הכישלון של שופרסל עם SPAR מוכיח: חפשו את יוקר המחיה במקום אחר
עוד כישלון לכניסה של חברת קמעונאות מזון ענקית לישראל. שופרסל ו-SPAR לא יקימו את השותפות. למשימה גיוסו קליברים רציניים - עמית זאב עזב את תפקידו כמנכ"ל דור אלון כדי להביא את SPAR ההולנדית לישראל. רשמית הטענה היא "מגבלות של רשות התחרות" כאשר בשופרסל גם מדברים על "בחינה נוספת של הנתונים שהתקבלו" - כאילו שהם לא הכירו את הנתונים קודם - אבל העובדה שהשותפות נכשלה אומרת הרבה. האמת שהכתובת הייתה על השולחן כבר עם ההכרזות החגיגיות. הנה:
שאלה מעניינת היא האם עמית זאב ינסה למצוא שותף אחר במקום שופרסל. ב-SPAR אומרים שכן - שהחברה "ממשיכה בהכנותיה כמתוכנן ובמלוא המרץ לקראת פתיחת רשת החנויות בישראל בפריסה ארצית. הסניף הראשון ייפתח בכפר סבא בתחילת 2024. ספאר תביא עימה חווית קניה, מוצרים, מחירים ושירות שהצרכן הישראלי הכיר עד כה רק בחו"ל."
השותפות של שופרסל ו-SPAR התחילה לכאורה כבשורה גדולה. עם איציק אברכהן, אורי וטרמן משופרסל ועמית זאב. שמות גדולים, אנשים רציניים. הם בדקו את הנושא והלכו על זה למרות שהם גם יודעים כמה המרווחים בתחום המזון קטנים. סדרי גודל של 2-3% רווחיות נקייה בסך הכל. לא משהו להתפאר בו. לא משהו לייצר ממנו רווחים משמעותיים לאורך זמן.
- המוסדיים עשו לאחים אמיר את העבודה: מענק הפרישה של אברכהן יקוצץ
- דוחות טובים לשופרסל: הרווח הנקי: 89 מיליון שקל - 2.4% מההכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, ההבטחות היו גדולות: "רשת ענק מהעולם עם מחזור תוך כמה שנים של 50 מיליארד אירו, צמיחה של 5.1% בשנה", "תפתח לפחות 10 סניפים", "המוצרים הזולים ישווקו גם בשופרסל". אורי וטרמן מנכ"ל שופרסל הבטיח: "יגיעו לישראל אלפי מוצרים של הרשת. מוצרי SPAR העולמית ישווקו במחירים הוגנים ונמוכים משמעותית מהנהוג בישראל ובכך יתרמו להוזלת יוקר המחייה בישראל". עוד טען כי מדובר על "סטנדרטים בינלאומיים" שיביאו ל"תחרות". עמית זאב הוסיף אז בחגיגיות כי "החתימה על ההסכם היא אבן דרך משמעותית בהגעתה של רשת SPAR לישראל, אשר תביא עימה סטנדרטים בינלאומיים, רעננות, חדשנות ושפע של מוצרים במגוון רחב של סגמנטים, אשר יאפשרו תחרות על ליבו וכיסו של הצרכן הישראלי".
אבל כל ההבטחות הגדולות הללו נעלמו תוך פחות משנה. האמת היא שהכל כבר נמצא למעלה - סוד הכישלון טמון במרווחים הנמוכים בתחום קמעונאות המזון. החברות מרוויחות בקושי 2-3% בשנה. קחו חברות ענק, SPAR בדרך להכנסות של 50 מיליארד אירו עד שנת 2025, בשביל מה היא צריכה לנסות להיכנס לשוק תחרותי שבו המתחרות לא מצליחות לייצר רווחיות משמעותית?
- “המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”
- מה יהיה מחר בבורסה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...
איציק אברכהן, אורי וטרמן, עמית זאב בעת החתימה על הקמת השותפות. צילום: סיון פרג'
שופרסל, רמי לוי, טיב טעם, יוחננוף, ויקטורי ואחרות וכמובן קרפור החדשה. כולן מתחרות בסופו של דבר על אותה משבצת. אפשר לראות איך הסניפים של כולם 'מתנגשים' אחד בשני. החברות לא באמת מצליחות לייצר בידול. אז בשביל מה חברות בינלאומיות צריכות את כאב הראש הזה?
תוסיפו את העובדה שהמדינה שולטת כאן בתחום המזון, מעמיסה חסמי יבוא גדולים על ייבוא פירות וירקות, חלב וכו', החקלאים גם כך דורשים סבסוד בתמורה להסרת החסמים (ובינתיים מנצחים את ממשלות ישראל כבר 70 שנה, ומי שמשלם את המחיר הוא הציבור הרחב שסובל ממחירים גבוהים מאוד).
וכמובן - אי אפשר שלא לדבר על קרפור שנכנסה דרך אלקטרה צריכה (חיסלה את המותג יינות ביתן והפכה אותו לקרפור). החברה שנכנסה לכאן בקול תרועה רמה, אבל לא מצליחה לייצר בידול, המחירים שלה לא נמוכים משמעותית, וכעת, בהתאם לניתוח בביזפורטל, גם אלקטרה צריכה נאלצת להבין שהשווי של קרפור הוא בעצם די קרוב לאפס - והיא מנסה להיפטר ממנה, אחרי פחות מחצי שנה של פעילות, ולהעביר אותה לחברה האם אלקו, תוך שבעלי מניות המיעוט ישלמו את המחיר.
סניף של SPAR. צילום: יח"צ
בשורה התחתונה - אין רווחיות, אפשר לראות את הבעיות אצל הקמעונאיות הקיימות. אז בשביל מה SPAR הייתה צריכה את זה מלכתחילה? אולי כי הסיכון נמצא בעיקר על הישראלים הפראיירים שיצטרכו לממן את הקמת הרשת ואת המחירים הגבוהים. אבל בשורה על הוזלת יוקר המחיה? בינתיים גם קרפור וגם SPAR לא מביאות אותה ומתקפלות עם זנב בין הרגליים.
איפה אולי נמצא יוקר המחיה?
עם רווחיות כל כך נמוכה, יוקר המחיה כנראה לא באמת נמצא אצל קמעונאיות המזון. לפחות ארבעה מחקרים מטעם גופי המדינה קבעו שיוקר המזון נובע בגלל החקלאים, שמקבלים את רוב התמורה. אפשר גם לראות את הרווחיות הגבוהה של חברות כמו שטראוס או סנו. אפשר גם לטעון שזה נמצא אצל היבואניות הבלעדיות כמו דיפלומט, שסטוביץ ואחרות.
מה שבטוח הוא - במקום לחפש את הפתרונות מתחת לפנס, המדינה צריכה להקל על היבוא לישראל ולבחון באמת, בצורה אמיתית ופתוחה, את מה שהכלכלנים חוזרים ואומרים: יוקר המחיה נובע מחסמי יבוא. תפתחו את היבוא ויוקר המחיה ישתפר ויירד. הכלכלנים אומרים שזה מה שיוריד את המחירים. נכון, צריך להילחם ביבואנים הגדולים, להתעמת עם החקלאים, ובעצם עם כל מי שנוח לו ומרוויח מהמצב הקיים. זה קשה יותר, אבל זה הכרחי כדי להקל על הציבור בישראל.
- 11.אבנר 29/09/2023 18:39הגב לתגובה זויוזיל משמעותית המוצרים. הפרזיטים גוזרים עלינו קופון.
- המגיב 30/09/2023 00:15הגב לתגובה זוהאם הם מביאים מוצרים ללא כשרות במחיר נמוך יותר ?
- טיב טעם 30/09/2023 08:56עם בידול מכירה בעיקר למגזר, השאר פחות או יותר THE SAME ללא בידול
- 10.BUSINESS 28/09/2023 15:19הגב לתגובה זותראו ותבינו איך גבינה ב-2 יורו באיטליה הופכת בישראל ל-6 יורו למה צריך לחקור את רשתות השיווק פי 3 !!!!!!!! פשוט חוצפה וגזלה שמצליחה רק על פריירים תראו ותבינו
- 9.אורית 28/09/2023 14:55הגב לתגובה זושופרבל.רמי לוי.שטראוס אוסם-כולם קורעים לנו את הכיס במאות אחוזי רווח. המזון צריך להימכר ב 40 אחוז פחות ממחירו כיום. איך ייתכן שליטר חלב קפץ בשקט ב 35 איוז השנה ואין פוצה פה ואף כתב רציני לא הופך את השוק??
- 8.לטעון למרוחים נמוכים זו בדיחה לא מצחיקה (ל"ת)הגולש 28/09/2023 13:17הגב לתגובה זו
- 7.חרמונה עושה דיווחים 28/09/2023 12:25הגב לתגובה זורשות התחרות חוסמת תחרות! למה אף אחד לא עונה על השאלה, מדוע שופרסל ויינות ביתן תהיינה שותפות של מי שאמור להתחרות בהן?! ממשלת ישראל ובמיוחד משרד האוצר מקיימים תקציב המבוסס על הכנסות ממיסים של צריכה ויבוא ולא ייצור וייצוא!! פה הכשל הגדול שמשפיע על כל תחום בחיינו- דיור, תחבורה ציבורית לא יעילה שמובילה לרכישה ושימוש ברכבים פרטיים, קניות במחירים גבוהים ועוד.
- 6.גולדפינג 28/09/2023 11:41הגב לתגובה זוהינה פתחו את שוק הטונה בשימורים, קרו 2 דברים, המפעל בישראל סגר והעובדים פוטרו, ומחיר הטונה עלה בכ-50%. שר האוצר סוטריץ נישא להילחם במחלבות ופתח את שוק החלב ניגר ליבוא, אף אחד לא קפץ על העגלה למעט רמי לוי כגימיק שיווקי. יש בישראל מליציות מס ששולטות ממוקדי כח כלכלים ופוליטים, נמל אשדוד (שער הכניסה העיקרי לסחורות) רש"ת, רכבות ועוד. ואף פוליטקאי לא מעונין ללכלך את ידיו בזה.
- 99 28/09/2023 13:18הגב לתגובה זואפילו אם דרך במקום - עשר שנים של דריכה במקום זה הישג אדיר. לעומת כל שאר המזונות שעלו ועלו ועלו.
- 5.נערי האוצר מעלים את ארנונה בשביל שיהיה יותר כסף לחלק!!! (ל"ת)מאיר 28/09/2023 11:29הגב לתגובה זו
- 4.מאיר 28/09/2023 11:26הגב לתגובה זוהם אשמים ביוקר המחייה ובירידה ברמת החיים. הם אשמים במחירי הפירות והירקות. הם אשמים שיש תורים החדרי המיון. הם קובים מכסות יבוא!
- 3.אמנון 28/09/2023 11:20הגב לתגובה זוהם דואגים לחברים של ההורים שלהם! הם חושבים שאפשר לספק תוצרת ישראלית 9 מיליון איש עם תשומות של לפני 50 שנה כשהיו פחות מ 5 מיליון איש.
- 2.ארי 28/09/2023 11:05הגב לתגובה זונדגים זאת במאזניים הישנים עם 2 כפות בכף האחת עם ישראל עם המשכורות של עשרות אלפי שקלים ויותר ובכף השניה החקלאים והאחרים והיבואנים כל אלה מעסיקים עובדים שגם הם ידרשו בצדק משכורת מקבילה לזו שבכל המשק כך שגם יבוא זול יועמס ע"י ההוצאות מסוג זה שמאפיינות את המשק והתוצאה קרפור ודומיו.
- 1.99 28/09/2023 10:54הגב לתגובה זווזה היה ברור מראש. בשוק הקמעונאי יש תחרות. הבעיה היא בממשלה.
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןטאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים
אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%.
אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת.
ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%.
מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?
נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.
- טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
- מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה?
מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?
המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות.
אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים.
בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.
השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה.
- הבנקים ירדו 1.7% על רקע כוונת הרגולטור למסות רווחים עודפים; המדדים המובילים איבדו כ-1%
- מימון ישיר זינקה 8.9%; מלם-תים צנחה 9.5%, פולירם 8.2% - נעילה מעורבת בבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%
