אורי וטרמן מנכל שופרסל
צילום: אלעד גוטמן

שופרסל מבטלת את השותפות עם SPAR; שוק הקמעונאות בארץ בבעיה

שוק הקמעונאות בארץ בבעיה, הוא צפוף מאוד וחברות מהעולם לא טורחות להיכנס; שופרסל הייתה אמורה להביא את רשת SPAR לארץ והתחרות בשוק אך עקב דרישות רגולטוריות ותנאי שוק משתנים- ביטלה את העסקה. ספאר בתגובה: "ממשיכים כרגיל. סניף ראשון ייפתח בכפר סבא בתחילת 2024"
עדן ספיר | (2)

קבוצת שופרסל הודיעה היום כי היא החליטה שלא להשלים את העסקה עם עמית זאב להשקת פעילות SPAR על ידי הקמת חברה משותפת. החברה מעדכנת, כי על רקע המגבלות שקבעה רשות התחרות לצורך מתן אישורה להתקשרות, ולאחר בחינה נוספת של הנתונים שהתקבלו בידי החברה בתקופה שלאחר חתימת ההסכם, היא החליטה שלא להמשיך לפעול לקיום ההסכם, שיבוא אל סיומו ביום 30.9.2023.

במסגרת ההסכם המקורי שנחתם במרץ 2023, החברה המשותפת היתה אמורה להיות מוחזקת ב-19.9% על ידי שופרסל וב-80.1% על ידי עמית זאב ולקבל את הזיכיון להפעלת חנויות תחת מותג SPAR וכן, ליבוא ושיווק בלעדיים של מוצרי SPAR בישראל.

אורי וטרמן מנכ"ל קבוצת שופרסל: "העסקה להשקת רשת SPAR בישראל נועדה להגביר את התחרות על ידי יבוא מוצרים מוזלים למען הצרכן הישראלי. בהתאם לתנאי שוק משתנים ודרישות רגולטוריות, ובהתאם לאומדנים שביצענו במהלך התקופה מחתימת ההסכם ועד קבלת האישור המותנה מרשות התחרות לאחרונה, החברה החליטה שלא להשלים את העסקה. שופרסל רואה במותג הפרטי נכס אסטרטגי ואלטרנטיבה צרכנית איכותית במענה ליוקר המחיה בישראל ותמשיך להרחיב את סל המוצרים במגוון קטגוריות ולתמוך בתעשייה המקומית ובספקים קטנים ובינוניים."

שוק הקמעונאות בארץ בבעיה, הוא צפוף מאוד וחברות מהעולם לא טורחות להיכנס, הן לא מאמינות שיש להן איפה להרוויח; המרווחים מאוד נמוכים. לצורך העניין, ויקטורי סיימה את הרבעון השני של השנה עם שיעור רווחיות נקיה של 1.1%, שופרסל עם 1.8%. טיב טעם וגם יוחננוף עם 3.5%, ורמי לוי עם 4.7%. ברבעונים קודמים התמונה הייתה דומה - החברות רק מתחלפות ביניהן במקומות, אבל כולן עם שיעורי רווחיות נמוכים מאוד. כשזה המצב, כל שינוי של אחוז בתחזית הרווח הגולמי, כל שינוי בהשקות הסניפים החדשים, ישפיע דרמטית על השורה התחתונה. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    mtlk 29/09/2023 06:20
    הגב לתגובה זו
    הוא לא זז ממה שהוא בוחר לצרוך.ולכן גם לא רואים יצרנים חדשים רבים מדי.על המדפים.במיקרה כזה לחברות היצרניות.אין לרוב ענין להתחרות ממש.מי הסופר שימכור להם את המוצרים.ולמעשה סופר שיעשה שריר עשוי להפסיד לקוחות
  • 1.
    הידען 28/09/2023 11:09
    הגב לתגובה זו
    כולם מרוויחים המון, היבואנים, חלק מהיצרנים וחברות הקמעונאות. אבל, המטות שלהם מנופחים, מבזבזים המון כסף, שכר העובדים הבכירים בשמיים, בונוסים ואופציות לרוב. אם כל החברות ינטרלו הוצאות הנהלה וכלליות תראו כמה הרבה מרוויחים כל הבכיינים האלו כולל שופרסל שמובילים בטבלת הוצאות הנהלה וכלליות. תבדקו !!
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.