איתן יוחננוף
צילום: גבע טלמור

איתן יוחננוף מעריך: "מחירי המזון לא ימשיכו לעלות - למרות הרגולציה הכבדה"

יו"ר ועדת הכלכלה ביטן איים כי אם חוק ההסדרים לא יכלול מענה ליוקר המחייה – "לא נצביע עם התקציב". ברשתות המזון אמרו שכדי להוריד את יוקר המחיה צריך לפתוח את השוק ליבוא וכן להקל על הרגולציה שמקשה על הפעילות העסקית. חברי הכנסת - לא ממש הקשיבו להם
נתנאל אריאל | (3)

חברי הכנסת המשיכו לתקוף דווקא את רשתות המזון ולמעשה הם ממשיכים 'לחפש את המטבע מתחת לפנס' - למרות כל המחקרים שמראים ששוק המזון דווקא תחרותי מאוד, למרות הדוחות הכספיים של החברות שמראים פעם אחר פעם שהרווחים נמוכים אצל חברות המזון כמו שופרסל, רמי לוי, יוחננוף ואחרים. אז היום שוב התקיים דיון בכנסת על יוקר המחיה ועל האחריות של רשתות המזון. חברי הכנסת מחפשים את הפתרונות הקלים, אבל הבעיה היא שהציבור הישראלי צריך שחברי הכנסת יעבדו הרבה יותר קשה, כדי למצוא ולפתור את הבעיות האמיתיות - חסימת השוק  לייבוא, העוצמה של היבואנים הגדולים, ארגוני החקלאים ששומרים על המחירים גבוהים ועוד.

המנכ"ל והבעלים של רשת יוחננוף, איתן יוחננוף, אמר "התחרות עושה את העבודה וצריך להאיץ אותה. ענף המזון הוא הכי תקין במשק מבחינת תחרות ואם המדינה תוריד מחר 5% במע"מ התחרות תעשה את שלה והצרכן ירגיש". היו"ר ביטן אמר בתגובה כי כשמפחיתים מע"מ באחוז זה לא משפיע על המחיר, יוחננוף השיב כי הורדה של 1% אחוז זה לא משמעותי. יוחננוף גם הוסיף שלהערכתו "המחירים לא ימשיכו לעלות". היועץ המשפטי של שופרסל, עו"ד ערן מאירי, אמר כי אם הממשלה תקבל החלטה לבטל את המע"מ על המוצרים המפוקחים אז הדבר ישפיע על הצרכנים הכי חלשים.

ח"כ אימאן חטיב יאסין ציינה כי בשבוע הבא הולך לעלות מחיר העוף וצריך לטפל גם בכך. יוחננוף ומאירי התייחסו לכך ואמרו כי בענף הפטם יש קרטל חוקי שצריך לבחון אותו. יוחננוף הוסיף כי כמות המוצרים האיכותיים על המדף בישראל פחותה לעומת העולם, וקרא להקל ברגולציה ולפתוח את הייבוא.

ח"כ עופר כסיף אמר כי השיח לוקח כמובן מאליו שתחרות היא הפתרון להוזלת מחירים ולבעיות אחרות, אבל התחרותיות והורדת מכסים ופתיחה לייבוא פוגעים בעובדים וכתוצאה מזה בצרכן כי כל עובד הוא גם צרכן, ולכן צריך לחשוב על שיטה אחרת. נציג האוצר, גל ברנס, אמר בתגובה כי הוכח שהורדת מכסים מורידה מחירים.

לקריאה נוספת:

>>> הסיבה ליוקר המחיה - החקלאים ולא רשתות השיווק, כך קובעת הוועדה הממשלתית לבחינת פערי התיווך

>>> נתוני הלמ"ס מראים: הרווח של החקלאים 20%, אז על מה הם מתלוננים?

>>> הסרת הפיקוח על החמאה טובה לציבור ורעה לאינטרסנטים - שכמובן כועסים 

קיראו עוד ב"בארץ"

>>> יקר לכם במכולת? תאשימו את חברי הכנסת שהצביעו הלילה שוב נגדכם

>>> בישראל משלמים מכס של 560% על תפוחים ו-270% על עגבניות. למה בעצם? ואיך זה קשור לתוכנית החדשה של משרד האוצר

ראש תחום מזון וקמעונאות ברשות התחרות, צחי ברקוביץ, התייחס לרגולציה שמונעת מהספקים הגדולים לתת הנחה על קבוצת מוצרים או הנחה בגלל פתיחת סניף חדש, ומגבילה את ההנחה רק ליחידת מוצר, ואמר כי בצורה זו ההנחות מתגלגלות לצרכן. מאירי ויוחננוף טענו מנגד שהדבר מונע מהם להשיג הנחות גדולות יותר מהספקים הגדולים ולהוריד מחירים. מאירי ציין כי שופרסל ניסתה להכניס מותג פרטי שיתחרה בקוקה קולה ובתחליפי חלב אם, אך הציבור לא קנה אותם ובסוף היא הפסיקה למכור את המותג הפרטי.

 

באשר לסימון מחירים אמר עו"ד מאירי, כי ישראל זה המקום היחיד שבו עדין מדביקים מחיר על כל מוצר. כלכלנית הרשות להגנת הצרכן, דליה שיליאן, אמרה כי יש רפורמה בנושא שהונחה על שולחן שר הכלכלה, והיו"ר ביטן קרא להכניס את זה לחוק ההסדרים. יוחננוף הסביר במקום שיאפשרו לו למכור סוכר על משטח בחנות הוא צריך להוציא חבילה אחר חבילה ולהדביק מחיר על כל קילו סוכר.

 

ח"כ אלון שוסטר אמר כי צריך תחרות אך צריך גם להגן על החקלאים הקטנים, שלעיתים מרגישים נסחטים, ובמאבק בין הרשתות הגדולות לחקלאים הקטנים והמחלבות הקטנות צריך לאזן את הכוחות - רגע, בעצם מה ששוסטר אומר זה להמשיך לשמור על המחירים גבוהים, כי החקלאים מרגישים שהם נפגעים. אבל האם חברי הכנסת יתקפו את שוסטר? לא. מבחינתם ברור איפה הבעיה והם לא ממש טרחו להקשיב לאנשי העסקים. 

  

ח"כ ביטן יו"ר הוועדה איים: "לא נצביע בעד התקציב גם אם יהיו בחירות, כי נבחרנו לטפל ביוקר המחייה והמצב לא יכול להימשך ככה. אני אומר את זה גם לשר האוצר ולראש הממשלה". הוא אף ביקש התייחסות לאפשרות להפחתת מע"מ על מוצרי מזון בסיסים, על טיפול בסימון המחירים ואפשרות לקמעונאים לנהל משא ומתן אמיתי מול הספקים הגדולים, הוא אף ביקש מנציגי האוצר, רשות התחרות, הרשות להגנת הצרכן ועוד לחשוב על צעדים נוספים, בהם צעדים שיסייעו לספקים הקטנים בלי לפגוע בהנחות לצרכן.

 

בנוסף ביקש היו"ר ביטן התייחסות להוראת השעה בחוק המזון, שפקעה, לפיה היה צריך להקצות שטח מדף לספקים הקטנים. נציג רשות התחרות ברקוביץ אמר כי הוראת השעה נאכפה ולאחר שהרשות ראתה שכל הקמעונאים עומדים בה היא פגה ולא חודשה. היו"ר ביטן ציין כי הוועדה תדון בכך בהרחבה בשבוע הבא.

 

נציג אגף התקציבים באוצר, גל ברנס, אמר כי הכוונה למנוע הנחות רוחביות לא תעלה את המחיר, ותאפשר למנוע מספק גדול לקשור הנחות בצורה שתרום לרשתות השיווק להעדיף אותו על פני ספק קטן יותר. היו"ר ביטן התייחס לעלייה הצפויה במחיר העוף וקרא לאוצר לטפל בזה בחוק ההסדרים. ח"כ שלום דנינו הוסיף כי האוצר צריך למצוא את הפתרונות לכך.

 

בעקבות זאת הבהיר היו"ר ביטן כי "אם לא יהיה מענה לא נצביע בעד התקציב גם אם יהיו בחירות, כי נבחרנו לטפל ביוקר המחייה והמצב לא יכול להימשך ככה. אני אומר את זה גם לשר האוצר ולראש הממשלה". הוא הוסיף כי הוועדה תקים צוות שיבחן את הנושא ויגיש המלצות.

 

יו"ר המועצה לביטחון תזונתי, פרופ' רוני סטריאר, קרא למדינה להקים רשת חברתית שתתחרה בסופרים ותציע סל מזון חברתי בריאותי. פרופ' איתי אטר מאוניברסיטת תל אביב, שחקר את יוקר המחייה וחוק המזון, אמר כי בחודש האחרון עלו מחיר אסם ב-12-14 אחוז ומחירי מוצרי יוניליוור ב-7-8 אחוז וזו רק ההתחלה. לדבריו, "אם בשנה שעברה הייתה יכולת לעצור את זה, עכשיו נפרץ סכר ואחת הסיבות לכך היא שתשומת הלב הציבורית והתקשורתית הלכה למקום אחר וכולם יודעים לאן. זה מה שאפשר במידה רבה ליצרנים ולרשתות להעלות מחירים". בתגובה לכך אמר יוחננוף כי הוא מהמר שהמחירים לא ימשיכו לעלות.

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לילי 21/02/2023 10:02
    הגב לתגובה זו
    כל עוד מונופולים וקרטלים שולטים בשוק , כל הדיבורים זה הצגה לתיקשורת
  • 2.
    עוד מעט יטפלו בכולכם! אתם תחזירו את מחיר ללפני שנה!!! (ל"ת)
    עושה צדק 13/02/2023 15:11
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זה רק אני - או שגם אתם מרגישים שביטן עושה לנו חימי ? (ל"ת)
    אז מה ? 13/02/2023 14:31
    הגב לתגובה זו
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.