נתנאל אריאל
צילום: משה בנימין
פרשנות

הכישלון של שופרסל עם SPAR מוכיח: חפשו את יוקר המחיה במקום אחר

קרפור נכנסה לכאן רק לאחרונה בקול תרועה רמה ובינתיים לא מתבררת כהצלחה. גם SPAR מהולנד שווקה בתור בשורה לציבור אבל קיבלה רגליים קרות (ספאר בתגובה טוענת שהיא מחפשת שותף אחר: "ממשיכים כמתוכנן. סניף ראשון ייפתח בתחילת 2024"). בשופרסל טוענים שהביטול הוא בגלל "המגבלות שקבעה רשות התחרות" אבל עם רווח שנתי של בקושי 2-3%, החברות בעולם לא מבינות בשביל מה להן כאב הראש הזה
נתנאל אריאל | (14)

עוד כישלון לכניסה של חברת קמעונאות מזון ענקית לישראל. שופרסל ו-SPAR לא יקימו את השותפות. למשימה גיוסו קליברים רציניים - עמית זאב עזב את תפקידו כמנכ"ל דור אלון כדי להביא את SPAR ההולנדית לישראל. רשמית הטענה היא "מגבלות של רשות התחרות" כאשר בשופרסל גם מדברים על "בחינה נוספת של הנתונים שהתקבלו" - כאילו שהם לא הכירו את הנתונים קודם - אבל העובדה שהשותפות נכשלה אומרת הרבה. האמת שהכתובת הייתה על השולחן כבר עם ההכרזות החגיגיות. הנה:

שאלה מעניינת היא האם עמית זאב ינסה למצוא שותף אחר במקום שופרסל. ב-SPAR אומרים שכן - שהחברה "ממשיכה בהכנותיה כמתוכנן ובמלוא המרץ לקראת פתיחת רשת החנויות בישראל בפריסה ארצית. הסניף הראשון ייפתח בכפר סבא בתחילת 2024. ספאר תביא עימה חווית קניה, מוצרים, מחירים ושירות שהצרכן הישראלי הכיר עד כה רק בחו"ל."

השותפות של שופרסל ו-SPAR התחילה לכאורה כבשורה גדולה. עם איציק אברכהן, אורי וטרמן משופרסל ועמית זאב. שמות גדולים, אנשים רציניים. הם בדקו את הנושא והלכו על זה למרות שהם גם יודעים כמה המרווחים בתחום המזון קטנים. סדרי גודל של 2-3% רווחיות נקייה בסך הכל. לא משהו להתפאר בו. לא משהו לייצר ממנו רווחים משמעותיים לאורך זמן.

ובכל זאת, ההבטחות היו גדולות: "רשת ענק מהעולם עם מחזור תוך כמה שנים של 50 מיליארד אירו, צמיחה של 5.1% בשנה", "תפתח לפחות 10 סניפים", "המוצרים הזולים ישווקו גם בשופרסל". אורי וטרמן מנכ"ל שופרסל הבטיח: "יגיעו לישראל אלפי מוצרים של הרשת. מוצרי SPAR העולמית ישווקו במחירים הוגנים ונמוכים משמעותית מהנהוג בישראל ובכך יתרמו להוזלת יוקר המחייה בישראל". עוד טען כי מדובר על "סטנדרטים בינלאומיים" שיביאו ל"תחרות". עמית זאב הוסיף אז בחגיגיות כי "החתימה על ההסכם היא אבן דרך משמעותית בהגעתה של רשת SPAR לישראל, אשר תביא עימה סטנדרטים בינלאומיים, רעננות, חדשנות ושפע של מוצרים במגוון רחב של סגמנטים, אשר יאפשרו תחרות על ליבו וכיסו של הצרכן הישראלי".

אבל כל ההבטחות הגדולות הללו נעלמו תוך פחות משנה. האמת היא שהכל כבר נמצא למעלה - סוד הכישלון טמון במרווחים הנמוכים בתחום קמעונאות המזון. החברות מרוויחות בקושי 2-3% בשנה. קחו חברות ענק, SPAR בדרך להכנסות של 50 מיליארד אירו עד שנת 2025, בשביל מה היא צריכה לנסות להיכנס לשוק תחרותי שבו המתחרות לא מצליחות לייצר רווחיות משמעותית?

איציק אברכהן, אורי וטרמן, עמית זאב בעת החתימה על הקמת השותפות. צילום: סיון פרג'

קיראו עוד ב"שוק ההון"

איציק אברכהן, אורי וטרמן, עמית זאב בעת החתימה על הקמת השותפות. צילום: סיון פרג'

שופרסל, רמי לוי, טיב טעם, יוחננוף, ויקטורי ואחרות וכמובן קרפור החדשה. כולן מתחרות בסופו של דבר על אותה משבצת. אפשר לראות איך הסניפים של כולם 'מתנגשים' אחד בשני. החברות לא באמת מצליחות לייצר בידול. אז בשביל מה חברות בינלאומיות צריכות את כאב הראש הזה?

תוסיפו את העובדה שהמדינה שולטת כאן בתחום המזון, מעמיסה חסמי יבוא גדולים על ייבוא פירות וירקות, חלב וכו', החקלאים גם כך דורשים סבסוד בתמורה להסרת החסמים (ובינתיים מנצחים את ממשלות ישראל כבר 70 שנה, ומי שמשלם את המחיר הוא הציבור הרחב שסובל ממחירים גבוהים מאוד).

וכמובן - אי אפשר שלא לדבר על קרפור שנכנסה דרך אלקטרה צריכה (חיסלה את המותג יינות ביתן והפכה אותו לקרפור). החברה שנכנסה לכאן בקול תרועה רמה, אבל לא מצליחה לייצר בידול, המחירים שלה לא נמוכים משמעותית, וכעת, בהתאם לניתוח בביזפורטל, גם אלקטרה צריכה נאלצת להבין שהשווי של קרפור הוא בעצם די קרוב לאפס - והיא מנסה להיפטר ממנה, אחרי פחות מחצי שנה של פעילות, ולהעביר אותה לחברה האם אלקו, תוך שבעלי מניות המיעוט ישלמו את המחיר.

סניף של SPAR. צילום: יח

סניף של SPAR. צילום: יח"צ

בשורה התחתונה - אין רווחיות, אפשר לראות את הבעיות אצל הקמעונאיות הקיימות. אז בשביל מה SPAR הייתה צריכה את זה מלכתחילה? אולי כי הסיכון נמצא בעיקר על הישראלים הפראיירים שיצטרכו לממן את הקמת הרשת ואת המחירים הגבוהים. אבל בשורה על הוזלת יוקר המחיה? בינתיים גם קרפור וגם SPAR לא מביאות אותה ומתקפלות עם זנב בין הרגליים.

איפה אולי נמצא יוקר המחיה?

עם רווחיות כל כך נמוכה, יוקר המחיה כנראה לא באמת נמצא אצל קמעונאיות המזון. לפחות ארבעה מחקרים מטעם גופי המדינה קבעו שיוקר המזון נובע בגלל החקלאים, שמקבלים את רוב התמורה. אפשר גם לראות את הרווחיות הגבוהה של חברות כמו שטראוס או סנו. אפשר גם לטעון שזה נמצא אצל היבואניות הבלעדיות כמו דיפלומט, שסטוביץ ואחרות. 

מה שבטוח הוא - במקום לחפש את הפתרונות מתחת לפנס, המדינה צריכה להקל על היבוא לישראל ולבחון באמת, בצורה אמיתית ופתוחה, את מה שהכלכלנים חוזרים ואומרים: יוקר המחיה נובע מחסמי יבוא. תפתחו את היבוא ויוקר המחיה ישתפר ויירד. הכלכלנים אומרים שזה מה שיוריד את המחירים. נכון, צריך להילחם ביבואנים הגדולים, להתעמת עם החקלאים, ובעצם עם כל מי שנוח לו ומרוויח מהמצב הקיים. זה קשה יותר, אבל זה הכרחי כדי להקל על הציבור בישראל. 

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    אבנר 29/09/2023 18:39
    הגב לתגובה זו
    יוזיל משמעותית המוצרים. הפרזיטים גוזרים עלינו קופון.
  • המגיב 30/09/2023 00:15
    הגב לתגובה זו
    האם הם מביאים מוצרים ללא כשרות במחיר נמוך יותר ?
  • טיב טעם 30/09/2023 08:56
    עם בידול מכירה בעיקר למגזר, השאר פחות או יותר THE SAME ללא בידול
  • 10.
    BUSINESS 28/09/2023 15:19
    הגב לתגובה זו
    תראו ותבינו איך גבינה ב-2 יורו באיטליה הופכת בישראל ל-6 יורו למה צריך לחקור את רשתות השיווק פי 3 !!!!!!!! פשוט חוצפה וגזלה שמצליחה רק על פריירים תראו ותבינו
  • 9.
    אורית 28/09/2023 14:55
    הגב לתגובה זו
    שופרבל.רמי לוי.שטראוס אוסם-כולם קורעים לנו את הכיס במאות אחוזי רווח. המזון צריך להימכר ב 40 אחוז פחות ממחירו כיום. איך ייתכן שליטר חלב קפץ בשקט ב 35 איוז השנה ואין פוצה פה ואף כתב רציני לא הופך את השוק??
  • 8.
    לטעון למרוחים נמוכים זו בדיחה לא מצחיקה (ל"ת)
    הגולש 28/09/2023 13:17
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    חרמונה עושה דיווחים 28/09/2023 12:25
    הגב לתגובה זו
    רשות התחרות חוסמת תחרות! למה אף אחד לא עונה על השאלה, מדוע שופרסל ויינות ביתן תהיינה שותפות של מי שאמור להתחרות בהן?! ממשלת ישראל ובמיוחד משרד האוצר מקיימים תקציב המבוסס על הכנסות ממיסים של צריכה ויבוא ולא ייצור וייצוא!! פה הכשל הגדול שמשפיע על כל תחום בחיינו- דיור, תחבורה ציבורית לא יעילה שמובילה לרכישה ושימוש ברכבים פרטיים, קניות במחירים גבוהים ועוד.
  • 6.
    גולדפינג 28/09/2023 11:41
    הגב לתגובה זו
    הינה פתחו את שוק הטונה בשימורים, קרו 2 דברים, המפעל בישראל סגר והעובדים פוטרו, ומחיר הטונה עלה בכ-50%. שר האוצר סוטריץ נישא להילחם במחלבות ופתח את שוק החלב ניגר ליבוא, אף אחד לא קפץ על העגלה למעט רמי לוי כגימיק שיווקי. יש בישראל מליציות מס ששולטות ממוקדי כח כלכלים ופוליטים, נמל אשדוד (שער הכניסה העיקרי לסחורות) רש"ת, רכבות ועוד. ואף פוליטקאי לא מעונין ללכלך את ידיו בזה.
  • 99 28/09/2023 13:18
    הגב לתגובה זו
    אפילו אם דרך במקום - עשר שנים של דריכה במקום זה הישג אדיר. לעומת כל שאר המזונות שעלו ועלו ועלו.
  • 5.
    נערי האוצר מעלים את ארנונה בשביל שיהיה יותר כסף לחלק!!! (ל"ת)
    מאיר 28/09/2023 11:29
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מאיר 28/09/2023 11:26
    הגב לתגובה זו
    הם אשמים ביוקר המחייה ובירידה ברמת החיים. הם אשמים במחירי הפירות והירקות. הם אשמים שיש תורים החדרי המיון. הם קובים מכסות יבוא!
  • 3.
    אמנון 28/09/2023 11:20
    הגב לתגובה זו
    הם דואגים לחברים של ההורים שלהם! הם חושבים שאפשר לספק תוצרת ישראלית 9 מיליון איש עם תשומות של לפני 50 שנה כשהיו פחות מ 5 מיליון איש.
  • 2.
    ארי 28/09/2023 11:05
    הגב לתגובה זו
    נדגים זאת במאזניים הישנים עם 2 כפות בכף האחת עם ישראל עם המשכורות של עשרות אלפי שקלים ויותר ובכף השניה החקלאים והאחרים והיבואנים כל אלה מעסיקים עובדים שגם הם ידרשו בצדק משכורת מקבילה לזו שבכל המשק כך שגם יבוא זול יועמס ע"י ההוצאות מסוג זה שמאפיינות את המשק והתוצאה קרפור ודומיו.
  • 1.
    99 28/09/2023 10:54
    הגב לתגובה זו
    וזה היה ברור מראש. בשוק הקמעונאי יש תחרות. הבעיה היא בממשלה.
אלי כליף (צילום: עידו לביא)אלי כליף (צילום: עידו לביא)

העלאת דירוג לטבע; מניית החברה בשיא של 8 שנים

סוכנות הדירוג S&P מעלה את טבע לדירוג BB+ וסוכנות הדירוג Moody’s מעלה את התחזית לחיובית מיציבה; גיוס החוב הבא של טבע יהיה בריבית נמוכה יותר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע דירוג חוב

הנהלת טבע מקבלת גושפנקא שפעלה נכון בשנים האחרונות. סוכנות הדירוג S&P מעלה את טבע לדירוג BB+ על רקע ביצוע חזק של אסטרטגיית Pivot to Growth וסוכנות הדירוג Moody’s מעלה את התחזית לחיובית מיציבה. כמובן שרואים את זה טוב במחיר המניה - מניית טבע ב-31 דולר - מחיר שיא של 8 שנים. שווי החברה מעל 34 מיליארד דולר. השווי כבר משמעותית מעל החוב, הסיכון שבקושי לשרת את החוב ירד דרמטית, והמכפיל רווח עלה לאור התפיסה של השוק שהסיכון ירד, טבע נסחרת במכפיל של כ-10-12 אחרי שבמשך תקופה ארוכה נסחרה במכפיל חד ספרתי , לפני כשנה וחצי היא נסחרה במכפיל 5. 

 מכל מקום, Moody’s  אישררה את דירוג B1a של טבע והעלתה את תחזית הדירוג לחיובית במקום יציבה. S&P  העלתה את דירוג טבע ל  BB+ מ-BB עם תחזית יציבה.העלאות הדירוג נשענות על מגמת הפחתת המינוף העקבית של טבע, כאשר S&P ציינה כי המינוף המתואם ירד ל-4.4x  נכון ל-30 בספטמבר 2025, וצפוי לרדת מתחת ל-4.25x  ברבעונים הקרובים – רמה העומדת בסף הנדרש לדירוג הגבוה יותר. סוכנות הדירוג הדגישה גם את המשמעת הפיננסית של טבע, את חוזקת עסקיה ואת פרופיל הנזילות שלה, לצד חזרה לצמיחה בהכנסות לאחר חמש שנות ירידה, הודות לביצועים חזקים בתחום התרופות הממותגות ולייצוב תחום הגנריקה.

 

Moody’s ציינה את המשך השיפור בביצועים התפעוליים של טבע ואת המדיניות הפיננסית הממושמעת המתמקדת בהפחתת חוב. הסוכנות הדגישה את המומנטום החזק במותגים המובילים של טבע ואת השקות המוצרים הצפויות – הן בתחום התרופות הממותגות והן בתחום הביוסימילרס - אשר צפויות לקזז את האתגרים בתחום הגנריקה. Moody’s עוד ציינה את עמדת הנזילות החזקה של טבע, התומכת ביכולתה לנהל את פירעונות החוב הקרובים. הסוכנות הוסיפה כי גורמים אלה, יחד עם הציפייה לירידה במינוף לכיוון 3.5x בתוך 12-18 חודשים, תומכים בתחזית החיובית ובפוטנציאל להעלאת דירוג נוספת.

אלי כליף, סמנכ"ל בכיר ומנהל הכספים הראשי של טבע, אמר: "עדכוני הדירוג הללו הם עדות חזקה לחזון האסטרטגי שלנו ולביצוע הממושמע שלו, במיוחד לאחר רצף של העלאות דירוג בחודשים האחרונים. באמצעות הובלת אסטרטגיית ה-Pivot to Growth, מתן עדיפות לניהול תזרים מזומנים חזק והקצאת הון קפדנית, הוכחנו מחויבות בלתי מתפשרת להפחתת מינוף ולצמיחה עסקית בת קיימא. התוצאות הללו ממחישות בבירור כיצד האסטרטגיה הממוקדת שלנו מייצרת ערך ממשי לטבע וממצבת אותנו להמשך הצלחה."


העלאת הדירוג תוביל לגיוס חוב בריבית נמוכה מהריבית הנקובה כעת באג"ח והיא גם תבטיח את היכולת של טבע לשרת את הפירעונות הגדולים של השנתיים-שלוש שנים הקרובות. 


מניית טבע חזרה השנה להוביל את הבורסה המקומית. המחצית הראשונה היתה צולעת והמניה דווקא נפלה, אבל בארבעה חודשים מניית טבע הכפילה את ערכה: