מחפשים סיבה ליוקר המחיה? סנו עם רווחיות תפעולית גבוהה אפילו ביחס לשטראוס
אם הרווחיות של שטראוס חריגה, אז הנה מגיעה חברת סנו ועוקפת אפילו אותה בסיבוב. חברת סנו 0.64% העוסקת בייצור ובשיווק מוצרי צריכה ביתיים בתחומי הניקוי היא מסוג החברות שעובדות בשקט ומנסות להישאר מתחת לרדאר, היא כנראה לא רוצה שידברו עליה יותר מדי בשוק ההון. משקיעים זה טוב כמובן אבל בלי תקשורת. איך עושים את זה? כמעט לא מדווחים שום דבר לבורסה. למעשה, בשנה שלמה היא מדווחת לבורסה 15-20 הודעות בלבד (בניגוד לחברות שרוצות שיסתכלו עליהן ושיסקרו אותן ומסוגלות להוציא גם מאות הודעות בשנה אחת. לשם השוואה, שטראוס פרסמה יותר מ-80 הודעות בשנה החולפת). כמעט כל ההודעות של סנו הן הודעות גנריות שהיא חייבת - דוחות, מצבת התחייבות החברה ודיבידנד, הודעות שגם מגיעות בצמדים, כלומר כאשר כבר יש דיווח מדובר על מספר הודעות כך שבפועל מספר הימים שהיא מדווחת נמוך עוד יותר ועמד ב-3 השנים האחרונות על 5-7 ימים שבהם יצא דיווח בשנה שלמה; המניה זינקה בעשור האחרון ב-550%, ומאז הקורונה ב-120%.
אבל למה בעצם סנו כמעט לא מדווחת שום דבר? יש לה סיבה טובה. התוצאות שלה מצוינות והיא בהחלט נותנת סיבה טובה למשקיעים להשקיע בה. אבל יש בתוצאות שלה טעם לפגם: התוצאות הללו של סנו מגיעות עם רווחיות תפעולית גבוהה בצורה יוצאת דופן - על חשבון הציבור הישראלי שמשלם על כך ביוקר במכולת ובסופרמרקט - אז איפה נמצא יוקר המחיה? כנראה שגם כאן.
נכון, מדובר בחברה שרוצה להרוויח. כן, מדובר ביצרנית ולא במשווקת וחשוב להבין - היא לוקחת סיכון, מייצרת משהו חדש ולכן הגיוני שהרווחיות שלה צריכה להיות גבוה יותר מאשר של רשתות השיווק שרק מעבירות את המוצרים מהיצרניות אל הצרכן ולא לוקחות על עצמן את הסיכון, אבל לפעמים יש רווח שהוא פשוט יותר מדי - ובמקרה של סנו כך זה נראה.
אם רשתות השיווק כמו שופרסל 0.8% , רמי לוי -1.07% , ויקטורי 0.06% ואחרות מצליחות לייצר רווחיות תפעולית של 4-5% בלבד, ואם אפילו שטראוס 3.57% מצליחה לייצר רווחיות תפעולית של 9-11% - אז הנה מגיעה סנו ומצליחה לייצר רווחיות תפעולית גבוהה עוד יותר של 15-19% (תלוי באיזה רבעון בשנה) כלומר רווחיות גבוהה פי 1.5-2.4 מאשר של שטראוס, ופי 4-5 מאשר של הקמעונאיות. וזה הרבה, הרבה מאוד. וזו רווחיות שיורדת חזק לשורת הרווח הנקי ועומדת על 14%-16 (לעומת 11% לשטראוס ו-2.8% בלבד לשופרסל - כלומר שיעור רווח נקי של פי 4-6 מאשר של שופרסל לדוגמה).
- זינוק במכירות החזירה את קבוצת חג'ג' לרווחיות
- ההכנסות זינקו, אבל הרווח הנקי של קליל נשחק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון אמנם שמדובר על רווחיות תפעולית חריגה ואולי גם חד פעמית, שכן החברה רשמה רווחי הון ב-2021 של 37 מיליון שקל (8 מיליון ברבעון השלישי עקב שיפוי מחברת הביטוח על מכונה, ו-29 מיליון ברבעון הרביעי עקב מכירת מקרקעין) והכנסות אחרות של 2 מיליון שקל, לעומת רווח הון של 181 אלף שקל הוצאות אחרות של 7.5 מיליון שקל בשנת 2020, אבל גם אם מנטרלים אותם, מדובר על שיעור רווחיות תפעולית של 12%-16, בהחלט שיעור רווחיות גבוה - שיורד רק לעומת שיעור רווחיות תפעולית עוד יותר גבוה של 15-17% לאורך שנת 2020.
הרווחיות הגולמית של החברה גם אגב ירדה מעט ב-2021 ל-37.5% לעומת 39% בשנת 2020, בגלל הגידול בעלויות חומרי הגלם והתובלה העולמית. אבל זה מה שנקרא - צרות של עשירים. יותר מכך: נכון שמדובר בירידה בשיעור הרווחיות הגולמית (ובסנו יגידו לכם שזה המדד החשוב) אבל מדובר בירידה שסביר להניח שהיא זמנית בלבד. מחירי התובלה וחומרי הגלם עלו בכל העולם ולכן גם סנו נפגעת. אבל לא מדובר כאן על סיוע לצרכנים: סנו אולי לא העלתה מחירים אבל העובדה שהרווחיות שלה מראש גבוהה וחריגה מאוד אומרת שפשוט מראש בשנים הקודמות היא לא הורידה מחירים לצרכן הישראלי, למרות רווחיות גבוהה וחריגה. העבודה שהמחיר לא עולה עכשיו לא אומר שהחברה 'התחשבה בציבור', זה פשוט אומר שבגלל המחאה - היא לא התאכזרה אליו יותר (ולא בהכרח מטוב לב, פשוט כדי לא לתקוע אצבע בעין לאנשים ולגרום להם לצאת לרחובות במחאה היא נאלצה לסגת אחרי המחאה הצרכנית בחודש נובמבר עם הידיעה על הכוונה שלה להעלות מחירים של מאות מוצרים).
בפועל, כאשר מחירי חומרי הגלם והתובלה בעולם יירדו בחזרה לתחום הנורמליות - הרווחיות של סנו תעלה בחזרה. אז אולי בטווח הקצר משקיעים חוששים, ואולי בטווח הקצר יש לחברה כאב ראש, אבל זו לא באמת בעיה בטווח הארוך יותר.
- "אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"
- "חברת אל על נמצאת כמעט בלי חוב - דבר שאף אחד לא האמין שיכול לקרות"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
המספרים של סנו הם כאלה:
ברבעון הרביעי של שנת 2021 רשמה סנו הכנסות של 442 מיליון שקל, הרווח התפעולי עמד על 83 מיליון שקל (שיעור רווחיות תפעולית של 18.8%) ובנטרול הכנסות חד פעמיות מדובר על רווח תפעולי של 54.5 מיליון שקל (שחיקה זמנית ברווחיות התפעולית ל-12.2%), והרווח הנקי עמד על 69.5 מיליון שקל (שיעור רווח נקי של 15.7%).
בשנת 2021 כולה רשמה סנו הכנסות של 1.83 מיליארד שקל, רווח תפעולי של 305 מיליון שקל (שיעור רווחיות תפעולית של 16.7%) ורווח נקי של 255 מיליון שקל (שיעור רווח נקי של 13.9%).
תוצאות סנו לשנת 2021:
ביחס לשנת הקורונה (2020) מדובר ברבעון הרביעי של שנת 2021 כאמור על הכנסות של 442 מיליון שקל, כלומר עליה של 2% בהכנסות, לעומת 437 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ועל עליה של 1.4% בהכנסה השנתית ל-1.829 מיליארד שקל לעומת 1.803 מיליארד שקל בשנת 2020.
הרווח התפעולי המתואם ירד ברבעון הרביעי של 2021 ל-54.5 מיליון שקל, לעומת 72.5 מיליון ברבעון המקביל. בשנה כולה עמד הרווח התפעולי המתואם על 265 מיליון שקל, לעומת 288.4 מיליון שקל אשתקד - ירידה שנובעת כאמור מהעלייה הזמנית במחירי חומרי הגלם.
הרווח הנקי עמד ברבעון הרביעי על 69.4 מיליון שקל, לעומת 60.9 מיליון שקל ברבעון המקביל, עליה של 14%, ובשנה כולה הרווח הנקי עמד על 254.5 מיליון שקל, לעומת 215.4 מיליון שקל ב-2020, עליה של 18%.
תוצאות סנו לשנת 2020:
- 17.משה 28/03/2022 20:28הגב לתגובה זוחברה מצוינת. שימו לב למשכורות הצנועות שמושכים בעלי השליטה ולא כמו חברות אחרות שהוצאות ההנהלה ענקיות. גם מוצרים מצויינים ובעיקר ניהול מעולה
- 16.מיכאל 28/03/2022 14:05הגב לתגובה זורווח תפעולי ממוצע של 38% הוא לא סוף העולם אני לא משקיע כמעט בחברות שהרווחיות התפעולית שלהם היא למטה מ40%
- 15.י.קלינסמן 28/03/2022 13:43הגב לתגובה זובמקום ליילל על רווחיות החברה.
- 14.8 28/03/2022 11:07הגב לתגובה זויוקר המחיה הוא בגלל הממשלה, המיסים, הרגולציות, המכסים, המכסות, מנהל מקרקעי ישראל, הפנסיות התקציביות, תשלומי ההעברה. לא בגלל סנו.
- אבל הוא לא חופשי,זאת בדיוק הבעיה, שיפתחו ליבוא ולתחרות (ל"ת)פטריוט 28/03/2022 16:02הגב לתגובה זו
- שמשון 28/03/2022 13:41הגב לתגובה זוהקיצור אל תקנה סנו . תעדיף אחרים במחירים שפויים .
- 13.אורי 28/03/2022 10:21הגב לתגובה זוהבעיה היא עם הרגולטור, שזו הממשלה, שלא מכניסה תחרות מחו״ל. בעלי המניות רוצים רווח מכסימלי, וככה צריך להיות. פתיחת עסק זה לא לשכת הסעד.
- 12.LED 28/03/2022 09:59הגב לתגובה זוהאם 5 גרם נוזל כלים ליום ו 5 גרם נוזל שטיפת רצפות לשבוע אחראים על יוקר המחיה? מה עוד שאפשר לבחור איזה יצרן שרוצים? הייתי במקומם תובע דיבה. היה מוסיף עוד למאזן
- 11.אנונימי 28/03/2022 09:56הגב לתגובה זוהגיע הזמן להבין שכולם מייצרים טוב ולא פעם חברה חדשה לומדת את השגיאות של המותג המפורסם ומייצרת מוצר יותר טוב וגם יותר זול , לאור זאת לכו יותר על מחיר ולא על מותג מפורסם ומיושן !
- 10.שאול 28/03/2022 08:56הגב לתגובה זובשלוש מילים -- חרם על סנו .
- 9.יוני 28/03/2022 08:36הגב לתגובה זוזה לא לחם או מיים - ישמוצרים של חברות אחרות. מי שחושב שהמחיר שלהם לא נותן תמורה לכסף - יש אלטרנטיבה. אסור להגביל מחיר או אחוז רווחיות לחברה או עסק
- 8.טימו 28/03/2022 08:16הגב לתגובה זולמרות שהרמה של המתחרים זהה בנייר טואלט וחומרי ניקוי. תפסיקו לקנות מוצרים של סנו המחירים ירדו.
- 7.אזרחי 28/03/2022 06:50הגב לתגובה זוככל שזהו מנפחת מחירים השוק עוקב אחריה ומעלה מחירים גם כן ברביבאי תומכת בהעדר יבוא מסיבי אמיתי של מוצרי ניקיון בידי יבואנים לא חזירים. מוטב לקנות בשוק החרדי או בשוק החרדי שלעיתים לא מתיישר עם הקו של סנו חבל שאושר עד מכור לסנן(אם כי ניתן להבין שזהו מאפשר לאתר הזולה לכאורה מתח רווחים גבוה)
- 6.פנסי 28/03/2022 01:04הגב לתגובה זומישהו במוסדות השלטון יכול להסביר מדוע לא מעודדים ייבוא של מוצרים דומים במחירים תחרותיים מחו"ל. יודע שלסנו יש מוצרים "כשרים" ולהם קהל שבוי, אבל עדיין..... רוב אזרחי המדינה אינם מתעקשים להשתמש בסבונים וחומרי ניקוי לשטיפת רצפות וחלונות שיהיו כשרים לפסח.
- 5.יצחק 27/03/2022 22:47הגב לתגובה זועלינו לפקח על הרווחים שיהיו מינימליים אין מקום להרויח על חשבון שכבות המצוקה, הבעל של סנו מרויח עשרות מיליונים כל שנה בעוד שהצרכנים מחטטים אחר אוכל בפחי אשפה
- סיגל 29/03/2022 10:06הגב לתגובה זותפסיק להתבכיין, לך תמצא דרך לעשות כסף. אם מישהו מצליח צריך לשבת לו על הזנב. קנאי
- דרור 28/03/2022 09:07הגב לתגובה זוהצרכן הוא המלך . הוא קובע מה הוא קונה . סנו חזיר - חרם על מוצריו וכך יעשה עם כל חזיר . כל צרכן מפקח על עצמו . במקביל המדינה חייבת לטפל במונופולים וקרטלים בנחישות .
- 4.נ.ש. 27/03/2022 22:12הגב לתגובה זוכלומר לא רק סנו מרוויחה מוגזם אלא המוכרים ללקוח מוסיפים עוד 100% אז גם סנו רוצה לעצמה. הסיבה היא שהביקוש קשיח. ויש מעט יצרנים בתחום.
- 3.בסוף נותנים להם כסף מהאוצר מסכנים (ל"ת)27/03/2022 21:59הגב לתגובה זו
- 2.אנונימי 27/03/2022 21:56הגב לתגובה זוגזל גזל כל החברות בארץ . כמה שיותר אני פשוט לא מבין למה לא עושים פיקוח מחירים . ונמאס לשמוע את המשפט הדיבילי על תחרות חופשים . באמת תחרות כל אחת מהחברות לדפוק כמה שיותר את הציבור .
- שמעון לביא 27/03/2022 22:02הגב לתגובה זוסנו יכולה לעשות מה שהיא רוצה *רק* בגלל שאין תחרות. יש מונופולים. אם תהיה תחרות היא לא תוכל לגנוב ככה. המסקנה הפוכה לגמרי ממה שכתבת בתגובה שלך
- avnersh1 28/03/2022 08:37יעקובי כל מוצר בול. ויש עוד מתחרים. ולמרות הכל אני בעד תוצרת הארץ. רק בבקשה מכם. לא להשתולל עם המחירים.
- 1.מה אתם מתפלאים גוזלים את הציבור . כל החברות גוזלות 27/03/2022 21:53הגב לתגובה זומה אתם מתפלאים גוזלים את הציבור . כל החברות גוזלות את הציבור כל אחת והחזירות שלה . מה אתם מתפלאים
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
פרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסף"אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"
"הבעיה הכי גדולה של המשק היא שיעור התעסוקה בחברה הערבית והחרדית", אומר פרופ' צבי אקשטיין בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. "אם לא נטפל בזה המשק ייתקע בצמיחה של 2%", והוא מזהיר: "כוח האדם האיכותי עלול לעזוב את הארץ"
הוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל מגיעה אחרי שנתיים של מלחמה ארוכה שטלטלה את החברה וגם את הכלכלה הישראלית. זה נגע כמעט בכל שכבה מגיוסי מילואים ששבשו את שוק העבודה ועד ההוצאות הביטחוניות שהצליחו לנפח את התוצר אבל עשו את זה בצורה מלאכותית. אולם הכנסים שבבורסה לניירות ערך היה עמוס מקיר לקיר. מנכ"לים, רגולטורים וכלכלנים, לצד אנשים שהשוק בוער להם ורצו לקבל מכלי ראשון את התשובה לשאלה הגדולה. האם השיאים שראינו בשנה וחצי הזאת מגובים במה שקורה בשטח?
את הועידה פתח פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הוא אחד מהקולות הרמים שניתחו את הכלכלה הישראלית לאורך המלחמה. אקשטיין לא מדבר איתנו לא על צמיחה, לא על דירוגי האשראי ואפילו לא בשוק העבודה. הוא מתחיל בביטחון. "כשאנחנו מדברים על הכלכלה הישראלית", הוא אומר לקהל, "אנחנו תמיד מתחילים בתרחיש ביטחוני, קודם אנחנו מנתחים את המצב הביטחוני ואז מוסיפים לו את השכבות הכלכליות". בשביל אקשטיין שמכהן כראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן זו נקודת המוצא להבנת כל המספרים שמתחת. "המציאות שלנו פה היא מערכת רב-חזית”, הוא מסביר, “והאסטרטגיה של ישראל השתנתה”.
הוא מספר שהמכון מתייעץ באופן שוטף עם בכירי מערכת הביטחון, בהם גבי אשכנזי וגם יעלון, "אני לא יודע אם ניצחנו או לא ניצחנו אבל ברור שאנחנו לא במדיניות של הכלה. אנחנו פועלים באופן מלא, עם אפשרות לסיבוב נוסף באיראן".
אקשטיין מתאר מציאות ארוכת טווח: בצפון, הוא אומר, “אנחנו בתוך תהליך הסדרה שדורש צבא הרבה יותר גדול ממה שהיינו”. בעזה, הוא מעריך כי מדיניות ישראל תנוע לפי התכנית שהגדיר טראמפ: “אני מניח שה-20 נקודות ייושמו בעשר השנים הקרובות. זה ייקח זמן. נהיה סביב הקו הצהוב לפחות חמש שנים, אם לא יותר”. גם בתרחיש האופטימי, הוא מציין, ישראל “תמשיך לשלוט כדי שהחמאס לא יאיים על העוטף”. “צריך לקחת את זה בחשבון”.
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מכאן הוא עובר למאקרו, ומסביר שהמודל שהם בונים במכון נשען כמעט כולו על צד ההיצע של המשק, לא על הביקוש. “תעסוקה כפול פריון, זה כל הסיפור”, הוא אומר, ומדגיש שהפריון הוא הראשון לספוג פגיעה בזמן מלחמה. גיוסי המילואים, שיבושי העבודה, עומס בבית, והמשאבים שמוסטים
לניהול החזית, כל אלה פוגעים ביכולת של המשק לייצר. אבל הפגיעה אינה אחידה: היא מושפעת מאוד מהמבנה הענפי של הכלכלה הישראלית.
