רכב שיתופי
• מניית ליפט עולה לאחר חילופים בהנהלה - ומה עם התחרות מול אובר?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

קחו לדוגמה את GoTo: מנוי חודשי של כ-1,350 שקלים כולל 30 שעות נסיעה ו-200 ק"מ. Shlomo Share מציעים מנוי של כ-1,490 שקלים לרכב עירוני עם 500 ק"מ בחודש. ואם אתם ממש נוסעים מעט? מודל "שלם לפי שימוש" מאפשר לכם להוציא רק על מה שאתם באמת משתמשים – לעיתים פחות מ-1,000 שקלים בחודש. הכול נגיש דרך אפליקציה, בלי טרטור של מוסכים או חיפוש חניה בתל אביב.

לצעירים במרכז, רכב שיתופי הוא רעין טוב וכלכלי.  הנה דוגמה של צעירה  שעובדת מהבית שלושה ימים בשבוע. היא נוסעת כ-3-4 פעמים בשבוע, 12-15 ק"מ בכל פעם – לסופר, לפגישות או לחברים. הרכב שלה, מאזדה 3 משומשת, עמד בחניה 90% מהזמן, אבל עלה לה כ-2,600 שקלים בחודש – ביטוח, דלק, חניה וירידת ערך. 

מעבר לרכב שיתופי זול יותר, אין את ההתעסקות עם טסט ומוסך וחוסך כ-1.2-1.5 אלף שקל בחודש. מנגד, אם מדובר במשפחה זה כבר אחרת. משפחות מעדיפות את הרכב שלהם, מתחת לבית, עם זמינות מיידית, עם כל מה שהם מאחסנים בו, עם הידיעה שאפשר לחסוך ועדיין - זה הרכב שלהם והם רגילים אליו. 

• מס הקנייה על רכבים חשמליים צפוי לעלות
• טלקאר משיקה את KGM טורס ההיברידי - החל מ 175,000 ש"ח
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שיא ישראלי חדש - פרארי ב-18,000,000 שקל

למי זה מתאים?

רכב שיתופי הוא לא פתרון קסם לכולם. הוא מתאים לזוגות צעירים שצריכים רכב שני, תושבי ערים כמו תל אביב או חיפה, עצמאים שעובדים מהבית, או מי שנוסע רק מדי פעם – כולם יכולים להרוויח. לעומת זאת, משפחות עם ילדים קטנים או מי שגר בפריפריה ותלוי ברכב יומיומי עשויים למצוא את השירות פחות נוח, בעיקר בגלל זמינות מוגבלת או צורך בציוד קבוע כמו כיסא תינוק.

היתרונות ברורים: חיסכון כספי משמעותי, גמישות מלאה – משלמים רק כשנוסעים – ואפס כאבי ראש עם ביטוח או מוסך. הכול זורם דרך אפליקציה, והרכב מחכה במרחק כמה קליקים. אבל יש גם חסרונות: הזמינות לא תמיד מושלמת, במיוחד בשכונות מרוחקות, ולא תוכלו לבחור רכב ספציפי או להשאיר בו ציוד אישי. לנסיעות ארוכות או טיולים משפחתיים, השירות עדיין לא אידיאלי.

איפה זה קיים?

שוק הרכב השיתופי לא עוצר בתל אביב. משרד התחבורה צופה התרחבות משמעותית בשנים הקרובות, עם תחנות חדשות בערים כמו אשדוד, כפר סבא, נתניה ורמת גן. רפורמות בתחום הביטוח עשויות להוזיל את השירותים עוד יותר, ולהפוך אותם לחלופה ריאלית לא רק לרכב שני, אלא גם לרכב עיקרי במשקי בית מסוימים. כבר עכשיו, עצמאים שמשתמשים בשירות יכולים להכיר את ההוצאה כמוכרת לצורכי מס – יתרון נוסף שמושך משתמשים חדשים.