סנו soft
צילום: יח"צ
דוחות

מחפשים סיבה ליוקר המחיה? סנו עם רווחיות תפעולית גבוהה אפילו ביחס לשטראוס

שימו לב לרווחיות התפעולית הגבוהה והחריגה של סנו, שיורדת גם לשורה התחתונה. הבעיה של סנו השנה היא השחיקה ברווחיות אבל זה רק בגלל עליית מחירי ההובלה וחומרי הגלם - כשזה יחזור הרווחיות תשוב לעלות; סנו משיאה תשואה מצוינת למשקיעים, אבל האם לא מדובר ברווחיות חריגה מדי כאשר בסוף הישראלים משלמים את המחיר במכולת?
נתנאל אריאל | (23)

אם הרווחיות של שטראוס חריגה, אז הנה מגיעה חברת סנו ועוקפת אפילו אותה בסיבוב. חברת סנו 0.34%  העוסקת בייצור ובשיווק מוצרי צריכה ביתיים בתחומי הניקוי היא מסוג החברות שעובדות בשקט ומנסות להישאר מתחת לרדאר, היא כנראה לא רוצה שידברו עליה יותר מדי בשוק ההון. משקיעים זה טוב כמובן אבל בלי תקשורת. איך עושים את זה? כמעט לא מדווחים שום דבר לבורסה. למעשה, בשנה שלמה היא מדווחת לבורסה 15-20 הודעות בלבד (בניגוד לחברות שרוצות שיסתכלו עליהן ושיסקרו אותן ומסוגלות להוציא גם מאות הודעות בשנה אחת. לשם השוואה, שטראוס פרסמה יותר מ-80 הודעות בשנה החולפת). כמעט כל ההודעות של סנו הן הודעות גנריות שהיא חייבת - דוחות, מצבת התחייבות החברה ודיבידנד, הודעות שגם מגיעות בצמדים, כלומר כאשר כבר יש דיווח מדובר על מספר הודעות כך שבפועל מספר הימים שהיא מדווחת נמוך עוד יותר ועמד ב-3 השנים האחרונות על 5-7 ימים שבהם יצא דיווח בשנה שלמה; המניה זינקה בעשור האחרון ב-550%, ומאז הקורונה ב-120%. 

אבל למה בעצם סנו כמעט לא מדווחת שום דבר? יש לה סיבה טובה. התוצאות שלה מצוינות והיא בהחלט נותנת סיבה טובה למשקיעים להשקיע בה. אבל יש בתוצאות שלה טעם לפגם: התוצאות הללו של סנו מגיעות עם רווחיות תפעולית גבוהה בצורה יוצאת דופן - על חשבון הציבור הישראלי שמשלם על כך ביוקר במכולת ובסופרמרקט - אז איפה נמצא יוקר המחיה? כנראה שגם כאן.

נכון, מדובר בחברה שרוצה להרוויח. כן, מדובר ביצרנית ולא במשווקת וחשוב להבין - היא לוקחת סיכון, מייצרת משהו חדש ולכן הגיוני שהרווחיות שלה צריכה להיות גבוה יותר מאשר של רשתות השיווק שרק מעבירות את המוצרים מהיצרניות אל הצרכן ולא לוקחות על עצמן את הסיכון, אבל לפעמים יש רווח שהוא פשוט יותר מדי - ובמקרה של סנו כך זה נראה. 

אם רשתות השיווק כמו שופרסל 0.62% , רמי לוי 0.03% , ויקטורי 0.96% ואחרות מצליחות לייצר רווחיות תפעולית של 4-5% בלבד, ואם אפילו שטראוס 1.76% מצליחה לייצר רווחיות תפעולית של 9-11% - אז הנה מגיעה סנו ומצליחה לייצר רווחיות תפעולית גבוהה עוד יותר של 15-19% (תלוי באיזה רבעון בשנה) כלומר רווחיות גבוהה פי 1.5-2.4 מאשר של שטראוס, ופי 4-5 מאשר של הקמעונאיות. וזה הרבה, הרבה מאוד. וזו רווחיות שיורדת חזק לשורת הרווח הנקי ועומדת על 14%-16 (לעומת 11% לשטראוס ו-2.8% בלבד לשופרסל - כלומר שיעור רווח נקי של פי 4-6 מאשר של שופרסל לדוגמה).

נכון אמנם שמדובר על רווחיות תפעולית חריגה ואולי גם חד פעמית, שכן החברה רשמה רווחי הון ב-2021 של 37 מיליון שקל (8 מיליון ברבעון השלישי עקב שיפוי מחברת הביטוח על מכונה, ו-29 מיליון ברבעון הרביעי עקב מכירת מקרקעין) והכנסות אחרות של 2 מיליון שקל, לעומת רווח הון של 181 אלף שקל הוצאות אחרות של 7.5 מיליון שקל בשנת 2020, אבל גם אם מנטרלים אותם, מדובר על שיעור רווחיות תפעולית של 12%-16, בהחלט שיעור רווחיות גבוה - שיורד רק לעומת שיעור רווחיות תפעולית עוד יותר גבוה של 15-17% לאורך שנת 2020.

הרווחיות הגולמית של החברה גם אגב ירדה מעט ב-2021 ל-37.5% לעומת 39% בשנת 2020, בגלל הגידול בעלויות חומרי הגלם והתובלה העולמית. אבל זה מה שנקרא - צרות של עשירים. יותר מכך: נכון שמדובר בירידה בשיעור הרווחיות הגולמית (ובסנו יגידו לכם שזה המדד החשוב) אבל מדובר בירידה שסביר להניח שהיא זמנית בלבד. מחירי התובלה וחומרי הגלם עלו בכל העולם ולכן גם סנו נפגעת. אבל לא מדובר כאן על סיוע לצרכנים: סנו אולי לא העלתה מחירים אבל העובדה שהרווחיות שלה מראש גבוהה וחריגה מאוד אומרת שפשוט מראש בשנים הקודמות היא לא הורידה מחירים לצרכן הישראלי, למרות רווחיות גבוהה וחריגה. העבודה שהמחיר לא עולה עכשיו לא אומר שהחברה 'התחשבה בציבור', זה פשוט אומר שבגלל המחאה - היא לא התאכזרה אליו יותר (ולא בהכרח מטוב לב, פשוט כדי לא לתקוע אצבע בעין לאנשים ולגרום להם לצאת לרחובות במחאה היא נאלצה לסגת אחרי המחאה הצרכנית בחודש נובמבר עם הידיעה על הכוונה שלה להעלות מחירים של מאות מוצרים).

בפועל, כאשר מחירי חומרי הגלם והתובלה בעולם יירדו בחזרה לתחום הנורמליות - הרווחיות של סנו תעלה בחזרה. אז אולי בטווח הקצר משקיעים חוששים, ואולי בטווח הקצר יש לחברה כאב ראש, אבל זו לא באמת בעיה בטווח הארוך יותר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

המספרים של סנו הם כאלה: 

ברבעון הרביעי של שנת 2021 רשמה סנו הכנסות של 442 מיליון שקל, הרווח התפעולי עמד על 83 מיליון שקל (שיעור רווחיות תפעולית של 18.8%) ובנטרול הכנסות חד פעמיות מדובר על רווח תפעולי של 54.5 מיליון שקל (שחיקה זמנית ברווחיות התפעולית ל-12.2%), והרווח הנקי עמד על 69.5 מיליון שקל (שיעור רווח נקי של 15.7%). 

בשנת 2021 כולה רשמה סנו הכנסות של 1.83 מיליארד שקל, רווח תפעולי של 305 מיליון שקל (שיעור רווחיות תפעולית של 16.7%) ורווח נקי של 255 מיליון שקל (שיעור רווח נקי של 13.9%).

תוצאות סנו לשנת 2021:

ביחס לשנת הקורונה (2020) מדובר ברבעון הרביעי של שנת 2021 כאמור על הכנסות של 442 מיליון שקל, כלומר עליה של 2% בהכנסות, לעומת 437 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ועל עליה של 1.4% בהכנסה השנתית ל-1.829 מיליארד שקל לעומת 1.803 מיליארד שקל בשנת 2020.

הרווח התפעולי המתואם ירד ברבעון הרביעי של 2021 ל-54.5 מיליון שקל, לעומת 72.5 מיליון ברבעון המקביל. בשנה כולה עמד הרווח התפעולי המתואם על 265 מיליון שקל, לעומת 288.4 מיליון שקל אשתקד - ירידה שנובעת כאמור מהעלייה הזמנית במחירי חומרי הגלם.

הרווח הנקי עמד ברבעון הרביעי על 69.4 מיליון שקל, לעומת 60.9 מיליון שקל ברבעון המקביל, עליה של 14%, ובשנה כולה הרווח הנקי עמד על 254.5 מיליון שקל, לעומת 215.4 מיליון שקל ב-2020, עליה של 18%.

תוצאות סנו לשנת 2020:

תגובות לכתבה(23):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    משה 28/03/2022 20:28
    הגב לתגובה זו
    חברה מצוינת. שימו לב למשכורות הצנועות שמושכים בעלי השליטה ולא כמו חברות אחרות שהוצאות ההנהלה ענקיות. גם מוצרים מצויינים ובעיקר ניהול מעולה
  • 16.
    מיכאל 28/03/2022 14:05
    הגב לתגובה זו
    רווח תפעולי ממוצע של 38% הוא לא סוף העולם אני לא משקיע כמעט בחברות שהרווחיות התפעולית שלהם היא למטה מ40%
  • 15.
    י.קלינסמן 28/03/2022 13:43
    הגב לתגובה זו
    במקום ליילל על רווחיות החברה.
  • 14.
    8 28/03/2022 11:07
    הגב לתגובה זו
    יוקר המחיה הוא בגלל הממשלה, המיסים, הרגולציות, המכסים, המכסות, מנהל מקרקעי ישראל, הפנסיות התקציביות, תשלומי ההעברה. לא בגלל סנו.
  • אבל הוא לא חופשי,זאת בדיוק הבעיה, שיפתחו ליבוא ולתחרות (ל"ת)
    פטריוט 28/03/2022 16:02
    הגב לתגובה זו
  • שמשון 28/03/2022 13:41
    הגב לתגובה זו
    הקיצור אל תקנה סנו . תעדיף אחרים במחירים שפויים .
  • 13.
    אורי 28/03/2022 10:21
    הגב לתגובה זו
    הבעיה היא עם הרגולטור, שזו הממשלה, שלא מכניסה תחרות מחו״ל. בעלי המניות רוצים רווח מכסימלי, וככה צריך להיות. פתיחת עסק זה לא לשכת הסעד.
  • 12.
    LED 28/03/2022 09:59
    הגב לתגובה זו
    האם 5 גרם נוזל כלים ליום ו 5 גרם נוזל שטיפת רצפות לשבוע אחראים על יוקר המחיה? מה עוד שאפשר לבחור איזה יצרן שרוצים? הייתי במקומם תובע דיבה. היה מוסיף עוד למאזן
  • 11.
    אנונימי 28/03/2022 09:56
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן להבין שכולם מייצרים טוב ולא פעם חברה חדשה לומדת את השגיאות של המותג המפורסם ומייצרת מוצר יותר טוב וגם יותר זול , לאור זאת לכו יותר על מחיר ולא על מותג מפורסם ומיושן !
  • 10.
    שאול 28/03/2022 08:56
    הגב לתגובה זו
    בשלוש מילים -- חרם על סנו .
  • 9.
    יוני 28/03/2022 08:36
    הגב לתגובה זו
    זה לא לחם או מיים - ישמוצרים של חברות אחרות. מי שחושב שהמחיר שלהם לא נותן תמורה לכסף - יש אלטרנטיבה. אסור להגביל מחיר או אחוז רווחיות לחברה או עסק
  • 8.
    טימו 28/03/2022 08:16
    הגב לתגובה זו
    למרות שהרמה של המתחרים זהה בנייר טואלט וחומרי ניקוי. תפסיקו לקנות מוצרים של סנו המחירים ירדו.
  • 7.
    אזרחי 28/03/2022 06:50
    הגב לתגובה זו
    ככל שזהו מנפחת מחירים השוק עוקב אחריה ומעלה מחירים גם כן ברביבאי תומכת בהעדר יבוא מסיבי אמיתי של מוצרי ניקיון בידי יבואנים לא חזירים. מוטב לקנות בשוק החרדי או בשוק החרדי שלעיתים לא מתיישר עם הקו של סנו חבל שאושר עד מכור לסנן(אם כי ניתן להבין שזהו מאפשר לאתר הזולה לכאורה מתח רווחים גבוה)
  • 6.
    פנסי 28/03/2022 01:04
    הגב לתגובה זו
    מישהו במוסדות השלטון יכול להסביר מדוע לא מעודדים ייבוא של מוצרים דומים במחירים תחרותיים מחו"ל. יודע שלסנו יש מוצרים "כשרים" ולהם קהל שבוי, אבל עדיין..... רוב אזרחי המדינה אינם מתעקשים להשתמש בסבונים וחומרי ניקוי לשטיפת רצפות וחלונות שיהיו כשרים לפסח.
  • 5.
    יצחק 27/03/2022 22:47
    הגב לתגובה זו
    עלינו לפקח על הרווחים שיהיו מינימליים אין מקום להרויח על חשבון שכבות המצוקה, הבעל של סנו מרויח עשרות מיליונים כל שנה בעוד שהצרכנים מחטטים אחר אוכל בפחי אשפה
  • סיגל 29/03/2022 10:06
    הגב לתגובה זו
    תפסיק להתבכיין, לך תמצא דרך לעשות כסף. אם מישהו מצליח צריך לשבת לו על הזנב. קנאי
  • דרור 28/03/2022 09:07
    הגב לתגובה זו
    הצרכן הוא המלך . הוא קובע מה הוא קונה . סנו חזיר - חרם על מוצריו וכך יעשה עם כל חזיר . כל צרכן מפקח על עצמו . במקביל המדינה חייבת לטפל במונופולים וקרטלים בנחישות .
  • 4.
    נ.ש. 27/03/2022 22:12
    הגב לתגובה זו
    כלומר לא רק סנו מרוויחה מוגזם אלא המוכרים ללקוח מוסיפים עוד 100% אז גם סנו רוצה לעצמה. הסיבה היא שהביקוש קשיח. ויש מעט יצרנים בתחום.
  • 3.
    בסוף נותנים להם כסף מהאוצר מסכנים (ל"ת)
    27/03/2022 21:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 27/03/2022 21:56
    הגב לתגובה זו
    גזל גזל כל החברות בארץ . כמה שיותר אני פשוט לא מבין למה לא עושים פיקוח מחירים . ונמאס לשמוע את המשפט הדיבילי על תחרות חופשים . באמת תחרות כל אחת מהחברות לדפוק כמה שיותר את הציבור .
  • שמעון לביא 27/03/2022 22:02
    הגב לתגובה זו
    סנו יכולה לעשות מה שהיא רוצה *רק* בגלל שאין תחרות. יש מונופולים. אם תהיה תחרות היא לא תוכל לגנוב ככה. המסקנה הפוכה לגמרי ממה שכתבת בתגובה שלך
  • avnersh1 28/03/2022 08:37
    יעקובי כל מוצר בול. ויש עוד מתחרים. ולמרות הכל אני בעד תוצרת הארץ. רק בבקשה מכם. לא להשתולל עם המחירים.
  • 1.
    מה אתם מתפלאים גוזלים את הציבור . כל החברות גוזלות 27/03/2022 21:53
    הגב לתגובה זו
    מה אתם מתפלאים גוזלים את הציבור . כל החברות גוזלות את הציבור כל אחת והחזירות שלה . מה אתם מתפלאים
אפליקציות מסחר (גרוק)אפליקציות מסחר (גרוק)
מחקר

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם

חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות

עוזי גרסטמן |

השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים. 

המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.     

למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.

המחקר המרכזי: השקעות חכמות?

המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).

המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

בנקים
צילום: אילוסטרציה
ניתוח Bizportal

כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?

אחרי הפסקת האש, עסקת החטופים ומדד המחירים המפתיע, הריבית בדרך למטה וזה רק שאלה של עד כמה עמוק היא תרד; ברקע הבנקים מאבדים גובה, ועולה השאלה: עד כמה הבנקים יושפעו מהורדת הריבית?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ריבית

למרות שבבנק ישראל אמרו אתמול שלא יורידו את הריבית “לפני הזמן”, כולם מבינים שהזמן הזה מתקרב. העסקה לשחרור החטופים, הפסקת האש וההתייצבות הביטחונית, יחד עם מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול והפתיע כלפי מטה (מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?), מחזקים את ההערכות שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה, ושתהליך ההפחתה יימשך גם אל תוך השנה הבאה. אחרי כמעט שנתיים של סביבת ריבית גבוהה, עולה השאלה איך הורדת הריבית תשפיע על הבנקים, שנהנו עד כה מתקופה שהייתה כמעט חלומית מבחינתם עם רווחים חסרי תקדים.

בסוף היום, מודל הרווח של הבנקים מהריבית דיי פשוט: הם מרוויחים על ההפרש שבין מה שהם גובים על ההלוואות למה שהם משלמים על הפיקדונות. כשהריבית במשק גבוהה, ההכנסות על הלוואות ומשכנתאות מזנקות, אבל כשהריבית תרד, הם ירוויחו פחות על אותן הלוואות. במקביל גם ההוצאות שלהם על פיקדונות יקטנו, כי הם ישלמו לציבור פחות ריבית על החסכונות. אלא שזה לא מתאזן אחד לאחד, ההכנסות יורדות מהר יותר והן גדולות יותר, וההוצאות יורדות לאט יותר והן קטנות יותר, כך שבמאזן הכולל הבנקים צפויים להרוויח פחות.

צריך לזכור שהבנקים מרוויחים כסף ממספר מקורות: עמלות מניהול חשבון, פעולות בשוק ההון, המרות מט"ח, כרטיסי אשראי, וכן גם השקעות כמו גם מקורות נוספים, אבל הרווח העיקרי של הפעילות נמצא בהכנסות נטו מריבית, המרווח שבין הריבית שהם גובים על הלוואות לריבית שהם משלמים על פיקדונות שמהווה מעל 70% מהיקף ההכנסות של הבנקים. 

בשנים האחרונות המרווח הזה זינק לשיאים שלא נראו כאן שנים. הריבית הגבוהה הגדילה את ההכנסות מריבית בקצב מהיר יותר מהוצאות הריבית על הפיקדונות, בעיקר משום שחלק גדול מהציבור מחזיק כספים בעו"ש והריביות על הפיקדונות לא צמחו כמו הריביות על ההלוואות. זו הייתה תקופה שבה כל העלאת ריבית ירדה לשורה התחתונה של הבנקים, והובילה לרווחים היסטוריים.

אבל גם הפרק הזה מתקרב לסיום. כשהריבית יורדת, ההכנסות מריבית, קרי מהלוואות, משכנתאות ואשראי עסקי, מצטמצמות. במקביל, גם הוצאות הריבית של הבנקים על הפיקדונות יורדות, אבל לא באותו קצב. התוצאה היא שחיקה מסוימת במרווח הריבית, ובמילים פשוטות, ירידה ברווחיות.