אורי וטרמן מנכל שופרסל
צילום: אלעד גוטמן

שופרסל מבטלת את השותפות עם SPAR; שוק הקמעונאות בארץ בבעיה

שוק הקמעונאות בארץ בבעיה, הוא צפוף מאוד וחברות מהעולם לא טורחות להיכנס; שופרסל הייתה אמורה להביא את רשת SPAR לארץ והתחרות בשוק אך עקב דרישות רגולטוריות ותנאי שוק משתנים- ביטלה את העסקה. ספאר בתגובה: "ממשיכים כרגיל. סניף ראשון ייפתח בכפר סבא בתחילת 2024"
עדן ספיר | (2)

קבוצת שופרסל הודיעה היום כי היא החליטה שלא להשלים את העסקה עם עמית זאב להשקת פעילות SPAR על ידי הקמת חברה משותפת. החברה מעדכנת, כי על רקע המגבלות שקבעה רשות התחרות לצורך מתן אישורה להתקשרות, ולאחר בחינה נוספת של הנתונים שהתקבלו בידי החברה בתקופה שלאחר חתימת ההסכם, היא החליטה שלא להמשיך לפעול לקיום ההסכם, שיבוא אל סיומו ביום 30.9.2023.

במסגרת ההסכם המקורי שנחתם במרץ 2023, החברה המשותפת היתה אמורה להיות מוחזקת ב-19.9% על ידי שופרסל וב-80.1% על ידי עמית זאב ולקבל את הזיכיון להפעלת חנויות תחת מותג SPAR וכן, ליבוא ושיווק בלעדיים של מוצרי SPAR בישראל.

אורי וטרמן מנכ"ל קבוצת שופרסל: "העסקה להשקת רשת SPAR בישראל נועדה להגביר את התחרות על ידי יבוא מוצרים מוזלים למען הצרכן הישראלי. בהתאם לתנאי שוק משתנים ודרישות רגולטוריות, ובהתאם לאומדנים שביצענו במהלך התקופה מחתימת ההסכם ועד קבלת האישור המותנה מרשות התחרות לאחרונה, החברה החליטה שלא להשלים את העסקה. שופרסל רואה במותג הפרטי נכס אסטרטגי ואלטרנטיבה צרכנית איכותית במענה ליוקר המחיה בישראל ותמשיך להרחיב את סל המוצרים במגוון קטגוריות ולתמוך בתעשייה המקומית ובספקים קטנים ובינוניים."

שוק הקמעונאות בארץ בבעיה, הוא צפוף מאוד וחברות מהעולם לא טורחות להיכנס, הן לא מאמינות שיש להן איפה להרוויח; המרווחים מאוד נמוכים. לצורך העניין, ויקטורי סיימה את הרבעון השני של השנה עם שיעור רווחיות נקיה של 1.1%, שופרסל עם 1.8%. טיב טעם וגם יוחננוף עם 3.5%, ורמי לוי עם 4.7%. ברבעונים קודמים התמונה הייתה דומה - החברות רק מתחלפות ביניהן במקומות, אבל כולן עם שיעורי רווחיות נמוכים מאוד. כשזה המצב, כל שינוי של אחוז בתחזית הרווח הגולמי, כל שינוי בהשקות הסניפים החדשים, ישפיע דרמטית על השורה התחתונה. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    mtlk 29/09/2023 06:20
    הגב לתגובה זו
    הוא לא זז ממה שהוא בוחר לצרוך.ולכן גם לא רואים יצרנים חדשים רבים מדי.על המדפים.במיקרה כזה לחברות היצרניות.אין לרוב ענין להתחרות ממש.מי הסופר שימכור להם את המוצרים.ולמעשה סופר שיעשה שריר עשוי להפסיד לקוחות
  • 1.
    הידען 28/09/2023 11:09
    הגב לתגובה זו
    כולם מרוויחים המון, היבואנים, חלק מהיצרנים וחברות הקמעונאות. אבל, המטות שלהם מנופחים, מבזבזים המון כסף, שכר העובדים הבכירים בשמיים, בונוסים ואופציות לרוב. אם כל החברות ינטרלו הוצאות הנהלה וכלליות תראו כמה הרבה מרוויחים כל הבכיינים האלו כולל שופרסל שמובילים בטבלת הוצאות הנהלה וכלליות. תבדקו !!
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה -1.92%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.