אורי וטרמן מנכל שופרסל
צילום: אלעד גוטמן

שופרסל מבטלת את השותפות עם SPAR; שוק הקמעונאות בארץ בבעיה

שוק הקמעונאות בארץ בבעיה, הוא צפוף מאוד וחברות מהעולם לא טורחות להיכנס; שופרסל הייתה אמורה להביא את רשת SPAR לארץ והתחרות בשוק אך עקב דרישות רגולטוריות ותנאי שוק משתנים- ביטלה את העסקה. ספאר בתגובה: "ממשיכים כרגיל. סניף ראשון ייפתח בכפר סבא בתחילת 2024"
עדן ספיר | (2)

קבוצת שופרסל הודיעה היום כי היא החליטה שלא להשלים את העסקה עם עמית זאב להשקת פעילות SPAR על ידי הקמת חברה משותפת. החברה מעדכנת, כי על רקע המגבלות שקבעה רשות התחרות לצורך מתן אישורה להתקשרות, ולאחר בחינה נוספת של הנתונים שהתקבלו בידי החברה בתקופה שלאחר חתימת ההסכם, היא החליטה שלא להמשיך לפעול לקיום ההסכם, שיבוא אל סיומו ביום 30.9.2023.

במסגרת ההסכם המקורי שנחתם במרץ 2023, החברה המשותפת היתה אמורה להיות מוחזקת ב-19.9% על ידי שופרסל וב-80.1% על ידי עמית זאב ולקבל את הזיכיון להפעלת חנויות תחת מותג SPAR וכן, ליבוא ושיווק בלעדיים של מוצרי SPAR בישראל.

אורי וטרמן מנכ"ל קבוצת שופרסל: "העסקה להשקת רשת SPAR בישראל נועדה להגביר את התחרות על ידי יבוא מוצרים מוזלים למען הצרכן הישראלי. בהתאם לתנאי שוק משתנים ודרישות רגולטוריות, ובהתאם לאומדנים שביצענו במהלך התקופה מחתימת ההסכם ועד קבלת האישור המותנה מרשות התחרות לאחרונה, החברה החליטה שלא להשלים את העסקה. שופרסל רואה במותג הפרטי נכס אסטרטגי ואלטרנטיבה צרכנית איכותית במענה ליוקר המחיה בישראל ותמשיך להרחיב את סל המוצרים במגוון קטגוריות ולתמוך בתעשייה המקומית ובספקים קטנים ובינוניים."

שוק הקמעונאות בארץ בבעיה, הוא צפוף מאוד וחברות מהעולם לא טורחות להיכנס, הן לא מאמינות שיש להן איפה להרוויח; המרווחים מאוד נמוכים. לצורך העניין, ויקטורי סיימה את הרבעון השני של השנה עם שיעור רווחיות נקיה של 1.1%, שופרסל עם 1.8%. טיב טעם וגם יוחננוף עם 3.5%, ורמי לוי עם 4.7%. ברבעונים קודמים התמונה הייתה דומה - החברות רק מתחלפות ביניהן במקומות, אבל כולן עם שיעורי רווחיות נמוכים מאוד. כשזה המצב, כל שינוי של אחוז בתחזית הרווח הגולמי, כל שינוי בהשקות הסניפים החדשים, ישפיע דרמטית על השורה התחתונה. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    mtlk 29/09/2023 06:20
    הגב לתגובה זו
    הוא לא זז ממה שהוא בוחר לצרוך.ולכן גם לא רואים יצרנים חדשים רבים מדי.על המדפים.במיקרה כזה לחברות היצרניות.אין לרוב ענין להתחרות ממש.מי הסופר שימכור להם את המוצרים.ולמעשה סופר שיעשה שריר עשוי להפסיד לקוחות
  • 1.
    הידען 28/09/2023 11:09
    הגב לתגובה זו
    כולם מרוויחים המון, היבואנים, חלק מהיצרנים וחברות הקמעונאות. אבל, המטות שלהם מנופחים, מבזבזים המון כסף, שכר העובדים הבכירים בשמיים, בונוסים ואופציות לרוב. אם כל החברות ינטרלו הוצאות הנהלה וכלליות תראו כמה הרבה מרוויחים כל הבכיינים האלו כולל שופרסל שמובילים בטבלת הוצאות הנהלה וכלליות. תבדקו !!
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה רוצה חנינה לנתניהו; המדדים עולים עד 2%

נתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג והבורסה מתרוממת במה שנראה כמו סיום אפשרי לסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה

מערכת ביזפורטל |

העליות במדדים מתחזקות, ת"א 35 עולה 1.1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עולה 1.3%, בעוד ת"א ביטוח מוסיף 1.2%. ת"א נפט וגז יורד 0.1%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.5%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


התחזקות במדדים לצד הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.