צילום: משה בנימין

פרשנות

הכישלון של שופרסל עם SPAR מוכיח: חפשו את יוקר המחיה במקום אחר

קרפור נכנסה לכאן רק לאחרונה בקול תרועה רמה ובינתיים לא מתבררת כהצלחה. גם SPAR מהולנד שווקה בתור בשורה לציבור אבל קיבלה רגליים קרות (ספאר בתגובה טוענת שהיא מחפשת שותף אחר: "ממשיכים כמתוכנן. סניף ראשון ייפתח בתחילת 2024"). בשופרסל טוענים שהביטול הוא בגלל "המגבלות שקבעה רשות התחרות" אבל עם רווח שנתי של בקושי 2-3%, החברות בעולם לא מבינות בשביל מה להן כאב הראש הזה

נתנאל אריאל | 28/09/2023 10:32 (14)

נושאים בכתבה אורי וטרמן יוחננוף קרפור רמי לוי רשתות מזון שופרסל שוק הקמעונאות

עוד כישלון לכניסה של חברת קמעונאות מזון ענקית לישראל. שופרסל ו-SPAR לא יקימו את השותפות. למשימה גיוסו קליברים רציניים - עמית זאב עזב את תפקידו כמנכ"ל דור אלון כדי להביא את SPAR ההולנדית לישראל. רשמית הטענה היא "מגבלות של רשות התחרות" כאשר בשופרסל גם מדברים על "בחינה נוספת של הנתונים שהתקבלו" - כאילו שהם לא הכירו את הנתונים קודם - אבל העובדה שהשותפות נכשלה אומרת הרבה. האמת שהכתובת הייתה על השולחן כבר עם ההכרזות החגיגיות. הנה:

שאלה מעניינת היא האם עמית זאב ינסה למצוא שותף אחר במקום שופרסל. ב-SPAR אומרים שכן - שהחברה "ממשיכה בהכנותיה כמתוכנן ובמלוא המרץ לקראת פתיחת רשת החנויות בישראל בפריסה ארצית. הסניף הראשון ייפתח בכפר סבא בתחילת 2024. ספאר תביא עימה חווית קניה, מוצרים, מחירים ושירות שהצרכן הישראלי הכיר עד כה רק בחו"ל."

השותפות של שופרסל ו-SPAR התחילה לכאורה כבשורה גדולה. עם איציק אברכהן, אורי וטרמן משופרסל ועמית זאב. שמות גדולים, אנשים רציניים. הם בדקו את הנושא והלכו על זה למרות שהם גם יודעים כמה המרווחים בתחום המזון קטנים. סדרי גודל של 2-3% רווחיות נקייה בסך הכל. לא משהו להתפאר בו. לא משהו לייצר ממנו רווחים משמעותיים לאורך זמן.

ובכל זאת, ההבטחות היו גדולות: "רשת ענק מהעולם עם מחזור תוך כמה שנים של 50 מיליארד אירו, צמיחה של 5.1% בשנה", "תפתח לפחות 10 סניפים", "המוצרים הזולים ישווקו גם בשופרסל". אורי וטרמן מנכ"ל שופרסל הבטיח: "יגיעו לישראל אלפי מוצרים של הרשת. מוצרי SPAR העולמית ישווקו במחירים הוגנים ונמוכים משמעותית מהנהוג בישראל ובכך יתרמו להוזלת יוקר המחייה בישראל". עוד טען כי מדובר על "סטנדרטים בינלאומיים" שיביאו ל"תחרות". עמית זאב הוסיף אז בחגיגיות כי "החתימה על ההסכם היא אבן דרך משמעותית בהגעתה של רשת SPAR לישראל, אשר תביא עימה סטנדרטים בינלאומיים, רעננות, חדשנות ושפע של מוצרים במגוון רחב של סגמנטים, אשר יאפשרו תחרות על ליבו וכיסו של הצרכן הישראלי".

אבל כל ההבטחות הגדולות הללו נעלמו תוך פחות משנה. האמת היא שהכל כבר נמצא למעלה - סוד הכישלון טמון במרווחים הנמוכים בתחום קמעונאות המזון. החברות מרוויחות בקושי 2-3% בשנה. קחו חברות ענק, SPAR בדרך להכנסות של 50 מיליארד אירו עד שנת 2025, בשביל מה היא צריכה לנסות להיכנס לשוק תחרותי שבו המתחרות לא מצליחות לייצר רווחיות משמעותית?

איציק אברכהן, אורי וטרמן, עמית זאב בעת החתימה על הקמת השותפות. צילום: סיון פרג'

קיראו עוד ב"שוק ההון"

איציק אברכהן, אורי וטרמן, עמית זאב בעת החתימה על הקמת השותפות. צילום: סיון פרג'

שופרסל, רמי לוי, טיב טעם, יוחננוף, ויקטורי ואחרות וכמובן קרפור החדשה. כולן מתחרות בסופו של דבר על אותה משבצת. אפשר לראות איך הסניפים של כולם 'מתנגשים' אחד בשני. החברות לא באמת מצליחות לייצר בידול. אז בשביל מה חברות בינלאומיות צריכות את כאב הראש הזה?

תוסיפו את העובדה שהמדינה שולטת כאן בתחום המזון, מעמיסה חסמי יבוא גדולים על ייבוא פירות וירקות, חלב וכו', החקלאים גם כך דורשים סבסוד בתמורה להסרת החסמים (ובינתיים מנצחים את ממשלות ישראל כבר 70 שנה, ומי שמשלם את המחיר הוא הציבור הרחב שסובל ממחירים גבוהים מאוד).

וכמובן - אי אפשר שלא לדבר על קרפור שנכנסה דרך אלקטרה צריכה (חיסלה את המותג יינות ביתן והפכה אותו לקרפור). החברה שנכנסה לכאן בקול תרועה רמה, אבל לא מצליחה לייצר בידול, המחירים שלה לא נמוכים משמעותית, וכעת, בהתאם לניתוח בביזפורטל, גם אלקטרה צריכה נאלצת להבין שהשווי של קרפור הוא בעצם די קרוב לאפס - והיא מנסה להיפטר ממנה, אחרי פחות מחצי שנה של פעילות, ולהעביר אותה לחברה האם אלקו, תוך שבעלי מניות המיעוט ישלמו את המחיר.

סניף של SPAR. צילום: יח

סניף של SPAR. צילום: יח"צ

בשורה התחתונה - אין רווחיות, אפשר לראות את הבעיות אצל הקמעונאיות הקיימות. אז בשביל מה SPAR הייתה צריכה את זה מלכתחילה? אולי כי הסיכון נמצא בעיקר על הישראלים הפראיירים שיצטרכו לממן את הקמת הרשת ואת המחירים הגבוהים. אבל בשורה על הוזלת יוקר המחיה? בינתיים גם קרפור וגם SPAR לא מביאות אותה ומתקפלות עם זנב בין הרגליים.

איפה אולי נמצא יוקר המחיה?

עם רווחיות כל כך נמוכה, יוקר המחיה כנראה לא באמת נמצא אצל קמעונאיות המזון. לפחות ארבעה מחקרים מטעם גופי המדינה קבעו שיוקר המזון נובע בגלל החקלאים, שמקבלים את רוב התמורה. אפשר גם לראות את הרווחיות הגבוהה של חברות כמו שטראוס או סנו. אפשר גם לטעון שזה נמצא אצל היבואניות הבלעדיות כמו דיפלומט, שסטוביץ ואחרות.

מה שבטוח הוא - במקום לחפש את הפתרונות מתחת לפנס, המדינה צריכה להקל על היבוא לישראל ולבחון באמת, בצורה אמיתית ופתוחה, את מה שהכלכלנים חוזרים ואומרים: יוקר המחיה נובע מחסמי יבוא. תפתחו את היבוא ויוקר המחיה ישתפר ויירד. הכלכלנים אומרים שזה מה שיוריד את המחירים. נכון, צריך להילחם ביבואנים הגדולים, להתעמת עם החקלאים, ובעצם עם כל מי שנוח לו ומרוויח מהמצב הקיים. זה קשה יותר, אבל זה הכרחי כדי להקל על הציבור בישראל.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

11.
אבנר 29/09/2023 18:39
הגב לתגובה זו
יוזיל משמעותית המוצרים. הפרזיטים גוזרים עלינו קופון.
המגיב 30/09/2023 00:15
הגב לתגובה זו
האם הם מביאים מוצרים ללא כשרות במחיר נמוך יותר ?
טיב טעם 30/09/2023 08:56
עם בידול מכירה בעיקר למגזר, השאר פחות או יותר THE SAME ללא בידול
10.
BUSINESS 28/09/2023 15:19
הגב לתגובה זו
תראו ותבינו איך גבינה ב-2 יורו באיטליה הופכת בישראל ל-6 יורו למה צריך לחקור את רשתות השיווק פי 3 !!!!!!!! פשוט חוצפה וגזלה שמצליחה רק על פריירים תראו ותבינו
9.
אורית 28/09/2023 14:55
הגב לתגובה זו
שופרבל.רמי לוי.שטראוס אוסם-כולם קורעים לנו את הכיס במאות אחוזי רווח. המזון צריך להימכר ב 40 אחוז פחות ממחירו כיום. איך ייתכן שליטר חלב קפץ בשקט ב 35 איוז השנה ואין פוצה פה ואף כתב רציני לא הופך את השוק??
8.
לטעון למרוחים נמוכים זו בדיחה לא מצחיקה (ל"ת)
הגולש 28/09/2023 13:17
הגב לתגובה זו
7.
חרמונה עושה דיווחים 28/09/2023 12:25
הגב לתגובה זו
רשות התחרות חוסמת תחרות! למה אף אחד לא עונה על השאלה, מדוע שופרסל ויינות ביתן תהיינה שותפות של מי שאמור להתחרות בהן?! ממשלת ישראל ובמיוחד משרד האוצר מקיימים תקציב המבוסס על הכנסות ממיסים של צריכה ויבוא ולא ייצור וייצוא!! פה הכשל הגדול שמשפיע על כל תחום בחיינו- דיור, תחבורה ציבורית לא יעילה שמובילה לרכישה ושימוש ברכבים פרטיים, קניות במחירים גבוהים ועוד.
6.
גולדפינג 28/09/2023 11:41
הגב לתגובה זו
הינה פתחו את שוק הטונה בשימורים, קרו 2 דברים, המפעל בישראל סגר והעובדים פוטרו, ומחיר הטונה עלה בכ-50%. שר האוצר סוטריץ נישא להילחם במחלבות ופתח את שוק החלב ניגר ליבוא, אף אחד לא קפץ על העגלה למעט רמי לוי כגימיק שיווקי. יש בישראל מליציות מס ששולטות ממוקדי כח כלכלים ופוליטים, נמל אשדוד (שער הכניסה העיקרי לסחורות) רש"ת, רכבות ועוד. ואף פוליטקאי לא מעונין ללכלך את ידיו בזה.
99 28/09/2023 13:18
הגב לתגובה זו
אפילו אם דרך במקום - עשר שנים של דריכה במקום זה הישג אדיר. לעומת כל שאר המזונות שעלו ועלו ועלו.
5.
נערי האוצר מעלים את ארנונה בשביל שיהיה יותר כסף לחלק!!! (ל"ת)
מאיר 28/09/2023 11:29
הגב לתגובה זו
4.
מאיר 28/09/2023 11:26
הגב לתגובה זו
הם אשמים ביוקר המחייה ובירידה ברמת החיים. הם אשמים במחירי הפירות והירקות. הם אשמים שיש תורים החדרי המיון. הם קובים מכסות יבוא!
3.
אמנון 28/09/2023 11:20
הגב לתגובה זו
הם דואגים לחברים של ההורים שלהם! הם חושבים שאפשר לספק תוצרת ישראלית 9 מיליון איש עם תשומות של לפני 50 שנה כשהיו פחות מ 5 מיליון איש.
2.
ארי 28/09/2023 11:05
הגב לתגובה זו
נדגים זאת במאזניים הישנים עם 2 כפות בכף האחת עם ישראל עם המשכורות של עשרות אלפי שקלים ויותר ובכף השניה החקלאים והאחרים והיבואנים כל אלה מעסיקים עובדים שגם הם ידרשו בצדק משכורת מקבילה לזו שבכל המשק כך שגם יבוא זול יועמס ע"י ההוצאות מסוג זה שמאפיינות את המשק והתוצאה קרפור ודומיו.
1.
99 28/09/2023 10:54
הגב לתגובה זו
וזה היה ברור מראש. בשוק הקמעונאי יש תחרות. הבעיה היא בממשלה.

צילום: אתר החברה

ראיון

"כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע"

"תור הזהב של 2024-2025 לא יחזור": אמיר חדד, מנהל ההשקעות הראשי בברומטר מסמן את ההזדמנויות החדשות בשוק האג"ח, מסביר למה הוא מעדיף את המח"מ הבינוני בממשלתי, על תמהיל של 50-50 בין שקלי לצמוד, למה המרווחים בקונצרני לא מצדיקים את הסיכון ולמה הוא נזהר מאג"ח נדל"ן למגורים

מנדי הניג | 30/12/2025 05:40

נושאים בכתבה ברומטר אמיר חדד

"היה מישהו שאמר לי ב-2009, (שהייתה שנה פנומנלית): 'הלוואי שכל שנה תהיה ככה'. עניתי לו שזה אפשרי, בתנאי שהשנה שלפניה תהיה כמו 2008", אומר בחיוך אמיר חדד, מנהל תיקים והאנליסט הראשי בבית ההשקעות "ברומטר".

אנחנו בנקודת זמן מעניינת בשוק. שוק שמסכם שנתיים חריגות בעוצמתן עם עליות מצטברות של כ-80%. אתם בטח שמעתם כבר עשרות תחזיות על מה שהיה ומה שהולך להיות, אבל כדאי לכם לשמוע מה יש לחדד לומר בנושא. חדד נמצא בשוק כבר 25 שנה, יש לו הסמכה בכלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן, והוא כבר ראה מקרוב את השוק המקומי והעולמי במחזורי הגאות והשפל של שני העשורים האחרונים. אנחנו אוהבים לגלגל איתו שיחה מפעם-לפעם ולקבל ממנו את הסתכלות מאקרו. בפעם האחרונה שדיברנו הוא טען שאג"ח עדיף על מניות ולא חסך ביקורת מהנגיד - "מחירי האג"ח יעלו; הנגיד הוא פרזנטור גרוע והדירוג נפגע בגללו"

"אנחנו אחרי שנתיים חזקות מאוד בשוק הישראלי", הוא אומר היום. "קשה לי לראות את 2026 משחזרת את העוצמה הזו. השוק לא זול, ואנחנו נצטרך לקבל פה מימוש מתישהו".

מסיימים שנה. איך אתם בברומטר?

“אנחנו בסך הכול בסדר. הייתה שנה מאוד טובה בתוצאות, אחת השנים היותר טובות. אבל צריך לשים את זה בפרופורציה. 2024 גם הייתה שנה טובה, והשוק בארץ עלה בערך 30%. אנחנו כבר בעצם בשנתיים מאוד חזקות בשוק הישראלי, בסיכום של מעל 80% בשוק".

אז מה אומרים למי שנמצא בחוץ או מחפש איפה 'לחזק' - מה לעשות עכשיו לדעתך?

"אף פעם אי אפשר לדעת, אבל הגישה של להיות 0 או 1 היא גישה לא נכונה. מה שאנחנו עושים בנקודת הזמן הזאת היא שלקוחות שרוצים להיות במסלול של 30% מניות, אז נתחיל ב-15%-20. לקוחות שרוצים להיות ב-50%, אנחנו מכוונים אותם כרגע ל-30%-40. הרעיון הוא לא להיות בחוץ, קצת להוריד מינון".

אז אתה חושב שצריך פה 'ניעור' מסוים, שתיקון הוא משהו שיכול-צריך להגיע?

"אני חושב שכן. אנחנו נצטרך לקבל פה איזשהו מימוש מתישהו.

להמשך הכתבה לחץ כאן