נתנאל אריאל
צילום: משה בנימין
פרשנות

הכישלון של שופרסל עם SPAR מוכיח: חפשו את יוקר המחיה במקום אחר

קרפור נכנסה לכאן רק לאחרונה בקול תרועה רמה ובינתיים לא מתבררת כהצלחה. גם SPAR מהולנד שווקה בתור בשורה לציבור אבל קיבלה רגליים קרות (ספאר בתגובה טוענת שהיא מחפשת שותף אחר: "ממשיכים כמתוכנן. סניף ראשון ייפתח בתחילת 2024"). בשופרסל טוענים שהביטול הוא בגלל "המגבלות שקבעה רשות התחרות" אבל עם רווח שנתי של בקושי 2-3%, החברות בעולם לא מבינות בשביל מה להן כאב הראש הזה
נתנאל אריאל | (14)

עוד כישלון לכניסה של חברת קמעונאות מזון ענקית לישראל. שופרסל ו-SPAR לא יקימו את השותפות. למשימה גיוסו קליברים רציניים - עמית זאב עזב את תפקידו כמנכ"ל דור אלון כדי להביא את SPAR ההולנדית לישראל. רשמית הטענה היא "מגבלות של רשות התחרות" כאשר בשופרסל גם מדברים על "בחינה נוספת של הנתונים שהתקבלו" - כאילו שהם לא הכירו את הנתונים קודם - אבל העובדה שהשותפות נכשלה אומרת הרבה. האמת שהכתובת הייתה על השולחן כבר עם ההכרזות החגיגיות. הנה:

שאלה מעניינת היא האם עמית זאב ינסה למצוא שותף אחר במקום שופרסל. ב-SPAR אומרים שכן - שהחברה "ממשיכה בהכנותיה כמתוכנן ובמלוא המרץ לקראת פתיחת רשת החנויות בישראל בפריסה ארצית. הסניף הראשון ייפתח בכפר סבא בתחילת 2024. ספאר תביא עימה חווית קניה, מוצרים, מחירים ושירות שהצרכן הישראלי הכיר עד כה רק בחו"ל."

השותפות של שופרסל ו-SPAR התחילה לכאורה כבשורה גדולה. עם איציק אברכהן, אורי וטרמן משופרסל ועמית זאב. שמות גדולים, אנשים רציניים. הם בדקו את הנושא והלכו על זה למרות שהם גם יודעים כמה המרווחים בתחום המזון קטנים. סדרי גודל של 2-3% רווחיות נקייה בסך הכל. לא משהו להתפאר בו. לא משהו לייצר ממנו רווחים משמעותיים לאורך זמן.

ובכל זאת, ההבטחות היו גדולות: "רשת ענק מהעולם עם מחזור תוך כמה שנים של 50 מיליארד אירו, צמיחה של 5.1% בשנה", "תפתח לפחות 10 סניפים", "המוצרים הזולים ישווקו גם בשופרסל". אורי וטרמן מנכ"ל שופרסל הבטיח: "יגיעו לישראל אלפי מוצרים של הרשת. מוצרי SPAR העולמית ישווקו במחירים הוגנים ונמוכים משמעותית מהנהוג בישראל ובכך יתרמו להוזלת יוקר המחייה בישראל". עוד טען כי מדובר על "סטנדרטים בינלאומיים" שיביאו ל"תחרות". עמית זאב הוסיף אז בחגיגיות כי "החתימה על ההסכם היא אבן דרך משמעותית בהגעתה של רשת SPAR לישראל, אשר תביא עימה סטנדרטים בינלאומיים, רעננות, חדשנות ושפע של מוצרים במגוון רחב של סגמנטים, אשר יאפשרו תחרות על ליבו וכיסו של הצרכן הישראלי".

אבל כל ההבטחות הגדולות הללו נעלמו תוך פחות משנה. האמת היא שהכל כבר נמצא למעלה - סוד הכישלון טמון במרווחים הנמוכים בתחום קמעונאות המזון. החברות מרוויחות בקושי 2-3% בשנה. קחו חברות ענק, SPAR בדרך להכנסות של 50 מיליארד אירו עד שנת 2025, בשביל מה היא צריכה לנסות להיכנס לשוק תחרותי שבו המתחרות לא מצליחות לייצר רווחיות משמעותית?

איציק אברכהן, אורי וטרמן, עמית זאב בעת החתימה על הקמת השותפות. צילום: סיון פרג'

קיראו עוד ב"שוק ההון"

איציק אברכהן, אורי וטרמן, עמית זאב בעת החתימה על הקמת השותפות. צילום: סיון פרג'

שופרסל, רמי לוי, טיב טעם, יוחננוף, ויקטורי ואחרות וכמובן קרפור החדשה. כולן מתחרות בסופו של דבר על אותה משבצת. אפשר לראות איך הסניפים של כולם 'מתנגשים' אחד בשני. החברות לא באמת מצליחות לייצר בידול. אז בשביל מה חברות בינלאומיות צריכות את כאב הראש הזה?

תוסיפו את העובדה שהמדינה שולטת כאן בתחום המזון, מעמיסה חסמי יבוא גדולים על ייבוא פירות וירקות, חלב וכו', החקלאים גם כך דורשים סבסוד בתמורה להסרת החסמים (ובינתיים מנצחים את ממשלות ישראל כבר 70 שנה, ומי שמשלם את המחיר הוא הציבור הרחב שסובל ממחירים גבוהים מאוד).

וכמובן - אי אפשר שלא לדבר על קרפור שנכנסה דרך אלקטרה צריכה (חיסלה את המותג יינות ביתן והפכה אותו לקרפור). החברה שנכנסה לכאן בקול תרועה רמה, אבל לא מצליחה לייצר בידול, המחירים שלה לא נמוכים משמעותית, וכעת, בהתאם לניתוח בביזפורטל, גם אלקטרה צריכה נאלצת להבין שהשווי של קרפור הוא בעצם די קרוב לאפס - והיא מנסה להיפטר ממנה, אחרי פחות מחצי שנה של פעילות, ולהעביר אותה לחברה האם אלקו, תוך שבעלי מניות המיעוט ישלמו את המחיר.

סניף של SPAR. צילום: יח

סניף של SPAR. צילום: יח"צ

בשורה התחתונה - אין רווחיות, אפשר לראות את הבעיות אצל הקמעונאיות הקיימות. אז בשביל מה SPAR הייתה צריכה את זה מלכתחילה? אולי כי הסיכון נמצא בעיקר על הישראלים הפראיירים שיצטרכו לממן את הקמת הרשת ואת המחירים הגבוהים. אבל בשורה על הוזלת יוקר המחיה? בינתיים גם קרפור וגם SPAR לא מביאות אותה ומתקפלות עם זנב בין הרגליים.

איפה אולי נמצא יוקר המחיה?

עם רווחיות כל כך נמוכה, יוקר המחיה כנראה לא באמת נמצא אצל קמעונאיות המזון. לפחות ארבעה מחקרים מטעם גופי המדינה קבעו שיוקר המזון נובע בגלל החקלאים, שמקבלים את רוב התמורה. אפשר גם לראות את הרווחיות הגבוהה של חברות כמו שטראוס או סנו. אפשר גם לטעון שזה נמצא אצל היבואניות הבלעדיות כמו דיפלומט, שסטוביץ ואחרות. 

מה שבטוח הוא - במקום לחפש את הפתרונות מתחת לפנס, המדינה צריכה להקל על היבוא לישראל ולבחון באמת, בצורה אמיתית ופתוחה, את מה שהכלכלנים חוזרים ואומרים: יוקר המחיה נובע מחסמי יבוא. תפתחו את היבוא ויוקר המחיה ישתפר ויירד. הכלכלנים אומרים שזה מה שיוריד את המחירים. נכון, צריך להילחם ביבואנים הגדולים, להתעמת עם החקלאים, ובעצם עם כל מי שנוח לו ומרוויח מהמצב הקיים. זה קשה יותר, אבל זה הכרחי כדי להקל על הציבור בישראל. 

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    אבנר 29/09/2023 18:39
    הגב לתגובה זו
    יוזיל משמעותית המוצרים. הפרזיטים גוזרים עלינו קופון.
  • המגיב 30/09/2023 00:15
    הגב לתגובה זו
    האם הם מביאים מוצרים ללא כשרות במחיר נמוך יותר ?
  • טיב טעם 30/09/2023 08:56
    עם בידול מכירה בעיקר למגזר, השאר פחות או יותר THE SAME ללא בידול
  • 10.
    BUSINESS 28/09/2023 15:19
    הגב לתגובה זו
    תראו ותבינו איך גבינה ב-2 יורו באיטליה הופכת בישראל ל-6 יורו למה צריך לחקור את רשתות השיווק פי 3 !!!!!!!! פשוט חוצפה וגזלה שמצליחה רק על פריירים תראו ותבינו
  • 9.
    אורית 28/09/2023 14:55
    הגב לתגובה זו
    שופרבל.רמי לוי.שטראוס אוסם-כולם קורעים לנו את הכיס במאות אחוזי רווח. המזון צריך להימכר ב 40 אחוז פחות ממחירו כיום. איך ייתכן שליטר חלב קפץ בשקט ב 35 איוז השנה ואין פוצה פה ואף כתב רציני לא הופך את השוק??
  • 8.
    לטעון למרוחים נמוכים זו בדיחה לא מצחיקה (ל"ת)
    הגולש 28/09/2023 13:17
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    חרמונה עושה דיווחים 28/09/2023 12:25
    הגב לתגובה זו
    רשות התחרות חוסמת תחרות! למה אף אחד לא עונה על השאלה, מדוע שופרסל ויינות ביתן תהיינה שותפות של מי שאמור להתחרות בהן?! ממשלת ישראל ובמיוחד משרד האוצר מקיימים תקציב המבוסס על הכנסות ממיסים של צריכה ויבוא ולא ייצור וייצוא!! פה הכשל הגדול שמשפיע על כל תחום בחיינו- דיור, תחבורה ציבורית לא יעילה שמובילה לרכישה ושימוש ברכבים פרטיים, קניות במחירים גבוהים ועוד.
  • 6.
    גולדפינג 28/09/2023 11:41
    הגב לתגובה זו
    הינה פתחו את שוק הטונה בשימורים, קרו 2 דברים, המפעל בישראל סגר והעובדים פוטרו, ומחיר הטונה עלה בכ-50%. שר האוצר סוטריץ נישא להילחם במחלבות ופתח את שוק החלב ניגר ליבוא, אף אחד לא קפץ על העגלה למעט רמי לוי כגימיק שיווקי. יש בישראל מליציות מס ששולטות ממוקדי כח כלכלים ופוליטים, נמל אשדוד (שער הכניסה העיקרי לסחורות) רש"ת, רכבות ועוד. ואף פוליטקאי לא מעונין ללכלך את ידיו בזה.
  • 99 28/09/2023 13:18
    הגב לתגובה זו
    אפילו אם דרך במקום - עשר שנים של דריכה במקום זה הישג אדיר. לעומת כל שאר המזונות שעלו ועלו ועלו.
  • 5.
    נערי האוצר מעלים את ארנונה בשביל שיהיה יותר כסף לחלק!!! (ל"ת)
    מאיר 28/09/2023 11:29
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מאיר 28/09/2023 11:26
    הגב לתגובה זו
    הם אשמים ביוקר המחייה ובירידה ברמת החיים. הם אשמים במחירי הפירות והירקות. הם אשמים שיש תורים החדרי המיון. הם קובים מכסות יבוא!
  • 3.
    אמנון 28/09/2023 11:20
    הגב לתגובה זו
    הם דואגים לחברים של ההורים שלהם! הם חושבים שאפשר לספק תוצרת ישראלית 9 מיליון איש עם תשומות של לפני 50 שנה כשהיו פחות מ 5 מיליון איש.
  • 2.
    ארי 28/09/2023 11:05
    הגב לתגובה זו
    נדגים זאת במאזניים הישנים עם 2 כפות בכף האחת עם ישראל עם המשכורות של עשרות אלפי שקלים ויותר ובכף השניה החקלאים והאחרים והיבואנים כל אלה מעסיקים עובדים שגם הם ידרשו בצדק משכורת מקבילה לזו שבכל המשק כך שגם יבוא זול יועמס ע"י ההוצאות מסוג זה שמאפיינות את המשק והתוצאה קרפור ודומיו.
  • 1.
    99 28/09/2023 10:54
    הגב לתגובה זו
    וזה היה ברור מראש. בשוק הקמעונאי יש תחרות. הבעיה היא בממשלה.
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף 1.92%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.

יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבויובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבו

שו"ב אנרגיה מסכמת רבעון עם עלייה של 12% בהכנסות

החברה דיווחה היום על עלייה מתמשכת בהכנסות ועל התרחבות מהירה של פעילות הייצור והאגירה. מתחילת השנה חיברה החברה מאות מגה־ואט חדשים לרשת החשמל והיא צופה עלייה נוסף בשנים הקרובות, לצד בניית תוכנית אסטרטגית לעתיד. במקביל, נרשמו שינויים מהותיים בין מגזרי הפעילות, חלקם קשורים להשפעת המלחמה עם איראן והחלטות רגולטוריות

עוזי גרסטמן |

שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה -4.15%   , מיצרניות החשמל הפרטיות הגדולות בישראל, פרסמה היום את תוצאות הרבעון השלישי של 2025 והציגה המשך צמיחה בהיקף הפעילות. על פי הדו"חות, החברה מחזיקה כיום פורטפוליו פרויקטים בהיקף כולל של 6.2 ג’יגה־ואט, כשיותר ממחצית - כ-3.2 ג’יגה־ואט - כבר פועלים מסחרית. מתחילת השנה חיברה החברה לרשת פרויקטים חדשים בהיקף מצטבר של 383 מגה־ואט ייצור ו-103 מגה־ואט־שעה אגירה - נתון שממחיש את קצב ההקמה הגבוה בשטח.

החברה מעריכה כי הפרויקטים שכבר הופעלו במהלך השנה יתרמו, בשנת פעילות מלאה, הכנסות של 191-169 מיליון שקל, EBITDA בטווח של 108-90 מיליון שקל ו-FFO של 76-64 מיליון שקל. מעבר לכך, לחברה יש צבר משמעותי של מגה־פרויקטים במתח עליון שאמורים לעלות למסחר עד 2029, בהיקף מותקן חזוי של כ-500 מגה־ואט ו-2.9 ג’יגה־ואט לשעה אגירה. הפרויקטים האלה, שבהם החברה מחזיקה בין 50% ל-100%, צפויים להוסיף בעתיד הכנסות שנתיות של עד 520 מיליון שקל ו-EBITDA של עד 300 מיליון שקל, ולהכפיל כמעט את כלל יכולות האגירה המסחרית של החברה.

ברקע לפעילות זו גיבשה החברה, בעזרת חברת ייעוץ חיצונית, תוכנית אסטרטגית חדשה המגדירה את היעדים לשנים הקרובות, והיא מתכוונת לפרסמה בתקופה הקרובה. במקביל, החברה מדווחת על התקדמות בכמה פרויקטים גדולים, בהם תחילת ההפעלה המסחרית של תחנת הכוח אתגל בהספק 189 מגה־ואט, וכן חתימה על מזכר עקרונות להכנסת קבוצת עזריאלי כשותפה מרכזית בפרויקט רמת בקע, הכולל גם התחייבות לרכישת כל החשמל שייוצר במסגרתו.

בדו"חות הכספיים לרבעון השלישי מציגה החברה עלייה של 22% בהכנסות, שהסתכמו ב-104 מיליון שקל. בתשעת החודשים הראשונים של השנה נרשמה עלייה של 34% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, עם הכנסות של כ־206 מיליון שקל. שיעורי הרווחיות הגולמית הגיעו ל-18.5% ברבעון השלישי ול-19.2% מתחילת השנה.

בתחום התפעולי נרשמו פערים בין המגזרים: מגזר הפוטו־וולטאי והאגירה המשיך להתרחב והציג עלייה בהכנסות של 12% ברבעון ו-8% מתחילת השנה, בעיקר הודות להפעלה מסחרית של מתקנים חדשים ולעדכון תעריפי החשמל. לעומת זאת, מגזר הגז הטבעי הציג ירידה של 30% ברבעון ו-31% בתקופה המצטברת, בין היתר בשל ירידה בהיקף ההעמסה בתחנות רמת חובב וחגית מזרח, וגם בשל השפעות המלחמה ביוני מול איראן והגבלה רגולטורית על תעריפים.