הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
סופר מרקט מוצרי חלב אינפלציה
צילום: תמר מצפי

הממשלה מצאה פתרון ליוקר המחיה - הכנסת רשתות זרות; האם זה יצליח?

שוק הקמעונאות כבר עכשיו תחרותי מאוד והמרווחים של רשתות השיווק נמוכים גם כך. אז הכנסה של עוד חברות תועיל? כדאי לממשלה ולחברי הכנסת לייצר פתרונות אמיתיים  - כמו פתיחה של השוק לייבוא - ולא לחפש רק 'מתחת לפנס'
נתנאל אריאל | (10)
נושאים בכתבה יוקר המחיה ניר ברקת רשתות שיווק

אחרי קארפור, ג'מבו, השיחות עם נציגי קוסטקו ו-chemist warehouse האוסטרלית, כינס אמש, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, אמנון מרחב, את צוות המשימה הבינמשרדי לעידוד וליווי כניסתן של רשתות קמעונאיות זרות לישראל.

"כניסת רשתות ענק זרות, שהן בעלות יכולות שיווקיות במחירים הזולים בעשרות אחוזים מהמחירים בישראל, היא חלק מהמאבק להורדת יוקר המחיה בישראל, אמר מרחב, "הניסיון מלמד שרשתות זרות שנכנסות לישראל מצליחות ובגדול, ומביאות בשורה של הוזלת מחירים לצרכנים. על מנת לעשות זאת על המערכת הממשלתית לפעול בנחישות ובאחריות להורדת חסמים ועודף רגולציה ובירוקרטיה, כך נעודד עוד ועוד רשתות גדולות להגיע לישראל, להגביר את התחרות ולהוזיל את מחיר סל הקניות לאזרחי ישראל".

אבל, לא בטוח שרשתות זרות הן בהכרח מחירים זולים יותר. האם אתם סבורים שקרפור תהיה זולה מרמי לוי? מנהליה אמרו שהמחירים יהיו זולים מהממוצע, אבל לא כמו המחירים בחו"ל. ישראל זו ישראל. יש כאן עלויות שאין במקומות אחרים. יש כאן סיכונים שלא קיימים במקומות אחרים וצריך לתמחר אותם. זה לא סתם שעד עכשיו אין כאן רשתות גדולות. תחרות זה נהדר, תחרות מורידה מחירים, אבל שוק הקמעונאות תחרותי. הרווחיות של הקמעונאיות האלו בתקופות טובות היא 5% מהמכירות. בתקופות פחות טובות זה 3% ויש גם תקופות שזה קרוב לאפס (הנה למשל דוחות שופרסל וגם ויקטורי). הבעיה היא לא בתחרות של רשתות. הבעיה היא במתווכים, מפיצים ויצרנים (הנה מה שאמר אתמול בנושא איתן יוחננוף, מנכ"ל יוחננוף).

יוקר המחיה נמצא ברווחיות של שטראוס, דיפלומט (פחות משטראוס אבל גם - הנה הדוחות של שטראוס, דיפלומט וסנו) ובכלל - ביצרניות וביבואניות. שם צריך תחרות. אז יש רשתות שמביאות את המוצרים שלהם וזה יוצר גם תחרות בייבוא המוצרים, אבל, כדי שזה ישפיע על יוקר המחיה צריך לפתוח את היבוא באופן גורף.  

לקריאה נוספת:

>>> האוצר מאשר את בדיקת ביזפורטל: הסיבה ליוקר המחיה - יבואניות המזון ולא רשתות השיווק

>>> הסיבה ליוקר המחיה - החקלאים ולא רשתות השיווק, כך קובעת הוועדה הממשלתית לבחינת פערי התיווך

>>> נתוני הלמ"ס מראים: הרווח של החקלאים 20%, אז על מה הם מתלוננים?

קיראו עוד ב"בארץ"

>>> הסרת הפיקוח על החמאה טובה לציבור ורעה לאינטרסנטים - שכמובן כועסים 

>>> יקר לכם במכולת? תאשימו את חברי הכנסת שהצביעו הלילה שוב נגדכם

>>> בישראל משלמים מכס של 560% על תפוחים ו-270% על עגבניות. למה בעצם? ואיך זה קשור לתוכנית החדשה של משרד האוצר

כך או אחרת, על פי הודעת משרד הכלכלה, צוות המשימה לעידוד וליווי כניסתן של רשות קמעונאיות זרות לישראל בהשתתפות בכירי משרדי הכלכלה, הבריאות, החקלאות והעבודה, רשות התחרות, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, רשות הרגולציה במשרד רה"מ, אגף התקציבים במשרד האוצר, הרבנות הראשית ואחרים, יתכנס באופן קבוע בשבועות הקרובים, כדי לבחון דרכים להסרת החסמים שזוהו, ולפתוח את הדלת לכניסת רשתות זרות לישראל.

בהתאם להנחייתו של שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, לפעול לאימוץ מלא של המקובל בארה"ב ואירופה בכל הנוגע ליבוא מוצרי מזון, טואלטיקה וצריכה, יפעל צוות המשימה, לפתיחת היבוא לישראל, כולל יבוא מקביל של אלפי מוצרים במחירים זולים, אטרקטיביים ותחרותיים מהמקובל בארץ. ברקת הנחה את מנכ"ל משרדו לפעול יחד עם כל הרגולטורים הנוגעים בדבר, בתיאום מלא ובמהירות על מנת לסייע לכל רשת בינלאומית שתרצה להגיע לישראל, לעשות זאת ולהצליח בכך.

על הפרק כניסתן של רשתות ענק כגון רשת הסופרים הענקית קרפור, באמצעות אלקטרה מוצרי צריכה, שהיקף מכירותיה באירופה הנו כ-90 מיליארד יורו. הרשת מפעילה אלפי סניפים באירופה ולה כח תחרותי ומיקוח משמעותי מול יצרנים בינ"ל ויכולת להביא לארץ מוצרים במחירים זולים שאינם מוכרים בארץ. גם רשת ג'מבו, קמעונאית ענק, המגיעה לישראל באמצעות פוקס-ויזל, תביא בשורה באמצעות סניפי ענק שימכרו לאזרחים צעצועים בעלות מוזלת בעשרות אחוזים. כן נמצאים על הפרק משאים ומתנים המתנהלים כיום עם רשתות נוספות, כמו רשת הענק קוסטקו האמריקנית, רשת הפארם הענקית chemist warehouse המפעילה מאות סניפים למכירת מוצרי טואלטיקה, תוספי מזון ותרופות, ואשר נציגיה כבר ביקרו בישראל מספר פעמים ורשתות נוספות.

בהנחיית שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, מקיים מינהל סחר חוץ מגעים נוספים עם רשתות בינ"ל, גם בתחום הריהוט, כלי הבית, מוצרי חשמל ומוצרים נוספים.

ייעודו של צוות המשימה הבינמשרדי הוא ללוות ולהקל את כניסתן של רשתות בינלאומיות לארץ, תוך ליווי במענה לדרישות רגולטוריות ואחרות, קידום חשיבה רוחבית וגיבוש פתרונות לסוגיות נדרשות בשיתוף הרגולטורים הרלוונטיים. זהו צעד המשכי ומשלים לרפורמה בתקינה, הממוקדת בכניסתם של מוצרים מיובאים, כאשר הוועדה תעסוק בהכנת רשתות קמעונאיות חדשות במטרה להגביר את התחרות בשווקים ובכך להביא לצמצום יוקר המחיה.

בין המשימות הראשונות לצוות שהתכנס אמש, הוגדרו: זירוז יישומן והרחבתן של הרפורמות במזון, בתמרוקים ובתקינה, הקלות ביבוא ליבואנים מקבילים ובחינת חסמים הנוגעים לסימון מוצרים, כשרות ומוצרי מזון רגישים.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אריק 14/02/2023 18:21
    הגב לתגובה זו
    כל יוקר המחיה מורכב ממסים על גבי מסים, עסק בישראל שמשלם 70% מהכנסתו למדינה נאלץ לשלש את המחיר אם הוא לא רוצה להפסיד את מכנסיו בסוף הודש, אותו עסק גם רוכש שירותים ועסקים מעסקים אחרים בישראל וגם הם נאלצים לשלש לו את המחיר כי גם אותם המדינה קורעת ולוקחת להם 70% מההכנסה , ,כך יוצא שמחירי המוצרים והשירותים בישראל מופקעים (כמו הרכב הדלק והדיור) והכל מגולגל לצרכן כש95% מעלות המוצר זה בכלל מסים, כל הרווח של רשתות המזון בישראל עומד על 3% מתוך המחזור וזה אחרי שהם משקיעות מיליארדים , המע"מ לבד הוא פי 6 מזה מ=והמדינה לא שמה שקל בעסק, לא משנה איזה רשתות מזון תביאו מחו"ל, כלום לא ישתנה עד שהמדינה לא תרגיע
  • 7.
    א 14/02/2023 14:40
    הגב לתגובה זו
    הבעיה היא התאבון הגדול של היבואנים .אשרי המאמין
  • 6.
    זליג 14/02/2023 11:12
    הגב לתגובה זו
    מנות אוכל רחוב כגון שוארמה המבורגרים וכיו"ב עולים באירופה (בלגיה, הולנד, גרמניה וצרפת)מכס' 8יורו ואילו אצלנו 60 ש"ח וצפונה. מחירי הבשר מכס' 20 יורו לקילו (נתחי פילה) ואצלנו 300 ש"ח
  • 5.
    גולדפינגר 14/02/2023 11:10
    הגב לתגובה זו
    לא משנה עם רשתות זרות או מקומיות, בסופו של יום כולם מישרים קו.
  • 4.
    תמימי 14/02/2023 11:03
    הגב לתגובה זו
    לגבי תחום המזון - מי יכול לעדבו בתוספת למחירהמוצרים בגלל נושא הכשרות ?? זוכרים שיש גם סבונים וחומרי ניקוי כשרים ?? ומזון וחומרי ניקוי מיוחדים לפסח, אמרנו כבר ???
  • מר בחור 14/02/2023 19:27
    הגב לתגובה זו
    המוצרים הלא כשרים שלהם יקרים כמו הכשרים. למה?
  • 3.
    שרה 14/02/2023 11:03
    הגב לתגובה זו
    באם המחירים יהיו יותר זולים, זה יכול בהחלט לעזור. תחרות זה תמיד דבר טוב. בינתיים כל מה שאני קונה של רשת קארפור הרבה יותר זול מהמוצרים הקיימים ברשת. באם ישארו כך יהיה מצויין לצרכן.....
  • 2.
    לדעתי 14/02/2023 10:43
    הגב לתגובה זו
    השחקנים של היום.היצרנים.היבואנים והמשווקים.זאת כנופיה מתואמת ולהלכה ומעשה אין תחרות בניהם.הגדוליםהחדשים יכולים לייבא מכל העולם את כל המוצרים כולל חלב טרי
  • 1.
    תוך חודשיים מיישרים קו עם הרשתות הקיימות.פופוליזם זול. (ל"ת)
    יוסף 14/02/2023 10:28
    הגב לתגובה זו
  • קארפור כבר כמה חודשים בשוק ויותר זולה בהכל מהשוק המקומי (ל"ת)
    ממש לא נכון 14/02/2023 11:26
    הגב לתגובה זו
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

להמשך הכתבה לחץ כאן
מתניהו אנגלמן
צילום: חיים טויטו-כנס בשבע בניו יורק

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן

דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |
נושאים בכתבה מתניהו אנגלמן מבקר המדינה

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר? 

בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?    

ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי. 

בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.

להמשך הכתבה לחץ כאן