
החקלאות מבוססת על יבוא - אבל החקלאים ממשיכים להטעות את הציבור עם דיבורים על 'ביטחון במזון'
כשקוראים את התגובה של אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הלמ"ס, על החקלאות בישראל בשנת 2022 אפשר לחשוב בטעות שהוא מתכוון ברצינות לדברים שהוא אומר: "ממשלות ישראל לוקחות את הזמן ומחסלות את ענפי החקלאות הישראלית, כמו שקרה רק השנה עם השום. הגיע הזמן שהממשלה תתעורר. החקלאות נפגעת ואיתה גם ביטחון המזון של אזרחי ישראל. כבר שנים שאנו טוענים שתמיכה ישירה לחקלאים היא הכרח מהותי לשמירה על החקלאות הישראלית". בדבר אחד וילן צודק - גם ה-OECD ממליץ לישראל להפסיק עם שיטת הסבסוד העקיף לחקלאות באמצעות חסימת יבוא חופשי מחו"ל ומעבר לתמיכות ישירות בחקלאים - כמו שקורה בכל מדינה מפותחת. אבל וילן לא אומר את האמת - מי שמתנגדים כבר שנים לפתיחת השוק לייבוא בתמורה למתן סבסוד ישיר הם החקלאים, שמפעילים במשך שנים לובי חקלאי חזק בכנסת כדי לעצור כל שינוי ושיפור בתחום החקלאות. צריך לציין לטובה את שר האוצר הקודם אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר שכמעט ולא נכנעו ללחצים וקידמו הסרת חסמים ומכסים והגדלת אפשרויות היבוא. הסיפור עדיין לא הסתיים כמובן, יש מגבלות של 'תקנות הגנת הצומח', שלא עושות את העבודה אבל מונעות יבוא, ועדיין - ליברמן ופורר קידמו את ישראל עוד צעד לקראת הפיכה לכלכלה מודרנית בכל הקשור לתחום החקלאות.
אין ביטחון מזון בישראל - זו פיקציה של החקלאים. הם בעצמם מבוססים על יבוא
מעבר לכך, וילן מדבר על 'ביטחון המזון של אזרחי ישראל' אבל הוא יודע שהוא לא אומר לציבור את האמת. נתוני הלמ"ס חושפים זאת. על פי הנתונים, לפחות 50% מהתשומות לחקלאות בישראל מסתמכת לחלוטין על יבוא מחו"ל - המספוא, התבואה לחקלאות (לתעשיית הבשר והחלב) מגיעה מחו"ל - 42.5%. גם אם לא כולה, אז בוודאי רובה. גם הדלק והשמנים שמהווים 11.2% מגיעים מחו"ל. ישראל לא מייצרת דלק. במילים אחרות - אם יהיה חרם עולמי על ישראל אז לא יהיה אוכל לבעלי החיים וגם הטרקטורים לא יוכלו לעבוד בשדות. ולכן לא יהיה לישראל 'ביטחון במזון' אם העולם יחרים את ישראל ולכן הסיפור של ביטחון במזון הוא פשוט לא אמיתי. סיבה נוספת היא שזה פשוט לא מעשי - אי אפשר להפוך את כל מדינת ישראל לשטחי מרעה, כפי שקבע מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר שלמה בן אליהו: "לישראל אין ולא יהיה ביטחון מזון בתוצרת חקלאית... יש תוצרת שמיוצרת בחו"ל ואי אפשר לספק את כל הביקוש אליה בארץ. כמו למשל, בשר (17% מיוצר בארץ, השאר מגיע מיבוא), דגים (85% מיובאים), חיטה למאכל (90% יבוא). כדי לגדל את הבקר יש צורך בהפניית כל השטחים החקלאיים - המטעים והשדות - לגידול הבקר והתזונה הנדרשת להאכלתו, ואף בצורה זו היינו זקוקים להשלמה מהיבוא". והוא ממשיך: "כדי לגדל ולספק את כלל הביקוש לחיטה בישראל -דרושה קרקע שגודלה כמעט כשטחה של כל מדינת ישראל, גם לו היינו עוסקים בארץ אך ורק בגידול החיטה, עדיין נזקקים היינו ליבוא כמות נוספת של חיטה". מספוא להזנת בעלי חיים? "אם היה בכוונתנו לגדל את רובו ככולו בישראל - היה עלינו להתמקד אך ורק בגידול זה על פני גידולי הפירות והירקות" - בקיצור, זה פשוט לא אפשרי.
התפוקה בחקלאות עלתה השנה ב-7.6% אבל בפועל - בקיפאון מזה 20 שנים לפחות, כאשר האוכולוסיה בישראל גדלה ב-50%
התפוקה בחקלאות עלתה בשנת 2022 ב-7.6% והסתכמה ב-34.9 מיליארד שקל, לעומת 32.4 מיליארד שקל בשנת 2021, אבל נתוני האוצר מראים אחרת: מדובר במספרים שנשארים קפואים כבר 20 שנים לפחות - התפוקה של מוצרי החקלאות לא השתנתה כמעט מאז שנת 2000, וזאת כשבמקביל האוכלוסיה בישראל גדלה ב-50%. אגב, 'היתרה לחקלאי', אם תרצו - הרווח התפעולי שלהם, עומד על 6.6 מיליארד שקל, כ-18%, ירידה מ-20% בשנה שעברה, אבל בכל מקרה גבוה משמעותית מרשתות המזון שמרוויחות תפעולית 4-6% בלבד. בנוסף, על פי נתוני הלמ"ס כעת, ניתן לראות שברוב השנים האחרונות אין שינוי משמעותי בתפוקה החקלאית. היו לא מעט שנים של קיפאון, ורק השנתיים האחרונות (וכן שנת 2016) הציגו עליה. קשה להתחמק מהרושם שהשיפור לכאורה בשנתיים האחרונות נובע בעיקר ביציאה מהקורונה - התפוקה גדלה אחרי הקורונה, תקופה שבה המשק היה סגור, כך שלא בטוח שאלו נתונים מעודדים במיוחד ובכל מקרה מוקדם עדיין להצביע על שינוי משמעותי לטובה בענף.
39% מהתוצרת נמכרו לשוק המקומי, 40% לתעשייה ורק 12% ליצוא
38.6% מכלל ערך הייצור החקלאי נמכרו לשוק המקומי, 40.1% – לתעשייה, 12.3% – ליצוא ו-9.0% סופקו לתוצרת ביניים. בענף הגידולים הצמחיים 60.6% מערך התפוקה נמכרו לשוק המקומי, 22.1% – ליצוא, 10.3% – לתוצרת ביניים ו-7.0% סופקו לתעשייה. בענף בעלי החיים 81.2% מערך התוצרת הופנו לתעשייה, 11.5% – לשוק המקומי ו-7.3% – לתוצרת ביניים. בערך התפוקה החקלאית המיועדת לשוק המקומי חלה עלייה של כ-1.5%. בכמות התפוקה לשוק המקומי חלה עלייה של 5.9%, ואילו מחירי התפוקה החקלאית לשוק המקומי ירדו ב-3.9%.- 13.גילה 15/06/2023 07:15הגב לתגובה זוצריך לייבא מחשבים, רכיבים וחומרים. הממשלה תומכת בהייטק בנדיבות רבה באמצעות קרנות שונות בסכומים אדירים. אז למה לא לעזור לחקלאות?
- 12.כותב מטעם 14/06/2023 20:33הגב לתגובה זואין על ייבוא. מרגע שהורידו את מכס השום מחיר השום לצרכן נשאר זהה, אבל הרווח ליבואן ולקמעונאים זינק. מי שכתב את טור הדעה הזה אוהב להטעות עם מספרים.
- 11.א-ב 14/06/2023 16:24הגב לתגובה זוהרווח בחקלאות טוב למדי . כ- 10% לכל הפחות אצל מגדלים יעילים כמובן. החקלאות צריכה להיות וחייבת להיות יעילה והיא אינה כזו אצל מרבית החקלאים. מיעוט חקלאים שאמנם מייצר את מרבית התוצרת יעיל בהחלט. המשק הקיבוצי עולה על המושבי עשרות מונים. כמובן שיש חלוקה למקורבי ליכוד בעיקר בתחום הביצים דבר שהורס ופוגע בשוק עוד יותר. בנוסף ראו אלו פירות וירקות עלובים חסרי טעם וריח נמכרים בארץ. כל מי שמבקר בחו"ל יודע זאת. פירות איכותיים ברבע מחיר. לכן צריך לפתוח הכל לייבוא למעט רכיבים שיגדרו כביטחון תזונתי. חלב ביצים עוף חיטה תירס וכדומה יהנו מתמיכה ישירה כל השאר לפתוח לייבוא. כמובן תמיכה תינתן רק למגדלים מקצועיים יעילים וגדולים
- 10.אכפת לי מאוד 14/06/2023 12:58הגב לתגובה זומעניין מי זה הכותב ומה האינטרסים שלו ככה לספק נתונים לא נכונים. החקלאות זה לא גוף 1. יש המון סוגים של חקלאות ובכל ענף זה אחרת. דבר אחד בטוח,שעדיף מזון טרי נקי מפוקח, שיודעים עם איזה מים משקים, ובאיזה חומרים מרססים, ומי מפקח על זה.בתקופת הקורונה ממש אפשר היה להבין כמה חשובה תוצרת טריה מקומית. אין צורך לחכות למלחמה או מגפה כדי שהנושא יובן כאשר יהיה מאוחר מידי.
- 9.א 13/06/2023 23:37הגב לתגובה זואותו מחיר כמו בתקופה שגיאות עלו 50 אלף דולר
- 8.א 13/06/2023 23:36הגב לתגובה זואין שום סבסוד לחקלאות שוק חופשי לחלוטין
- 7.חנן 13/06/2023 21:39הגב לתגובה זואיזה צורך יש למדינה לעזור בגידול כותנה?? הרי כל הביגוד והבדים מגיעים מחו"ל
- גדעון 15/06/2023 11:14הגב לתגובה זומגדלי הכותנה לא מקבלים שקל מהמדינה. הם מתמודדים עם מגדלי הכותנה בארה"ב שמסובסדים ע"י ממשלת ארה"ב.
- לא תהיה סבסוד לכל הענפים בחקלאות (ל"ת)חיים 14/06/2023 00:05הגב לתגובה זו
- 6.שחר רסל 13/06/2023 18:41הגב לתגובה זולהשאיר את המחיר גבוה!!
- יש יבוא אבל בצמוד למכסות ומכסי מגן.... (ל"ת)חיים 14/06/2023 00:05הגב לתגובה זו
- 5.חיים 13/06/2023 13:57הגב לתגובה זובסוף מי שמציל אותנו מהעושק זה מגזר הקמעונאות, המגזר הכי יעיל ותחרותי במשק הינו הקמעונאים, וקצת מהתחרות ביניהם נותן קצת קצת שפיות בכל הטרללת כשהם נלחמים עם היצרנים והיבואנים. ובמקום שהאש תופנה ליצרנים ולחקלאים תמיד האש הציבורית תהיה מול האחרון בכל השרשרת - הסופר שבו אנחנו קונים את המוצר.
- אין לך מושג כמה רווח הקמעונאי עושה עליך (ל"ת)דוד משה 14/06/2023 21:01הגב לתגובה זו
- 4.אכול על ידי ממשלה 13/06/2023 13:36הגב לתגובה זואני אישית הולך לפרוץ מחסומים וגדרות ולגנוב מהחקלאים, מספיק הם גנבו ממני, אגבניות ומלפפונים יותר מ10 שקל. לקחת בכוח מגנבים זו מצבא.
- דוד משה 13/06/2023 17:58הגב לתגובה זומעניין שרמי לוי הוא אחד האנשים הכי עשירים בארץ אבל לא תראה שום חקלאי שמחזיק חברת תעופה וחברות סלולר, קצת מוזר לא?
- 3.קונילמל 13/06/2023 10:43הגב לתגובה זושנה שעברה בשמיטה שילמתי על בצל 1.8 השנה המחיר כבר ב5 שקל ואין ייבוא. מדינה של משוגעים.
- א 13/06/2023 23:34הגב לתגובה זוסגול לבן מה שבא לך,נכון לא זול מאד בערך 1.7 לחקלאי
- 2.שושנה 13/06/2023 10:35הגב לתגובה זוקנינו אגסים מארגנטינה, מרקם וטעם של קלקר שאינו מתרכך כבר כמה שבועות. ויש עוד דוגמאות.
- תנו ללקוחות להחליט איזה אגס הם יאכלו. (ל"ת)חיים 13/06/2023 13:53הגב לתגובה זו
- 1.בולשיבסט לשעבר 12/06/2023 19:57הגב לתגובה זואיך ייתכן שלמדינה שיש בה 8 אלפים חקלאים יש אלפיים עובדים במשרד החקלאות? עוד מעט תהיה תוכנית לכל עובד במשרד החקלאים של אמץ חקלאי ביחס אחד לאחד.
- דוד משה 13/06/2023 18:05הגב לתגובה זוזה שמשרדי הממשלה לא יעילים לא קשור לחקלאות. תבדוק בכלמשרד ממשלתי ותגלה שיש המונים שלא באמת עושים משהו